יום ראשון, 1 במאי 2011

צ'רלי צ'פלין בגטו – הסַפָּר היהודי והדיקטטור הגדול



ערב יום השואה - תשע"א

סרטו של צ'רלי צ'פלין 'הדיקטטור הגדול' (The Great Dictator), שהוקרן לראשונה באוקטובר 1940, נחשב בצדק ליצירת מופת בתולדות הקולנוע. זו סאטירה פוליטית גאונית על המשטרים הפשיסטים, שבראשם עמדו באותה עת היטלר ומוסוליני. הסרט עצמו נעשה תחת הרושם של  פלישת גרמניה לאוסטריה, ה'אנשלוס' (13 במרס 1938) ואירועי 'ליל הבדולח' (10-9 בנובמבר 1938), אך עוד לפני שארה"ב נכנסה לתוך מלחמת העולם השנייה ובוודאי לפני ההשמדה ההמונית והשיטתית של היהודים באירופה.

צ'פלין החליט לעשות את הסרט (הוא גם כתב את התסריט וגם ביים) לאחר שאחד מידידיו, הבמאי היהודי-הונגרי-בריטי אלכסנדר קורדה, העמיד אותו על הדמיון הפיסי בינו לבין היטלר  קומתם הנמוכה (165 ס"מ), משקלם, שפמם...
צ'פלין גם גילה שהם פחות או יותר בני אותו גיל (צ'פלין נולד ב-16 באפריל 1889, ארבעה ימים לפני היטלר).

[HutWeber+SERVICEPLAN+Germany.jpg]
'זה רק הכובע'. מודעת פרסומת שנויה במחלוקת מ-2008 של חנות הכובעים הגרמנית Hut Weber

הסרט  שהוא גם סרטו המדבר הראשון של צ'פלין  מספר על מדינה דמיונית בשם 'טומאניה' (בת דמותה של גרמניה הנאצית ומשחק מילים על המילה האנגלית ptomaine, שפירושו אוכל מורעל). במדינה זו שולט דיקטטור מטורף ושמו אדנואיד הינקל (Adenoid Hynkel), שלא במקרה דומה במראהו ובהתנהגותו להיטלר. הינקל רוצה לפלוש ל'אוסטרליץ' (היא אוסטריה) ומתחרה בבנזינו נַפָּלוֹני (Benzino Napoloni), בן דמותו של בניטו מוסוליני מנהיגה של מדינת 'בקטריה' (Bacteria; חיידק), היא איטליה הפשיסטית, שגם הוא רוצה לפלוש לשם.


הסיפור המקביל עוסק בהרפתקאותיו של סַפָּר יהודי  שמו לא נזכר בסרט  הדומה במראהו החיצוני להינקל. צ'רלי צ'פלין מגלם בסרט את שתי הדמויות  של הינקל ושל היהודי.

היהודי, ששהה עשרים שנה בבית חולים צבאי בשל איבוד זיכרונו, חוזר למקום מגוריו שבינתיים הפך לגטו ופותח מספרה. הוא מסתבך עם חיילים דמויי גסטפו שמציירים על חלון חנותו את הכתובת Jew ונאבק בהם.

Charlie as a Jewish barber in 1940's The Great Dictator

השכנה היפה חנה  היא השחקנית פולט גודארד, אז אשתו (השלישית) של צ'פלין  מסייעת לו להימלט מהחיילים הבריונים, בסצינה סלפסטיק אופיינית לצ'פלין. לבסוף הוא נתפס והחיילים מנסים להוציא אותו להורג ולתלות אותו ברחוב. הוא ניצל ברגע האחרון, כיון שמפקד הגטו, שולץ, זכר שאותו ספר הציל את חייו במלחמת העולם הראשונה.

מצחיק ומריר כאחד.



בהמשך מואשם שולץ באהבת יתר ליהודים ונשלח עם ידידו הספר למחנה ריכוז, משם מצליחים השניים לברוח במדי צבא, בזכות דמיונו של היהודי להינקל. טומאניה פולשת לאוסטרליץ, והסרט מסתיים בנאום נשגב שנושא הספר היהודי המחופש בזכות השלום, האחווה והדמוקרטיה.



זהו הנאום:

I'm sorry but I don't want to be an Emperor - that's not my business - I don't want to rule or conquer anyone. I should like to help everyone if possible, Jew, gentile, black man, white. We all want to help one another, human beings are like that.
We all want to live by each other's happiness, not by each other's misery. We don't want to hate and despise one another. In this world there is room for everyone and the earth is rich and can provide for everyone.
The way of life can be free and beautiful.
But we have lost the way.
Greed has poisoned men's souls -
has barricaded the world with hate;
has goose-stepped us into misery and bloodshed.
We have developed speed but we have shut ourselves in:
machinery that gives abundance has left us in want.
Our knowledge has made us cynical,
our cleverness hard and unkind.
We think too much and feel too little:
More than machinery we need humanity;
More than cleverness we need kindness and gentleness.
Without these qualities, life will be violent and all will be lost.
The airplane and the radio have brought us closer together. The very nature of these inventions cries out for the goodness in men, cries out for universal brotherhood for the unity of us all. Even now my voice is reaching millions throughout the world, millions of despairing men, women and little children, victims of a system that makes men torture and imprison innocent people. To those who can hear me I say "Do not despair".
The misery that is now upon us is but the passing of greed, the bitterness of men who fear the way of human progress: the hate of men will pass and dictators die and the power they took from the people , will return to the people and so long as men die [now] liberty will never perish. . .
Soldiers - don't give yourselves to brutes, men who despise you and enslave you - who regiment your lives, tell you what to do, what to think and what to feel, who drill you, diet you, treat you as cattle, as cannon fodder.
Don't give yourselves to these unnatural men, machine men, with machine minds and machine hearts. You are not machines. You are not cattle. You are men. You have the love of humanity in your hearts. You don't hate - only the unloved hate. Only the unloved and the unnatural. Soldiers - don't fight for slavery, fight for liberty.
In the seventeenth chapter of Saint Luke it is written
"the kingdom of God is within man "
- not one man, nor a group of men - but in all men - in you, the people.
You the people have the power, the power to create machines, the power to create happiness. You the people have the power to make life free and beautiful, to make this life a wonderful adventure. Then in the name of democracy let's use that power - let us all unite. Let us fight for a new world, a decent world that will give men a chance to work, that will give you the future and old age and security. By the promise of these things, brutes have risen to power, but they lie. They do not fulfil their promise, they never will. Dictators free themselves but they enslave the people. Now let us fight to fulfil that promise. Let us fight to free the world, to do away with national barriers, do away with greed, with hate and intolerance. Let us fight for a world of reason, a world where science and progress will lead to all men's happiness.
Soldiers - in the name of democracy, let us all unite!
. . .
Look up! Look up! The clouds are lifting - the sun is breaking through. We are coming out of the darkness into the light. We are coming into a new world. A kind new world where men will rise above their hate and brutality.
The soul of man has been given wings - and at last he is beginning to fly. He is flying into the rainbow - into the light of hope - into the future, that glorious future that belongs to you, to me and to all of us. Look up. Look up

קטעים רבים מהסרט נחרטו בזיכרון הקולקטיבי. בקטע המפורסם ביותר רוקד הינטל עם הגלובוס עד שיוצא האוויר מן הבלון והוא מתפוצץ.



וגם הקטע המוטרף שבו מתחרים הינקל-היטלר ונפלוני-מוסוליני, שני הדיקטטורים בעלי האגו המנופח, למי יש כסא יותר גבוה. כנראה מכאן לקח דני אילון, סגן שר החוץ הגאון שלנו, את הרעיון להשפיל את השגריר הטורקי על ידי הושבתו נמוך יותר ממנו.

צורה לנו...



האם היטלר ראה את הסרט?

אגדות רבות יש סביב עניין זה. יש האומרים כי יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, המופיע בסרט בדמותו של שר הפנים גרביץ'  (Garbage; זבל), השיג עותק והיטלר צפה בו פעמיים. היטלר, שלא נודע כבעל חוש הומור, הורה  לאסור את הקרנת הסרט בכל מקום ובד בבד להפיץ את השמועה שצ'פלין הוא יהודי...

אגב, הוא לא היחידי ולא הראשון שחשב כך. כבר שלום עליכם נתן ביטוי לאמונה העממית במוצאו היהודי של צ'רלי צ'פלין.
הנה מה שמספר מוטל בן פייסי החזן:
מוטל בן פייסי החזן, תרגם אברהם יבין, הוצאת עם עובד, תש"ס, עמ' 280-279

היום מסכימים כל חוקרי צ'פלין שהוא לא היה יהודי.

מאמר מעניין בנושא זה - 'כי מזרע היהודים הוא...' - כתב יעקב הלחמי באתר 'בית הסרט העברי'.

ולסיום הנה מבחר פוסטרים בשפות שונות של 'הדיקטטור הגדול', לקוחים מכאן (יש שם עוד המון):

דנמרק
 
בלגיה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.