יום ראשון, 22 ביולי 2012

זהירות, חנייה!


מצוקת החניה בארצנו, ובמיוחד בערים הגדולות, יצרה תת-ז'אנר מיוחד בעולם המוֹדעוֹת והשילוט, שמוקדש להפחדות ולאיומים על אלה שמנסים לחנות במקום שאינו שלהם.

לפעמים פונים לראש, לפעמים לרגש, לפעמים ללב היהודי החם, וכשאין ברֵרה גם מאיימים ומפחידים - בגרירה, בכלבים, ביריות, במה לא?

הנה כמה תמונות שהגיעו אליי לאחרונה.

את הקיר המפחיד הזה צילם צביקה באר בכפר קאסם.

אבל מיהו זה שמאיים? האם מדובר ביהודי ושמו יחיעם, ואולי אלה החניות של החנות של 'מעדני יחיעם'? לך תדע... בכל אופן, מי רוצה להסתבך עם מלגזה?


ואת השלט הזה, שצולם ביישוב החרדי קרית ספר, העביר לי 'אחשתרן'.

אכן מי צריך איומים במלגזות כשאפשר להפחיד אותך בדין תורה?


לבקשתי שלף איתמר וכסלר ממחסן התמונות שלו כמה דוגמאות של צילומי חניות אסורות, מסווגות ומותרות:


















6 תגובות:

  1. ושום אזכור לקטע הנפלא ב"יומולדת שמח נוח"?

    "רכב רכב זר, רכב רכב זר, רכב זר, הוא יגרר, הוא יגרר" (עפ"י המגינה של "זמר זמר לך").

    השבמחק
  2. ליל חניה

    מילים: נתן אלתרמן
    לחן: יאיר רוזנבלום

    ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף
    בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו
    כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל
    בהתפרש המחנה אשר דינו
    להיות שופך דם האדם ומגינו.

    ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע
    ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים
    ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח
    בבניינה של ממלכה, ליל נדודים
    ניצב פרוש על היחיד והגדודים.

    מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע
    היה נשקף פתאום מראה המלחמה
    כמו הווי צוען, חבור יתד וחבל
    בו חירותם של מסעות וחירומם
    בו הכלים והחוקות בעירומם.

    ליל חניה, ליל זמר...

    בו מליצת סיסמות הזמן, אשר לא פרק
    שירה צרופה בן יעסוק, חלילה לו
    ורק הזמר הנפוץ, שלא דבר ערך
    ולא שכיית חמדה הוא, יישאן במלוא
    צווחת צבעיו החריפים על חלילו.

    על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח)
    ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל
    אין הוא אומר את זאת בכל דקויותיה
    של השירה, אבל אומר בקול גדול
    בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול.

    ליל חניה, ליל זמר...

    עת מלחמה גם צלם הדברים האלה
    היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה
    עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב
    נפשו של דור, גם בשדה זרועה
    לזכור, לא רק לרע, ימי רעה.

    גם זה נשלב במלחמה כל זה גם יחד
    כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל ומשחרים.
    כל זה מתל ומגדות נחל יהיה
    עולה ביעף ושב נקטע בילל
    של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל
    של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל...

    http://www.youtube.com/watch?v=R10lmWEgirQ&feature=related

    יהורם גאון יבדל"א בקש מיאיר ז"ל שילחין עבורו את השיר לפסטיבל הזמר והפזמון,
    יאיר נאבק (ויאבק איש עימו) עם הטקסט הכמעט בלתי אפשרי להלחנה ויכול לו.

    בנתיים נעלם יהורם ואולי שכח את בקשתו.

    ואנו זכינו במתנה נפלאה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מכיר גירסא אחרת: גאון ביקש שיר מרוזנבלום לפסטיבל הזמר ברגע האחרון, ורוזנבלום פתח ספר של אלתרמן ובחר באקראי את השיר, ורק אחרי השיחה, כשקרא לעומק את השיר הבין לאיזה ברוך נכנס.
      מה שכן, יצא ממנו בהחלט

      מחק
    2. http://www.mima.co.il/fact_page.php?song_id=689

      מחק
  3. כנראה שמצוקת החנייה גורמת לאזרחי ישראל לפרצי אלימות.
    אני כבר מזמן ויתרתי על המשחקי חניה ועברתי לאופניים.
    הבעיה שאפילו חניה לאופניים כבר לא פשוט למצוא באיזורים מסויימים.
    טירוף.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.