יום חמישי, 30 ביוני 2011

'חדר' מהגיהינום, או איך מרביצים תורה פשוטו כמשמעו


הסרטון הזה, ששלח לי עלי כהן מקופנהגן, פשוט השאיר אותי המום, מזועזע ופעור-פה. מדובר ככל הנראה במצרים  לא הצלחתי למצוא פרטים נוספים. שימו לב ש'משום מה' הבנות חוטפות יותר מהבנים...

הוספה

הסרט ממצרים הורד מהמרשתת ונותרה לי רק תמונת מסך. הנה במקומו סרט אחר, גרוע באותה מידה, מסוריה:




והנה סרטון קצרצר מהעיירה החסידית ניו-סקוויר שבמדינת ניו-יורק. זה צולם בשנת 2008 ושמו של המורה המכה, שעדיין ממשיך ללמד, שמור במערכת:



מזה שנים אני מלמד קורס באוניברסיטה שכותרתו: 'קטן, צר וחמים'? – 'החדר' וחינוך ילדים במזרח אירופה, וסיפורים על מלמדים, המכים את תלמידיהם בלי רחם, מוכרים לי היטב. לפני שנתיים ראה אור הספר החדר מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזיכרונות' (אוניברסיטת תל אביב ובית שלום עליכם תש"ע), שאותו ערכתי עם עמנואל אטקס, ובספר הובאו עדויות רבות על מלמדים אכזרים ואף סדיסטים - כמובן לצד מלמדים מעולים שזכרם הטוב נישא בפי תלמידיהם לאורך שנים.


איך שהוא, המנהג הברברי הזה להרביץ לילדים חסרי ישע, נתפס כמשהו ששייך לעבר הרחוק... והנה הסרטון הזה בן ימינו מטלטל אותך כסוג של 'מכת מצרים'. איפה 'יצחק קדמן' המצרי שיטפל במורה המטורף הזה?


*
מכל שפע העדויות על מלמדים אכזרים, בחרתי להביא מזיכרונותיו של שמריהו לוין, שתיאורו את המלמד האכזרי בעיירתו סביסלוביץ (Svisloch) שברוסיה הלבנה מדבר בעד עצמו. שמו וכינויו של מלמד זה היו מאָטיע בעבעלע, כלומר מוטי 'שעועית', וכינויו זה ניתן לו 'על שום קומתו הזעירה ועל שום הליכתו המשונה' (עמ' 438). המתרגם צבי ויסלבסקי תרגם את שמו ל'מוטיה קִטְנִיוֹת'.


דוד אסף ועמנואל אטקס (עורכים), החדר: מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזיכרונות, תש"ע, עמ' 445-443


Файл:Levin Shmaria Khaimovich.jpg
שמריהו לוין (1935-1867)

בעלי התוספות

כתב לי המזרחן פרופ' עמי אילון:


הסרטון ששלחת אכן מטלטל, אבל לא כל כך מפתיע. אני מתקשה לזהות את הלהג – בהחלט סביר שזה ממצרים אבל יכול להיות גם מארצות אחרות בסביבה. שימוש במכות תמיד היה חלק בלתי נפרד מעולם החינוך בחברות ערביות, לא בהכרח כענישה אלא כאמצעי חינוך לערכים הנכונים, כגון מתן כבוד לסמכות שמעליך. יש על כך תיאורים רבים בזיכרונות המספרים על חוויות מבית הספר בכל הארצות שמסביבנו, לרבות ארצנו שלנו שבה ענישה גופנית בבתי הספר הערביים הייתה קיימת עד לאחרונה. להערכתי היא טרם עברה מן העולם גם בארץ, ובודאי קיימת במקומות אחרים. אגב, בתחילת שנות הארבעים הוציאה מחלקת החינוך המנדטורית בארץ תקנון ענישה מסודר, המפרט כמה מלקות חוטפים על איזה סוגים של עבירות, מאיזה עץ צריך להיות המקל, מי רשאי לבצע את העונש, פיקוח של רופא על ענישה כזאת וכו' – מסמך חביב שאני אוהב לקרוא עם תלמידיי המשקף את החוש הבריטי לסדר ולשמירה על כללים.

מה שרואים בסרטון ששלחת הוא בהחלט ענישה מתונה והומאנית יחסית. מכות עם סרגל על כף היד תמיד היו דבר שבשגרה (המוכר גם מתרבויות יותר קרובות אלינו). שכיח לא פחות ואכזרי יותר היו מכות על כפות הרגליים, עונש הידוע בשם "פלקה" (מכאן הפועל "להפליק") שגם הוא היה נפוץ בארץ ומחוצה לה. זוהי הברקה מונגולית שהעות'מאנים הורישו לאזור שלנו. גוגל-אימאג' מציגה קשת ססגונית של וריאציות תחת Falaka, להנאתך.



 דוד סגל שלח לי צילום ממאמרו של רפאל פטאי, 'החנוך העברי בעדת האנוסים במשהד', שהתפרסם בכתב העת 'עֵדוֹת
 רבעון לפולקלור ואתנולוגיה', א, ירושלים תש"ו, עמ' 225-224 





5 תגובות:

  1. מה שהכי זעזע אותי
    אלו הגיחוכים שהצלמים מגחכים לעצמם למראה התינוקות שנשבו

    השבמחק
  2. לפי הלהג זו אכן מצריים. מדובר בתופעה הנפוצה ביותר בכל רחבי העולם הערבי.

    אם לגגל את הביטוי הבא ضرب الأطفال في المدارس (הכאת ילדים בבתי ספר) ניתן למצוא ככמה מיליוני תוצאות. כאשר מתחילים להקליד ضرب الاطفال הגוגל כבר מציע בעצמו في المدارس (בבתי ספר). פרט לכך נראה שזה בית ספר של מדינה ולא כתאב (מעין חדר דתי שבו לומדים קראן) כי יש שם גם בנות.

    השבמחק
  3. וואוו קשה להבין את התופעה. תודה על הפוסט

    השבמחק
  4. מוזר שאותו סיפור בדיוק, על האם המבשרת על לידה לבן המולקה, נמצא בזכרונות יחזקאל קוטיק.

    השבמחק
  5. ישראל חסיד גור3 בנובמבר 2012 בשעה 23:04

    עצוב. החזיר אותי באחת אל ימי ה"חדר". ימים שבהם גם אני זכיתי לקבל את המנה הזו.

    וזה עוד מעט, פעמים רבות חטפתי הרבה יותר. יש מאלו שהרביצו בי תורה באופנים כאלו, ואכזריים יותר, שמלמדים עד היום.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.