יום חמישי, 11 באוקטובר 2012

מבט שני ב'שני קוּנִי לֶמֶל'



היום גיליתי לשמחתי כי סרט הקאלט הנפלא 'שני קוני למל', שביים שחקן התאטרון ישראל בקר בשנת 1966, זמין במרשתת לצפייה מלאה וחסרת מעצורים.

הסרט  שיש שראו בו 'סרט בורקס אשכנזי'  הוא עיבוד חופשי למדי של מחזה קומי ביידיש, מסוּגת 'קומדיה של טעויות' שבנויה על חילופי זהויות, שחיבר אברהם גולדפדן. המחזה נדפס לראשונה בוורשה בשנת 1887 תחת הכותרת 'דער פאַנאַטיק אדער דיא ביידע קני לעמיל' (הקנאי, או שני קוני למל). התרגום העברי הראשון, שעשה 'מר דרור' (הוא איש העלייה הראשונה, מרדכי אזרחי-קרישבסקי), נקרא בשם המופלא 'הקנאי או שני יקטן-יקשן' (ירושלים 1900).

במקורו היה זה מחזה ביקורתי ומתוחכם, שדן בבעיית הזהות היהודית המודרנית ושיקף את מלחמת התרבות שהתחוללה בחברה היהודית במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19. מומיו של קוני למל  הפיסח, הפוזל והמגמגם  משקפים את מומיה הרוחניים של החברה המסורתית (שמתגלמת בדמותו של האב החסיד הקנאי). קוני למל ואביו שטופים באמונות הבל אך אינם רואים את מומיהם-שלהם ומטיפים ביהירות לכולם כיצד עליהם לחיות. מול 'העולם הישן' הזה העמיד גולדפדן את דמויותיהם של מקס הסטודנט לרפואה, את אשתו של החסיד ואת בתו - שמייצגים את 'העולם החדש'. גולדפדן לגלג על הקנאות הדתית ועל מוסד השידוכים, שמנוגד לרוח המודרנית של אהבה ספונטנית. בסרט טושטשו המסרים המקוריים של המחזה ונוצר בו בליל קסום של קיטש, סטיראוטיפים ונוסטלגיה.

לא יאומן כי יסופר, אבל בקרית מוצקין יש כיכר קוני למל! (עיצוב ראובן גפני)

הסרט היה ההפקה הסינימסקופית הראשונה בישראל והוא זכה להצלחה רבה, למעשה היה זה הסרט שפרסם את מייק בורשטיין, ילד הפלא של תאטרון היידיש, שקנה את עולמו קודם לכן בהפקת 'שירי המגילה' של איציק מאנגר. כוכבי הסרט האחרים היו אביו פסח'קה בורשטיין, רפאל קלצ'קין, שמואל רודנסקי, ז'רמן אוניקובסקי, רינה גנור, שמוליק סגל, אהרן מסקין, זישא גולד, אלישבע מיכאלי, חברי שלישיית התאומים, ועוד אגדות תאטרון וקולנוע מאותם ימים.

על הסרט, שאותו הפיק מרדכי נבון איש 'אולפני גבע', כתבה לא מכבר נירית אנדרמן בעיתון הארץ (11 במרס 2011):



ולא נשכח את השירים הנפלאים: 'הבו עז לתיש' (כולל השריקה המפורסמת של פסח'קה), 'הוא יהיה לי בעל', 'הייתי קוני למל' ('אומרים שאני איננני אני'), ועוד.

למי שיש שעתיים פנויות (אפשר לעשות הפסקה)  ההנאה מובטחת. אפשר לראות את הסרט כאן.

ומי שרוצה רק להקשיב לשירים של הסרט יכול לעשות זאת בלחיצה כאן.




13 תגובות:

  1. אהבתי את "מרשתת" ו"סוגת" (אינטרנט וז'אנר). תמשיך כך אז אולי ברבות הימים ידברו פה עברית

    השבמחק
    תשובות
    1. לא נדיר כל כך לראות שימוש ב"סוגה". זה יותר אִין היום.

      מחק
  2. ההפניה למוסיקה היתה מרתקת (Judaica Sound)תודה רבה ושבת שלום

    השבמחק
  3. "שני קוני למל" - היה סרט נלעג ומבזה, מביש באיכותו הקולנועית, בתפאורה, באיפור וביחס לדת ולמסורת. סרט בורקאס (או קרעפלאך) במירעו. ממרחק הזמן הוא רק נראה יותר גרוע.

    אבל יש משהו הרבה יותר נורא ממנו : "קוני למל בקהיר"

    מספיקה צפיה בקטע הזה כדי לקלוט את רוח הדברים

    "קוני קוני למל , מוני מוני למל - כך כתוב גם בתורה"

    http://www.youtube.com/watch?v=kRyBiXFNFgw

    השבמחק
  4. שבת שלום רמי,

    ברשותך, אתיחס לדבריך באמצעות מדרש המופיע בבראשית רבה על הפסוק,"וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה". כך היה דרכן של דור המבול: אחת לפרייה ורבייה ואחת לתשמיש.

    אם נרחיב מעט את יריעת המדרש שלפנינו, נוכל לראות כי למך הוא משל ליהודים שישבו באירופה לפני המלחמה (הראשונה והשניה). יהדות מזרח אירופה משולה לעדה הפרה ורבה ברוחניות ובגשמיות, ואילו יהדות מערב אירופה משולה לצילה החופפת בצל בעלה (המדינה הלאומית המודרנית) אצל צילה או יהודי מערב אירופה הפכה היהדות לצעיף נאה שנעים להתקשט בו.(ראה תגובתו של אורי ידידנו על תחריט המתאר את עבודת הכהנים ביום הכיפורים בעיר מץ [רשימה שפרסם דוד אסף ערב יום הכיפורים השנה]).

    אם נחזור כעת לשם הנושא של הסרט 'שני קונילמל' באותה נשימה תוכל לקרוא לסרט 'שני קוני-למך', כי שתי התאוריות לא עמדו במבחן המציאות כשהגיע המבול.

    וגדולה מעלת הסליחה.

    שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל

    השבמחק
  5. אנונימי (מדוע לא תכתוב את שמך ?), האם אתה יכול להגיד לי מה זה אצלך מזרח אירופה ומה זה מערב אירופה ? האם צכיה והונגריה זה מזרח או מרכז אירופה והאם אפשר להשוות בין יהדות גרמניה ליהדות צרפת ? או ליהדות איטליה ? האם מערב פולין (איזור פוזנן ) ואיזור קלינגראד זה מבחינה תרבותית מערב או מזרח אירופה ? קשה מאד לתת לזה תשובה חד משמעית ולכן ההבדלים שאתה כותב עליהם הם לא כל כך רלונטים לביקורת על הסרט או לדוגמה שנתת ממכתב קודם שלי על הצעיף הנהדר של עבודת יום הכפורים לפני המחנה אשר במץ שהוא באמת היה חחלק מהתרבות היהודית הגרמנית ואינו שייך בכלל לתפיסה הדתית של נושא הצעיף. יעול להיות שאני מוגבל מבחינה שכלית אבל איני מבין מה עניין "עדה וצילה" לברט אודות שני קוני למל
    שבת שלום
    אורי

    השבמחק
    תשובות
    1. סליחה על כמה טעויות כתיב: יעול = צריך להיות כתוב יכול. לברט = צריך להיות כתוב לסרט. חחלק = צריך היה להיות כתוב החלק
      סליחה על הטעויות

      מחק
    2. שבת שלום אורי,

      ראשית חכמה כל דברינו הם משל ומליצה, ואין דרכינו כדרך אנשי פרס ומדי הפורסים ומודדים כל דבר שהוא בחומר, כי בנים אנו לה' אלוהינו לא נתגודד ולא נשים קרחה בין עינינו.

      ומהו עניינו בקודש? לברר דרוש 'עדה וצילה' והקשר שלהן לסרט 'שני קונילמל'. הסרט
      'שני קונילמל' מגיש לצופה שתי בבואות של יהודי בן סוף המאה הי"ט. הבבואה האחת היא של יהודי בשם קונילמל השומר תו"מ נאמן לאביו ולתורת משה, והבבואה השנייה היא של יהודי מתפקר בשם מקס העוסק בכישוף לשמו (הוא מונילמל) שהיה סטונדט לרפואה.

      קונילמל שנשא את בת השדכן, לייבלה (אהובה)לאישה, כנראה המשיך לחיות ב'תחום המושב' המזרח האירופאי ללא רצון או צורך בשינוי כלשהו. הוא ולייבלה (אהובה)
      מסמלים את יהדות מזרח אירופה (ואין אנו מדברים כאן על מזרח אירופה הפיסית והגאוגרפית, אלא על 'מחשבת הזריחה' המכונה בלשון התורה 'עץ חיים', על תפישת האדם כפרט מתוך חברה, ועל עוצמת הקהילה). תפישה זו באה לידי ביטוי בעדה, (עדי בלשון ארם, הרה ויולדת) זווג שלה עם למך מוליד תולדות ומעמיד צאצאים.

      מקס, לעומת זאת, נשא את קרולינה (השמות כבר אינם עיבריים) הוא לומד רפואה, ומלמד את קרולינה צרפתית. מקס וקרולינה מסמלים את יהדות מערב אירופה (שוב כתפישה) אינדיוויאלית, המחפשת נחמה בחיק המעבדה ועדשות המיקרוסקופ. את מעט הקדושה שנותרה בליבם הם תולים על הקיר, להנאות את ביתם כבני יפת וכבני גומר.

      מקס וקרולינה הם סמל לזיווג של למך וצילה. אומר מדרש רבה "זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין, כדי שתעקר, ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים".

      למך וצילה, או מקס וקרולינה, או יהדות מערב אירופה (כתפישה) עם המדינה הלאומית-מודרנית, הם זיווגים הדוניסטים שאינם נושאי פרי, ואנקוט לשון זהר, 'עץ אחר איסתרס ולא עביד פרי'.


      ועוד מוסיף המדרש ואומר כי למך סומא היה והרג לקין ולתובל קין בנו.
      וגבורי הסרט הרי הם סתומי עין צולעים ומגמגמים ואיך יבואו אל הקודש?

      אמור מעתה 'שני קוני-למ(ך) אחד של מזרח ואחד של מערב.

      ולמך אביו של נח היה, והוא בנה (הגיע) תיבה (לארץ ישראל) וניצל מן המבול.

      ובזאת הגענו לתשלום הדרוש.

      שבת שלום ומבורך

      מחק
    3. מדרש יפה אבל קצת מבוזבז על סרט אינפנטילי - גם אם מהנה ביותר - כמו קוני למל.

      אגב, כתיבה בשבת זה היתר שקיבלת ממזרח אירופה או ממערב אירופה?

      מחק
  6. אנונימי יקר,

    איך דבריך המאלפים קשורים בכלל לדעתי על הסרט?

    השבמחק
    תשובות
    1. רמי יקר,

      הסרט הופק בשנת 1966. יש האומרים כי היה מיתון בארץ (שקדם למלחמת ששת הימים).
      כנראה שהפרוטה לא היתה מצויה בכיס, ועל כך לא נלין.

      יפה עשו האנשים, שבעוז רוחם הפיקו את הסרט, אספו ואגדו את כל השחקנים המרשימים הללו תחת קורת גג אחת, ואפשרו לנו וגם לדורות הבאים הצצה אל עולם נעלם.
      אודה ולא אבוש, כי עיצוב התפאורה היה מחניק ומעיק והוא נמשך לאורך כל הסרט, אך יחד עם זאת הרגשת החנק היא שגרמה לי להתמקד בדמויות, בסמלים, באיכויות התקשורת שבין השחקנים, והם אלו שנשאו את המחשבה אל מעבר לזמן למקום ולתקציב שבו נעשה הסרט.

      ואחתום את דברי במשפט שאמר רבי אליעזר הגדול לרבי עקיבא, בזהר פרשת וירא אות לד, "גדולה שימושה יותר מלימודה".

      שבת שלום ומבורך

      מחק
  7. אם נהנית, מי אני שאשבור לך את המילה

    השבמחק
  8. תודה על המאמר ופרסום הקישור לסרט. צפיתי בו במשך כמה ימים עם ילדי בני חמש עד שמונה. עצרנו מדי פעם ודיברנו על העיירה של פעם, עוני ועושר, גביר פונדק ומרזח, בעל עגול'ה, שדכן, חסיד ומשכיל, כליזמר וניגון ועוד ועוד ועוד
    כל תמונה מזמנת עולם כה רחוק ושונה לילדי ועם זאת עולם שהוא כה חלק מהגנים ההסטוריים/נוסטלגיים/יהודיים שלי

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.