יום שלישי, 20 בנובמבר 2012

גלגולו של ניגון: על הרבי והשיקסע ועל נאצר שחיכה לרבין

גמאל עבד אל-נאצר ממשיך לחייך... בול מצרי שהופק כמה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים

א. נאצר מחכה לרבין 

ימי ההמתנה המתוחים שאנו נמצאים בתוכם  תהיה כניסה רגלית של חיילינו לרצועת עזה או לא תהיה? (הלוואי ש'נחכה ולא נזוז'!)  מזכירים קצת את ימי ההמתנה המפורסמים לפני מלחמת ששת הימים. נשיא מצריים, גמאל עבד אל-נאצר, ביקר אז את חייליו בסיני והזמין, בברכת 'אהלן וסהלן', את ישראל לפתוח במלחמה.

דבר, 25 במאי 1967

באותם ימים, של סוף מאי-ראשית יוני 1967, חיבר חיים חפר את השיר המפורסם 'נאצר מחכה לרבין'.

זה היה שיר שחץ, וולגרי למדי, שנועד להעלות את המוראל, והצליח מאה אחוז. בבת אחת היה השיר ללהיט ענק והוא הושר בכל מקום ובכל הזדמנות  תרמה לכך בוודאי המנגינה העליזה והסוחפת. המבצעים הראשונים היו אריק לביא, שייקה אופיר ואורי זוהר  ששרו אותו לפני החיילים בשטחי הכינוס בנגב  ואחר כך זמרו אותו אמנים רבים אחרים (כאן אפשר לשמוע את מייק בורשטיין). הנה מילות השיר, ואחר כך הביצוע של 'הדודאים'.


חיים חפר מספר ומזמר,כנרת זמורה ביתן, 2004,  עמ' 21


וכך תיאר ישראל סגל את אווירת הימים ההם בספרו אחד משנינו (כתר, 1995, עמ' 6):



אבל בניגוד למה שחשב סגל, הנעימה לא הייתה חסידית כלל וכלל. ההפך הוא הנכון, היא הייתה דווקא אנטי-חסידית... לכך נחזור בהמשך.

אריק לביא שר לפני חיילי צה"ל בימי ההמתנה (צילום: נחום גוטמן)

בעקבות הניצחון הסוחף במלחמת ששת הימים, תורגם השיר גם ליידיש!

הוא נכלל בתקליט שירי המלחמה ('לידער פֿון 6-טאָגיקע מלחמה') של שחקנית תאטרון היידיש בניו-יורק ליליאן לוּקס (Lillian Lux; 2005-1918), רעייתו של פסח'קה בורשטיין ואמו של מייק.

בלחיצה כאן אפשר לשמוע את השיר 'נאַצער שטעהט און וואַרט אויף רבין', בתרגומה של ליליאן לוקס ובעיבודו של דוד קריבושי.


ב. 'בעיירה, לא הרחק מכאן': המקור ביידיש

כאמור, חיים חפר כתב את המילים למנגינה של שיר 'עממי', שאינו אלא שיר ביידיש, שזהות מחברו ומלחינו אינה ידועה. זהו שיר לצון וולגרי, קצת ילדותי, שמלגלג על הרבי החסידי ובנו, שטופי הזימה, ועל החסידים, 'הבהמות', שאינם מבינים כיצד משטים בהם.

לשיר ניתנו שמות רבים  'אין אַ שטעטל, ניט ווײַט פֿון דאַנען' (בעיירה, לא הרחק מכאן); 'דעם רבינס צרה' (הצרה של הרבי) וכמובן 'אַיי-אַיי-אַיי'  ובהתאם יש לו גם גרסאות שונות. מצאתי שתיים כאלה, ארוכה וקצרה.

מאיר נוי בספרו מעיני הזמר (אם אין אני לי מי לי, 1996, עמ' 138) הביא את הנוסח המורחב:



וכך תרגמתי (לא מילולי, אבל אפשר לשיר אותו. נסו ותיהנו):

בעיירה קרובה לכאן - איי-איי-איי,
גר לו רבי'לה קטן - איי-איי-איי,
לומד תמיד עם חסידים - איי-איי-איי,
עם משרתים ותלמידים - איי-איי-איי...

ופעם התרחש הנס - איי-איי-איי,
בנו יצא להתגסס - איי-איי-איי,
עם 'חצופה' בין העצים - איי-איי-איי,
בלי שַׁמָּש ובלי שומרים - איי-איי-איי...

אז הרבי רץ מיד - איי-איי-איי,
מקל גדול אחז ביד - איי-איי-איי,
הוא יפחיד אותה כהוגן - איי-איי-איי,
ובמוט יתקע לו חוקן - איי-איי-איי...


הציץ הרבי במרשעת - איי-איי-איי,
והנה חלף הכעס - איי-איי-איי,
את הבן גירש מיד - איי-איי-איי,
ואיתה נשאר לבד - איי-איי-איי...

שואלים פה במניין: - איי-איי-איי,
מהו פשר העניין? - איי-איי-איי,
בְּבֵית הרבי מכשפה - איי-איי-איי,
אוי ואבוי כזאת טריפה - איי-איי-איי...

עונים להם החסידים - איי-איי-איי,
המשרתים, התלמידים: - איי-איי-איי,
לחצופה יש יתרונות - איי-איי-איי,
היא כבר פוסקת הלכות - איי-איי-איי...

הנה השיר 'אַיי-אַיי-אַיי', מפי הזמרת והשחקנית דיאנה בלומנפלד (1961-1903), רעייתו של שחקן התאטרון הנודע יוֹנאס טוּרְקוֹב, שניצלה מגטו ורשה. ההקלטה נעשתה כנראה ב-1947 (תודה לגרימי גלעד).



וכאן את רות רובין, זמרת וחוקרת השיר העממי ביידיש:


בספרו האוטוביוגרפי בארץ מאמע-לשון (הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 53-52), סיפר פרופסור דוד רוסקיס, שגדל בארץ היידיש של מונטריאול, כי אמו, מאשה, אהבה לשיר את השיר הזה. הנוסח ששרה האם קצר יותר ושונה מעט:


כאן אפשר לשמוע את מאשה רוסקיס שרה את הגרסה הזו.

וזה התרגום לעברית:

בעיירה קרובה לכאן, אוי.
חי אדמו"ר קטן, אוי.
מחייתו אינה מ'שֵׁמוֹת' (קראו: שֵׁיימֶס), אוי.
רק מחסידים, בהמות (קראו: בְּהֵיימֶס), אוי, אוי, אוי...

[הפזמון חסר משמעות והוא ערוב של יידיש ופולנית]

מספרים סיפור נורא, אוי.
לבן הרבי מה קרה, אוי.
עם השיקסע הוא נתפס, אוי.
בלי שומר ובלי שַׁמָּש, אוי, אוי אוי...

אבא, אבא אל תירא, אוי.
שיקסע היא סחורה כשרה, אוי.
בן-תורה הבן יהיה, אוי.
יתברך שם הבורא, אוי, אוי, אוי...


ג. נוסחים עבריים מוקדמים ומאוחרים  

האם הכיר חיים חפר את השיר ביידיש? האם ה'רבי' התקשר בדמיונו ל'רבין'? אולי כן ואולי לא, וסביר שלא.

גרימי גלעד נזכר שבנעוריו, עוד קודם למלחמת ששת הימים, שרו את השיר הוולגרי הבא, שחיבר מר 'עממי'... 'אני מניח', כתב לי גרימי, 'שחיים חפר הכיר את המנגינה מהגרסה העברית ולא מזו שביידיש'.

בעיירה סמוך לכאן, אי אי אי
גר לו רעבע קצוץ זקן, אי אי אי
נדבות הוא מקבץ, אי אי אי
על אשתו הוא מקפץ, אי אי אי
אי אי אי, אי אי אי, אי אי אי.

יום אחד קרה הנס, אי אי אי
בן הרב נמצא אונס, אי אי אי
שיקסע בין עצי החורש, אי אי אי
הוא הכניס לה עד השורש, אי אי אי
אי אי אי, אי אי אי, אי אי אי.

אז הרב תפס מקל, אי אי אי
על הבן הוא התנפל, אי אי אי
הבן ברח בלי ברכה, אי אי אי
האב סיים את המלאכה, אי אי אי
אי אי אי, אי אי אי, אי אי אי.

אז הרב כינס אסייפה, אי אי אי
אוי חסידים אוי צָדיקים, אי אי אי
לו טעמתם רק הטעם, אי אי אי
ורציתם עוד הפעם, אי אי אי
אי אי אי, אי אי אי, אי אי אי.

כל חסיד תפס שקסונת, אי אי אי
ועשה אותה שמנמונת, אי אי אי
כך נגמר המעשה, אי אי אי
שיצא ממזר כזה, אי אי אי
אי אי אי, אי אי אי, אי אי אי.

באתר זמרשת הובאו שני נוסחים שונים במקצת. זהו הנוסח שזכר דב (בר'לה) צפרוני, ששמע אותו בקיבוץ איילת השחר בשנות החמישים:


בַּעֲיָרָה סְמוּכָה לְכָאן
גָּר לוֹ רַבִּי עִם זָקָן
בִּזְקָנוֹ לֹא יְקַצֵּץ הוּא
נְדָבוֹת לֹא יְקַבֵּץ הוּא

פַּעַם אַחַת קָרָה נֵס
בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס
שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ
הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ

בָּעֲיָרָה, אוֹי, שֹׁד וָשֶׁבֶר!
הַמֵּתִים רוֹקְדִים בַּקֶּבֶר
יָמוּת הַבֵּן, יִמַּח שְׁמוֹ
וְהַמַּמְזֵר שֶׁיִּוָּלֵד לוֹ

אָז תָּפַס הָרַב מַקֵּל
וְעַל בְּנוֹ חִישׁ הִתְנַפֵּל
בָּרַח הַבֵּן לְלֹא בְּרָכָה
סִיֵּם הָרַב אֶת הַמְּלָאכָה

אֲסֵפָה כִּנֵּס הָרַב
אוֹי, חֲסִידִים! אוֹי, צַדִּיקִים!
לוּ טָעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם
אָז רָצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם

אָז כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁקְסֹנֶת
וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת
זֶהוּ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה
שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶה

בעיירה סמוכה לכאן
גר לו רבי עם זקן
בזקנו לא יקצץ הוא
נדבות לא יקבץ הוא

פעם אחת קרה נס
בן הרב נמצא אונס
שיקסע בין עצי החורש
הוא הכניס לה עד השורש

בעיירה אוי שוד ושבר
המתים רוקדים בקבר
ימות הבן יימח שמו
והממזר שייוולד לו

אז תפס הרב מקל
ועל בנו חיש התנפל
ברח הבן ללא ברכה
סיים הרב את המלאכה

אספה כינס הרב
אוי חסידים אוי צדיקים
לו טעמתם את הטעם
אז רציתם עוד הפעם

אז כל חסיד תפס שיקסונת
ועשה אותה שמנמונת
זהו סוף המעשה
שיצא ממזר כזה

לדברי צפרוני, 'השיר הובא לאיילת השחר בשנות החמישים על ידי עמוס צפרוני וייתכן שגם יצחק לנדסמן. לדעתי מקורו בכדורי. הוא היה מושר אצלנו במסיבות עממיות שנקראו "סֻכִּיּוֹת" (מלשון סֻכּוֹת) ונערכו על ידי הנוער המקומי באיילת השחר'.

וכאן אפשר לשמוע אותו שר את השיר על הרבי והשיקסה.


מאיר נוי, בספרו מעיני הזמר הנזכר לעיל (עמ' 140), רשם גרסה נוספת של השיר, שכבר נעשתה בעקבות 'נאצר מחכה לרבין', והיא אופיינית לאווירת האופוריה ששרתה בישראל לאחר מלחמת ששת הימים ופולחן ההערצה לצה"ל ולאלופיו. השיר נקרא 'פורימון תשכ"ח', והוא הושר בבית הספר גורדון בתל אביב בפורים 1968.



9 תגובות:

  1. איזה פוסט, מחיה נפשות ממש, איי איי איי!

    השבמחק
  2. הקישור בלחיצה כאן אפשר לשמוע את השיר 'נאַצער שטעהט און וואַרט אויף רבין', מוביל לשיר "שארם א שייך".

    השבמחק
    תשובות
    1. ברדיו שנפתח בלחיצה יש ארבעה שירים. אם תלחצי על השיר המבוקש הוא יתנגן.

      מחק
    2. אני יודעת. חשבתי שתרצה ליצור קישור ישיר. הנה הוא:
      http://faujsa.fau.edu/jsa/search_music_LP.php?jsa_num=408010&queryWhere=jsa_num&queryValue=408010&select=title&side=B&track=03&fetch=2275&pagenum=92&return=findmusic

      מחק
  3. נתיבה בן יהודה זצוקלל"ה סיפרה כי הפלמ"חניקים בצפת שרו את השיר "פוצצו שם את קצלניק, אי-אי-אי" על פי אותה מנגינה, ועל כך נאמר באתר הפלמ"ח:
    היו שירים מיוחדים להכשרות מסויימות, או שזוהו עימן. כך השיר "פוצצו שם את קצלניק" (עממי), על חיילי הכשרה מסויימת, אשר בטעות פוצצו בצפת בית של יהודי בשם קצלניק, במקום לפוצץ בית של ערבי...
    בצפת יש עד היום חנות לחומרי בניין בשם "קצלניק" ללמדך שמשפחת קצלניק התאוששה מהטראומה שגרם לה הפלמ"ח ובמקום ההרס בא הבניין...

    השבמחק
  4. אסף בוקר טוב

    רואה אני כי מישהו הקדימני וסיפר בשם נתיבה בן יהודה על קדמותו של הלחן עם טכסט כלשהו למנגינה הזאת. מה שיכול אני להוסיף מזכרוני הוא שאת השיר על הרבי, בנו והמעשה בעל הטעם שרנו בתנועת הצופים הדתיים (שבט משואות) סמוך למלחמת העצמאות (=השחרור, כפי שקראנו לה אז. אלא שאיני בטוח אם היה זה בשנה שלפניה כשהיינו בכתה ז' או שנה לאחריה, בכתה ט. מכל מקום היה זה שיר שהועבר מפה לאוזן רק בין הילדים ממין זכר ורק לאלה שכבר היו "גדולים" ובסוד נושאי המין. ובמיוחד זכור לי שיום אחד החליט מי שהחליט שאפשר להתהדר בשיר בפני הבנות אך במקום המילה הגסה "אונס" שרו או-או-או כדי לא "לקלקל" אותן. וכמובן שאת הבית על אותו הטעם שרנו עם חיוכים, קריצות וצחקוקים כיודעי דבר שכבר טעמו מהפרי האסור.

    ואשר למקור המנגינה באמת שאלתי עצמי לא פעם מנין היא. הניחוש שאינה חסידית התחזק בכל פעם כשנתקלתי בלחנים לשירים אנטי חסידיים שלגביהם הדעה הרווחת היתה שהם חסידיים. אך הנה פתרת לי את החידה שהלחן הוא של שיר ביידיש. וע כך תודתי נתונה

    השבמחק
  5. עונג אמיתי. הגעתי לכאן במקרה (הפניה מפורום יידיש בתפוז), וגם לשם הגעתי במקרה, ומרוב מקריות אני מזמזמת לי שירי פג-תוקף כבר כמה ימים. עוד מעט הילדים יתחילו לדאוג... אחזור לחפור בבלוג שלך ולחפש מציאות. תודה!

    השבמחק
  6. גלגם אש שלום רב,
    עשית לי את יום.
    תודה רבה על תשובתך המהירה והמושלמת!
    חזרתי לחוות את החוויה מימי ילדותי כששמעתי ברדיו את השיר ההושר ע"י דיאנה בלומנפלד בפעם הראשונה.
    תודה!
    עליע

    השבמחק
  7. אל המנגינה הזאת התוודעתי בסוף 1957 כשיר הלל לניצחון של צהל במבצע קדש.
    היא מופיעה בבלוג שלי.
    http://cafe.mouse.co.il/post/3007174/

    שלושים אוקטובר בחצות... אָיָיָי
    כשקיבלנו את האות... אָיָיָי
    את עבד אל-נאסר להכות... אָיָיָי
    וליישר את הגבולות.... אָיָיָיאָיָיָיאָיָיָיאָיָיָי

    המבצע התחיל בלילה
    המצרים בטחו באללה
    שלא יבוא יאהוד, אינשאללה
    כי אז ניפול לתוך ה"פיילה"

    צנחנים צנחו דרומה
    לזנק סואץ הימה
    סילונים טסים מרומה
    חיל רגלים כבש קוסיימה

    שריון קדימה על הכביש
    לחסום גישה לאל עריש
    ומסביב אויב מפיש
    הם ברחו עם השאוויש

    בקילומטר המאתיים
    התעלה קורצת עין
    איסמעילייה בינתיים
    כבר עושה במכנסיים

    עבד אל נאסר יא גמל
    שלח לחיפה לנמל
    שי לחיל הים של צה"ל
    את איברהים אל אאועל

    סיני היה מבצע גאון
    סיני היה זה רעיון
    כל הכבוד לאיש עליון
    לזקן מר בן-גוריון

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.