יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

גלגולו של ניגון: המקור האוקראיני של 'כי בשמחה תצאו' ו'ניצנים נראו בארץ'



לכבוד חג שמחת תורה, הנה ניגון של שמחה.

א. 'כי בשמחה תצאו': הניגון של חסידי חב"ד

בקרב חסידי חב"ד מושר ניגון עליז למילות הפסוק 'כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף' (ישעיהו, נה 12). על פי חב"דפדיה נהגו החסידים לזמרו בעת פרידה (זמנית כמובן) מהרבי בסיום התוועדויות או בשעת סיום סעודות בימים טובים.

מתי נכנס שיר זה להווי המוסיקלי של חב"ד אין לדעת, אבל הרבי האחרון, מנחם מנדל שניאורסון (שנפטר בשנת 1994) חיבב שיר זה, ופעמים רבות פתח בו ביזמתו כאשר עזב את האולם בו התכנסו החסידים (ראו למשל כאן).

הנה הקלטה של הרבי שר סולו עם חסידיו.



וכאן מקהלת חסידי חב"ד, מתוך תקליט של ניח"ח (ניגוני חסידי חב"ד).

שמואל זלמנוב, ספר הניגונים, תש"ט, מס' קנט

תוספת 
(23 בינואר 2017)

הלל מונדשיין, בנו של ידידי המנוח הרב יהושע מונדשיין, מצא בזיכרונותיו של חסיד חב"ד משה רוזנבלום (1928-1850) עדות לכך שכבר בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויץ' שרו את השיר הזה (אם אכן באותה מנגינה לא נדע, אך הדעת נותנת שכן). כך תיאר רוזנבלום את סעודת י"ט בכסלו (סוף שנת 1901) בישיבה:
ובצאת כבוד המנהל נתנו כולם קולם בשיר וינגנו את הפסוק: 'כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון וגו', במנגינה הידועה (בנועם נגינת המקרא הזה ילוו תמיד בימי מועד ושמחה את כ"ק אדמו"ר שליט"א בצאתו מבית התפלה ללכת לביתו) ותיבקע הארץ לקולם. וככה ליווהו עד פתח ביתו (כרם חב"ד, ג [תשמ"ז], עמ' 57).

ב. 'נצנים נראו בארץ': הגרסה של שרה לוי-תנאי
שרה לוי-תנאי (2005-1910)

גרימי גלעד, ראש המדור לאיתור שירים רוסיים מגויירים בעונ"ש, הפנה את תשומת לבי לפני כמה חודשים לזהות בין הניגון החב"די לבין אחד השירים שהיו ועודם פופולריים בגני הילדים ובבתי ספר יסודיים בישראל, במיוחד בטקסים ובמסכתות לכבוד שבועות. זהו השיר 'נצנים', על פי פסוקים משיר השירים שצירפה וחיברה הכוריאוגרפית המפורסמת שרה לוי-תנאי (מייסדת להקת 'ענבל').

נִצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ,
עֵת זָמִיר וְקוֹל הַתּוֹר.
בִּמְחוֹלוֹת הַמַּחֲנַיִם
הָבָה וְנִפְצַח מִזְמוֹר.
צְרוֹר הַמּוֹר לִי, צְרוֹר הַמּוֹר לִי,
צְרוֹר הַמּוֹר לִי, צְרוֹר הַמּוֹר.
בִּמְחוֹלוֹת הַמַּחֲנַיִם
הָבָה וְנִפְצַח מִזְמוֹר.

הנה מרים אביגל:



כאן אפשר לשמוע את מקהלת כפר הנוער 'הדסים' בניצוחו ועיבודו של נתן שחר.

ואלה כבר ילדי בית הספר 'בין ההדרים' בשרון:



ג. המקור האוקראיני המשותף

אם לא די בזהות בין שני השירים העבריים, הנה זיהה גרימי גם את 'האבא' האוקראיני המשותף שלהם. מספר גרימי:
לפני כמה שנים צפיתי בסרטון וידאו שיצר כוראוגרף מסוים לריקוד הלאומי האוקראיני 'הופאק'. זו מנגינה קצרה, שאינה מספיקה להכיל קליפ שלם, ולכן נהוג לשלב בקליפ, בין פרק לפרק של המנגינה הראשית, גם ריקודים וקטעים של מנגינות משנה. באחת ממנגינות המשנה הללו זיהיתי את הלחן של 'ניצנים נראו בארץ'. המוסיקאי איליה דובוסרסקי שעמו נועצנו זיהה את המנגינה, ששמה grits mene, moya mati , שנכתבה למקצב של ריקוד אוקראיני עממי המכונה 'טרפק' (Trepak; ТРЕПАК), וכך גם נכתב באתר 'זמרשת'.
בלחיצה כאן אפשר לשמוע את המנגינה האוקראינית (בתזמון: 0:38) בביצוע תזמורת בנדוּרוֹת שמנגנת סדרת ריקודי עם. ההקלטה נעשתה בקייב בשנת 1935.


כאן העליתי את המנגינה על סרטון:



וכאן התווים. מי שיודע לקרוא תווים מוזמן לנסות ולהשוותם לתווים של 'ספר הניגונים' החב"די שהובאו למעלה.



ד. אז מי השפיע על מי?

אפשר להניח במידה רבה של סבירות שהניגון החב"די עשה שימוש בניגון האוקראיני. כפי שכבר ראינו במדור זה לא פעם, אין זה המקרה היחיד שהמוסיקה האוקראינית והרוסית השפיעו על הניגון החסידי.

אך מניין קלטה שרה לוי-תנאי התימנייה את הניגון 'שלה'  מחסידי חב"ד או מהריקוד האוקראיני?

בהעדר תיעוד קשה לענות בביטחון על שאלה זו, אך הדעת נותנת שלא מחסידי חב"ד.

מפי ד"ר אבנר בהט, שערך לאחרונה את ספרה של שרה לוי-תנאי, שאו זמרה (הוצאת תיאטרון ענבל ומרכז אעלה בתמר, 2012), למדתי כי השיר 'נצנים נראו בארץ' נדפס לראשונה בשנת 1948 בחוברת 'שירים לקול ולפסנתר', מס' 5, עם ליווי של נחום נרדי. באותה עת, מספרם של חסידי חב"ד בארץ לא היה רב וכל שכן השפעתם הייתה מועטה. בשנות הארבעים פעלה לוי-תנאי בעיקר כגננת ובמאית וככותבת של טקסים ומסכתות בהתיישבות העובדת. ולכן  למרות שאין בכך ודאות  המקור שהזין אותה בשיר זה היה, ככל הנראה, הריקוד האוקראיני, שאותו אולי שמעה בקיבוץ רמת הכובש בו חיה באותן שנים.


מועדים לשמחה!

20 תגובות:

  1. המסקנה ששרה לוי-תנאי למדה את הלחן ממקור אוקראיני, ולא חסידי, נראית לי מפוקפקת. אין צורך להניח את קיומו של קשר ישיר בין של"ת לבין חסידי חב"ד:
    שירים חסידיים רבים הושרו בתנועה הקבוצית, בוודאי במסגרות לא-פורמליות של שירה בציבור. למרות הדחיה האידיאולוגית הטוטאלית של חיי הגלות על ידי החלוצים, התקיימו בחיי היום-יום שלהם סממנים גלותיים לא מעטים, ובראשם השירים שזכרו מבית אבא. מאיר יערי הוביל במשך שנים ערבי שירה כאלה בקיבוצו מרחביה. שירוני שנות הארבעים מכילים לחנים חסידיים, גם אם הוחלף הטקסט שלהם למילים עבריות עדכניות. "רב הלילה, רב שירנו" (מילים:י. אורלנד) ו"שכב בני שכב במנוחה" (מילים: ע. הרוסי, לחן" ר' שלום חריטונוב) הם רק קצה הקרחון.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן גם אני השארתי זאת בספק ורק ניחשתי.

      מכל מקום, על גלגוליו ומקורותיו של 'רב הלילה' (הורה מחודשת) של יעקב אורלנד תתפרסם בקרוב רשימה מקיפה בעונ"ש.

      מחק
    2. לשי ודוד,
      'ציונות' היא בסך הכל שמה של קליפה האוצרת בתוכה את הפרי. זו הסיבה שבערבי שירה בקיבוצים ובכלל בארץ הרבו לשיר שיר חסידיים (שחור-לבן) בלבוש קיבוצי כחולי.
      ע"ע "צ'יריבים צ'יריבום", "טומבלליקה", ו"הננו חסידים" שהושר שנים רבות בקיבוץ עין כרמל, והובא ע"י שייקה לוי להופעותיהם של הגשש החיוור.
      אם תעיין באתר זמר רשת, תמצא סיפורים מעניינים מאוד על שירים ידועים.

      לא רק שירים וניגונים חסידיים "קובצו וציונו" במפעל החדש, אלא גם מושגים מהווי בית הכנסת. למשל המילה "הקמה" (הקמת ספר התורה) אשר השתמשו בה בבית הכנסת כפעולה של נשיאת ספר התורה והצגתו את הקהל בסיבוב של 360 מעלות, "קובצה וצויינה" בקיבוץ הארצי של השומר הצעיר והפכה למילה שמשמעותה היא להקים את התינוקות או הפעוטות משנת אחר הצהרים, להחליף להם חיתול (אם צריך) ולתת להם תה, שוקו, עוגיות או פרות.

      מועדים לשמחה

      מחק
    3. המונח 'הקמת ספר תורה' רווח בעיקר בבתי הכנסת הספרדיים, ולא בבתי הכנסת האשכנזים, שאותם הכירו רוב החלוצים. הקשר בין זה לבין הקמת תינוקות משנתם נראה לי מפוקפק.
      לעומת זאת, וכפי שאביא ברשימה על 'רב הלילה', דווקא המילה 'קיבוץ' נלקחה - לפחות לטענתו של איש העלייה השלישית יהודה יערי - מן ההווי של חסידי ברסלב ('הקיבוץ הקדוש'), והדברים ארוכים.

      מחק
    4. המילה 'הקמה' היתה היפוכה של המילה 'השכבה', וחלק ממחזור חובותיהם של חברי הקיבוצים (ולא רק של השומר הצעיר) כמו הנקה, האכלה, הגשה (בחדר האוכל) וכו'. הדגמה: 'אפרים, היום אתה מסודר להגשה'.

      מחק
    5. שלום דוד ואיתמר,

      בספר (שמואל ב' כג' כ') מופיע: "וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חי (חַיִל) רַב-פְּעָלִים, מִקַּבְצְאֵל", וסיפורו של מנדלי מוכר ספרים 'עמק הבכא', פותח במילים, "יאמרו מה שיאמרו על היהודים הקבציאלים, יאמרו, שכחם אינו גדול כל כך בעולם, ואיזה הוא דבר חכמת בינה שפעלו בו בימיהם?" קבציאל הוא שמה של עיירה יהודית טיפוסית, קיבוץ?

      דומה כי חברי הקיבוצים השתמשו בשם הפעולה: הקמה, הגשה, האכלה, ולא בשם הפועל: להקים, להגיש, להאכיל. מקום למחשבה הם השתמשו רבות בצורת הקבלה של הפועל (נקבי) ולא באופן המשפיע שלו(זכרי, להקים, להאכיל, להגיש) ודי לחכימא.

      כל טוב

      מחק
    6. לא באמת חקרתי בעניין, אבל התרשמותי היא שהסמנטיקה הזו מייצגת את האחריות הקולקטיבית המובנית ברעיון הקיבוצי, הרבה יותר מכל סיבה אחרת.

      מחק
    7. מעניינת המשמעות שיצקו אנשי הקיבוצים למילים קיימות.

      בעוד שהמושג 'חדר' שימש מקום ללימוד תורה, אצל חברי הקיבוצים הוא הפך להיות 'מקום פרטי'. המושג 'בית' היה לנחלתם של הילדים והתינוקות בלבד. וזכית לשמוע את הצירופים 'בית ילדים' ו'בית תינוקות'. בית הספר היה למוסד חינוכי, להורים קראו בשמותיהם הפרטיים ולא בכינוי הטבעי אבא ואמא שאגב יוצר קשר וזיקה בין המוליד למולד, כל זאת באמתלא שכאשר הילד יכנה את הוריו בכנוי אבא או אמא הוא יצור זיקה להוריו ויפגע במעמדו של החבר שאין לו ילדים, והרי בקומונה כולם שווים בצורה טכנית מ-כאנ-ית.

      מחק
    8. לאנונימי השמוצניק מאנונימית מאוחדניקית
      אנחנו קראנו להורינו בשמותיהם והרגשנו מאד שייכים למשפחה ( ולא לכלל)

      מחק
    9. שמוץ בגרמנית פירושו לכלוך

      מחק
    10. מערכת המושגים והשמות הקיבוצניקיים נעה בין האידאולוגי לפרקטי, ולכן באמת היו קיבוצים, בעיקר של השומר הצעיר, שמטעמים אידאולוגיים שבהם קראו ילדים להורים בשמותיהם, בדיוק כפי שהתקלחו שם במקלחות משותפות. הנסיונות לעשות אדפטציה של ערכים יהודיים מסורתיים מופרכים מיסודם ואין להם שום אחיזה במציאות.
      הקיבוץ, כמו הציונות, היה מהפכה, שאחת ממטרותיה היתה שלילת הגלות על עולם המושגים שלה. נסיונות פלפול פסאודו-פרוידיאניים, שהדיהם נשמעים כאן, הם לא יותר ממגוכחים.
      כך למשל, מקור השם 'חדר' למקום המגורים הוא פרקטי לגמרי, וממש לא כפי שנטען כאן ע"י אחד האנונימיים האחרים. בהתחלה גרו בקיבוצים באוהלים שמהם עברו לחדרים - בדרך כלל היו אלה צריפים, שעדיין קיימים בחלק מן הקיבוצים הוותיקים. באותה מידה אפשר היה לטעון טענות מסוג זה לגבי החדרים בבתי מלון.

      מחק
  2. Tangential yet related, see the series of interesting posts at Notrikon
    http://notrikon.blogspot.com/
    regarding synagogues at various non-dati Kibbutzim

    השבמחק
  3. בזכות כותב המכתב שקורא לעצמו "אבו בנאת" נכנסתי לאתר שהוא ציין של "נוטריקון" ואני ממליץ מכל הלב להכנס לאתר ולקרוא את הסיםור של חיים גרינבוים, מזמן כבר לא קראתי סיפור קצר בעברית כה נחמד שכתוב בצורה קלילה ויפה ובעברית נהדרת.
    תודה לאבו בנאת על כך

    השבמחק
  4. צר לי, כמי שמצוי בעולם הנגינה החבדית, אני מתפלא על הכותב הנכבד: אין שום דמיון בין השירים! הדמיון הוא רק בראשו של אדם שרחוק מעולם השירה. כך גם בקריאת התווים - השוני הוא עצום.

    השבמחק
  5. המגיב האנונימי מעיד על עצמו כמי שמצוי בעולם הנגינה החב"די ועכ"ז איננו מוצא דמיון בין השירים. כיון שהמגיב אנונימי, אינני יכול לאמוד את המצאותו בעולם הנגינה החב"די, אך המצאותי בעולם זה כנראה שאיננה נופלת משלו, ואני דוקא כן מוצא דמיון בין המנגינות, אך מאידך - גם שוני. יתכן ויש מוטיב משותף, שמקורו בכלל במנגינה קדומה לשניהם.
    עם זאת, המנגינה של 'כי תצאו' החב"די בהחלט מזכירה מוטיבים שחוזרים על עצמם ב'גופאק' קוזאקי.
    בכל-אופן, השמעתי את הניגון (ואת השיר האוקראיני) למורה אצלנו, המלמדת את השפה, את התרבות, וגם שירי-עם אוקראיניים. היא מכירה את השיר האוקראיני כמובן, והניגון החב"די הזכיר גם לה את השיר הזה.
    אולם היא סבורה כמוני, שאי-אפשר להצביע על קשר חד-משמעי דוקא בין השני השירים הללו.

    השבמחק
  6. ליקירי וקוראי הבלוג,
    במסגרת התוכנית הסיפור האמיתי הערוץ הראשון, הוצג ביום ב' הסרט: "הקיבוץ הקדוש" - מסע ייחודי בעקבות תופעת החזרה בתשובה בקיבוצים.
    ובשידור נוסף ביום שבת 10.11 בשעה 13:05.
    מודה מראש לכל מי שיוכל להעלות את הסרט ל you tube.
    http://www.iba.org.il/spokesman/?page=168&entity=880383
    אשמח אם מישהו יכול לראות את הסרט ולספר עליו, היות ובמשך שירותי הצבאי בשירות הנח"ל הייתי עד לראשיתו של התהליך ולסגירת המעגל החסידי.
    תודה.
    יעקב

    השבמחק
  7. לדוד ולשי בורשטיין

    כאשר משוים לחנים ממקורות שונים יש לדייק. במיוחד מוסיקולוג המיומן בהשוואות כגון אלו. כל הכבוד לידידך גרימי אך לומר שיש "זהות" בין הניגון החב"די לשיר הילדים של שרה לוי תנאי הוא הטעייה. שהרי אין מחלוקת לגבי הדמיון הרב בין שירה של תנאי לבין השיר האוקראיני. ההבדלים הקלים הם רק בתחום הקצבי (בגלל הטכסטים השונים) בעוד צלילי הלחן זהים לחלוטין. לעומת זאת כשמשוים את הניגון לשיר האוקראיני מבחינים, כדברי המגיב מיכאל אוישי, כי יש דמיון אך גם יש גם שוני. הדמיון קיים רק בחלק הראשון של הניגון עם המלים כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון, ואפילו כאן רק המקצב כמעט זהה מה שמאפשר לראות חלק זה של הניגון כוואריאנט של השיר האוקראיני. אולם המשכו של הניגון שונה גם במקצב וגם בצלילים עד כי לכל היותר אפשר לומר שהחסידים אולי קבלו השראה מהניגון אך פיתחו אותו לכיון שונה לחלוטין. אשר לטענה של שי שלא יתכן שקלטה את השיר "ממקור אוקראיני" אומר שסביר להניח שלא היה לה קשר למקורות אוקראינים אך בין החלוצים היו גם היו שבאו מאיזורים של אוקראינה מה גם שלחנים אוקראינים נקלטו ע"י הכליזמרים ובאמצעותם התפשטו במרחבי מזרח אירופה.

    השבמחק
  8. לידידי יעקב מזור:

    "יש לדייק" לא רק "כאשר משווים לחנים ממקורות שונים" (כדבריך), אלא גם בציטוט (ואפילו בפארפרזת) דברים, כביכול בשם אומרם.
    המילים "לא יתכן" ששמת בפי לא נאמרו כלל. כתבתי שהאפשרות ששל"ת למדה את הלחן ממקור אוקראיני "נראית לי מפוקפקת". לשון אחר: הסבר לא משכנע, לא מניח דיו את הדעת. ביחוד במצב בו - כפי שכתבתי - אין צורך להניח את קיומו של קשר ישיר בין של"ת לבין חסידי חב"ד (ולא כל שכן בינה לבין מקור אוקראיני). אני עדיין מחזיק בדעתי.
    כמובן ש(כמעט)הכל יתכן, כולל האפשרות ששל"ת הכירה חלוץ אוקראיני ולמדה דווקא ממנו את הלחן. בסופו של דבר אנו נמצאים (וכנראה נדונים להשאר, במקרה זה ודומים לו)במגרש של educated guess.

    השבמחק
  9. לשי

    צדקת. לא דייקתי. ואני מבקש את צליחתך. אך לעצם העניין כנראה שאנו חלוקים. ההשערה ששמעה את הלחן מפי עולי ברית המועצות נראית לי יותר אפשרית מהשערות אחרות. כמובן שלא נגע בלי תנא דמסעיא

    שלך בהוקרה

    השבמחק
  10. מסתימת הלשון בספר הניגונים חלק א עמוד ס, מובן שניגון זה ניגנו אצל כמה רביים של חב"ד.
    וכמו כן נרשם בניחו"ח רקורד א'באנגלית (יש לי האריגנלי, אבל זה ג"כ נכתב כאן כמעט אות באות
    https://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/140686/jewish/Ki-Vesimcho.htm)
    שני מקורות אלו נכתבו (או נרשמו באנגלית) ע"י ר' שמואל זלמנוב - מקור מוסמך.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.