יום שני, 21 בפברואר 2011

גלגולו של ניגון: מ'תכול המטפחת' ל'אנעים זמירות'

א. הגרסה הרוסית


אחד משירי הזמר היותר ידועים שתרגם אברהם שלונסקי מרוסית הוא 'תכול המטפחת'. זהו שיר אהבה וגעגועים מימי מלחמת העולם השנייה. מקורו של השיר בפולנית דווקא (ראו בהמשך), אך כבר סמוך לכתיבתו היו לו שתי גרסאות ברוסית  האחת חוברה בשנת 1940 בידי יאקוב (קובה) גאליצקי, והשנייה, ב-1942, על ידי מיכאיל מקסימוב. על השיר ברוסית, תולדותיו ונוסחיו יש ערך מפורט בוויקיפדיה ברוסית.  את הלחן חיבר יז'י פטרסבורסקי, יהודי פולני ששהה בברית-המועצות בימי מלחמת העולם.


את השיר הלחין המלחין היהודי-הפולני יז'י פטרסבורסקי (Jerzy Petersburski), שבשנות מלחמת העולם השנייה שהה בברית המועצות ושם הלחין את השיר. בשירונים רוסיים רבים רשומים בצוותא שני מחברים למלות השיר: יאקוב גאליצקי ומיכאיל מאקסימוב. שירונים מסוימים מציינים את גאליצקי בלבד, אחרים את מאקסימוב בלבד. שירונים אחרים רושמים את השמות: י. גאליצקי, פ. גרמאן ומ. גארקאווי כמחברי המלים (ביחד).  
הטקסט הרוסי המקורי נכתב בשנת 1940. את השיר חיבר יאקוב (קובה) גאליצקי, והוא הושמע לפי מילותיו. הזמרת היהודייה הרוסייה איזאבלה יור'יבה שרה שיר זה למלים של גאליצקי. 
גאליצקי נולד כיאקוב גולדנברג בשנת 1890 ביליזאווטגראד ונפטר בשנת 1963 במוסקווה. הוא חיבר שירים רבים, ביניהם פופולאריים, כמו 'מטפחת כחולה פשוטה', וביצוע הבכורה של שיר זה היה בשנת 1940. 
באביב 1942 לייטנאנט מיכאיל מאקסימוב כתב מלים חדשות למנגינת השיר ופגישה מקרית בין הזמרת קלאוודיה שול'ז'נקו לבין מאקסימוב איפשרה לה להיות המבצעת הראשונה של הוואריאנט המלחמתי. קלאוודיה שול'ז'נקו עצמה העידה על נסיבות הולדת השיר: 'מטפחת כחולה – זהו שיר שהכרתי בעבר, אך מעולם לא ביצעתיו. והנה, באחת מהופעותיי בפני חיילים בחזית וולקוב (ליד לנינגראד – הע' העורך) באביב 1942 ניגש אליי לייטנאנט צעיר מחיל האוויר ואמר לי: "הנה מלים חדשות שחיברתי לשיר ידוע. אם יצירתי זו מוצאת חן בעינייך, אולי תשירי זאת". הלייטנאנט הזה היה הטייס מיכאיל מאקסימוב'. צריך לציין: כל השירים דומים, אך לא זהים. המוטיב העיקרי בהם הנו הפרידה מהאהובה, המטפחת הכחולה והגעגועים אליה.  
בתכנייה של תכנית "המטאטא" שבה בוצע השיר לראשונה בעברית חתומים על השיר נ. רסקין (מילים) ו-א. פטרסבורסקי (לחן). בשירונים הרוסיים אין כל אזכור לנ. רסקין. לא ברור מיהו, וייתכן שמדובר בטעות.

מוסיף עמוס רודנר:

השיר היה כל כך פופולרי בצבא האדום עד שהחיילים היו מסתערים בקריאה: wזא רוֹדינוּ! זא סטלינא! זא סיני-פלאטוֹצֶ'ק! הוּרָה!' (למען המולדת! למען סטלין! למען המטפחת הכחולה! הידד!)

כאמור, השיר התפרסם מאוד וחיילי הצבא האדום בכל החזיתות שרו אותו. בסרט סובייטי משנת 1942, ששמו 'קונצרט בחזית', שרה השחקנית-הזמרת קלבדיה שולז'נקו (Klavdia Shulzhenko) את השיר על פי מילותיו של מקסימוב.



שולז'נקו (1984-1906) היתה זמרת ידועה מאוד בברית המועצות ובשנת 1999 אף הונפק בול מיוחד לכבודה:



ועל קברה של שולז'נקו נחקקה מטפחת כחולה... (תודה לאולגה בריסקמן):



ומאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כאן אפשר לשמוע ולראות את השיר בביצוע אירוויזיוני של זמרת רוסייה מסוג חדש לגמרי – בלונדינית יפהפייה ושמה יוליה נצ'לובה.



ב. הגרסה העברית 

כפי שציין אורי יעקובוביץ', השיר בתרגומו של שלונסקי בוצע לראשונה בתכנית 'שי לחייל' שהעלה תיאטרון 'המטאטא' בשנת 1944.

שלונסקי עצמו חזר למוטיב המטפחת הכחולה גם בשיר אחר שלו שהושר באותה תוכנית, 'שלום עירי נוחמה', שם כתב: 'מחר לבלי חוק / תזהיר בבת צחוק / מטפחת כחולה מרחוק'. 

צבי (גרימי) גלעד שלח לי צילום של התוכנייה (מצא אותה אורי יעקובוביץ' בארכיון התיאטרון שבאוניברסיטת תל אביב).



אלה המילים מאתר 'זמרשת': 

טֹהַר וּתְכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
לֶטֶף וְרֹךְ שֶׁל הַיָּד
אַתְּ אָז אָמַרְתְּ לִי:
לֹא, לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד
אֶת פְּגִישָׁתֵנוּ לָעַד.

וַיְהִי הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
גָּז וְעָבַר הַחֲלוֹם.

תַּמּוּ הַקֹּר וְהַדֶּלֶף,
תְּכֵלֶת וָאוֹר מִסָּבִיב
בֹּקֶר וָשֶׁמֶשׁ
לַיְלָה וְאֶלֶף
אֶלֶף כּוֹכְבֵי הָאָבִיב.

וַיְהִי הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְגַּשְׁנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
וְנִתְגַּשֵׁם הַחֲלוֹם.

מי שכנראה שרה את השיר באותה תכנית, וגם התפרסמה בזכות ביצועה זה, הייתה הזמרת טובה פירון (1999-1911). הנה היא בהקלטה מ-1945 (שוב, באדיבות גרימי):




כאן שרה טובה פירון בתכנית נוסטלגייה מאוחרת, תוך שהיא כבר משבשת את מקצת המילים המקוריות, אבל מלאת חן:



בשנת 1977 חידש אריק איינשטיין את השיר בעיבודו של אבנר קנר. השיר נכלל בחלק ג' של האלבום 'ארץ ישראל הישנה והטובה'.



על שינויי הנוסח המופלגים, שהכניסו זמרים שונים לשיר 'תכול המטפחת' ראו ברשימתו של גרימי גלעד 'איך מחפפים?'.


ג. הגרסה החרדית 

מסתבר כי ל'תכול המטפחת' ישנה גם גרסת כיסוי חרדית שנעשתה על ידי מקהלת ילדים ותיקה בשם 'פרחי לונדון' באלבומה 'שאו שערים'. למנגינה המוכרת הותאמו מילים מהבתים הראשונים של 'שיר הכבוד' ועל שמם נקרא השיר 'אנעים זמירות'. איני יודע מתי בדיוק הופק האלבום אבל מדובר לכל המאוחר בשנות השמונים.

 


בעלי התוספות

1. הגרסה הפולנית

נועם זילברברג, מוזיקאי ישראלי שחי בוורשה ועוסק בתרומת היהודים למוזיקה הקלה בפולין, הפנה את תשומת לבי לספרו של סטנלי לאודאן (הוא סטניסלב לנדאו), שנקרא: The White Baton (השרביט הלבן), וראה אור בשנת 1957. 



לאודאן (בערך 1992-1912) היה מוזיקאי יהודי ידוע: זמר, תמלילן, מלחין ומנצח. הוא נשבה בתחילת המלחמה כחייל בצבא הפולני, אחר כך הגיע ללבוב וניהל שם מועדון לילה. מאוחר יותר קיבל הצעה להצטרף ליז'י פטרסבורסקי ולהנריק גולד בהקמת תזמורת תחת חסות רוסית שתסייר ברחבי ברית המועצות. לבסוף התזמורת התמזגה אל תוך תזמורתו של הנריק וארס בצבא אנדרס. 

בעמ' 111-110 של ספרו סיפר לאודאן על פגישתו בביאליסטוק עם יז'י פטרסבורסקי בתחילת 1940 ועל הערב שבו הלחין פטרסבורסקי את 'תכול המטפחת'. מעדותו עולה לכאורה שהוא היה זה שחיבר את הטקסט הראשון למנגינה בפולנית, שנקראה 'המטפחת הכחולה', ועוד באותו ערב תורגם השיר גם לרוסית. לאודן לא הביא את הנוסחים השונים אלא רק תרגום לאנגלית של כמה שורות שזכר.


אפשר אפוא לשער, שפטרסבורסקי, שפעל בעצם אותם הימים בברית המועצות, היה זה שהעביר ליאקוב גאליצקי את הלחן של השיר ואת 'רוחו', והלה חיבר את המילים המוכרות ברוסית, שמשמרות את הרעיון של מטפחת כחולה. לאודאן היה כנראה הראשון ששר אותן ברוסית, ומכאן ואילך השיר הרוסי התפשט כאש בשדה קוצים, ובמיוחד כשנוספה גם גרסה רוסית שנייה שאותה חיבר מיכאיל מקסימוב.

הגרסה הפולנית של השיר הרווחת היום (Błękitna chusteczka) היא מאוחרת. היא נכתבה בוורשה בשנת 1968 על ידי ארטור טוּר-קוזלובסקי (Artur Tur-Kozłowski), ידידו של יז'י פטרסבורסקי, ששיתף אתו פעולה בהזדמנויות קודמות. 

כאן אפשר לקרוא מאמר המפרט את גלגוליו של הנוסח הפולני ואת השאלות שנותרו פתוחות.

ארתור טור-קוזלובסקי (1968-1894)

הנה ביצוע מאוחר של גרסת ארטור טור בפי הזמר יז'י פולומסקי (Połomski).



2. על יהדותו של יז'י פטרסבורסקי

יז'י פטרסבורסקי (1979-1895)

לאחרונה איתרתי את צילום קברו של המלחין יז'י פטרסבורסקי, שנקבר בוורשה לצד רעייתו סילוויה קליידיץ', שהיתה זמרת אופרה. פטרסבורסקי נולד יהודי, אבל מת כנוצרי...



עוד על פטרסבורסקי, מזווית אישית, אפשר לקרוא באתר האינטרנט של בנו, יז'י פטרסבורסקי ג'וניור, שגם הוא פסנתרן, כמו אביו.

7 תגובות:

  1. Love it, thanks. Batsheva

    השבמחק
  2. תודה על הסקירה. היה מאלף. ממש חיפשתי את המקור לשיר והנה מצאתי אצלך. תודה . הדר

    השבמחק
  3. דודה (רבה) שלי, טובה, שרה את השיר הזה שנים אך עד היום לא ידעתי כי זה מקורו.

    על תשומת הלב לפרטים ועל ההקפדה עליהם גם - תודה.

    ג.

    השבמחק
  4. איזה יופי , איזה כבוד , וכמה חבל שהלכת הגב' טובה פירון - יהי זכרך ברוך , כמה חבל שאין הרבה נשים כמו הגב' טובה פירון אשר עשתה חייל עם כוחותינו בצבא , ובזמר העברי( רוסי ) בפרט , נזכור אותך לעד הגב' טובה פירון ! .

    אלברט אמלארד

    השבמחק
  5. א . אני מאד שמח על אתר מקסים ויפה זה אשר לא ידעתי עליו קודם לכן , ב . יישאר כוחו של אדם זה אשר יצר אתר יפה ומקסים ומפואר זה , שוב ושוב יישאר כוחו של אדם זה אשר יצר את האתר המפואר והאיכותי והנעים כל-כך הזה ! . באהבה גדולה וחיבוק ענק : אלברט אמלארד

    השבמחק
  6. מוטב מאוחר............ איזה אתר נפלא!!!
    נותר רק לאחל ולקוות לעוד "מטעמים" ערבים כאלה.... אליהו הכהן ודן אלמגור-- הנה קמו עוד כאלה. יופי!!!

    השבמחק
  7. בבקשה מכם תמשיכו לפעול בכיוון יפייפה שכזה , מלא חן והדר וכל-כך אוהב את הדף המקסים והמדהים הזה שלכם , יישאר כוח לעד אמן ואמן סלה ! .
    באהבה גדולה וחיבוק ענק : אלברט אמלארד

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.