יום שני, 11 בנובמבר 2013

על דעת המקום: יאללה, בית"ר, יאללה

אריה ירושלמי רובץ בגן הפעמון (צילום: דוד אסף)

מאת יהודה זיו

בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות התמודד על ראשות העיר ירושלים משה ליאון (ואין 'ליאון' אלא אריה), ומאחוריו, בחש באותה קדרה, אריה נוסף ושמו דרעי. אף לא אחד משניהם, וגם לא איש מיועציהם, העלה בדעתו לעשות שימוש בסמלה המוכר והידוע של ירושלים, עוד מקדמת דנא: האריה.


סמל עיריית ירושלים

כבר ישעיהו הנביא קרא על עירנו: 'הוי אֲרִיאֵל, אֲרִיאֵל, קִרְיַת חָנָה דָוִד' (ישעיהו, כט 1), ומן הַסֵּיפָא יכולים ליצני העיר ללמוד, כי דוד היה האחרון, אשר הצליח למצוא חנייה בירושלים... אך אין זה ברור ש'אריאל' הוא כינויו של אריה, וככל הנראה זה היה כינויו של המזבח במקדש שלמה, כעולה אף מדברי יחזקאל, המכנה אותו 'הַהַרְאֵל' או 'הָאֲרִיאֵיל' (מג 16-15). הכתובת המואבית שעל מצבת מישע, מן המאה ה-9 לפני הספירה, גם היא מכנה  את אתר הפולחן היהודאי, שקבע דוד בשעתו בקיר מואב (מקומה של העיר כַּרַכּ בת-ימינו) בשם 'אריאל' ('וָאֵשְבְּ [שביתי] מִשָם אֶת אֲרִאֵל דָוִדֹה; שורה 12).

האריה משמש סמלה של ירושלים עד עצם היום הזה, לא רק כסמלה הרשמי של העירייה, אלא גם בפסלי אריות רבים שנבנו על פתחי חצרות ובתים. מורי דרך ירושלמים נוהגים להציע סיורים בעיר שכותרתם 'גילוי אריות'...


אריה בחורף  בית משיח בורוכוף, רחוב יפו (צילום: ברוך גיאן)

גם חברת הביטוח האיטלקית Assicurazioni Generali (ביטוח כללי) הקימה בשנת 1935 בלב העיר בניין, אשר בני ירושלים נוהגים לציינו רק במחצית השנייה של שם החברה, ומכנים אותו 'בניין גֶ'נֶרָלִי'. בראש הבניין הוצב 'האריה של סן מרקו' – סמלה של העיר ונציה – אך רבים הם הירושלמים המשוכנעים כי מדובר בסמלה הישן נושן של עירם שלהם.

האריה המכונף בראש בניין ג'נרלי בפינת הרחובות יפו ושלומציון המלכה בירושלים (צילום: ברוך גיאן)

גם בווינה, בירת אוסטריה, יש בניין ג'נרלי עם אריה מכונף (צילום: דוד אסף)

מפעל המכוניות הצרפתי 'פֶּז'וֹ' עושה אף הוא שימוש בסמל האריה, ולפיכך מימן בשעתו מיזם של הצבת פסלי אריות ברחבי העיר. אחד האריות הללו מוצב ברחוב המלך דוד, מימין לבניין יִמְקָ"א / YMCA (ראשי תיבות שמה של אגודת הצעירים הנוצרים;Young Men Christian Association ), ופניו, כמתבקש, לעבר 'מלון המלך דוד'... 

האריה של פיז'ו

האריה ברחוב המלך דוד (צילום: דוד אסף)

היש יותר סמלי מזה? אך על דעתם של משה ליאון ואריה דרעי לא עלה כלל להצטלם, בדרכם אל הניצחון הבטוח, רכובים על אחד האריות 'הירושלמיים' הללו. משיקוליו שלו העדיף משה ליאון להצטלם כשצעיף צהוב, עם סמלה של קבוצת הכדורגל 'בית"ר ירושלים'  – מנורה ואריות משני עבריה – כרוך לצווארו.

זה הזמן להקים את מועדון בית"ר גבעתיים!

כבודו של משה ליאון, במקומו שבגבעתיים מונח. אך מאליה עולה השאלה: מניין צמח שמה של קבוצת הספורט הירושלמית המפורסמת

בשנת 1925, שעה שיסד זאב ז'בוטינסקי את 'ברית הציונים הרביזיוניסטים' – אשר כונתה, על דרך הקיצור, בראשי התיבות 'הַצֹּהַ"ר' (הציונות הרביזיוניסטית) – כבר הייתה לה תנועת הנוער מן המוכן שאף אותה יסד ז'בוטינסקי בשנת 1923, ברִיגָה אשר בלַטְבִיָה. ארבע שנים אחר כך החלה תנועה זו לפעול גם בארץ ישראל. ז'בוטינסקי הוא שהעניק לתנועה שייסד את השם בית"ר, הבא להזכיר את מלחמת הגבורה האחרונה על עצמאות ישראל בארצו: עמידת לוחמי בר-כוכבא אל מול לגיונות הרומאים בפיקודו של הקיסר הַדְרִיָאנוּס, שנמשכה עד סופו המר של המרד בשנת 135 עם נפילת מצודת בֵּיתָר.


כרזה במלאת 25 שנה 'למלחמת בית"ר', 1948

אך שמה של תנועת נוער זו נכתב, כידוע בגרשיים: בית"ר, ומתפענח כראשי התיבות של 'בְּרִית יוֹסֵף תְּרוּמְפֶּלְדוֹר'. שלוש שנים לפני ייסודה של בית"ר רעשה הארץ בעקבות נפילת מגיני תל-חי ויוסף טְרוּמְפֶּלְדוֹר בראשם, וכדי שראשי תיבות שמה של תנועת הנוער הרביזיוניסטית יצטרפו לזיכרון גבורה נוסף, בימים ההם ולא רק בזמן הזה, שינה ז'בוטינסקי את הכתיב המקובל ופתח את שמו של הגיבור הגלילי באות תי"ו ולא באות טי"ת, כמקובל. זאת ועוד, ז'בוטינסקי ואף טרומפלדור היו 'אחים לנשק', שכן במלחמת העולם הראשונה יזמו שניהם את ייסוד 'גדוד נהגי הַפְּרֵדוֹת של צִיּוֹן' (Zion Mule Corps). חיילי הגדוד היהודיים ענדו על קובעיהם סמל מגן דוד, שאריה במרכזו. הפירוש הרווח ראה בסמל זה את הגור של האריה המלכותי הבריטי, אך למעשה, לא הייתה זו אלא המחשה גרפית סמלית של השם 'ציון', כינויה של ירושלים.


יוסף טרומפלדור במדי קצין בגדוד נהגי הפרדות, גליפולי 1915 (מקור: ויקיפדיה)

מפקד הגדוד היה קולונל ג'ון הנרי פַּטֶרְסוֹן (Patterson), וטרומפלדור, שהיה סגנו, ניהל בפועל את לחימת חיילי הגדוד (כ-650 במספר) בניסיון הנפל הבריטי לכבוש את גַלִיּפֹּולִי, השולטת על פתחו של מצר הַדַרְדָנֶלִים (אפריל 1915). קרב זה גבה קורבנות רבים (כולל 12 מחיילי הגדוד) והסתיים בנסיגה מרה. לאחר מכן עבר גדוד 'נהגי הפרדות' הסבה ונעשה גדוד רַגְלִים, שכונה הגדוד ה-38 של קלעי המלך (Royal Fusiliers). זה היה אחד משני 'הגדודים העבריים', אשר נמנו לימים עם 'חיל המשלוח המצרי', בפיקודו של הגנרל אלנבי, ונטלו חלק בכיבוש הארץ וירושלים מידי התורכים. בהיות רבים מ'קלעי המלך' הללו יהודים (בגדוד 38 הם היו כשני-שלישים), כינו אותם חבריהם הבריטיים בשם Royal Jew-siliers... 


גלוית דואר שהדפיס ישראל רוזנברג, שהיה חייל בגדוד 38 תחת פיקודו של קולנל פטרסון (אוסף יעקב וימן)

לימים קמה בצידה של תנועת הנוער 'בית"ר' גם אגודת ספורט, שנשאה אף היא את אותו שם. הנודעת והמהוללת בכל קבוצות הכדורגל שלה היא 'בית"ר ירושלים'. המוניטין שלה – שלא תמיד הוא מקור גאווה לתושבי ירושלים – גרמו לכך שעל כל 'ביתר', באשר היא, תולים גרשיים 'בית"ר', אם צריך ואם לא צריך... 



הנה דוגמה: הרחובות של שכונות הדרום הוותיקות בירושלים, תלפיות וארנונה, זכו בשמות התרפקות על ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון, הנשקפים מהן (כדוגמת שמה של 'ארנונה' עצמה – זכר לנחל ארנון – שהוא אף שם התינוקת הראשונה שנולדה בה, בתו של בן-ציון לוריא, יו"ר 'החברה לחקר המקרא'). בין הרחובות הללו נמצא גם רחוב ביתר, אך על מקצת שלטי הרחוב, המפנים אליו, נכתב השם בגרשיים! גם 'מדריך המיקוד' של רשות הדואר ומפות שונות של רחובות ירושלים מוסיפים, עד עתה, לכנות את הרחוב בשמה של קבוצת 'בית"ר ירושלים'...


במפה של בזק רחוב ביתר נקרא 'בית"ר'

גם המושב הוותיק מבוא ביתר (שאמנם הוקם על ידי בית"רים), והעיר החרדית ביתר עילית – שכניה של ביתר הקדומה, שחורבותיה מתנשאות מעל הכפר בתיר שבצידה – נרשמים במקורות שונים עם גרשיים.


האוטובוסים למבוא ביתר עוברים במבוא בית"ר (מקור: המודיעין לתחבורה ציבורית)

חוברת המאה של 'ארץ וטבע' (נובמבר-דצמבר 2005), ביטאון החברה להגנת הטבע, הביאה בכנפיה צרור כתבות, בשם 'מאה מקומות אהובים', ובהן גם סיפורם של הר סַנְסָן וחורבת סַנְסָן (מס' 92). הכותב, פקח שמירת הטבע בהרי יהודה, אברהם שקד, קונן, בין היתר, על פלישת היישוב העירוני ביתר עילית אל תוך הנוף: 'כביש "בטחוני" חדש ורחב בשולי העיר בית"ר-עילית ישלים את טבעת החנק'. אך שקד עצמו (ושמא העורך?) הביא את שם העיר בתוספת המיותרת של גרשיים. הוא, כמובן, לא היחיד!

גם בחדשות ערוץ 2 ביתר עילית היא בגרשיים (מקור: Mako)

ולא רק בירושלים ובסביבות ביתר הקדומה בלבד הדברים אמורים: גם ערים אחרות בישראל הנציחו את שמה של ביתר ברחובותיהן. כך הדבר באשקלון, הרצליה, חיפה, לוד, ראשון לציון ורמלה. בקריית מוצקין יש 'שביל ביתר', ובבאר שבע הריהו 'משעול'... אלא שבכולם נתלו גרשיים מעל 'בית"ר', ולפיכך קשה לדעת, את שם מי נושא כל אחד מאלה: האם של ביתר הקדומה, של תנועת הנוער או של מועדון הספורט. רק עיר אחת, קריית אתא, הקפידה לשלט את רחוב ביתר כראוי וללא גרשיים, ואין ספק אפוא כי שם אכן התכוונו להנציח את זכר הקרב האחרון של חיילי בר-כוכבא.

ויודגש כי קריאת שמות רחובות על שם קבוצות ספורט אינה דבר חריג. בנס ציונה, רעננה, רמת-גן ותל-אביב נקראו רחובות על שם 'מכבי', אגודת הספורט הוותיקה בישראל – שאף לה קבוצות כדורגל ואוהדים נלהבים – ושתי האחרונות אף הקפידו לציין בשלטי הרחוב את השם ההיסטורי המקורי, 'המכבי'הגדילה לעשות עירנו ירושלים, ובשנים האחרונות הקיפה את 'איצטדיון טדי' שבדרום העיר בשלושה רחובות, המחלקים ביניהם את הכבוד באופן שווה: 'דרך אגודת ספורט הפועל', 'דרך אגודת ספורט מכבי', ו'דרך אגודת ספורט בית"ר'.


בעקיפין זכתה תנועת בית"ר בשם רחוב נוסף בירושלים: מרחוב עמק רפאים, רחובה הראשי של  המושבה הגרמנית – שרחובותיה הצדדיים מכונים בשמות אישים דגולים, יהודים ושאינם יהודים – מסתעף 'רחוב פֶּטֶרְסון', לזכר מפקד גדוד 'נהגי הפרדות' שהוזכר לעיל. בשל ההיגוי השגוי של שמו, המקובל כאן היום –Peterson  במקום Patterson – הובא תעתיקו לערבית שגוי גם הוא: بيترسون ('בֵּיתָר-סוֹן'?). אף שהכיר היטב את טרומפלדור ואת ז'בוטינסקי אפשר להניח בביטחון שבית"רי הוא לא היה... 


ג'ון הנרי פטרסון (1947-1867)

בשמה של קבוצת הכדורגל בית"ר נעשה שימוש משעשע אחר: במזנון תחנת האוטובוסים של עפולה היה תלוי בשעתו לוח גדול, שעליו רשימת מאכלים ומשקאות עם מחיריהם. ברשימת המשקאות, מתחת לבירה מכבי דאג מי שדאג – מן הסתם אוהד 'שרוף' של בית"ר – לציין גם את המשקה המתחרה... בית"ר לימון (Bitter Lemon).


16 תגובות:

  1. על פי הכתבה נראה כאילו פטרסון, טרומפלדור ו 600 חיילים ניסו לכבוש את גליפולי בעצמם. בפועל היו שם 900 אלף חיילים והאבדות (הרוגים ופצועים) הגיעו ל 500 אלף. הקרבות נמשכו כשמונה חדשים ותפקידו של גדוד נהגי הפרידות במערכה הזו היה זניח. אפשר לקרוא על הפרשה הזו בויקיפדיה
    https://en.wikipedia.org/wiki/Gallipoli_Campaign.

    השבמחק
    תשובות
    1. ניסיון ההשתלטות על גליפולי שבמבואות מצר-הדרדנלים, במחציתה השנייה של 1915, אכן גבה למעלה מ-500,000 הרוגים ויותר ממחצית מספר זה פצועים ונסתיים בנסיגת כוחות בריטניה וצרפת. ואף על פי כן הריהו זכרון גבורה בעיני הבריטים, בעיקר הקרב הנורא על אנאפורטה - בדומה לקרב על הקסטל ('הר מָעוֹז') במורשת תש"ח שלנו! – והראיה: רחוב הנביאים, היורד בחיפה משכונת הרצליה אל ואדי ניסנאס, נשא בתקופת המנדט את השם 'רחוב אנאפורטה'... בצד הטורקי נטל חלק במלחמת גליפולי סרן בשם מוצטפא כמאל - לימים 'אתא טורק', שגם לראשו נקשרה לימים הילת מורשת קרב זה!

      מתוך 650 חיילי גדוד נהגי הפרדות אכן נהרגו 'רק' 8 ונפצעו 55 'בלבד' – ואף על פי כן נמנה 'חלקם הזניח' במלחמת גליפולי כציון-דרך במורשת כוח המגן העברי - כדוגמת חלקה של חי"ל (חטיבה יהודית לוחמת, 'הבריגדה') במלחמת העולם השנייה, בקרב על נהר סֶנְיוֹ באיטליה!

      מחק
    2. ראוי לדייק במספרי האבידות. היו 500 אלף אבידות (הרוגים ופצועים) במערכת גליפולי. מספר ההרוגים היה כ 56 אלף איש, כל זאת על פי הויקיפדיה. זה חשוב כדי להבין שהמלחמות שלנו בישראל היו (לשמחתנו) קטנות. במלחמת השיחרור, הגדולה במלחמות שלנו, מספרי ההרוגים היו כ 6000 יהודים ובין 8000 ל 13000 ערבים. גם בדבר המערכה בסניו באיטליה הכותב שוכח לציין שיחסית למערכה באיטליה התפקיד של הבריגדה היהודית היה זניח. רק בקרבות מונטה קסינו היו כ 70 אלף הרוגים בעוד שכל הרוגי הבריגדה, ממצרים עד גרמניה, הגיעו ל 800 איש. זה קשור כמובן לגודל הכוחות ולתפקיד שניתן לבריגדה. מה שיותר חשוב הוא לתת פרספקטיבה למקום של הלוחמים היהודים במלחמות העולם.

      מחק
    3. נקודות ההשקפה שלנו מנוגדות: אתה משקיף על פרשיות קרב במבט-על, ממרומי האולימפוס של ההיסטוריה הצבאית העולמית – הממזער, מטבע הדברים, את חלקם של 'מובילי הפרדות' בקרבות גליפולי במלה"ע הראשונה ואף את חלקה של 'החטיבה היהודית הלוחמת' במלה"ע השנייה – שאכן, נטלה אז חלק מזערי ביותר בלחימה על מנזר מונטה קאסינו וחלק משמעותי מעט יותר בלחימה על נהר סניו. באותה עת נמניתי עם הפלמ"ח, ובתרגילים דו-צדדיים כפו עלינו כללי המחתרת בִּיּוּם צרורות מקלע באמצעות... משרוקית ודקירות כידון ב... שקים ממולאים קש (ולא גורי חתולים, כפי שנוהגים היום לספר עלינו!). אך מלבד גאוות היחידה, שפיעמה בלבותינו, חשנו קנאה מסותרת בחברינו שבצבא בריטניה על שזכו בטבילת אש של ממש! וראה בשיר הנודע, ששרנו בהתלהבות ובקולי-קולות לאחר 'ליל הגשרים' – שיר עליז, שכמקובל על הפלמ"ח לא היה אלא 'דַחְקָה' שבאה להדחיק את הכאב על אסון י"ד חללי גשר אכזיב: 'בטרם שהלך לגשר – והריח אש!', סוף-כל-סוף...

      אני חוזר, לפיכך, על מה שכבר אמרתי בתגובתי הראשונה על דבריך: מן הצד שלנו - נקודת המבט של 'התפתחות כוח המגן העברי' (המצומצמת אך האינטימית!), לעומת זו שלך - נראָה אז ניסיונה הקרבי של 'הבריגדה' באיטליה ואף נחשב עד היום כצעד גדול קדימה, גם אם היה זניח לעומת הכוחות האחרים שצרו על מנזר מונטה-קאסינו (ממש כמו 'גדוד מובילי הפרדות' בשעתו בגליפולי!).

      מחק
  2. מר זיו הנכבד, תודה על הכתבה המאלפת כרגיל (ואם בפמיליה של בית"ר עסקינן, אולי המעלפת...)
    הערה: היתכן שבכרזה על "25 שנה למלחמת בית"ר" מה שלמעשה כתוב בכרזה זה כ"ח (28) ולא כ"ה (25) ואזי זה מתאים ל1920 - קרב תל חי ונפילת טרומפלדור? (אם הכרזה אכן פורסמה ב1948)
    בברכה

    השבמחק
    תשובות
    1. עם כל רצונך המובן, לראות על הדגל דווקא את האותיות כ"ח (שנה) ולקשור בדרך זו את ייסוד תנועת 'בית"ר' דווקא אל
      שנת 1920, היישר אל נפילת תל-חי – עובדה היסטורית היא, כאמור ברשימתי, שתנועת בית"ר נוסדה רק בשנת 1923!
      ומלבד זאת: מאימתי חוגגים ברוב-עם דווקא 28 שנים? לעומת כ"ה שנים, שכידוע הריהן 'חצי יובל' – שאנו נוהגים לחגוג היום בעקבות שנת ה'יובל' בימי קדם, היא שנת החמישים, לאחר שבעה מחזורים של שבע שנות שמיטה...

      מחק
  3. עלי כהן, קופנהגןיום שישי, 15 נובמבר, 2013

    למעשה רחוב זה הוא בעל השם הארוך ביותר בישראל -" רחוב אגודת הספורט ברית יוסף טרומפלדור" אם לקחת גם את ראשי התיבות של בית"ר כחלק מן השם המלא

    השבמחק
  4. מאוד נהניתי מהכתבה שלך, יהודה זיו, צחוק וחיוכים לרוב על גרשיים מיותרים ועל בית"ר לימון בעפולה, אריות בירושלים, צירופי ביטויים, רחובות ובניינים, והיסטוריה. נזכרתי בשני אריות האבן הקטנים בסמטה אלמונית, כך היא נקראת אם אני זוכרת נכון, בתל אביב ליד רחוב המלך ג'ורג'. מה הם לעומת אריות ירושלים ורחוב קינג ג'ורג' בבירה! תודה, עונג יום שישי לפני הצהריים מלא! תודה!

    השבמחק
  5. לדמויות האריה הירושלמי אפשר להוסיף את גם הקריקטורה שפורסמה בעיתון החרדי "יתד נאמן" לאחר הניצחון של ברקת בבחירות האחרונות. ברקת נראה בה בדמות אריה המסמן "וי" בידו לאות ניצחון: http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/517/174.html

    השבמחק
  6. לשאלת איות תרומפלדור ב- תו.

    קל לפטור את ז'בוטינסקי באיות "תרומפלדור" על מנת שיתאים ל"בית"ר", אולם יש כאן יותר מזה. בחוברת הוראות לתעתיק מלועזית לעברית שראיתי אצל יחיאל קדישאי (מנהל לשכתו של בגין) נכתב שעל פי חוקי התעתיק העברי, האות "תו" באה במקום ה- "T" בעוד האות "טית" באה להחליף את ה- "TH". טרומפלדור נכתב באנגלית- Trumpeldor (ברוסית Трумпельдор) ועל כן על פי כלל זה יש לאיית בתעתיק: תרומפלדור. ז'בוטינסקי היה עקבי בנוהג זה ובאטלס שערך כתב "תורכיה" למרות שבזמן ההוא (שנות ה 30) נהוג היה לכתוב "טורכיה".

    השבמחק
    תשובות
    1. בדיוק להפך: ‏Th‏ מתעתקים ל-ת"ו , ו-‏T‏ מתעתקים ל-טי"ת.‏
      תורכיה ב-ת"ו וב-כ"ף הוא תעתיק שמה של המדינה ככתיבהּ באותיות ‏הערביות – تركيا – שהיו נהוגות בשפה התורכית עד רפורמת הכתב ‏של אטא-טורק (אתא-תורכּ בכתיב ה"ערבי") ב-1928. מאז כותבים ‏טורקית באותיות לטיניות, ב-טי"ת וב-קו"ף, ומאז נכון לתעתק ‏Türkiye‏ כך –טורקיה. ‏

      מחק
  7. תוספת קלה, מדברי נשמטה עובדה חשובה, החוברת היתה של ז'בוטינסקי. קדישאי אמר שז'בוטינסקי הבין שהוא לוקח חלק בהקמת מדינה, ונגע בתחומים רבים מאד הקשורים בהקמתה. ברוח זו כתב אטלס, וכן חומרי לימוד להוראת העברית שבמסגרת זו הופקה גם החוברת שנזכרה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מן המפורסמות היא הגרסה, של עופר גביש מפי יחיאל קדישאי, איך ולמה ז'בוטינסקי איית 'תרומפלדור'. כמעט מאליה עולה השאלה איך אותו זאב כתב, בכללי תעתיק אלה, שמות אחרים? למשל... את השם ז'בוטינסקי?
      אגב , טרומפלדור במכתביו לז'בוטינסקי קרא לו 'ולדימיר בן יונה היקר'. מעניין איך חסידי דרכו היום יתייחסו לחיבורו דווקא אל עוף זה? מעניין עוד יותר, אם גם כרוך בסיכון מסויים, לבדוק איך בני משפחת (לה פמיליה...) ביתר ירושלים, יגיבו על הכינוי?

      מחק
    2. בעודי מנסח את מה שיש בפי על תגובתו של עופר גביש – שהפך, כמובן, את כללי תעתיקן של T ו-TH - עשה זאת במקומי Zillad: אני מקפיד על תעתיק הכתיב המקורי של השם 'תורכיה', כדרך שנשתמר אף בערבית, וכמסתבר עשה כך גם ז'בוטינסקי ב'אטלס העברי' שלו; לעומת 'הטורקים הצעירים', אשר סיגלו לעצמם ביודעין את הכתיב 'Turkie' - בעקבות תעתיקו השגוי בלשונות אירופה Turkie או Turkey - שנעשה אף כינויו המקובל של 'תרנגול הודו' (על כך אמרו חז"ל: 'הרוצה לשקר – ירחיק עדותו!') - ובלבד שייראו אירופים אף הם... מאותן לשונות נתגלגל גם אותו תעתיק 'מקובל' בלשוננו, 'טורקיה', שרבים מתעקשים ולוחמים עליו, משום-מה, בחרוף נפש. מכל מקום, ז'בוטינסקי העדיף לכנות את ידידו 'תרומפלדור' אך ורק לצורך ראשי-התיבות 'בית"ר'!

      מחק
  8. עלי כהן (עדיין בקופנהגן)יום שבת, 16 נובמבר, 2013

    תוספת לדברים שכרמלה לכיש העלתה במסגרת התגובות לעיל---היא מזכירה את האריות של "סימטה אלמונית" ---ובכן הסיפור מעניין עד מאד והוא הופיע כפרי עטו של אורי צחור (כתב השחמט הנצחי של "ידיעות אחרונות", שמדור השחמט שלו מתמיד להופיע מזה 52 שנים שבוע שבוע במוסף "ידיעות" !!!) ב"משמר לילדים" ב-17.7.1962. שני האריות ב"סימטה פלונית" ("פלונית" על פי צחור ולא "אלמונית" ) הקרובה לרחוב המלך ג'ורג' שהיה פעם דרך סומייל ועם שיירות גמלים. האריות הללו היו יזמתו של מאיר שפירא, בעל ההון שבנה את... שכונת שפירא הקרוייה על שמו.

    השבמחק
  9. באשר ל"אריה של סן מרקו", שהוא סמלה של ונציה וחברת Assicurazioni Generali (ביטוחים כלליים) כדאי להוסיף, שהוא סמלו של האוואנגליסט [המבשר] מרקוס, מחבר Κατα Μαρκον Ευυαγγελιον דהיינו הבשורה [בשורת המשיח] על פי מרקוס, וזאת מפני שבשנת 828 הביאו סוחרים מן המזרח לוונציה את עצמות, שהעידו עליהן שהן של מרקוס, דהיינו reliquiae שלו. לכבודן נבנתה הבסיליקה על שם סן מרקו - מרקוס הקדוש. על הלוח שהאריה אוחז בידיו חקוקה הברכה: Pax Tibi Marce Evangelista Meus [שלום לך, מרקוס, מבשר שלי]. כל אחד מארבעת ה"מבשרים" סמל מיוחד לו - מתי מסומל באדם (בעל כנפיים), מרקוס ארי, לוקס - שור, יוחנן - נשר...

    בנוסף, אלו הם ארבעה פרצופי המרכבה שחזה יחזקאל הנביא (יחזקאל א:י).

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.