יום רביעי, 13 במרץ 2013

על קצה הלשון: אונס לפי דרישה


אם שלשום עסקנו ב'שוויון בנטל', היום נעסוק ב'לימודי ליבה'...

לפני כמה שנים שאלתי ידיד, שהוא גם חסיד, אם מישהו מחבריו מעוניין בעבודת תרגום מיידיש לעברית. תשובתו הייתה: 'החברים שלי לא יודעים עברית, וגם לא יודעים יידיש'. לו היינו בארה"ב, הוא היה מוסיף מן הסתם: 'וגם לא יודעים אנגלית'...

מודעה זו, של חנות ספרים חרדית, פורסמה לפני זמן מה באחד העיתונים ביידיש שיוצאים לאור בארה"ב (היא הובאה לפני שלושה ימים באתר failedmessiah ולא נמסר היכן בדיוק פורסמה). צריך לקרוא את התערובת המופרכת הזו, של יידיש, לשון קודש ואנגלית, כדי להיווכח מהי בּוּרוּת. אם המודעה תגיע לתשומת לבם של חוקרי האף.בי.איי. עוד עלולה להיפתח כאן חקירה פדרלית מביכה...

'מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן' אומר הפסוק (משלי, יח 21), ואנו נוסיף כי גם ידיעת האִיוּת הנכון יכולה לחסוך בושה.


השורה באנגלית היא כמובן המגוחכת ביותר – raping (אונס) במקום wrapping (אריזה), שלא לדבר על דקדוקי עניות שעל פיהם צריך לכתוב on demand ולא by demand...

אבל גם העברית-יידיש של המוכר חושפת את בורותו.

'פסח סעיל' זה לא שמו של מוכר הספרים או שמה של החנות, אלא הכוונה למבצע מכירות (sale) לקראת פסח.

ההנחות הן מ-20 אחוז ועד 50 אחוז אַראָפּ (כלומר למטה) – תבינו מזה מה שתבינו.

רופט פארן קומען – תתקשרו לפני שתבואו.

בעלי ה'כל בו ספרים' מוכרים את כל ספרי הקודש החשובים, ממשניות וש"ס ועד רמב"ם ושלחן ערוך, אבל מה זה חק"ס?

שברתי את ראשי בניסיון לפצח את ראשי התיבות המשונים הללו, שאף ספר של ראשי תיבות אינו מכירם. לבסוף פתר לי ידידי יוֹיְנֶה כהן מברוקלין את החידה:
הכוונה לספר 'חֹק לישראל', המסודר על פי פרשיות התורה. לימוד סדר 'חֹק' בכל יום הוא מנהג עתיק יומין, משום שהספר כולל קטעים מן התנ"ך, המשנה, התלמוד, המדרש, זוהר, מוסר וכו'. הספר נפוץ מאד בין החסידים, והם קוראים למהדורות שבידיהם בשם 'חוקים', אבל הבור הזה מכנה אותם 'חק"ס', כלומר מוסיף צורת רבים אנגלית למילה העברית, ועוד הופך אותה לראשי תיבות...

חק"ס


15 תגובות:

  1. הס' של חק"ס כאן, איננה צורת הרבים של אנגלית אלא של יידיש.
    'חוקים' במבנה היידישאי הוא 'חוקעס'.

    השבמחק
    תשובות
    1. yoinecohen@gmail.com15 במרץ 2013 בשעה 0:10

      Not correct, seems like you are not a native Yiddish speaker just like a siddur
      סידור תפלה
      is not pluralized in Yiddish by calling them
      סידור'ס
      they are referred to, as Siddurim/Sidirem
      חק לישראל
      is pluralized as
      חוקים
      I know because as a Chasid it is my day to day language.

      מחק
  2. ערבוב השפות מאד אופייני לקהילות אתניות ולמהגרים שונים. אצלי בבית--משפחה ישראלית שמתגוררת בארה"ב כמעט 18 שנים--משלבים עברית ואנגלית בכל משפט (יידיש לצערי היא לא חלק מהרפרטואר שלנו). למען האמת, כך בדיוק נוצרה היידיש, על-ידי יהודים שחיו בקרב הגרמנים והפולנים וערבבו מכל הבא ליד, או לללשון.

    השבמחק
  3. אינוס, לעניות דעתי אינו נמנה על העבירות שבסמכות הרשויות הפדרליות כי אם בסמכות פרקליטות המחוז של המדינה - כאן, ניו יורק. אולם. אם הוא מבוצע ברצון - ״בדרישת״ - הקרבן לא יהיה אפשר להרשיע.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם כבר מדברים על שיבושי כתיב הרי שהניק דלעיל היה אמור להיות כתוב אבו אל בנאת. בדיבור, האליף של הא הידיעה הערבי "אל " נעלם והוא מבוטא אבולבנאת.

      מחק
  4. אם הוא מבוצע ברצון ובמפגש רצונות אז זה לא "אינוס" אלא משחק בהלכות ונימוסין. במקרה כזה, לא רק שאי אפשר להרשיע אלא מלכתחילה אין מקום להגיש כתב אישום.
    אלא אם כן ההסכמה אינה "הסכמה" מקום אחד הצדדים הוא, כך מסתבר, שוטה חרש או ממש קטן

    השבמחק
  5. I live in Brooklyn and am well acquainted with the chassidim. No one ever confused the word rope with rape. This is a typo. In your eagerness to mock religious Jews, you lose all critical sense. How will you continue to write serious academic books?

    השבמחק
    תשובות
    1. yoinecohen@gmail.com15 במרץ 2013 בשעה 0:16

      Well Well HuAdmur hagudoil Moreynu Reb Duvid has his faults, as we all do, but in this case he was helped by our own.
      As for the mistake rope? seems like you yourself didn't get the mistake.

      The word the ad was trying to use, is 'wrap' not 'rope', so there you are.

      מחק
    2. Ha ha, the joke's on me!

      Now if moreinu ha'admur would keep shabbos and kashrus, I might become a chosid.

      מחק
  6. נראה לי שהכוונה (העם-ארצית) של חק"ס היא אידישאית, דהיינו הרבה ספרי חק, ביידיש ניתן לבטא זאת חק'ס.

    השבמחק
  7. כדוגמא לערבוב פרשיות המכתב הזה שקיבלתי היום מהאתר של "קללוח" שהוא אתר מצוין של הלוח העברי ומגיע לו הרבה קרדיט על העבודה המצוינת שלו , אבל פה הוא ערבב שני דברים:
    E

    This is a reminder from Kaluach.net


    St. Patrick's Day is on Sunday, March 17, 2013 (6 Nisan 5773).

    פירושים מיותרים בהחלט

    השבמחק
  8. לכאורה טעות בידו של יונה כהן
    http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.php?p=98774#p98774

    השבמחק
    תשובות
    1. ואני על משמרתי עמודה
      The word
      חק"ס
      appears among a list of types of sefarim that are for sale, it could not be that the abbreviation word is meant as an invitation for the Chevra Kinyan Sefarim
      to come and get a discount or for Chakas type of sefarim as there is no such thing and Chakas could buy the other sefarim as well so how could this meaning fit in the list.
      יונה כהן
      This is self evident from the context.

      מחק
  9. מטבע הלשון - חאק'ס [חי"ת קמוצה], מוכר היטב לכל חובשי בית המדרש. מה צר שכותב המאמר אינו נמנה עליהם, אף שהוא מרבה לכתוב אודותם בהתנשאות אופיינית...

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.