יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

ברוך הבא: פעמוני חג המולד בירושלים


כתב וצילם ברוך גיאן

אתמול, בלילה שבין 25-24 בדצמבר, חגגו את 'חג המולד' בכל העולם הנוצרי הקתולי, וכמובן גם בארץ הקודש, מקום הולדתו של ישוע. אמנם, סממני החג בירושלים אינם כה בולטים כמו בעריה של אירופה, ובכל זאת יצאתי לחפש את סימני הדרך ואת האנשים שמתכוננים לחג.

השנה היה שוק חג המולד ברחבת שער יפו, ולראשונה מזה שנים רבות הוא ממוקם במקום כה מרכזי ובולט.


ניתן היה למצוא בדוכנים תחפושות של סנטה קלאוס, איילים לבנים, עצים דמויי אשוח ועוד. הקונים, רובם נוצרים שגרים בעיר העתיקה או בחלקים המזרחיים של העיר, רכשו מכל טוּב ונשאו את מרכולתם הביתה.



בשמש המסמאת של יום ראשון  ניגוד משווע לשלג האירופי שאין חג מולד בלעדיו  הסתובב בסמטאות הרובע הנוצרי 'סנטה קלאוס' מקומי ודינדן בפעמון. חיילות בתפקיד הביטו בו בסקרנות ובחיוך. משהו לא הסתדר להן בתמונה הזו...




בפטריארכיה הלטינית הציגו לנאספים מין מערה קטנה, אך השומר הציע לי ללכת לפרנציסקנים שבמתחם הקוסטודיה של טרה סנטה, ליד השער החדש, 'שם זה הרבה יותר מרשים'. ואכן במערה שלהם הוצגה סצנת הלידה על כל מרכיביה המסורתיים: האם מרים והתינוק ישוע, האבוס, השור והחמור...

'מערת האבוס' בכנסיית הקבר
'מערת האבוס' במנזר הפרנציסקני סאן סלבאטורה, ליד השער החדש

ברחוב סנט פרנסיס חילקה נערה חייכנית איגרות ברכה בערבית ולהן הוצמד שוקולד עטוף בנייר זהב.


בחנות קטנה ברחוב סיידה, אוֹפֶּרָה שמה, מכינים עוגות קרם מיוחדות לחג המולד, אבל בשום אופן לא מוותרים גם על הרוגלאך והבורקאס... 


חנות ענקית, בפינת רחוב בית הבד, מציגה בחלון הראווה בובות וממתקים, עצים וקישוטים, והקונים נכנסים וממששים את הסחורה...




עצי אשוח מעוצבים ומקושטים הוצבו, כמובן, במבואות של בתי מלון, מסעדות ומוסדות נוצריים.

ה'הוספיס' האוסטרי

בכנסייה הארמנית-הקתולית (ליד ההוספיס האוסטרי), בכניסה לבית הקפה

עץ אשוח וכובע סנטה קלאוס בכניסה למלון האבירים
גם השנה נהרו ישראלים רבים אל מיסת החצות בכנסיית המולד בבית לחם, בכנסיית דורמיציון שבהר ציון, בכנסיית 'הגואל' הלותרנית ובכנסיות נוספות. הנחיות 'התנהגות ראויה' למטייל הישראלי פוזרו בכמה מקומות וכנראה יש סיבות טובות לכך...


כששבתי לביתי ניסיתי לברר מתי בעצם נולד ישוע ? מסתבר שהתשובה אינה מובנת מאליה, ולוּ רק משום שמעולם לא הייתה שנת 0...

על פי האוונגליון של מתי נולד ישוע לפני מות הורדוס, והורדוס מת בכלל בשנת 4 לפני הספירה (הקיצור הלועזי של 'לפני הספירה' הוא כידוע BC כלומר Before Christ). לעומת זאת, באוונגליון של לוקס מסופר, שישוע נולד בעת המפקד שערך הנציב קוריניוס בימיו של הקיסר אוגוסטוס, ולפיכך נולד בשנת 6 לספירה... הספירה הנוצרית המקובלת היום החלה רק במאה השישית, כך שבמושגי אותה תקופה, הטעויות הללו מתקבלת על הדעת. 

בקיצור אין אנו יודעים את שנת לידתו המדויקת, ואת זאת אמר ב-1987 גם האפיפיור יוחנן פאולוס השני... כך או כך, חג  שמח לשכנינו הנוצרים!

5 תגובות:

  1. לאחרונה פורסם כי האפיפיור הנוכחי, בנדיקטוס ה-16 מתארך בספרו החדש את הולדת ישוע בין השנים 7 - 2 לפנה"ס. ניתן לקרוא על כך בידיעה שהתפרסמה ב- Ynetבכתובת:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4310955,00.html

    השבמחק
  2. בספרו של גדי יונה, "צופן החכמים", ישו (או ישוע) אינו אלא דמות מיתולוגית שהומצאה ע"י ....גדול רבני הדור, רבי אליעזר בן הורקנוס. לך תדע.

    השבמחק
  3. רעיון טוב ומשעשע

    השבמחק
  4. סנטה קצת אחר ניתן לראות באתר חב"ד:
    http://www.crownheights.info/index.php?itemid=39963

    השבמחק
  5. באם נהיה קצת נוסטלגים, אז נראה שבתקופת נמנדאט, המסחר באביזרי חג המולד או חג הפסחא היו מאד נפוצים. הידועות בחנויות היו "ספינס" ברחוב ממילא ו"וולוורת" ברחוב יפו בבנין העיריה ה"ישן" והיכן שהיה משכנו של בנק "אגוד". כמו כן היתה חנות יהודית של מעדנים בשם "שטרנשוס" מול אגד הישנה ברחוב יפו ובנין העמודים בה התקופות האלו היו שיא המכירות של השנה. היו עוד חנויות של יהודים בהן מכרו מצרכי מזון לחגים הנוצריים. יצרני שוקולד בירושלים והיו כמה מאד טובים בעיר הזאת, ייצרו בובת שוקולד גדולות של סנטה קלאס לחג המולד וביצים של שוקולד לחג הפסחא. כמובן שהלקוחות העיקריים היו הפקידות הבריטית אבל גם היהודים היו לקוחות מצוינים בתקופות האלו. אין חדש תחת השמש

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.