תפילת הושענא בסרט 'הדיבוק' (1937) בפי גרשון סירוטה

כרזה לסרט 'דער דיבוק', 1937

בשנת 1937 הועלה לאקרנים אחד מסרטי היידיש הידועים ביותר: 'דער דיבוק' (הדיבוק). הסרט נעשה על פי סיפורו המפורסם של ש. אנ-סקי, סיפור שזכה לאין-סוף גרסאות ועיבודים (הגרסה העברית, 'הדיבוק: בין שני עולמות', היא פרי תרגומו של ח"נ ביאליק).

הסרט 'דער דיבוק' נחשב לאחד הבולטים בסרטי 'דור הזהב' של הקולנוע היהודי בפולין. הוא בוים על ידי הבמאי היהודי-הפולני עתיר הניסיון מיכל ושינסקי (Michał Waszyński), על פי תסריט שעיבד הסופר-המשורר-העיתונאי והצלם אלתר קציזנה (1941-1885).

הסרט צולם בעיירה הציורית קז'ימייז' דולני (Kazimierz Dolny) שעל גדות נהר הוויסלה (בפי היהודים נקרא המקום קוזמיר), ובאולפנים בוורשה.

כיכר השוק בקז'ימייז' דולני

היועץ המדעי של הסרט – כן, אז לקחו יועצים מדעיים גם לסרטים! – היה לא אחר מאשר ההיסטוריון הדגול של יהודי פולין פרופסור מאיר בלבן. כך על כל פנים צויין ברשימת הקרדיטים שבתחילת הסרט.

פרופסור מאיר בלבן (1942-1877)

מידע על הסרט בעברית יש כאן.

מידע באנגלית יש כאן, וגם כאן.

אחת הסצנות, בתחילת הסרט, מתרחשת בבית הכנסת בשעת תפילת ההושענות, שעה שהמתפללים מקיפים את במת בית הכנסת ובידיהם ארבעת המינים. הסרט דובר יידיש, עם כיתוביות באנגלית.

הנה הסרט בשלמותו. הסצינה בבית הכנסת מתחילה בתזמון 12:42.

החזן שהעניק את קולו לסרט היה גרשון סירוטה, בעל קול הטנור האגדי, שכונה 'קארוזו היהודי'. תחילה הוא שר קטע קצר מתוך תפילת 'הלל' ('השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'), ואחר כך את תפילת 'הושע נא'.

גרשון סירוטה (1943-1874)

סירוטה נולד באוקראינה. ב-1896 עבר לווילנה ובה שימש חזן עד 1907. באותה שנה עבר לוורשה, ומאז ולמשך כעשרים שנה שימש חזן בבית הכנסת הגדול ברחוב טלומצקה. בשנות העשרים החל להופיע בארה"ב וגם לארץ ישראל הגיע פעמיים (1926, 1937).

מודעה על הופעותיו של סירוטה בארץ ישראל (דבר, 17 במארס 1926)

לאחר הימים הנוראים של שנת 1938 חזר סירוטה לפולין והחל לעבור לפני התיבה בבית הכנסת נוז'יק שבוורשה (בית הכנסת היחיד שלא נהרס בשואה ופעיל עד היום). הוא נספה בשואה בימי מרד הגטו.

כאן אפשר לשמוע את קולו הנדיר של סירוטה בהקלטה משנת 1928 – 'האזינה אלוהים תפילתי':

כרזת פרסומת לסרט 'דער דיבוק', ניו יורק 1937