יום שלישי, 23 באפריל 2013

למי, למי יש יותר כבוד? (א)

אפשר גם אחרת (צילום: איתמר וכסלר)

עד לא מזמן  ויש אומרים שזה עוד קיים במסתרים  הייתה מקובלת בקרבנו, עניים כעשירים, מצווה נאה שקראו לה 'מתן בסתר'. נותנים צדקה כדי לתת ושלא על מנת לקבל פרס, ובטח שלא על מנת להתפרסם ולהתכבד, ובטח ובטח שלא ברגל גסה ובחוסר טעם.

אבל לא עוד. מי שמסתובב ברחבי ארצנו עומד לא פעם משתאה מול חוסר המוּדעוּת, חוסר הצניעות ועודף תאוות הכבוד (שלא לומר מגלומניה) של תורמים  פרטיים ומוסדיים  להבליט את עצמם ואת תרומתם לחברה.

בין התורמים המוסדיים, שניחנו בטעם רע ובתשוקה בלתי מרוסנת להנציח את עצמם, בולט 'מפעל הפייס', שדואג לחקוק את שמו באותיות ענק מעל כל מתנ"ס, ספרייה או בית ספר; בין התורמים הפרטיים אפשר למצוא רבים מהטייקונים האהובים שלנו, שבטוב להם הם מתנשאים על כולנו ממרומי מגדליהם ובצר להם מבקשים מאתנו את ה'תספורת' הידועה לשמצה.

אז למה לא לפתוח בעונ"ש תחרות של גברים  של מי יותר גדול?

 הנה שני המועמדים הראשונים לתחרות שאינה נושאת פרסים, ושניהם משתייכים לסוּגת בתי החולים.

מועמד מס' 1: הלב של לב לבייב

נחשו כמה פעמים 'לב' יש בשמם של התורמים 'אולגה ולב לבייב'? (מרכז הלב, בית החולים שיבא)

מועמד מס' 2: הלב של סמי עופר

החזית המערבית של 'בניין הלב ע"ש סמי עופר' בבית החולים איכילוב בתל-אביב. שלט זהה יש גם בחזית הצפונית, ולמי שהחמיץ ולא זוכר היכן הוא נמצא - למטה מימין, מעל הכניסה לבניין, יש שלט נוסף

קוראי עונ"ש יקרים, אתם הפזורים מדן ועד אילת, אנא שלחו לי צילומים של מגלומניה מהסוג הזה, וביחד נחליט מי יזכה בתחרות.


(תודה לחנוך מרמרי על הרעיון והצילומים)



16 תגובות:

  1. אולי זה המקום גם להזכיר את ראשי העיר שנותנים "חסות" לאירועים שונים ומשונים בעיר שלהם. מהודעות על הקמת פארק ועד קונצרט.

    מילא האדונים עופר ולבייב, לפחות הכסף יצא מהכיס שלהם, אבל ראשי העיר גם לא מימנו אגורה מהכיס שלהם וגם מורחים את השם שלהם לאורך ולרוחב שלטים שמכריזים על מיזמים מוניציפליים.

    http://www.shmulik.co.il/blog/101/

    השבמחק
  2. הפעם אני לא אתך!
    התרומה שלהם באה מכיסם. זו אינה צדקה ולא מתן בסתר. זכותם לפרסם את תרומתם!
    אם היו אלה כספי סמים, הימורים או כספים לא חוקיים, הייתי יכול להבין את הביקורת.
    לא הפעם!
    אני בטוח שאתה מכיר את המושג "פרנס היום" שהיה (ועדיין) מקובל בישיבות. אחד מהגבירים היה מממן את ארוחות התלמידים בישיבה ושמו היה מתנוסס על שלט גדול בבית המדרש. מה רע בכך?
    אני בטוח שלב לבייב תורם גם בסתר. אולי אפילו משפחת עופר...

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אם התרומה "באה מכיסם", הרי היא נעשית בכסף אשר, קרוב לודאי, לא היה צריך להמצא שם מלכתחילה. חוקי המיסוי השונים, יחד עם נטייתו של התורם ל"נדיבות ולמעורבות קהילתית", לא היו מאפשרים לאדם להתעשר למימדים כאלה רק בדרכים "נורמטיביות". רמות כאלה של הון אישי אינן יכולות, לדעתי, להצטבר אצל יחידים כתוצאה מיגיע כפיהם, אלה רק כתוצאה מניצול של אחרים, ושל פרצות חוקיות ולא חוקיות בתקנות מיסוי שונות, המשאירות בידיהם בספים אשר באמת שייכים לציבור. "תורם" כזה שלא מרגיש צורך להראות לציבור שהוא "בסדר", לא יעמוד על הבלטה כזו של תרומותיו. אני בטוח שהדרישה הזו באה מתוך איזשהו ספק של "ראו, הנה אני מחזיר לקהילה את מה שלקחתי, ספק אם כדין"

      מחק
  3. תרומתם של בעלי ההון, לפעמים תרומתם אמיתית היא, אך לפעמים זה כדאי להתקזז הוצאה מוכרת מול הכנסה.
    תרומתו של אזרח מן השורה אולי קטנה יותר אך היא אמיתית ובאה מכיסו הפרטי ולא לשם קיזוזים וכיו"ב.

    אכן מצחיקים אלן התורמים בשם עירם או אירגונם ומפרסמים את שמם בראש החוצות, אך הכסף בא מקופה ציבורית.

    השבמחק
  4. מי אמר לך שהם תרמו? אולי מדובר במתן בכלל בסתר של תורם אלמוני שרק בקש, או הסכים, שבתרומתו האלמונית יקימו מרכז על שמו של לבייב (או עופר)

    ואגב, במקרה של סמי עופר, לקרוא למרכז רפואי על שם מישהו שמת זה חוסר טקט, קראו לו על שם מישהו שהבריא...

    השבמחק
  5. אני גם לא אוהב את התופעה, אבל אין זו המצאה ישראלית. בעיר בה אני חי כרגע - קולומבוס, אוהיו - יש מרכז רפואי אוניברסיטאי ששינה את שמו לאחרונה לשם התורם - אחד מ"טייקוני" ההלבשה הגדולים בארה"ב והוא מאחב"י. אותו טייקון גם נותן כספים למוסדות וקרנות הפועלים בארה"ק.

    השבמחק
  6. אני אנסה להסביר מה מפריע *לי* בתופעה הטייקונית הזו.
    לשעבר היה הגביר תורם מה שתורם, ובתמורה מנציח את יקיריו. וגם אם היה מוזכר שמו של הגביר, זה היה טפל לאיזכור שם יקיריו (לאמור "נתרם על ידי פלוני, לעילוי נשמת אמו הפלונית"). כזה היה המצב אצל הבארון רוטשילד שהנציח את כל משפחתו העניפה מגבעת עדה ועד מזכרת בתיה.

    עכשיו הטייקון תורם וכל תרומתו היא קודש לפיאור שמו. האדון והגברת עופר עוד בחייהם עשו סקנדל גדול כשדרשו שמוזיאון ת"א ייקרא בשמם והתנו איזו תרומה של 20 מליון כמדומני בכך שלנצח נצחים המוזיאון יהיה רק על שמם. כבר אין בושה, כבר אין מראית עין של "נתרם על ידי פלוני להנצחת אביו הפלמוני".

    לשעבר גם היו קוראים על שם של מישהו לאחר מותו (ולעיתים נדירות גם בחייו) רק אם היה נדבן גדול, ומתוך כבוד אמיתי רצו לקרוא על שמו מיזם כלשהו (אולי כדאי לספר את הסיפור הפיקנטי על בחירת השם "נתניה" בהקשר הזה). קראו גם על שם אנשים שנודעו בתרומתם התרבותית (או לפחות העסקנית) ולא רק ביכולתם לעשות כסף. מה שמבקשים האדונים לבייב ועופר זה לרכוש בכספי העתק שלהם עוד סמל סטטוס. זה הכל. בשביל כזה סוג של הנצחה הם צריכים להנהיג חיים שלמים של פילנטרופיה, והם צריכים גם למות. ורק לאחר מותם, ובלי שהתנו את תרומותיהם, יכולים להחליט מי שזו בסמכותם, באופן וולונטרי ולא על בסיס הבטחה מראש (ואצ"ל "התנייה"), לכבד אותם בהנצחה כזו או אחרת.

    השבמחק
  7. יש בדיחה מפורסמת על היכל התרבות על שם פרדריק מאן בתל אביב. אורח מחו"ל שאל: זה המאן המפורסם שכתב ספרים?; והתשובה הייתה: לא, זה המאן שכתב צ'ק...

    השבמחק
  8. צצו כאן כל מיני מומחים לנימוסיו של האחר, אך לטעמי עדיף שכל אחד יתמקד בנימוסיו שלו (וסלחו לי חריגתי זו מכלל זה). אם טייקון תורם סכומים נכבדים למען הציבור, ראוי להודות לו על כך, ולא לעסוק בקטנות כמו גודל השלט.

    והערה בעניין מס הכנסה: תרומה מקנה זיכוי ממס בשיעור 35% מגובה התרומה, כלומר 65% מהתרומה יוצאים מכיסו של התורם (או החברה שבשליטתו), זה רחוק מהתיאור "להתקזז הוצאה מוכרת מול הכנסה".

    השבמחק
  9. זו ממש לא תופעה חדשה - יש פסימסים מתקופת הבית השני ועליהם פרטי הנדבנים. וכמו שכתב מי מעלי - גם בעולם הגדול המנהג הזה נפוץ, בקריאת שמות אוניברסיטאות (אצלנו עדיין לא), בתי חולים, כבישים כיכרות שלטים ופעילויות תרבות. מי כאן לא היה בהרצאות בקתדרה ע"ש פלוני, שגם קיבל ד"ר לשם כבוד, והכל בגלל שעשה כסף? אז מה?

    ומה החלופה? לחיות מתקציבים ציבוריים? צדקנות טפשית ומזיקה.

    ואגב טענת הזיכוי במס - כל אחד מקבל זיכוי, גם אם תרם 500 ש"ח לבית הכנסת שלו. אז בגלל שיש לו לתרום יותר, הוא אמור לספוג גם את ההוצאה למס? המדינה מבקשת לעודד תרומות, ומכירה בחלקן למס. זה לא מעשיר את התורם, אלא את הציבור, שנהנה מהתרומות.

    כאילו שאם יקראו את בית החולים ע"ש ד"ר כהן, שהציל חיים או ביצע גרידה או אנלויודע מה, זה יותר טוב - להזכירכם, הוא עשה את זה בשביל משכורת, ולא בהתנדבות.

    השבמחק
  10. אני מצטרף למוחים. אם אדם רוצה לתרום ומתנה את תרומתו הנדיבה בכך ששמו יונצח על מבנה, זכותו של המוסד גם לדחות את התרומה (ע"ע מוזיאון ת"א).
    באמת מטריד מישהו מאיתנו אם האגף החדש בבית החולים עם המכשור המתקדם שבזכותו ניצל קרוב משפחתו, הוא ע"ש/לכבוד מאן דהו?!

    השבמחק
  11. להזכירכם הדיון הוא לא על עצם ההנצחה, אלא על הראוותנות והוולגריות. אפשר להנציח בטוב טעם ולא בצעקנות של 'שלי יותר גדול'...

    השבמחק
  12. הדיון מזכיר לי את המונח בכדורגל, "שחקני היציע"- מהזוית שלהם יודעים שהיה אוף-סייד (נבדל). ובכן ראשית אם מישהו מכם ניהל מוסד רפואי מכובד שנזקק לכסף לקניית מיכשור רפואי יקר או לבניית בנין חדש עם מיטות חולים לצרכים אמיתיים, והאוצר נלחם בבית החולים הפריפרי ומונע בכוח את בניית הבנין אני בטוח שהוא לא התעסק ב"קטנות" איך ומה יהיה כתוב על הבנין, אלא בעיקר בכמה כסף מדובר.
    לכך יש כמה וכמה תשובות אבל נסתפק בשתיים. ראשית, הגביר היה גם דמות חשובה וקובעת בחיי הקהילה היהודית בימי הביניים ושידוך טוב! גם מקומו בחיי הקהילה וכן גם מקומו הפיזי בבית הכנסת נקבע לפי עושרו ולא לפי תלמודו. שנית בנושא התרומות לבתי החולים, לאוצר יש "פתרון מושלם" לגודל התרומות והשלטים שכרוכים בכך, מניעת תרומות כליל מבתי החולים שלא ברשות ה"גבירים" של האוצר(חוק ההסדרים 2013).
    אגב קבלת תרומות מנוצרים אוונגליסטים מותרת?? אפילו אם אין מחויבות להצגת השם בצורה כלשהי?
    נכון, גודל השלט נקבע על ידי התורם והמוסד גם באוניברסיטאות ובמוסדות תרבות ואי אפשר להיות איסטניס, במיוחד כשהמטרה היא הצלת נפשות. שבת שלום.

    השבמחק
  13. בעוונותי, יצא לי להתאשפז ב"מכלול" הלב ע"ש סמי עופר בביה"ח איכילוב וזאת, וגם זאת לצערי, אחרי אישפוזים קודמים במחלקות לב אחרות. ואני אומר לכל אלה שיש להם מה לטעון נגד גודל האותיות או השילוט ע"ש התורם בכלל: שלא תדעו מצרות והפסיקו להתעסק בשטויות. יופי שיש דבר כזה משוכלל ומודרני שבו מנסים לתת לחולה את הטיפול המשולב הטוב המירבי. לי, ואני בטוח שגם למטופלים האחרים שם כלל לא היה איכפת איך היו כתובות ההקדשה ומי בכלל תרם את הבניין הזה.

    השבמחק
  14. כדאי להציץ, ולהיפגע
    http://www.youtube.com/watch?feature=fvwp&NR=1&v=noqhcv137xA

    השבמחק
  15. מצטט חבר שהשכיל לסכם את התנהלות אצילי ארצנו:

    "זו השיטה החדשה: משלמים פסיק מהמיסים שצריכים או מחזירים פסיק מהחובות ואז בחלק קטן מהכסף שהיית חייב לשלם ולהותיר בידי הממשלה את ההחלטה מה לעשות איתו, ניתן לעשות מעשים גדולים עם שלטים גדולים. והציבור הכסיל משוכנע שאתה טייקון נדיב וטוב לב וכשתהיה מחלוקת בינך ובין עיתונאי( שאף אחד לא באמת אוהב אותם ) הוא עוד עלול לתמוך בך..."

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.