יום שלישי, 6 בנובמבר 2012

ארון הבגדים היהודי: הגלימה הקדושה והגארטל הפולני

א. הגלימה הקדושה: קבלת קהל וחוגי בית

חיים לוי צילם לפני כחודשיים את המודעה הזו בק"ק בני-ברק.



למי שמתקשה לקרוא באותיות הקטנות, הנה רשימת ההישגים של הגלימה הקדושה:
  • אשה מלוד שהרופאים קצבו לה 2% לחיות  נרפאה.
  • אשה אחרת עם הפרעות בקצב הלב  נרפאה לחלוטין.
  • אשה מנתניה שחלתה בגידול ממאיר  נרפאה.
  • רווקה בגיל מבוגר מנתניה  מצאה את זיווגה (אכן רווקות מאוחרת היא אסון, ששקול לגידול ממאיר).
  • זוג מקרית שמונה נפקד בפרי בטן אחרי 16 שנות נישואים.
  • אדם מחוסר פרנסה מקרית שמונה זכה בלוטו!!!
אכן, ממש 'בָּנֵי, חַיֵי וְּמזֹונֵי' (ילדים, בריאות ופרנסה). ומתברר שמבחינה סטטיסטית הנהנות העיקריות הן נשים מנתניה וקרית שמונה. מה יש שם בערים הללו?

ליתר ביטחון מעירים המפיקים למטה, במקום שבו נוהגים הבנקים לציין טל"ח (טעות לעולם חוזרת), כי 'הגלימה אינה מקל קסמים ודי למבין...' (שלוש הנקודות - במקור).

הבנו. רמאים חסרי אחריות.

ניסיתי גם לברר מיהו אותו חכם וקדוש 'רבי סילמאן בן דוד' (מן הסתם, סלימאן), שהיה לכאורה מבאי ביתו של 'בן איש חי' (הלא הוא הרב הנודע יוסף חיים מבגדאד, שכונה כך על שם ספרו), אך לא מצאתי ולו פרור של מידע אודותיו. שאלתי כמה תלמידי חכמים ויודעי ספר אם שמעו מימיהם על אותו קדוש, וכצפוי איש מהם לא שמע עליו מעולם.

בעלי התוספות

בזכות הפניות שקיבלתי מפרופ' גידי בוהק מאוניברסיטת תל אביב ומפרופ' צביקה מרק מאוניברסיטת בר-אילן התברר שהכוונה היא, ככל הנראה, לסולומון (שלמה) בן דוד ששון, שהיה בן למשפחת ששון המפורסמת של סוחרים, בנקאים ואספנ יודאיקה שמקורה בבגדד.

 סולומון ששון נולד ב-1841 בבומבי שבהודו ונפטר שם בשנת 1891. הוא לא היה תלמיד חכם, ובוודאי שלא רבי או מקובל מלומד בניסים, אלא בנקאי וסוחר. לבני משפחת ששון - 'הרוטשילדים של המזרח'  אכן היו קשרים עם ה'בן איש חי'. בשנת 2010 ראה אור ספר בשם 'אוד מוצל מאש', המבוסס על כתב יד שנשמר באוסף ששון, והוא דרשה שנשא הרב יוסף חיים בשנת 1894 לזכרו של שלמה בן דוד ששון. עוד חומר עליו אפשר לקרוא כאן.

ברור אפוא שלא מדובר בצדיק או במקובל, אלא בנותן. גביר, ובלשון ימינו 'טייקון'. מבחינה זו אפשר להשוות את 'הגלימה הקדושה' שלו לחליפה של נוחי דנקנר או יצחק תשובה...

דוד ששון (יושב) ושלושה מבניו (בערך 1850).
אמנם סולומון אינו מופיע בתמונה אבל אפשר לראות איך נראית גלימה קדושה של טייקונים במאה ה-19

במודעה נאמר בפירוש שזו הזדמנות חד-פעמית להתעטף בגלימה, אבל איכשהו היה נדמה לי שההזדמנות הזו עוד תחזור על עצמה גם בזמנים אחרים ובמקומות אחרים. ואכן, לפני זמן מה צילם ברוך גיאן אותה מודעה עצמה, צמודה לווישר של מכונית עזובה, בשכונת זכרון טוביה בירושלים.


דו"ח החניה, שהוצמד גם הוא לתחתית השמשה, מעיד שהגלימה הקדושה לא כל כך עזרה לבעל המכונית. מה שכן, תמיד אפשר להזמין את הגלימה הקדושה לחוג בית!


ב. הגארטל הפולני לאניני הטעם

שאול רזניק צילם באחת השכונות החרדיות של ירושלים מודעה המבשרת על מכירת 'פוילישע גארטלעך', דהיינו גארטלים פולניים. המשווקים, חברת 'גארטל המיוחס', מוכרים את המוצר היוקרתי שלהם במחירי מבצע  'הכי זול בעולם'! אני משוכנע שאפילו בפולין לא תמצאו מחיר כזה.


'גאַרטל' הוא אבנט, ובמילים אחרות: חגורת בד שזורה מחוטי משי שחורים, שחסידים ואנשי מעשה חוגרים אותה קודם תפילתם, כדי להבחין באופן סמלי בין החלק העליון, הרוחני (לב, שכל), לבין החלק התחתון, הגשמי.

כך נראה גאַרטל עם חוטים:


חסיד ירושלמי צעיר חוגר אבנט (בלי חוטים)

כמו ניגונים רבים, שמקורם אינו תמיד בהררי קודש אלא בעולמם של גויי הארצות, גם הגאַרטל מקורו בלבושם של בני אצולה בפולין, ומבחינה זו נאה הוא השם 'גראטל פולני' בבחינת 'חוזרת תורה לאכסניה שלה'.

אצילים פולנים במאה ה-18 חוגרים 'פוילישע גארטלעך'

12 תגובות:

  1. ונניח שבאמת חפצה נפשי במין 'פוילישע גארטל' שכזה, אז לפני שאני משקיע, הייתי שמח לדעת כמה חוטים יש שם.

    השבמחק
  2. לעניין הגלימה הקדושה:
    לאביו של הרב מרדכי אליהו קראו סלמאן והוא היה תלמיד ה"בן איש חי".
    איני יודע מה היה שם אביו.
    אולי אליו מכוונים המפרסמים?

    השבמחק
    תשובות
    1. "שלמה יוסף אליהו, או בשמו המוכר יותר "סלמאן", נולד בבגדאד בשנת תר"ל (1870), לאביו יוסף שלמה אליהו, שכונה בפי כל "חוואג'ה אליאס" ולאמו תופאחה" (מתוך ספר שאני עסוק בעריכתו).

      מחק
  3. מספרים על בת מלך שחלתה ונפלה למשכב.
    "עליה ללבוש חלוק של אדם שמח" פסק אחד החכמים.
    המלך שחשש לחיי בתו שלח מכתב לתושבי ממלכתו העשירים, ובקש מהם חלוק אחד לרפא את בתו.
    בצער רב השיבוהו הגבירים העשירים כי אין בידם לספק את הסחורה, היות ואיש מהם אינו שמח.
    המשיך המלך ופנה במכתב לסוחרים האמידים, אך גם הם השיבו את פניו ריקם.
    בצערו פנה המלך לעניי עירו, והם פרצו בבכי.
    עד שנזכר מי מהם, כי בקצה היער הסמוך יש שומר אחד, מאוד שמח.
    שמו פעמיהם שליחי המלך לקצה היער ולשמחתם הרבה, ראו איש מאושר.
    סיפרו לו כה וכה על בת המלך ומחלתה האנושה, וכי רק גלימת איש שמח, תיטיב עמה.
    פרש השומר ידיו ואמר: "בעונג רב הייתי נותן את הגלימה לבת המלך, אם הייתה לי אחת".

    נחום

    השבמחק
  4. השימוש בגלימת פלאים , עתיק יומין הוא:

    "וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה; וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם, בֶּחָרָבָה" (מלכים ב' ב').

    השבמחק
  5. תולה ארץ על גלימה

    השבמחק
  6. גארטל מקורו באבנט של הכהן הגדול ולא בלבוש פולני..

    השבמחק
  7. מצאתי עצמי מגחך בקול רם למראה התמונה האחרונה של הפולנםי המגורטלים.
    תודה על התמונות והטקסט המלבב. שכרך הרבה מאוד בשמים ובארץ.

    השבמחק
  8. צר לי לאכזב את אחינו הבבלים דיתבי על נהר פרת ועל נהר חידקל, אבל אחיכם המערביים הקדימו אתכם בבחינת יתוש קדמך. ולפני שנים רבות, בשנות השמונים של המאה הקודמת, כשהייתי בעל טור הידוע בצוף דב"ש, היינו בדבר השבוע בגן עדן מנוחתו, פירסמתי מעשה בגלימה של אחד מחכמי אור המרב, היינו המוגרבים היינו המרוקאים, שעשתה רונדלים בארץ בבחינת סובו ציון והקיפוה ונשאה בכנפיה בשורות טובות וישועות ונחמות. אך דא עקא שמחמת הסקלרוזיס רח"ל איני זוכר לא את שמו ולא את חניכתו של בעל האדרת, שהרי האדרת והאמונה לחי העולמים.

    השבמחק
  9. שוועתנו דחופה עולה בזה לפני ח' באר: אף שאנו ששים על תגובותיו הבאות זעיר פה זעיר שם, שמא יואיל לחדש ימיו כקדם ולכתוב לנו טור נאה ומתוק כדב"ש בקונגלומרט העיתונות מיסודו של הגר"ד אסף, ולהקוראים ינעם.

    השבמחק
    תשובות
    1. ידידי הנעלם כמר אבי המרירות יצ"ו
      תודה לך על הזמנתך לבוא ולהתארח בסוכת דוד מלכנו
      לכשיונח לי מעט מן העבודה הקשה שלקחתי על עצמי ואשוב לשכון בטח בביתי ואשען על ספרייתי שהיא לי סעד וסמך
      אעשה שבתות כהנה וכהנה אצל בן ישי שרבנו הגדול שמואל ורסס הניח לו קרונה בראשו

      מחק
  10. הערה אוניברסלית על הגארטל האוניברסלי.
    נכתב כאן כי הגארטל הינו :חגורת בד שזורה מחוטי משי שחורים, שחסידים ואנשי מעשה חוגרים אותה קודם תפילתם, כדי להבחין באופן סמלי בין החלק העליון, הרוחני (לב, שכל), לבין החלק התחתון, הגשמי".
    אני הקטן רוצה להביע את התרשמותי האישית לגבי הגארטל האוניברסלי. בשוטטותי בעולם הבחנתי כי הגארטל הלזה הינו לא רק נחלת החסידים (יהא נימוקם התיאולוגי לכך אשר יהיה)ולא רק נחלת אנשי האצולה בפולין.
    כל בר בי רב, מוצ'ילר או נווד שיכתת את רגליו בכל רחבי המזרח הרחוק (הודו, סרי לנקה,קמבודיה ועוד) יבחין כי כל אדם ששוחה בעירום, בעיקר פעוטות הרכים בשנים, עוטים את אותו חוט (שהם לאו דווקא קוראים לו גארטל)מסביב לחלציהם, ותמיד הוא בצבע שחור. חוק בל יעבור אצלם שכל פעוט ערום יעטה את ה"גארטל" הזה.
    לקח לי זמן לברר על שום מה ולמה חשוב להם לשים את החוט הזה כשכל הגוף ערום ועריה ממילא, עד שזימן לי הקב"ה אדם מקרבם שניתן היה לתקשר איתו והוא השיב לי שזה נועד כדי להגן על הפעוטות מפנירוחות רעות. ככל הניראה,לשיטתם, הערום הופך את האדם לחשוף לנזקי עין הרע.
    תדהמתי גברה כשבאחד מעיוני בחוברות הנשיונל גאוגרפיק ראיתי כי גם בקרב האינדיינים שביובלי האמזונס בתוככי הג'ונגלים בברזיל נהוג אותו המנהג בדיוק. ילדים רכים השוחים בעירום, עושים זאת עם חוט שחור מסביב למותניים.
    "קשר" אנושי תרבותי בין המזרח,למרכז ולמערב המעורר שאלות רציניות מתחומי האנתרופולוגיה ופחות מתחום התיאולוגיה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.