יום שישי, 15 בפברואר 2013

החידון הספרותי: כל הדרכים מובילות לרומא


לרגל התפטרותו המפתיעה של האפיפיור, הנה חידון זיהוי ספרותי הקשור ברומא. ארבעה קטעים לזיהוי, מן הקל אל הכבד.

נראה אתכם...

1. מי כתב את השיר ומי שר?

וְתַחַת שַׁעַר טִיטוּס, בְּצֵל הָעַתִּיקוֹת
תִּפְרַחְנָה נְשִׁיקוֹת – מַה יֵּשׁ עוֹד לְחַכּוֹת?
הוֹי, טִיטוּס, טִיטוּס לוּ אַתָּה רָאִיתָ,
לְמִי טְרִיּוּמְף, לְמִי שִׁירֵי הַלֵּל! 



2. ומאיזה ספר נלקח קטע זה?



 3. ומי כתב את הקטע הזה והיכן?




4. ומי כתב (וצייר) את הקטע הזה?





גם פתרונות חלקיים יתקבלו. 

התשובה המלאה תינתן כאן אחר הצהריים...
______________________________________________

הפתרונות

כפי שתיארתי לעצמי, הקטעים הקלים נפתרו תחילה.

א. כל הדרכים מובילות לרומא

הקטע הראשון נלקח, כמובן, משירם של יצחק יצחק (מילים) וצבי בן יוסף (לחן), 'כל הדרכים מובילות אל רומא', בביצועם של חברי להקת 'מעין זה', חנה מרון (אז מאירצ'ק) ויוסי ידין (אז סוקניק).

הנה קודם כל השיר עצמו:



ואלה המילים (מאתר 'זמרשת'):

כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא 
עַל כֵּן, יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא 
וְיִתָּכֵן – בְּרוֹמָא נִפָּגֵשׁ.

שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקַּתֶדְרָלָה,
כִּכַּר סַן-פֶּטֶר שֶׁל הַוַּתִּיקָן,
הָאַפִּיפְיוֹר וְכָל הַקַּרְדִינָלִים
אֵינָם חוֹלְמִים אֲפִלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן.

זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי סַבְּרֶס מִכְּנַעַן,
רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
עוֹשִׂים טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם
אֶל שַׁעַר טִיטוּס בַּחֲצוֹת הַלֵּיל! 

וְתַחַת שַׁעַר טִיטוּס, בְּצֵל הָעַתִּיקוֹת
תִּפְרַחְנָה נְשִׁיקוֹת – מַה יֵּשׁ עוֹד לְחַכּוֹת?
הוֹי, טִיטוּס, טִיטוּס לוּ אַתָּה רָאִיתָ,
לְמִי טְרִיּוּמְף, לְמִי שִׁירֵי הַלֵּל! 

עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁאַתָּה בָּנִיתָ,
זוּג מְאֹהָב מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל!
עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁכְּבוֹד הָאִימְפֵּרָטוֹר אָז בָּנִיתָ,
זוּג חַיָּלִים דַּוְקָא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

על להקת 'מעין זה', של המתנדבים לצבא הבריטי, כבר נכתב בהרחבה ברשימה קודמת בעונ"ש.

מעט על מחבר המילים יצחק יצחק (1979-1906)  שמו הספרותי של הפיליטוניסט והפיזמונאי יצחק בן-ישראל  כתבה בתגובות מרים אהרוני, שבו היה יצחק חבר. מרים שלחה לי גם שתי תמונות שלו, והנה הן באדיבות ארכיון קיבוץ יפעת.

משמאל לימין: יצחק יצחק, מרדכי זעירא, לא מזוהה – על גב הצילום: 'בדרך לקהיר, 26.2.1944'

יצחק יצחק (שנות השישים)

ב. שני רֵעים יצאו לדרך

הקטע השני נלקח מתוך ספר הילדים 'שני רֵעים יצאו לדרך', שחיברו במשותף ימימה טשרנוביץ ומירה לוֹבֶּה, שגם ציירה. הספר ראה אור לראשונה בשנת תש"י (1950), בהוצאת נ' טברסקי, והוא מספר על אילן, נער 'צבר' מתל אביב, וחברו יעקב, ניצול שואה, שיוצאים למסע הרפתקאות (כנוסעים סמויים באונייה) כדי להציל את חנה'לה, אחותו של יעקב, שמסתתרת במנזר באיטליה.

זהו כנראה ספר הילדים הראשון (או אחד הראשונים), שעסק ישירות בחווית המפגש של בני הארץ עם ניצולי השואה.



ג. לילה על הגדה המערבית

מסתבר שזו הייתה החידה הקשה ביותר (מברוק לאגור!). כנראה שספר הילדים היפהפה הזה כבר לא מוכר, וחבל.


את הספר 'לילה על הגדה המערבית כמובן הגדה של נהר הטיבר החוצה את רומא ולא של נהר הירדן  כתב הסופר הנפלא בנימין תמוז (1989-1919) הוא ראה אור בשנת תשכ"א בהוצאת 'מחברות לספרות'. זהו סיפור ילדים, מעין בלשי, שכותב אותו (כביכול) 'פרופסור דוקטור נקדימון בן הכסת', מחבר הספר 'אנליזה ספקטרוכימית של הירוק הוורונזי', מומחיותו ממלאת תפקיד חשוב בפתרון התעלומה. הסיפור כולו מתרחש באתריה היפים של רומא.

ד. כיצד גליתי את אירופה

הקטע הרביעי והאחרון נלקח מספרו של שמעון צבר, כיצד גליתי את אירופה, שראה אור בהוצאת שוקן בשנת 1958 (באותה שנה יצא גם ספר ההמשך, כיצד גליתי את אפריקה). ספר זה היה אחד מספרי המסע הראשונים שנדפסו במדינת ישראל. הוא שיקף בהומור את צמאונם של הישראלים, שה'חוץ לארץ' היחיד שהכירו היה חצי האי סיני, לראות נופים חדשים. הספר לווה באיורים משעשעים פרי עטו של צבר, שגם היה מאייר מחונן.

כך הוא כתב בהקדמה לספר:


שמעון צבר (2007-1926) היה מטובי סופרי הילדים שצמחו כאן. כעשר שנים אחר כך, ובשל עמדותיו הפוליטיות הקנאיות נגד מדינת ישראל והכיבוש, נטש אותנו צבר לחלוטין. הוא עבר ללונדון וחי בה עד מותו.



31 תגובות:

  1. את השיר כתבו כמובן יצחק בן יצחק או להבדיל שלמה דרורי - שהיו הכותבים של הלהקה.

    השבמחק
    תשובות
    1. השיר נכתב דווקא ע"י צבי בן יוסף (מילים ומנגינה), שהיה אף הוא חבר הלהקה, ונפל ב-1948 בגוש עציון.

      מחק
    2. סליחה, טעות. את מילות השיר כתב יצחק יצחק. הלחן, כאמור, צבי בן יוסף. את השיר בצעו חנה מאיירצק (מרון) ויוסי סוקניק (ידין).

      מחק
  2. מרים אהרוני, יפעת15 בפברואר 2013 בשעה 9:08

    תיקון לאלישע פורת:
    השיר נכתב ע"י יצחק בן-ישראל (1906-1979), חבר קבוצת השרון שבעמק יזרעאל (לימים, יפעת). יצחק בחר לעצמו את הכינוי הספרותי יצחק יצחק, שבו הכירו אותו בציבור. יצחק התגייס לשורות הבריגדה והיה מן הכותבים העיקריים של להקת "מעין זה" - להקת הבידור של הבריגדה. אם אינני טועה, הוא זה שנתן לה את השם, שהתכתב עם שמה של להקת הבידור הבריטית "אנזה" (ENSA). יצחק המשיך לחרוז בקבוצת השרון, ואחרי הפילוג ביפעת, לרגל אירועים מגוונים, וגם לילדים. הוא היה גם קריין נפלא, בלתי נשכח.

    השבמחק
  3. יצחק בן יצחק, לחן - צבי בן יוסף, ושרו חנה מירון ויוסי ידין

    השבמחק
  4. לגבי קטע מס' 3 ("נולדתי בעיירה אחת קטנה"), אני מהמרת על נחום גוטמן, אולי מתוך "בין חולות וכחול שמים" שערך אהוד בן-עזר. הסגנון - סגנונו הוא, הקול - קולו, רק הציורים הנהדרים אינם ולכן אינני בטוחה במאה אחוז.

    השבמחק
    תשובות
    1. מרים,
      לא יודעת למי ליחס את קטע 3,
      אבל חושבת שזה לא גוטמן
      בספרו "בין חולות וכחול שמים" הוא מתמקד בזכרונות מתל אביב דווקא.

      מחק
    2. אופסססס,
      עד שהתלבטתי איך לנסח, כבר ענה לך דוד שזה לא גוטמן

      מחק
  5. עוד תיקון קליל:
    ה- ENSA היה גוף הבידור המרכזי בצבא הבריטי (לא להקה ספציפית). ראשי תיבותיו: Entertainments National Service Association הלהקה העברית פעלה במסגרתו (ארגונית ואפילו תקציבית).
    הנה פזמון הפתיחה כפי שכתב יצחק יצחק (ולא יצחק בן יצחק):
    "התדעו מה 'אנזה' לצבאות הברית? / אנו רק 'מעין זה/ להקה עברית"
    הלחן הוא של אותו המחבר של שיר החידה, צבי בן יוסף.
    (ראו עוד בספר שירים במדים מאת שמואליק טסלר, עמ' 17)

    השבמחק
    תשובות
    1. התשובות נכונות - אכן זהו שירו של יצחק יצחק 'כל הדרכים מובילות לרומא'.

      מחק
  6. הקטע השני הוא מתוך "שני רעים יצאו לדרך" של ימימה טשרנוביץ. אני מהמר על הקטע הרביעי שהוא של שמואל כץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. כל הכבוד על התשובה הנכונה - אכן 'שני רעים יצאו לדרך' של ימימה טשרנוביץ ומירה לובה. ובאשר לקטע הרביעי - טעית.

      מחק
  7. קטע "פורים של סו-ג'ובני" -
    אולי מתוך "ספר המסעות" של אפרים קישון

    השבמחק
  8. הקטע האחרון אבני יסוד של שמואל שניצר?

    השבמחק
  9. הקטע האחרון למיטב זיכרוני הוא מתוך הפסר עולמו הקטן של דון קאמילו
    מאת ג'ובאני גוארסקי

    שבת שלום
    מתיה קם

    השבמחק
  10. הקטע השלישי נכתב ע"י פרוג והרביעי ע"י פרישמן (שגם צייר).

    השבמחק
  11. נסיון נוסף ואחרון למס' 3: שמעון צבר.

    השבמחק
  12. קטע רביעי. איני זוכר את שם הסופר ואת שם הסיפור אבל תוכנו זכור גם זכור לי. הסיפור מתאר קרנבל בעיר איטלקית. המספר מפתה את "חברו" השיכור לבקר במרתף היינות שלו לאחר ששחרר את משרתיו ולאחר מכן קובר אותו בעודו חי בתוך כוך במרתף. עג היום אני זוכר את האכזריות הטהורה בתאור הנ"ל

    השבמחק
    תשובות
    1. ניסיון אחרון לפני שיהיה כבר אחרי הצהריים: הקטע השלישי הוא של שלונסקי, משהו לילדים שהרי הוא מנוקד, אבך אני לא יודעת מה.
      כרמלה לכיש

      מחק
    2. לא נכון, כתוב בטקסט שהכותב הוא איש מדע. אולי נו, איך קוראים לו, יא אללה שלי, שהיה המדען של משרד החינוך, צבי ינאי. סתם ירייה באפלה של לפני אחרי הצהריים

      מחק
    3. נראה ששמעון צבר זה שווקא הרביעי, כיצד גילית את אירופה

      והשלישי פנחס שדה באחד מספרי הילדים הרבים שלו בשמטת בדויים, אולי דן אורן?

      מחק
  13. כרגיל, 'אחד שלא יודע' דווקא יודע.

    הקטע הרביעי (ולא השלישי)הוא של שמעון צב, 'כיצד גיליתי את אירופה'.

    מה יהיה עם הקטע השלישי?

    עוד מאמץ קטן!

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא נולד בכרכור, פעם היה זה יישוב שכוח אל. אבל הוא לא איש מדע. כנראה שזה לא הוא. תגלה לנו!!!

      מחק
    2. מיטב השיר כזבו. גם אם המחבר אומר שהוא איש מדע לא חייבים להאמין לו, ואכן המחבר אינו איש מדע.

      מכל מקום, זה לא דני קרמן.

      רמז: ספר ילדים.

      עוד רמז: נדפס בשנת 1961.

      מחק
    3. לילה על הגדה המערבית בנימין תמוז?

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.