יום חמישי, 7 במרץ 2013

עלי כותרת: ה'חזירונים' של ליב קְוויטְקוֹ


חדי העין, שקראו בשבוע שעבר את הרשימה על גלגולי השיר 'דזשאַנקויע', שמו לב, מן הסתם, לאיור יוצא דופן שהובא שם ונלקח מתוך ספר ילדים ביידיש שחיבר ליב (לב) קוויטקו. כותרתו של הספר היא 'כאזערלעכ' (ברוסית: Поросята), דהיינו חזירונים. אמנם, ביידיש תקנית היה צריך לכתוב 'חזירלך' או 'כאַזיירימלך', אבל הכתיב של יידיש סובייטית לא הכיר במילים עבריות וגם לא באותיות העבריות הסופיות, ש'בוטלו' ב-1932.

הודות לאלכס נקריאקוב, שהעלה את עמודי הספר מתהום הנשיה לבלוג שלו (ברוסית), אפשר עתה להתוודע לפרסום נדיר זה (בספריה הלאומית, למשל, אין עותק ממנו). הספר  בעצם ספרון בן 12 עמודים  ראה אור באודסה בשנת 1935, בהוצאת 'קינדער-פאַרלאַג', שספריה, כמשתמע משמה, נועדו לילדים.

עשרים שנים קודם לכן קשה היה להעלות על הדעת שמחבר יהודי, גם אם איננו שומר מצוות, יפרסם באותיות עבריות ספר מתריס כל כך, שכותרתו 'חזירונים'. אבל בברית המועצות האנטי-קלריקלית, שבה נרדפו רבנים ויהודים שומרי מצוות על ידי אחיהם, אנשי ה'יבסקציה' (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שפעלה בין השנים 1930-1918 כדי לקדם תרבות יהודית פרולטרית ולהפיץ את רעיונות הקומוניזם בין היהודים), לא היה זה מתמיה כלל. אדרבה, התעסקותם של יהודים בגידול חזירים נחשבה לשיא השחרור מן המסורת וכבלי הדת. פרופ' אברהם נוברשטרן הפנה את תשומת לבי לשני פרסומים נוספים ביידיש, שראו אור בברית המועצות באותן שנים ועסקו גם הם בחזירים, שחיבר פלוני ושמו מ' דרויאנוב: 'האדעוואניע פון כאזיירים' (גידול חזירים), שנדפס במוסקבה בשנת 1931 (פרסומים יהודיים בברית המועצות, ערך חנא שמרוק, מס' 3316); 'כאזיירימ-פערמעס' (חוות חזירים), מוסקבה 1933 (שם, מס' 3319).

ספרות יידיש שראתה אור בברית המועצות הייתה חילונית ואתאיסטית לחלוטין, ויוצריה ניסו לקלוע לטעם שהוכתב על ידי השלטונות ועל ידי המציאות החברתית החדשה שבתוכה חיו. ספרון כזה השתלב יפה במגמה זו, שבה אין כל בעיה לצרף יהודים ושפת יידיש עם עבודה חקלאית בדיר החזירים של הקולחוז.

ליב קוויטקו (ביידיש: קוויטקאָ) היה סופר ומשורר יידיש מוערך. הוא נולד  ב-1890 (או 1893) בעיירה הוֹלוֹסְקוֹבוֹ, ליד אודסה, התייתם מהוריו בגיל צעיר וכבר כילד עבד לפרנסתו. ב-1915 עבר לגור באוּמָן וניסה לפרסם יצירות מפרי עטו. לאחר המהפכה עבר לקייב, וכיוון שהזדהה עמה בכל לבו וגם נתפס בקרב חבריו כקול 'עממי' אותנטי, השתלב במהירות בחבורת סופרי היידיש, כמו פרץ מרקיש ודוד הופשטיין, שהיו פעילים בחבורת 'קולטור-ליגע' (ליגת התרבות), שנוסדה בקייב ב-1918 על מנת לקדם תרבות יידיש חילונית מודרנית בספרות, בתאטרון, באמנות ובמחקר. קוויטקו כתב גם למבוגרים, אך זכה להערכה כללית דווקא בשל יצירותיו לילדים ולכן התמקד בהן.

ליב קוויטקו ומעריצים קטנים (מקור: תערוכת ספרי קוויטקו בספריה הלאומית ברוסיה)

בימי מלחמת העולם השנייה הצטרף גם הוא לפעילות הוועד היהודי האנטי-פשיסטי. אך פעילותו זו, כמו גם הכיבודים הרבים שבהם נתכבד על ידי הממסד הספרותי הסובייטי לאורך השנים, לא עזרו לו ביום פקודה וסופו היה רע ומר. ב-1949 נכלא קוויטקו, יחד עם עוד סופרי יידיש (ובהם פרץ מרקיש, דוד הופשטיין, דוד ברגלסון ואיציק פפר), שהיו פעילים בוועד האנטי-פשיסטי, והואשם בבגידה. הוא טולטל במחנות מעצר ובבתי סוהר שונים, ולבסוף, ביום 12 באוגוסט 1952, הוצא בחשאי להורג בירייה עם עמיתיו, שלימים כונו 'הרוגי המלכות'. בני משפחותיהם של שלושה-עשר ההרוגים לא ידעו מאומה על גורלם, וזה נתברר רק לאחר מותו של סטאלין (אגב, השבוע צוין היאָהרצייט של סטאלין, שמת לפני שישים שנה בדיוק). בשנים 1956-1955 טוהרו שמותיהם של כל ההרוגים.

ליב קוויטקו (1952-1890) ורעייתו (מקור: ארכיון בית לוחמי הגטאות)

הנה הספר בשלמותו (הוא נמצא כאן, עם עוד ספרי ילדים של קוויטקו). אָנָה-וַאנָה ה'בריגדירית', היא ראש קבוצת העבודה בדיר החזירים של הקולחוז, והיא מארחת את הילדים שבאו לבקר בחווה ורוצים ללטף את החזירים הקטנים. האיורים הם מעשה ידיו של סרגיי יֶזַ'קוֹבְסְקִי והתרגום לעברית הוא כמובן מילולי.

הראי נא את החזירונים,
החדשים, היפים והקטנים.


– אנה-ואנה בריגדיר,
פתחי את דלת הדיר!

הרי ממש עכשיו אני באמצע רחצת החזירונים.

– מאוחר יותר, ילדים, חבריא,
אל תרעישו עכשיו.

– מאוחר יותר, ילדים, חבריא,
האם שכחתם?
 הרי בדיוק עכשיו החזירונים
צריכים לאכול!

– אנה-ואנה בריגדיר,
פתחי את דלת הדיר.
הניחי לנו בכל זאת ללטפם,

האם רזים הם, או שמנים?

– אנה-ואנה בריגדיר,
כל הילדים מבקשים ממך!

– הסו, הסו, חברים קטנים,
ישנים החזירונים!

– אנה-ואנה בריגדיר,
פתחי את דלת הדיר!
מהר כבר הראי אותם, 

האם ורודים הם, או לבנים?


– מאוחר, ילדים, חבריא
היו בשקט, אל תרוצו,
ממש עכשיו אני משכיבה את החזירונים לישון.

הנה, הם כבר גומרים לנוח
אניח להם לצאת החוצה אליכם!



ספרון זה של קוויטקו זכה כנראה להצלחה. עובדה היא שהוא תורגם לרוסית כמה פעמים, ובתרגומים אלה כבר טושטש הרקע המקורי של השיר, שנכתב לילדים יהודים.

מהבלוג של אלכס נקריאקוב למדתי, שכבר בשנת 1939 הופיע התרגום הראשון מאת המשורר סרגיי מיכאלקוב (שהתפרסם כמחבר ההמנון של ברית המועצות ושל רוסיה), ובהמשך נדפסו תרגומים נוספים.

אנה-ואנה והחזירונים, מהדורת 1962

אנה-ואנה והחזירונים, מהדורת 1973

עמוד מתוך מהדורת 1973

אנה-ואנה, מהדורת 1982

תגובה 1:

  1. מקסים וחבל שאין בספרייה הלאומית.
    נראה לי שצריך לתרגם במקום: האם רזים הם, או שמנים?

    בין אם הם רזים או שמנים?

    חיים

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.