יום שישי, 15 במרץ 2013

גלגולו של ניגון: מה לשיר 'הבאר' של איציק פֶפֶר ולסרט 'שם הַוֶּרֶד'?

איציק פפר (מימין) ושלמה מיכוּאלס בביקורם באנגליה (1943) כנציגי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי (ארכיון בית לוחמי הגטאות)

א. משהו על איציק פֶפֶר

השיר שנעסוק בו כאן  'הבאר' (ובתרגומו העברי: 'שָׁם בִּמְקוֹם יוֹרִיק הַדֶּשֶׁא'), שחיבר משורר היידיש איציק פֶפֶר (שתי הפ' רפויות; Fefer)  אינו מוכר כל כך, וחבל. הוא יפה כשלעצמו, במילותיו ובצליליו, וגלגוליו המשונים אף מוסיפים לו לווית חן.

פפר (1952-1900)  כמו עמיתו ליב קוויטקו, שבו עסקנו ברשימה קודמת – הוא מן הדמויות הטרגיות שהצמיחה יהדות ברית המועצות במחצית הראשונה של המאה העשרים. משורר יידיש חשוב, שהאמין באמת ובתמים בקומוניזם והקדיש את חייו וכשרונותיו למפלגה, אך בעיקר להישרדות אישית. מבקריו (כמו המשורר פרץ מרקיש) ראו בו אדם דוגמטי, סכסכן ומחרחר ריב, ונזהרו מפניו, שכן הכל ידעו שהוא משמש גם מודיע של שירותי הביטחון (נקוו"ד, מג"ב).

הוא נולד בשנת 1900 בעיירה שְׁפּוֹלֶה שבפלך קייב, בלב לבו של 'תחום המושב' הרוסי. בימי מלחמת העולם השנייה פעל בוועד היהודי האנטי-פשיסטי, שבראשו עמד שחקן התאטרון הנערץ שלמה מיכוּאֶלס. מטרת הוועד, שהוקם בעידודו של סטאלין וכל חבריו היו יוצרים, אמנים ואנשי רוח, הייתה לגייס אהדה בקרב יהדות העולם המערבי למלחמתה של ברית המועצות בגרמנים. מיכואלס ופפר נסעו ב-1943 לאנגליה ולארה"ב ומטבע הדברים זכו לקבלת פנים אוהדת.

איציק פפר (משמאל), שלמה מיכואלס ואלברט איינשטיין בביקור בארה"ב, 1943

הנה הקלטה מאותו ביקור, שבו קרא פפר ביידיש פואמה שכתב במוסקבה בשנת 1942: 'איך בין אַ ייִד' (אני יהודי). זו פואמה מרשימה, שכנדרש וכמצופה כללה גם שורות הערצה לסטאלין: 'איך בין אַ ייִד, וואָס האָט געטרונקען / פֿון סטאַלינישן כּוס פֿון גליק' (אני יהודי, אשר גמא / מכוס ההצלחה של סטאלין).



קודם למלחמה גר פפר בקייב, ולאחריה התבסס במוסקבה והפך לדובר המובהק של 'האסכולה הפְּרוֹלֶטָרִית' בספרות יידיש. שירתו  כתב משה בסוק  גדושה במוטיבים מהפכניים, ועם זאת 'מחונן היה בעממיות שופעת חיוּת, בשמחת חיים ובמהות לירית. אף הנושא היהודי, שתחילתו תרועה לשברון אורח החיים, ושירי הלל לתמורות המזומנות על ידי המהפכה, נתעמק לאחר מכן בראיה היסטורית של טראגיות הקיום וברגש אחוה יהודית' (מבחר שירת יידיש, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ג, עמ' 285).

האמונה העיוורת והשירותים שהעניק פפר לשלטונות הסובייטים לא עמדו לו ביום צרה. הוא נאסר ב-1948 עם חבורת סופרים ופעילים ב'ועד היהודי האנטי-פשיסטי' והואשם כי בשעת ביקורו בארה"ב עסק בריגול נגד מולדתו וגם מאוחר יותר מסר מידע אסור לסוכנים אמריקנים. ב-12 באוגוסט 1952, בהוראתו של סטאלין, הוצאו להורג בכלא לוביאנקה שבמוסקבה, שלושה-עשר מהאסירים, ובתוכם פרץ מרקיש, דוד ברגלסון, דוד הופשטיין, ליב קוויטקו ואיציק פפר.

מצבת זיכרון בגן תשי"ב בירושלים (רחוב טשרניחובסקי פינת רחוב הרצוג)

ב. די קרעניצע (הבאר)

באר עתיקה בכפר ויסוקי, מחוז איבנובה, רוסיה (The Jeremy Nicholl Archive)
אחד משיריו היפים של פפר נקרא 'דאָרט, וווּ גראָזן זײַנען נאַסער' (מילולית: שם, במקום שבו העשב לח), ולימים התפרסם בשם 'די קרעניצע' (הבאר). זהו שיר פסטורלי המספר על באר ישנה שאליה באות בנות העיירה לשאוב מים ובאים גם הבנים ורוקדים עמן.

השיר, שנכתב בין השנים 1928-1926, התפרסם לראשונה בספרו של פפר 'געקליבענע ווערק' (עבודות מקובצות), חרקוב [1929] (ושוב בספר, שכבר ראה אור אחר מותו, 'איציק פֿעפֿער, לידער, באַלאַדעס, פּאָעמעס' [שירים, בלדות, פואמות], מוסקבה 1967, עמ' 57).
איציק פעפער, געקליבענע ווערק, עמ' 262

השיר הולחן על ידי סמואיל (שמואל) פּוֹלוֹנסקי, מלחין יהודי שחי בברית המועצות. תווי השיר נדפסו לראשונה בספרו של פולונסקי 'פֿאר יוגנט: לידער-זאַמלונג' (לבני הנוער: אוסף שירים), שנדפס במוסקבה בשנת 1931. השיר המולחן נפוץ גם מחוץ לגבולות ברית המועצות – כיצד הצליחה המנגינה לחצות את הגבולות הסגורים של אותם ימים אינני יודע – והתחבב על בני הנוער היהודי בפולין בין שתי המלחמות.

סמואיל פולונסקי

פולונסקי נולד בשנת 1902 בעיירה הייסין שבפודוליה. הוא קיבל חינוך מוסיקלי בקייב ומשנת 1929 פעל במינסק שברוסיה הלבנה, שם ניהל וניצח על מקהלה יהודית גדולה ואף זכה בתארי כבוד מטעם הרפובליקה הבילרוסית. ב-1945, לאחר המלחמה, עבר פולונסקי למוסקבה ושם נפטר ב-1955. הוא היה מלחין פורה בכל תחומי המוסיקה וגם עסק, ככל שניתן היה באותם זמנים, בהלחנת שירי יידיש ובמוסיקה יהודית.


ספר השירים והתווים של סמואיל פולונסקי, אוסף מאיר נוי, הספרייה הלאומית (תודה למיכאל לוקין)

יש כמה ביצועים של שיר זה ביידיש. הנה הביצוע היפהפה של אדריאן קופר (Adrienne Cooper), שנפטרה לפני שנתיים, מתוך התקליטור 'פּערל פֿון ייִדישן ליד', שצורף לספר Pearls of Yiddish Song, שראה אור בשנת 1988 בעריכת חנה ויוסף מלוטק.




ג. הגרסה הארץ ישראלית: 'שָׁם בִּמְקוֹם יוֹרִיק הַדֶּשֶׁא'

שירו של פפר בלחנו של פולונסקי הגיע גם לארץ ישראל, וכאן תורגם לעברית תחת הכותרת 'שם במקום יוריק הדשא'. שֵׁם המתרגם לעברית אינו ידוע לפי שעה וגם לא זמן התרגום, אך אפשר לשער שמדובר בשנות הארבעים.

הנה המילים מאתר 'זמרשת' (מובאות שם כמה גרסאות נוספות, וכן הפניה להמנון הגבעטרון, מ-1948, שנכתב, פחות או יותר, לצלילי לחנו של פולונסקי):

שָׁם בִּמְקוֹם יוֹרִיק הַדֶּשֶׁא
בְּאֵר עוֹמֶדֶת עֲזוּבָה
בָּאָה הֵנָּה עַלְמַת חֶמֶד
וְכַדָּהּ לָהּ עַל כְּתֵפָהּ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת
אֶת הָאֹפֶק מַאֲדִימָה,
וּבִקְתַּת הַכְּפָר רוֹגַעַת,
מַרְכִּינָה אַט אֶת רֹאשָׁהּ.

בַּחוּרוֹת הוֹלְכוֹת בְּנַחַת
אֶת הָעֵדֶר מוֹבִילוֹת;
בַּחוּרִים הוֹלְכִים בְּיַחַד
בַּחֻלְצוֹת הַלְּבָנוֹת.

בֹּאנָה, בֹּאנָה, עַלְמוֹת חֶמֶד
וְנֵצֵאָה בִּמְחוֹלוֹת.


באתר זמרשת אפשר להאזין לכמה הקלטות לא מקצועיות של השיר  כאן עמליה חקל.

מי תרגם? מתי? אם מישהו יודע משהו על תולדות הגרסה העברית, אשמח לפרסם.

והנה תרגום חדש, שטרם ראה אור, פרי עטם של תמר ועמוס רודנר:


מָקוֹם בּוֹ סְבָך עוֹד לַח בֵּינְתַיִם
בְּאֵר שְׁרוּיָה בְּמַחְשָׁבוֹת
בִּדְלָיִים, לִמְקוֹר הַמַּיִם,
בְּכָל לֵיל בָּנוֹת בָּאוֹת.  

כַּשֶּׁמֶש עַל דֻּבֵּי הַקֹּטֶב 
צוֹמְחִים יְמֵי פַּרְדֵּס גָּדוֹל
לְאוֹר זִיו כּוֹכָבִים בָּעֵשֶׂב
בַּחוּרִים חָגִים בְּמָחוֹל.

צַעֲדָם מַשִּׁיב הָרוּחַ
מַצִּית לוֹ לְהָבוֹת קְטַנּוֹת
דְּלִי בַּיָּד, לְלֹא מָנוֹחַ,
מְהַלְּכוֹת לָן הַבָּנוֹת.

הַלְּבָנָה תַּחְוִיר שָׁמַיִם
מִי מִלֵּיל נוֹקֵש לוֹ קְצוּבוֹת
מָקוֹם בּוֹ סְבָך עוֹד לַח בֵּינְתַיִם
בְּאֵר שְׁרוּיָה בְּמַחְשָׁבוֹת.

ד. מה לחוה אלברשטיין ולסרט 'שם הורד'?

עטיפת התקליטור די קרעניצע, 2003
הגלגול האחרון של שיר הבאר הוא הזוי לגמרי.

בשנת 2003 הלחינה חוה אלברשטיין מחדש את שירו של פפר, ולדבריה, כפי שנראה להלן, היא כלל לא ידעה על הלחן הראשון של פולונסקי וגם לא על קיומה של גרסת תרגום עברית. היא הקליטה את השיר יחד עם להקת 'כליזמטיקס' בתקליטור 'די קרעניצע', שמוקדש כולו לשירי יידיש. הנה הקשיבו:




עורך הדין אוהד לוי-זלוסצר, שאוהב מאוד את שיריה של חוה אלברשטיין, הפנה את תשומת לבי לדמיון המפתיע בין הצלילים הראשונים של 'די קרעניצע', בלחנה של אלברשטיין, לבין השיר שממלמל הגיבן החצי-מפגר סֶלְוַטוֹרֶה, כאשר הוא מועלה על מוקד האינקוויזיציה, בסופו של הסרט 'שם הורד' (The Name of the Rose). סרט זה, משנת 1986, מבוסס על רומן מפורסם באותו שם, פרי עטו של אומברטו אקו. זהו סיפור בלשי, שמתרחש במנזר איטלקי בנדיקטיני במאה ה-14 על רקע רדיפתם של 'כופרים' בידי האינקוויזיציה הקתולית.

הנה שירתו החלושה של סלווטוֹרֶה (השחקן היהודי-אמריקני רון פרלמן):




אוהד לא התעצל ובירר את המקור לשירו של סלווטורה. והנה, מתברר כי אין מדובר בשיר מימי הביניים אלא בשיר ילדים איטלקי, שיר ערש ושמו Ninna nanna a sette eventi...





הדמיון שמצא אוהד בין השירים הפתיע אותי. שאלתי אפוא בעצתו של המוסיקולוג פרופסור שי בורשטין. וכך ענה לי שי:

אוי, סלווטורה המסכן, אללה ירחמו, מה רוצים ממנו? אפילו לעלות השמימה בשקט, עם שיר קטן על שפתיו, לא נותנים לו... ובכן, אוהד צודק בהחלט בקשר למוצא 'שיר המוקד' (בוא נקרא לו כך) משיר הערש האיטלקי (וכל הכבוד לו שמצא את הקשר). שורת הפתיחה של השיר שהלחינה חוה אלברשטיין (וגם שורת הסיום  יען כי השורה המוסיקלית הפותחת חוזרת בו שוב) אכן דומה מאד, ויכולה להזכיר את סלווטורה למי שהרגע הזה מהסרט חקוק בזכרונו.

אבל בוודאות כמעט מלאה – אין כאן לא השפעה ולא העתקה. מדובר במטבע לשון מלודי, שדומים לו נמצא למאות, ואולי לאלפים, אם נחפש היטב (לדוגמה, השורה המלודית הפותחת את 'אויפן פּריפּעטשיק', גם היא קרובה מאד). זה רחוק מאד מ'הסיפור הבאסקי', שגם הוא נופח, לדעתי, מעבר לכל פרופורציה. אבל בו נתקיימה השפעה /העתקה לא מודעת, בעקבות קשר אישי של נעמי שמר עם השיר הבאסקי.
  
לבסוף פניתי אל חוה אלברשטיין  בעצמה קוראת ותיקה של עונ"ש  ושאלתיה אם אי-פעם שמעה את שיר הערש האיטלקי או את שירו של סלווטורה. היא ענתה לי בהומור אופייני:

כל מי שמכיר את הדיסק 'די קרעניצע' יבורך. לא, אני לא מכירה את השיר האיטלקי. אולי איציק פעפער הכיר אותו... האמת היא, שכשהלחנתי את השיר לא ידעתי שהוא כבר הולחן בעבר [על ידי סמואיל פולונסקי] וכמובן שלא ידעתי שתורגם לעברית (את זה למדתי עכשיו ממך).

כשחזרתי ושאלתי את חוה, אם אכפת לה שאעשה מזה 'צימעס' לעונ"ש, היא ענתה: 'בכיף'...

אז עשיתי.

חוה אלברשטיין בהופעה (ראשון לציון, פברואר 2013; צילם: דוד אסף)


8 תגובות:

  1. איציק פפר היה סוכן של הNKVD? הוא נפגש מספר פעמים עם בריה הנודע לשמצה ומסר לו פרטים על חבריו. כל זה לא עזר לו והוא היה אחד הסופרים הראשונים שנאסרו.
    הוא הואשם בין היתר, שבעת פגישתו עם חיים ויצמן מסר לו מכתב השמצה על מצב יהודי ברית המועצות

    השבמחק
  2. כַּשֶּׁמֶש עַל דֻּבֵּי הַקֹּטֶב
    צוֹמְחִים יְמֵי פַּרְדֵּס גָּדוֹל ???

    התרגום האניגמטי הזה נותן חומר למחשבה, למה התכוון המשורר? נדמה לי שלא דובים ולא "פרדס" ("סאד" במקור) אלא הכוונה למילה אחרת, סוד, הכתובה ביידיש הסובייטית בדיוק כמו "סאָד". לעניות דעתי, זוהי מטאפורה יפה להבנת הנקרא גם בנוגע לענייני הנ.ק.וו.ד. ופפר.

    בערל קוטלרמן

    השבמחק
    תשובות
    1. השורה "וואקסן טעג אין גרויסע סוֹד" אינה פחות אניגמטית מהשורה המקורית "וואקסן טעג אין גרויסע סאָד" (כשה'סאָד' הוא פרדס או בוסתן)
      תמר ואני התלבטנו רבות עם עם ה'סאָד' הזה. בסוף - כשנזכרנו באלה ש"נכנסו לפרדס" ככה... ויצאו ככה ... - ניחשנו שהכוונה כאן אולי למשהו גדול מן הפרדס, אולי אפילו ליקום, או לעולם הדעת.
      אבל זה בסדר גם אם בערל קוטלרמן צודק: ילדי סטאלין יכולים, מפעם לפעם, לגבור במאַמע-לשון על ילדי השמש.

      מחק
    2. לא דובים ולא בערל...
      בוריס, דב, בער ועכשיו גם בערל.
      אולי תחליט פעם מי אתה

      מחק
    3. צר לי לראות תגובה כזאת, עמוס היקר, במיוחד בחלקה האחרון, וסלח לי על רגישות היתר. אם תרצה לעשות רוויזיה לתרגומך, אני לשרותך, כי לכל "להבה קטנה" (כלשונך) בשיר היפה הזה יש משמעות וקונטקסט מסוים.

      מחק
  3. http://japanontop.com/index.php?key=krenitse

    השבמחק
  4. ההבדלים ב"תרגומים" הגובלים ביצירה חדשה יותר מאשר תרגום, מחזקים אצלי את הדעה, כי לצד כל תרגום של שיר, חובה להופיע התרגום המילולי, והממש מילולי ,של השיר. כך יוכל הקורא הנבון להבין מאילו חומרים בדיוק רקח המתרגם את מרקחתו.
    קצתי בתרגומים שמסתירים ומעוותים את המילים המקוריות.
    רוצים לתרגם ולהתייפייף-בבקשה,אבל תנו לנו את התרגום המילולי לצד התרגום הספרותי.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.