'ברנר איננו' - תשעים שנה לרצח יוסף חיים ברנר

'זכות הזעקה' – רישום של נחום גוטמן

ב-2 במאי 1921 נרצח הסופר יוסף חיים ברנר בידי פורעים ערבים. הוא שהה אז ב'בית האדום', ביתה של משפחת יצקר בלב הפרדסים של 'תל-כביר' (בקצה הדרומי של אבו כביר, היום מכונה שכונה זו בשם 'נווה עופר'). יחד עמו נרצחו עוד שישה אנשים, ארבעה סופרים צעירים  ושניים מבני משפחת יצקר – זה היה היום השני של מה שמכונה מאורעות תרפ"א.

ההרוגים היו:
הסופר יוסף חיים ברנר – בן 40
הסופר צבי גוגיג (ברגגרין) – בן 25
האב יהודה יצקר – בן 45
הבן אברהם יצקר – בן 19
הסופר יוסף לואידור – בן 28
הסופר צבי שץ – בן 31.

הבית הנטוש של משפחת יצקר שבתוכו נרצחו ברנר וחבריו (צילום משנת 1949)

בית יצקר המקורי נהרס בשנות השישים, ומי שמעוניין לעלות לרגל – מיקומו הוא בדרך קיבוץ גלויות 120. הבניין נבנה מחדש ב-1968 ונקרא 'משכן ברנר וחבריו'. היום ממוקם בו סניף של הנוער העובד והלומד, ובבניין יש חדר הנצחה מיוחד לנרצחים. ראו על כך  בוויקיפדיה בערך על רצח ברנר.

בית יצקר היום

הרצח זעזע את היישוב בארץ והדיו הגיעו גם לחו"ל. הנה כמה קטעים מעיתונות התקופה, שמצליחים להעביר משהו מן התחושות הקשות בעקבות הרצח.

כך למשל דיווח העיתון 'דואר היום' בעריכת איתמר בן אב"י ב-2 במאי 1921:

לעיתון הצפירה, שראה אור בוורשה, הגיעו רק קטעי ידיעות. זו הידיעה שהתפרסמה ב-4 במאי 1921:

וכאן קטע מתוך מכתבו של יהודה שרת (שרתוק, אחיו הצעיר של משה שרת), אז נער בן עשרים  בוגר גימנסיה 'הרצליה', ולימים חבר קיבוץ יגור ומלחין חשוב ('ואולי'). יהודה שרת היה בין הראשונים שראו את גופתו של ברנר הנרצח שהובאה לגימנסיה. המכתב, שנשלח לאחותו עדה (אשתו של אליהו גולמב), נמצא בארכיונו של יהודה שרת:

גופתו של ברנר

תיאור מפורט של ימיו האחרונים של ברנר יש בספרה המרתק של אניטה שפירא, 'ברנר – סיפור חיים' (ספרית אופקים, עם עובד, תשס"ח). מומלץ!