יום שבת, 18 ביוני 2011

מי יזכור את הנופלים – אלהים או עם ישראל?

בלוג הספרייה הלאומית

וכך כתבה האם השכולה יהודית ביאלר:
אני אמא של יורם ביאלר, שנפל בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, בד' באייר תשכ"ט (1969), בימי מלחמת ההתשה, בקרב מול הכוחות המצריים שחצו את תעלת סואץ ונכנסו לסיני. יורם היה נער בן 21, וידע שהוא מגן על מולדתו. חשוב לי לדעת שהעם אליו הוא שייך ואותו אהב, יזכור אותו. לא לי ולא ליורם קשרים עם אלוהים. לכן אני מתנגדת בכל לשון של התנגדות לשינוי הנוסח של 'יזכור עם ישראל', שנכתב על ידי ברל כצנלסון לזכרם של הרוגי קרב תל חי בשנת 1920. מאז ועד עתה זהו נוסח ה'יזכור' לחללי מערכות ישראל. אני פונה להורים שכולים, לבני משפחותיהם ולאזרחי המדינה, לחתום על העצומה אותה נפנה לרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שהחליט לשנות את הנוסח המקורי של ה'יזכור', שנועד לכבד את זכרם של אלה שלא ממיתים עצמם באוהלה של תורה, אלא אלה שנפלו בקרבות על הגנת עם ישראל.
יוני 2011 יהודית ביאלר
חותמים כאן: http://www.atzuma.co.il/yizkor

אני, אזרח/ית מדינת ישראל, מתנגד/ת לשינוי הנוסח של 'יזכור עם ישראל', והחלפתו ב-"יזכור אלוקים". הנוסח המקורי נכתב על ידי ברל כצנלסון לזכרם של הרוגי קרב תל חי בשנת 1920. מאז ועד עתה זהו נוסח ה'יזכור' לחללי מערכות ישראל. אני פונה לרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שהחליט לשנות את ה'יזכור' בדרישה להחזירו לנוסחו המקורי.

*

זהו הנוסח המקורי שחיבר ברל כצנלסון, ופורסם בפתח השבועון 'קונטרס' (שבעריכתו) לאחר הקרב בתל חי:


וזהו יורם ביאלר, שנפל במלחמת ההתשה:

יורם ביאלר (1969-1948) מתוך האתר לזכרו

על חייו הקצרים של יורם ביאלר אפשר לקרוא כאן.

עלי מוהר, שהיה חברו של יורם, כתב עליו את השיר 'יורם', ויהודה פוליקר הלחין. 'הוא נשאר בן עשרים...'


אני כבר חתמתי. ואתם?

בעלי התוספות

הרב נפתלי רוטנברג פרסם הבוקר מאמר יפה בסוגייה בעיתון 'הארץ'. ראו כאן.

4 תגובות:

  1. כהיסטוריון, אני מתפלא שאתה מצטרף לטענה שבני גנץ הוא זה שהחליט לשנות את נוסח היזכור, כשמדובר בשינוי שהנהיג הרב גורן לפני שנים רבות. על חלק מגלגולי היזכור ראו כאן:
    http://www.izkor.gov.il/Page.aspx?pid=32

    השבמחק
  2. תודה על המאמר המעניין של אילנה שמיר. נכון שהרב גורן הציע והנהיג, אבל הנוסח הממלכתי התקיים כל הזמן, ועכשיו הרמטכ"ל גנץ חיסל אותו בפקודה.

    השבמחק
  3. הרב גורן שינה את הנוסח הרשמי כפי שהוא כתוב בפקודות מטכ"ל בשנת 1967. הנוסח בעל פה מאז השתנה לפי זהות הדובר. הניסיון המגוחך להציג את גנץ כדוס שהחליט פתאום לזלזל ברגשות הציבור ולהחיל כפייה דתית, כשברור שסך הכל מדובר בפקידה שהלכה לעיין בפקודות מטכ"ל ושלחה חזרה את הנוסח שמצאה שם מתאים לעיתונאי, ולא להיסטוריון.

    השבמחק

  4. משעשע לראות את שומרי משמרת הקודש של החילוניות הישנה מזדעקים "חדש אסור מן התורה" על הטקסט של ברל כצנלסון!

    הוא אשר אמרתי תמיד: בויכוחים הציבוריים בארץ אין-אין-אין עמדה עקרונית אמיתית ועקבית: אותו אדם יכול להגיד "איך מעיזים לשנות??" ו"למה להקפיא דברים??", ולא להרגיש שהוא סותר את עצמו. מתי זה ומתי זה? מתי שמתאים לדעותיו הקדומות, כמובן.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.