יום שני, 5 בספטמבר 2011

גלגולו של ניגון: פרשי הקומסומול רוכבים על המורים שלנו


מחר אני יוצא לאוקראינה כדי להדריך (יחד עם ידידי ורעי הסופר חיים באר) טיול של עשרה ימים מטעם בית ש"י עגנון. משמע, הבלוג יוצא לחופשה של שבועיים. אך כדי שהקוראים הנאמנים לא יחושו נטושים הנה מתנת פרדה עד שאשוב.

בחיל הפרשים של הצבא האדום ובמארש של פרשי בודיוני כבר עסקתי באחת הרשימות הקודמות של עונ"ש. הפעם נפנה את המבט אל השיר 'חיל פרשים אנו' , שמוכר לכל מי שגדל בארץ משנות הארבעים ואילך.

זה היה שיר מעגל פופולרי, במיוחד בקרב בני נוער, בשל מילותיו המתריסות נגד 'המורים שלנו'. תלמידי בתי ספר, בעיר ובכפר, זימרו ורקדו שיר זה בלי לחשוב יותר מדי על מקורותיו ומשמעותו:

חֵיל פָּרָשִׁים אָנוּ
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוּסִים לָנוּ.
אִם תִּשְׁאֲלוּ עַל מִי רוֹכְבִים אָנוּ
אָנוּ רוֹכְבִים עַל הַמּוֹרִים שֶׁלָּנוּ!
יל פרשים אנו
אף על פי שאין סוסים לנו
אם תשאלו על מי רוכבים אנו
אנו רוכבים על המורים שלנו!

וכמובן שהיתה גם גרסה גסה שאותה שרו רק הבנים ('אנו רוכבים על הבנות שלנו'); הבנות מצדן שרו 'אנו רוכבות על הבנים שלנו', וכך כולם היו מרוצים.

רק מעטים ידעו באותם ימי תום, שהשיר המקורי היה אחר לגמרי, רציני ופטריוטי להחריד, ומקורו כמובן בברית המועצות. על כך בהמשך, וקודם כל נספר על גלגוליו העבריים של השיר.

א. הגלגול העברי

הגרסה הליצנית הרווחת  עד היום איש לא יודע מי חיבר אותה  התבססה כנראה על התרגום הרציני של השיר הרוסי. המתרגם הוא אברהם ברושי ובאתר זמרשת הובאו מילותיו: 

חֵיל פָּרָשִׁים אָנוּ
שׁוֹט וְדָרְבָּנוֹת פְּלָדָה לָנוּ
עַז וְנוֹעָז פֹּה כָּל פָּרָשׁ בֶּן חַיִל
עֵר וְשׁוֹמֵר הוּא יוֹם וָלַיִל.

חֵיל פָּרָשִׁים אָנוּ
וְסוּסִים סוּסֵי בָּזָק לָנוּ
אִישׁ לְלֹא כְּבִישׁ יִצְעַד עַל הַר וָגֶבַע
אָנוּ אַרְצֵנוּ לָךְ מִשְׁמָר.

אברהם ברושי, שדומה כי שמו ותרומתו לזמר העברי נשכחו, נולד במוסקבה בשנת 1923 אך עלה לארץ עם משפחתו בגיל שנה וחצי. הוא חיבר כמאתיים שירים ופזמונים, בעיקר (אך לא רק) כאלה שכונו אז 'סלוניים'. הידועים שבשיריו הם 'קרה זה רק הפעם', ו'לדוד משה הייתה חוה'... ביוגרפיה קצרה שלו נכתבה על ידי נחומי הרציון.

לא הצלחתי לברר באיזו שנה תרגם ברושי את השיר ואם מישהו מן הקוראים יודע זאת אשמח אם יספר לי. מפתיע שהגרסה הפופולרית של השיר, שכאמור התבססה על תרגומו של ברושי, נותרה אנונימית ועדיין לא טען איש לבעלות עליה. ואולי גם כאן יוכל אחד הקוראים להאיר את עינינו, לזהות את המחבר רב התהילה ולזכּוֹתוֹ בקרדיט המגיע לו?

תוספת:
שלמה טושינסקי שלח לי את הביצוע של חנה אהרוני למילותיו של ברושי. הנה זה:



מכל מקום, גלגוליו של השיר בעברית נמשכו כאשר רמי קידר חיבר גרסה חדשה עבור מקהלת הגבעטרון. השיר, שאינו דומה כלל למקור הרוסי, נקרא 'עד מי הפלג' ואין בו לא פרשים ולא סוסים, אלא דווקא הולכי רגל הצועדים במסע אין סופי. השיר נכלל בתקליט 'רחוק רחוק' שהוציאו חברי הגבעטרון בשנת 1986 והוא מוקדש לשירים רוסיים בעברית:


הנה מקהלת הגבעטרון (רק קול+שיקופיות של המילים):



עד כמה חלחל השיר למעמקי התרבות הישראלית הפופולרית יעיד מחזה שחיבר מיכאל גורביץ ושמו 'חיל פרשים אנו'. המחזה הוצג בתיאטרון החאן בשנת 2003 וגורביץ תיאר בו חבורת ישראלים בגילאי חמישים שפגישתם המחודשת במקום שבו נהגו לשחק מחזירה אותם לאירועים שהתרחשו בימי ילדותם ועיצבו את חייהם הבוגרים.

tn_01


ב. המקור הרוסי

השיר הרוסי המקורי נקרא Полюшко-поле  (בתעתיק: Polyushko-polye; פּוֹלְיוּשְׁקוֹ פּוֹלְיֶה), שפירושו בקירוב הוא ארץ השדות, או הערבות, או המישורים, החביבה שלי (polye פירושו שדות; Polyushko היא צורת ההקטנה והחיבה).

עטיפת תקליט שנדפס ב-1937/8 ובו השיר 'פוליושקו-פוליה'

מסתבר שהשיר לא נכתב כפזמון עצמאי אלא הוא קטע מתוך סימפוניה שהלחין הקומפוזיטור הרוסי לב קניפר (Лев Константинович Книппер).

לב קניפֶּר (1974-1898)

בדמו של קניפר, שנולד בטיביליסי שבגרוזיה, לא זרם דם סלאבי. הוא היה בן למשפחה שהיגרה לרוסיה מגרמניה. במלחמת האזרחים לחם באוקראינה ובקרים דווקא לצד צבא 'הלבנים' בשנת 1920, לאחר ניצחון הבולשביקים, גלה לגרמניה אך שנתיים לאחר מכן טוהר שמו והוא חזר לברית המועצות. הוא גר במוסקבה והחל בלימודי מוסיקה (כבר בנעוריו הצטיין בנגינה על פסנתר). בד בבד שימש סוכן פעיל של המשטרה החשאית האוֹ.גֶ.פֶּ.אוּ (שקדם ל-NKVD). הוא סיפק מידע על אינטלקטואלים מהגרים ועל רוסים ממוצא גרמני שחיו בברית המועצות, ועל הדרך מן הסתם גם הלשין על לא מעט חברים.

קניפר שהיה מלחין מחונן כתב מוסיקה לסרטים סובייטים, הלחין המנונים פטריוטיים, חמש אופרות ועשרים סימפוניות. דודתו היתה אולגה קניפר, רעייתו של הסופר המהולל אנטון צ'כוב ושחקנית מפורסמת של התיאטרון הרוסי. לימים היה קניפר מעורב בפרשת ריגול ססגונית שהתערבבו בה ייחוס משפחתי, נשים יפות, תיאטרון, קולנוע, מוסיקה והרבה נאצים.

הסיפור המדהים הזה קשור באחותו הגדולה של לב קניפר, שגם שמה היה אולגה צ'כוב. (היא היתה נשואה למישה צ'כוב, שהסופר אנטון  היה דודו, אך התגרשה ממנו לאחר זמן לא רב). בראשית שנות העשרים נמלטה אולגה מברית המועצות לגרמניה, כשכל רכושה יהלום גנוב. בגרמניה הפכה אולגה היפהפיה לשחקנית קולנוע נערצת, במיוחד על צמרת המפלגה הנאצית ובראשה שר התעמולה יוזף גבלס והפיהרר אדולף היטלר.

בספרו של ההיסטוריון הצבאי אנטון ביוור, 'תעלומת אולגה צ'כובה' (הוצאת יבנה 2006), תוארו עלילותיה. מתברר כי אחיה לב קניפר גייס אותה כסוכנת ריגול 'רדומה' ובשנות מלחמת העולם הוחלט להפעילה. לב קניפר ואולגה צ'כוב היו אמורים לנסות להתנקש בחייו של היטלר. הספר המרתק, המבוסס על מחקר ארכיוני, מספר את סיפורם של בני משפחת קניפר-צ'כוב ולב קניפר ידידנו ממלא בו תפקיד חשוב.

אולגה צ'כוב בחברת הפיהרר

נחזור לקניפר הקומפוזיטור. את הסימפוניה הרביעית שלו אופוס 41, הקרויה 'פואמה ללוחמי הקומסומול' (Поэма о бойце-комсомольце), הוא חיבר בשנת 1934, ובתוכה נכלל גם השיר שלנו שאת מילותיו כתב ויקטור גוסיֶיב (Виктор Михайлович Гусев).

 ИТАР-ТАСС     ВИКТОР МИХАЙЛОВИЧ ГУСЕВ
ויקטור גוסיֶיב (1944-1909)

השיר הוקדש למרשל ברית המועצות קלימנט וורושילוב (1969-1881), והוא מספר על גיבורי ה'קומסומול'  תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית שנוסדה ב-1918  ועל השדות הרחבים של ברית המועצות שאותם לוחמים נועזים חוצים כדי להגן על המולדת האהובה מפני אויביה.

File:Klim voroshilov.JPG
קלימנט וורושילוב (תמונה משנת 1935)

בספרו שהוזכר לעיל (עמ' 131-130) כתב אנטוני ביוור:
הצלחתה הגדולה של הסימפוניה הרביעית שלו הובטחה הודות לנושא המוסיקלי שלה, שנודע מאוחר יותר כשיר 'פּוֹליוּשקָה פּוֹליָה' – 'שדה חביב שלי, שׂדִי' בתרגום מקורב. אפילו מלחינו של השיר, שלא היה אדם צנוע במיוחד,הופתע מן ההשפעה שנודעה לו. "לא הבנתי אז שמצאתי פנינה," כתב מאוחר יותר. בעודו עובד על הסימפוניה ביקש מן המשורר ויקטור גוּסיֶיב לכתוב שיר לנעימה שחיבר. בתוך זמן קצר מאוד שרו אותו ברחבי ברית-המועצות.

העובדה שהכל סברו כי זהו שיר עם מסורתי שעשעה את לֶב והחמיאה לו. אבל גודל שאפתנותו נחשף כעבור כמה שנים, כאשר שאל אותו דודנו הצעיר ווֹבָה, בנו של זַמר האופרה ולדימיר קניפר, מדוע לא כתב עוד שירים. "לשירים יש אורך חיים מוגבל," ענה לֶב. "ואני רוצה לכתוב דברים שיתקיימו לעד."
השיר הפטריוטי נפוץ במהירות. הוא נוגן בטקסים רשמיים ובתהלוכות צבאיות, ובמרוצת השנים זכה לביצועים רבים ולעיבודים מעניינים (על כך בהמשך), וכמובן הגיע גם אלינו.

כרזה משנת 1930 המעודדת את צעירי הקומסומול להצטיין בעבודתם

הנה מקהלת הצבא האדום (כולל נשים והרבה גברים עם שפמים) שרה אותו בעוז. ההקלטה היא משנת 1992.



ולחובבי הז'אנר, הנה עוד ביצוע של מקהלת הצבא האדום.

וכאן ביצוע קוריוזי משעשע מאוד. הקומיקאי הבריטי מייקל פאלין (מחבורת 'מונטי פייתון') מזייף את השיר ברוסית יחד עם מקהלת מלחים רוסים בוולדיווסטוק:




ג. הגלגול החרדי

גם עולם המוסיקה החרדי קלט את המנגינה היפה וגייר אותה שלא כהלכה ובלי שהתאים לה מילים מן המקורות. היתה זו מקהלת הילדים 'פרחי ניו יורק' והשנה היא 1971.

הנה קטע מן המעטפת האחורית של התקליט. השיר נקרא 'Russian interlude' ושם המעבד הוא הרשל ליבוביץ (פרטים עליו יש בטור השמאלי).



לימים ראה אור תקליט זה של חבורת ה'פרחים' גם בצורת תקליטור וכותרתו: Legends of Jewish Music, וזו כבר באמת חוצפה לטעון ששיר סובייטי למהדרין אינו אלא ניגון מאוצרות המוסיקה היהודית.



בכך לא הסתיימו גלגוליו של הניגון בעולם המוסיקה החרדי.

בשנת 1979 הקליט הזמר החסידי מרדכי בן-דוד את להיטו 'וכל מאמינים'. מי שיקשיב בתשומת לב לתזמון שבין 2:56-2:44 יגלה שם את 'פוליושקה פוליה' שלנו...



ד. שאר גלגולים

כפי שנכתב למעלה, השיר 'פוליושקו פוליה' זכה לביצועים רבים  סווינג, ג'ז ורוק  והתגלגל למקומות שונים ומשונים. הנה כמה ביצועים יוצאי דופן שליקטתי.

מתברר כי השיר היה פופולרי גם במערב ואף חצה את האוקיאנוס והגיע לארה"ב. באנגלית הוא מוכר בשמות כמו 'פטרול קוזקי' (The Cossac Patrol), 'חיל הפרשים' (Cavalery of the Steepes), 'שיר האחו' (Meadowlands; Song of the Plaines), וכיוצא באלה.

עיבוד סימפוני נעשה על ידי המלחין האמריקני מורטון גולד, שקרא לו Red Cavalry March.

הנה ביצוע מ-1943 או 1944 של התזמורת  הסימפונית NBC מניו-יורק בניצוחו של ליאופולד סטוקובסקי:



הלחן  'טופל' גם בידי תזמורות ה'ביג בנד' הגדולות, שעשו ממנו מטעמים ברוח ה'סווינג' שהיה פופולרי בשנות השלושים והארבעים. במיוחד התפרסם ביצוע של נגן הג'ז האמריקני האגדי גלן מילר (שנהרג בתאונת מטוס בימי מלחמת העולם השנייה). גם גלן מילר קרא למנגינה Russian Patrol, או The Red Cavalry March.



הנה ביצוע סווינג משנת 1945 מנוגן על ידי גוס דלוף (Gus Deloof). השיר נקרא כאן Cossack Patrol



ביצוע מרשים של השיר נרשם על שמו של הטנור הלמוט לוטי, שגייס לצדו הרבה סוסים וחיילים וקוזקים. לוטי, שהוא בכלל זמר בלגי, שר ברוסית ובאנגלית. התוצאה בהחלט מרוממת רוח:



במדור הביזאר אפשר לצפות בהקלטה משנת 1962 של להקת הרוק השבדית ספוטניק (The Spotnicks) בקטע אינסטרומנטלי (גיטרות) הנקרא 'איש הרקטה' (The Rocket Man). הסכיתו ושמעו:



ולבסוף, משהו מאזור החיוג הים תיכוני.

כאן אפשר לשמוע את הגרסה הערבית מפיה של הזמרת הלבנונית הידועה פיירוז. השיר נקרא בערבית: Kanou Ya Habibi



אגב, גם בסרטו של שמעון דותן, 'חיוך הגדי' (1986), שנעשה על פי סיפור של דוד גרוסמן, נכלל עיבוד של השיר למוסיקה ערבית.

ביבליוגרפיה
http://en.wikipedia.org/wiki/Polyushka_Polye

http://instro-rock.blogspot.com/2009/02/polyushko-pole-cossack-patrol-rocket.html


תודה ליהושע מונדשיין ולשלמה טושינסקי.

10 תגובות:

  1. Very interesting! I like the spotnick version.

    השבמחק
  2. תודה על העמקות וההשקעה, מזל שהמציאו את היוטיוב והרשת ששומרת על המורשת. אני בלוגר בתפוז. במקרה הבקר התכוננתי לכתוב על שירי הצבא האדום וכשבדקתי את השיר "חיל פרשים אנו" בגרסה העברית הגעתי אליך.
    אשמח אם תעיין גם בבלוג שלי (הרשומה עדיין בתהליך)
    זהו השיר הרוסי האהוב עלי מבית אבא Ю.Шевчук-"Раскинулось море широко"
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1987335&r=1

    השבמחק
  3. תודה על החומר וההשקעה.
    אגב שים לב ששירו של מ.ב.ד ורדיגר, 'וכל מאמינים', הוא גניבה מוסיקלית של השיר 'טוב להודות' של ר' שלמה קרליבך.

    השבמחק
  4. כמה יפה ומרתק! חיפשתי את מקורותיו של השיר לאחר שצפיתי במחזהו המצויין של גלעד אופיר, "יוליסס על בקבוקים", בבימויה הטוב והמרגש ביותר של אופירה הניג. שמעון בוזגלו בחר את השיר הזה כמוטו שמלווה את המחזה לכל אורכו, בוקע והולך ברגעים מאוד מסויימים שמצליחים למחוץ לך את הלב. כשקראתי את הרשימה שלך ירד לי האסימון: רגשות הצער העזים שעוררה המנגינה במחזה, מעבר לדרמה של המחזה עצמו, נבעו מהניגוד שנוצר בין הפתוס המהפכני הרוסי שלא נס ליחו, שעליו רכבה התנועה החלוצית הציונית לבין האירוניה שעל גבול הציניות שמאפיינת את היחס הלאומי שלנו לכל גילוי של פתוס שכזה אצל שכנינו הפלסטינאים. כמובן, צריך לראות את המחזה או לקרוא עליו כדי להבין את דברי לאשורם... תודה רבה, אלברט

    השבמחק
  5. אתמול הייתי בהצגה "יוליסס על בקבוקים" של תיאטרון חיפה. במהלך ההצגה מושמעת ברקע המנגינה הזו, מספר פעמים, בצליל גובר והולך. עם ההתקדמות ניכר יותר ויותר העיבוד המזרחי, עד שלבסוף נשמעות המילים בערבית מפיה של פיירוז. רוב הקהל מגיב בצחוק, שכן רבים [כמוני] לא ידעו את תולדותיו של השיר, ונראה היה שמדובר ב[עוד] פרובוקציה של הבמאית...

    מעבר לזה, ההצגה לא משהו...

    אבי

    השבמחק
  6. צריך לציין, כי באתר "זמרשת" לשירו של אברהם ברושי יש 3 בתים. בהשוואה לאתר זה, השיר שפורסם כאן בבלוג הנו בעל 2 בתים, כאשר הראשון שבהם הנו השלישי שב"זמרשת"; השני שבהם הנו הראשון שב"זמרשת".

    השבמחק
  7. ועוד שתי הערות:
    1) שירו של אברהם ברושי איננו תרגום של השיר הרוסי! לכל היותר ניתן לזהות מוטיב דומה של הסוסים המהירים והגנה מפני אויבי המדינה. השיר הרוסי מדבר על כך שעל פני השדה חולפים גיבורי הצבא האדום בנסיעתם להתגייס, הבנות בוכות, עצוב להן. האויב נמצא מאחורי היער, אבל אנחנו מוכנים לקבל אותו, סוסינו מהירים וכך גם הטנקים שלנו. הבה תהיה עבודת צוות בוערת בקולחוז. אנו מתצפתים ושומרים היום.
    2) נחומי הר ציון עדכן אותי כי אצלו רשום שאברהם ברושי חיבר את השיר במאי 1954.

    בברכה,
    אורי

    השבמחק
  8. מתנצל על "טפטוף" התגובות. תגובה אחרונה:
    בדמו של קניפר, שנולד בטיביליסי שבגרוזיה, לא זרם דם סלאבי. הוא היה בן למשפחה שהיגרה לרוסיה מגרמניה.
    > על פי המקורות קניפר היה יהודי.

    השבמחק
  9. The Red Cavalry March ע"י גלן מילר מצאתי אותו באינטרנט.
    https://www.youtube.com/watch?v=Nv5vgU4ZdaM

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון - תוסרנה.