יום רביעי, 2 בינואר 2013

על קצה הלשון: מה עושים עם המשקפיים?


א. להרכיב או לחבוש?

לפני כמה שבועות, ברשימה שהקדשתי לפרופסור שמואל ורסס המנוח, כתבתי את המשפט 'הוא לא יחבוש עוד את משקפי הקריאה'. לא עבר זמן רב ואחר הקוראים העירני, כי שגגה יצאה מלפני מקלדתי. לדבריו, הפועל הנכון הוא 'להרכיב משקפיים', כפי שכתוב במילון אבן-שושן ובמילון ההווה ובשאר מקורות שבית ישראל נוהג להישען עליהם.

ואכן, גם חכמי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית סבורים שאת המשקפיים מרכיביםהנה מה שנכתב באתרם:



לא ויתרתי בקלות. מה גם שאני עצמי, מזה חצי יובל שנים, נוהג גם להרכיב משקפיים וגם לחבוש אותם. עזר כנגדי הבאתי את נתן אלתרמן, שבוודאי ידע עברית היטב. והלא בשירו הידוע 'מכתב מאמא'  כך טענתי  נכתב בפירוש 'ושוב אני חובשת משקפיים'!


קפץ אותו קורא והשיבני, כי אין מביאין ראיה מדוחק השיר. ועל אלתרמן קרא את דברי התלמוד 'אם בארזים נפלה שלהבת' וגו', ו'על הראשונים אנו מצטערים' ועוד כיוצא בזה.

בלית בררה הטרחתי את פרופסור חיים כהן מאוניברסיטת תל אביב, עורך המילון ההיסטורי של הלשון העברית ונענ"ש ותיק, שהשיבני כך:
אכן הפועל 'הרכיב' הוא המקובל לגבי משקפיים, אך אי אפשר לראות ב'חבש' שגיאה. הכול הולך אחר שימוש הלשון, ומתברר שחבש משקפיים היה מצוי לא מעט בדור שלפנינו ואולי גם היום. חפש למשל ב'מפתח העיתונות היהודית ההיסטורית' את הצירופים חבש/חבשה/חבשו + משקפיים/משקפיו/משקפיה, ותמצא נחת. חפש גם בגוגל ותראה שפע של שימושים בפועל זה לגבי משקפיים (וגם דיון באיזשהו פורום בדבר כשרות השימוש הזה). כל אלו אינם ראיה לדבר כי אם ראיה לשימוש הקיים. השימוש, כאמור, הוא הקובע את פירושה של מילה ואת 'כשרותה'. ואגב, המדקדק הטַהרן יכול אף לצאת כנגד 'חבש מגבעת' מן הטעם שהיום אין המגבעת נלבשת עוד בחבישה כבימי קדם. ומובן שכל המצוי מעט בדרכי גלגולי משמעויות לא יעלה על דעתו לטעון טענה כזאת.   
לשונות לבוש אין להן קבע, בעיקר כשמדובר באביזר חדש יחסית שלא נתגבשה לגביו מסורת של לשון, ובוודאי כשמדובר בלשונות סופרים. הפועל העיקרי לעניין משקפיים הוא, בדרך הטבע, מצד הציור, להרכיב, אך שאר לשונות אינם פסולים, בבחינת דרושים לכל חפציהם. 

ב. לענוד או ללבוש?

ואכן, השיטוט במרחבי האינטרנט מציג אפשרויות נוספות, שהמעניינת בהן  'לענוד' מקורה בלי ספק בראיית המשקפיים כסוג של תכשיט...

ושוב אני עונדת משקפיים...

וכן גם באתר של ד"ר אסתטיקה:


בין שלל האפשרויות מצאתי גם את האפשרות המשונה 'ללבוש משקפיים'. כך למשל, בפורום בריאות העין שאלה תלמידת תיכון ושמה אורנית, שאינה בקיאה ממש בהלכות הלשון העברית, 'מתי מומלץ ללבוש המשקפיים':


ובאמת מי יודע מה צופן בחובו העתיד? הנה במאמר שפורסם לפני שנה, נאמר כי בחברת 'גוגל' מפתחים משקפיים מיוחדים, שקשורים למחשבים שאותם אפשר ללבוש ואפילו לענוד!



בעולם שבו אפשר לענוד מחשבים, הכל יכול להיות...

ג. להעמיס או לתת?

לאחרונה קראתי שוב את ספרם המקסים של נחום גוטמן ואהוד בן-עזר, בין חולות וכחול-שמיים (הוצאת יבנה, תשמ"א), ושם, כשגוטמן מתאר כיצד לימד את סבתו לקרוא (עמ' 72), מצאתי שימוש ייחודי ובלתי צפוי במשקפיים  להעמיס...


ואם לא די בכך, בהמשך (עמ' 157) משתמש גוטמן בפועל אחר  'לתת'...


מסקנה: משקפיים מרכיבים, אבל אפשר גם לחבוש, להעמיס, לתת, לענוד ואפילו... ללבוש.


ד. משקפיים ורודות

ונסיים בנתן אלתרמן שבו פתחנו.

הנה שירו 'משקפיים ורודות', בלחנו של שם-טוב לוי ובביצועו של אריק איינשטיין.



משקפיים הם, כידוע, צורת זכר ולא נקבה, ולכאורה שגה אלתרמן כשהכתיר אחד משיריו בשם 'משקפיים ורודות', אך מי שיקרא את השיר יבין כי אלתרמן כיוון לְמה שרואים דרך המשקפיים  יש רואי שחורות ויש רואי ורודות...

אלתרמן אכן כיוון אל מה שרואים מבעד למשקפיים  ציין בפניי חיים כהן הנ"ל  אבל אל המשחק הזה הוא היה יכול להגיע רק על רקע העובדה שבעברית של זמנו (ועדיין של זמננו) נוהגים רבים לייחס למשקפיים מין נקבה, וכך גם באשר לשאר עצמים זוגיים: מכנסיים, משקפיים, אופניים ובעיקר גרביים  כולם להלכה זכר אך למעשה הם מתנקבים גם בפיהם של מי שאינם עילגי לשון דווקא.

הנה המילים מתוך ספרו של אלתרמן, פזמונים ושירי זמר, ב, הקיבוץ המאוחד, תשל"ט, עמ' 235-234.


טעותו זו של אלתרמן, שמתייחס למשקפים בצורת נקבה, חוזרת גם בשיר מוקדם אחר שלו, שנקרא 'סיום' (השיר נכתב ב-1936, לתכנית מ' של המטאטא, ונדפס בפזמונים ושירי זמר, א, עמ' 72), ותודה לד"ר נגה רובין שהעירה על כך בפורום של אתר אלתרמן. גם שיר זה זכה להלחנה (של מיקי גבריאלוב) ולביצוע נהדר של אריק איינשטיין.



8 תגובות:

  1. 1. The quoted article from the Academy is wrong about belts. The word is Ezor, with a tzere, not Azor, with a patach, and the pasuk is 2 Kings 1:8, not 1 Kings 22:8.

    2. Your explanation of Alterman's mishkafayim verudot fails too; if verudot were a reference to what is seen through the glasses, then the term would be mishkefei verudot, not mishkafayim. The lyrics also clearly use bishchorot and bivrudot to mean the glasses themselves, by means of which one sees different things.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם תגדיל את המסך תוכל לראות שבאתר של האקדמיה ללשון העברית מנוקדת המילה 'אזור' בצירה ולא בפתח, והכל בסדר. אכן, מראה המקום לפסוק זה הוא שגוי.

      באשר לאלתרמן, ראה מה שנוסף לעיל בשמו של פרופ' חיים כהן.

      מחק
  2. כאשר אני מבקש להטיל את חיתתי בבני הסורר אני מטיל את משקפיי על אפי ומטיל בו מבט חודר עד שהוא מטיל את מימיו במכנסיו ואני מניף את חגורתי ומטילה על ישבנו.

    השבמחק
  3. אלחנן הדרומי4 בינואר 2013 בשעה 9:50

    ואני "אהבתי פעם נערה במשקפיים / שראתה אותי קצת מטושטש" (יהונתן גפן בשיר נפלא).

    השבמחק
  4. במילון גור מופיע תחת הערך משקפים:
    כלי ראיה משתי זכוכיות מחוברות בקשת קטנה של מתכת או חומר אחר שנותנים על העיניים לראות בהן היטב.
    ובמילון אבן שושן באותו ערך כתוב: שמרכיבים על העינים.

    מי מהם צודק ? איני יודע אבל על מנת למנוע שינה מעצמי אני שם את המשקפיים על העינים ובזה פתרתי את כל הבעיה
    שבת שלום

    השבמחק
  5. משקפיים - לא, בתי עיניים - כן.

    http://www.ranaz.co.il/articles/article3248_19900706.asp

    השבמחק
  6. והנה גם אלתרמן כותב בשירו (שהבאת בחתימת הפוסט): "אל ת ר כ י ב ו משקפיים...".

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.