יום שישי, 15 בנובמבר 2013

פניני חזנות: מרדכי הֶרשמן

קונצרט חגיגי של אגודת החזנים באמריקה נערך בפברואר 1924 באולמי מדיסון סקוור גרדן, ניו-יורק, בהשתתפות 300 חזנים ו-500 'משוררים', כלומר זמרי מקהלה (מקור: ספריית ישיבה יוניברסיטי)

כבר מזמן שמתי לב שרבים מביעים בסתר ובגלוי געגועים ל'פרקי חזנות' ול'פרקי חזנות כבקשתך' – תכניות הרדיו המיתולוגיות של קול ישראל.

תכניות אלה שודרו למן שנות הארבעים (עוד בתקופת המנדט) וכמדומני עד שנות השבעים, בשבת בצהריים, וזאת למרות שהן הופקו על ידי אנשי המחלקה הדתית של קול ישראל. הדבר שיקף את המציאות דאז, שבה ישראלים חופשיים רבים, פורקי עול וחילוניים גמורים, אהבו להאזין לפרקי חזנות ולא ראו בכך כל סתירה.

ולמען האמת היו גם שומרי שבת שבסתר המדרגה האזינו לתכנית זו, כפי שסיפר חיים באר על אביו בספרו חבלים (עם עובד, 1998, עמ' 186-185):
מדי שבת בצהריים היה אבא נשכב על הספה וכורה אזנו לנעשה בדירת השכנים, ומכריז כי מכאן ואילך בל יהין איש מאיתנו להוציא הגה מפיו. לא היה זה סוד שהיה לו הסכם חליפין עם האדון צוקרמן ולפיו, בתמורה לשיירי העוף והעצמות שהוא שומר בשביל כנופיית חתוליו, יגביה בעלה של הפּאנית את קול המקלט, כדי שיוכל אבא לשמוע את התוכנית 'כבקשתך לפרקי חזנות' המשודרת ברדיו באותה שעה ... אבא, שהעמיד פני ישן, לא השיב [לטענותיי] והוסיף להתענג על מתיקות קולה של גוֹלדהלה מֶלַבסקי השרה 'הבּן יקיר לי' או על קדרותו של יוסלה רוזנבלט השר 'הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס' ומלווה את הנאת השבת שלו בנחרות קלות של התעלמות.
רבים אחרים, כמוני, שלא האזינו לרדיו בשבת, זוכרים מן הסתם את האלבומים הגדולים והכבדים של תקליטי החזנות (78 סיבובים לדקה), שהיו בבית אבא-אמא ונוגנו בשעת רצון. ובאותה שעה נהרו פניו של אבא באור יקרות של הנאה וגעגועים...

עונ"ש פותח אפוא מדור חדש ובו נביא מדי פעם פניני חזנות נבחרים לכבוד שבת, וגם נספר משהו על החזן עצמו. הרשימות שתובאנה במדור תיהננה מעצתו וטוּב טעמו של ידידי ד"ר מרדכי (מוטי) פרידמן, ועל כך תודה לו וברכה.

מרדכי הרשמן

הראשון בחזנים הוא אחד הגדולים שבהם  ולטעמי האישי 'הגדול מכולם' בה'"א הידיעה מרדכי הֶרשמן.

מרדכי הרשמן (1941-1888)

הרשמן, שהצטיין בקול טנור חם, צלול ומתוק, נולד בשנת 1888 בצ'רניגוב (Chernigov) שבדרום תחום המושב הרוסי (היום באוקראינה). הקריירה המוסיקלית שלו החלה בשנת 1904 בבית הכנסת בעיר ז'יטומיר שבוולין. שנה לאחר מכן עבר לווילנה, ומשנת 1914 כיהן שם בתפקיד היוקרתי של חזן בית הכנסת הגדול בווילנה.

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה (שבמהלכה גוייס לצבא הצאר הרוסי) חזר הרשמן לווילנה, ובד בבד החל להופיע בקונצרטים ברחבי אירופה.

ב-1918 (או 1920) היגר לארה"ב ומשנת 1922 ועד 1930 שימש חזן בבית הכנסת האורתודוקסי 'בית-אל' שבברוקלין (היום: Young Israel Beth-El of Boro Park). לאחר מכן, ועד מותו בניו-יורק ממחלת לב בינואר 1941, הופיע הרשמן בקונצרטים בכל העולם, כולל ביקורים בארץ ישראל. 

ביוני 1933 שהה הרשמן בארץ – אולי בניסיון למצוא עבודה  וכך אתרע מזלו להשתתף בלוויתו של חיים ארלוזורוב בתל-אביב, ויום למחרת, ב-19 ביוני, בלוויתו של יוסל'ה רוזנבלט, שגם הוא היה אז בארץ ונפטר במפתיע בשעה שהשתתף בסרט 'חלום עמי'. הרשמן  שהתחרה עם רוזנבלט על תואר 'מלך החזנים'  מצא עצמו מספיד את עמיתו בשם אגודת החזנים בארה"ב. 

אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית

הרשמן חזר והופיע בארץ גם בשנים 1934 ו-1937.

דבר, 27 בפברואר 1934

ידיעה מעניינת הביא עקיבא צימרמן בספרו 'בְּרוֹן יחד': בשנת 1929 נקלע בית הכנסת 'בית-אל' למשבר כספי וביקש להתיר את החוזה בינו לבין הרשמן. הרשמן הסכים, אך בחוזה שנחתם עמו התנה את ויתורו בכך, שבית הכנסת יתחייב לא להעסיק בארבע השנים הבאות את החזנים יוסף רוזנבלט, זבולון קוורטין ושמואל ויגודה כממלאי מקומו...

עקיבא צימרמן, ברון יחד, תל-אביב 1988, עמ' 114, 117

שמואל רוזנבלט, בנו הבכור של יוסל'ה, סיפר כי בקונצרט אחד שהתקיים בניו-יורק ובו השתתפו יוסל'ה רוזנבלט והרשמן, התנה הרשמן את השתתפותו בכך שיקבל דולר אחד יותר מיוסל'ה. בתום הקונצרט קיבל הרשמן מעטפה וכשפתחה מצא בה... דולר אחד! לתמיהתו ענו הגבאים: מה לעשות? יוסל'ה הופיע בהתנדבות...

נוסף על מעלותיו של הרשמן כחזן, הוא גם היה זמר גדול של שירי-עם ביידיש. תקליטיו ויצירותיו נחשבים עד היום לקלסיקה של 'תור הזהב' של החזנות המזרח-אירופית והאמריקנית.

א. אֵלו דברים שאין להם שיעור


זהו אחד מפרקי החזנות היפים והמפורסמים של הרשמן, שהוא גם מן ה'מצוטטים' ביותר. המילים הן מתפילת שחרית ומתבססות על המשנה הראשונה של מסכת פאה:
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרְאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא; וְאֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, וּבִקּוּר חוֹלִים, וְהַכְנָסַת כַּלָּה, וּלְוָיַת הַמֵּת, וְעִיּוּן תְּפִלָּה, והֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. 
הלחן הוא של יעקב רפפורט (1943-1890), מלחין חסידי ש'התמחה' בהלחנת ליטורגית של קטעי משנה וגמרא.


מדוע אהבו חזנים לשיר טקסטים מן התלמוד? 

אנקדוטה ידועה מספרת שכאשר שאלו את יוסל'ה רוזנבלט, מדוע הלחין את הברייתא 'רבי ישמעאל אומר: בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת' (שגם היא נאמרת בתפילת שחרית), הוא ענה: 'כדי שיחשבו שאני תלמיד חכם'...

הרקע לחידוד זה קשור כמובן בנוטריקון הנפוץ של 'חזן'  'אַלע חזנים זײַנען נאַראָנים' (כל החזנים טיפשים), דימוי שבו נאבקו כל החזנים (בחוסר הצלחה).

ב. ממקומך

יצירה זו, שהקליט הרשמן בקונצרט מצולם, מבוססת על פסוקי 'קדושה' שבתפילת העמידה של שחרית לשבת וליום טוב:
מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ.

ג. היום הרת עולם

באותו קונצרט הקליט הרשמן גם את הפיוט המפורסם שנאמר בשני ימי ראש השנה, 'היום הרת עולם'.
הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים, אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ אָיוֹם קָדוֹשׁ'.

ד. תּורה די בעסטע סחורה

כאמור, הרשמן התפרסם גם בהקלטות של שירי-עם ביידיש. הנה, לסיום, השיר 'תּורה די בעסטע סחורה' (התורה היא הסחורה הטובה ביותר). שיר זה, שנקרא גם 'די תּורה', מתחיל בשאלה הרטורית: 'וואָס דאַרף אַ ייִד נאָר קענען?' (מה צריך יהודי לדעת?); התשובה היא, כמובן: 'אַ ייִד דאַרף קענען תּורה' (יהודי צריך לדעת תורה)... השיר אמנם רווי בנימות מרטירולוגיות פשטניות, אך מקצבו עליז ואופטימי.

ההקלטה היא משנת 1927 והעיבוד הוא ככל הנראה של שלום סקונדה


לא מצאתי את המקור שבו נדפסו מילות השיר, וגם איני יודע מאומה על מקורותיו וגלגוליו. 

בפתגם 'תּורה איז די בעסטע סחורה' השתמשו מחברים רבים, ואף היו כמה אופרטות ביידיש, שהוצגו בארה"ב בעשור הראשון והשני של המאה ה-20 ושילבו בתוכן שירים כאלה, אבל את השיר המסוים הזה לא מצאתי בשום מקום.

הנה המילים ואחריהן התרגום לעברית. תודה לאלי בן-אהרון וליהושע מונדשיין על התמלול מתוך ההקלטה (כמה שורות אינן ודאיות):

וואָס דאַרף אַ ײִד נאָר קענען?
אַ ײִד דאַרף קענען תּורה.
ס'האָבן ײִדן זיך געלאָזט פֿאַרברענען
צוליב אונדזער הייליקער תּורה.

מען האָט אונדז געפּלאָגט און געמאַטערט,
און מען האָט אונדז דאָך ניט געפּטרט,
ווײַל די ײִדן אָן דער תּורה,
יאָ אונדזער תּורה.

תּורה, די בעסטע סחורה,
זי היט דעם ײִד אין גלות, פּונקט ווי אַ מנורה.
תּורה, די בעסטע סחורה
היט אָפּ גוט די מתּנה פֿון דעם בורא.

לערנט טײַערע קינדער אין 'חדר'
און לערנט זיי די תּורה,
און גיט אָפּ כּבֿוד כסדר,
נאָר אונדזער הייליקער תּורה.

מיר וועלן אין פֿײַער און פֿלאַמען,
ווי העלדן שטאַרבן צוזאַמען,
פֿאַר אונדזער הייליקער תּורה,
יאָ אונדזער תּורה.

וזה התרגום המילולי לעברית:

מה צריך יהודי לדעת?
יהודי צריך לדעת תורה.
יהודים מסרו עצמם לשריפה
לשם תורתנו הקדושה.

רדפו אותנו, עינו אותנו,
אך בכל זאת לא נפטרו מאיתנו,
משום ש[אין?] יהודים ללא תורה,
כן, תורתנו.

תורה, הסחורה הטובה ביותר,
היא שומרת את היהודי בגלות, בדיוק כמו מנורה.
תורה, הסחורה הטובה ביותר,
שִׁמרו את המתנה הטובה שנתן הבורא.

תורה, הסחורה הטובה ביותר,
היא שומרת את היהודי בגלות, בדיוק כמו מנורה.
תורה, הסחורה הטובה ביותר,
אז יש לכם את המתנה הזו מן הבורא.

לִמדו ילדים יקרים ב'חדר'
והתורה מלמדת אותם,
ותנו תמיד כבוד
רק לתורתנו הקדושה.

באש ובלהבות
נמות יחדיו כגיבורים,
עבור תורתנו הקדושה,
כן, תורתנו.

באש ובלהבות
נמות יחדיו כגיבורים,
עבור תורתנו הקדושה,
כן, תורתנו.

שיר יפה זה (במעט שינויי נוסח) נמצא גם בביצועו של החזן ישראל בקון שנספה במחנה ריכוז בלז'ץ ב-1943, ואתו נסיים.



26 תגובות:

  1. אגרויס פאַרגעניגן, ובא כשמן בעצמותי. תודה, תודה.

    השבמחק
  2. תוירע איז די בעסטע סחוירע (כן אני יודע שצ"ל תורה uסחורה)
    ועוינג שאבעס עולה על כולם

    תענוג
    למען הדיוק ההיסטורי אציין שזוגתי שתחי' חושבת שזה סיוט...

    השבמחק
    תשובות
    1. יישר כוח לכל העוסקים במלאכה! על הרעיון,היוזמה והביצוע. אמנם היה אפשר לדייק יותר בפרטים ולהביא גאולה לעולם
      אבל באמת באמת הכל חשוב ,רצוי ומקובל

      מרדכי סובול

      מחק
    2. תודה. אשמח לדייק גם בפרטים, אם תעמידני עליהם.

      מחק
    3. שבוע טוב. תודה יישר כוח .נוסטלגיה .מרגש מאד

      מחק
  3. למען הדיוק, התוכנית פרקי חזנות כבקשתך היתה משודרת גם בכל שבוע ביום רביעי בלילה.
    וזאת אני זוכר כמי שזכה לישב עם אבי ז"ל במשך שנים ולהאזין לתוכנית.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון מאד.אני זוכרת ששלחתי גלויה לבקש פרקים מסוימים שאבא שלי אהב.

      מחק
  4. אזכור מעניין לאופרטות שכללו בתוכן את השיר "תורה איז די בעסטע סחורה" אפשר למצוא אצל לא פחות ולא יותר מאשר...
    פרנץ קפקא! קפקא נמשך, כידוע, ליהדות ול"יידישקייט" המזרח אירופי. ב-1911 התיידד עם להקת תאטרון אידי שהופיעה בפראג וצפה במחזות "קלאסיים" מאת גולדפאדן וגורדין. ביומנו מיום 8/12/1911 כותב קפקא, בין היתר, כי לוי, ידידו השחקן היידי, סיפר לו כי קיבל "מכתב מוורשה, שבו צעיר יהודי מתלונן על הידרדרותו של התאטרון היידי וכותב שהוא מעדיף ללכת ל"נובוסטי" תאטרון האופרטות הפולני, ולא לתאטרון היידי. זאת מאחר שהתפאורה והאביזרים הגרועים, גסות הרוח, החרוזים שאבד עליהם הכלח - הם פשוט בלתי נסבלים. רק תארו לעצמכם את הסצנה הכבירה מאופרטה יידית, שבה הפרימדונה, כששורה של ילדים קטנים מאחוריה, צועדת דרך הקהל לכיוון הבמה. כל אחד מהם נושא ספר תורה קטן והם שרים: "תורה איז די בעסטע סחורה".
    מעבר לקוריוז, יש כאן עוד ביטוי להתנשאות של שחקני היידיש ה"קלאסיים" על שחקני ה"שונד". נראה שכבר ב-1911, שירי "תורה איז די בעסטע סחורה" נחשבו אצלם לסמל של טעם רע.

    השבמחק
  5. אמעחאייע (א-מחייה)..... שבת שלום. ימימה

    השבמחק
  6. שמחתי שהקדשת לנערצנו מרדכי הרשמן רשימה. אף אני הקדשתי לו לפני יובל שנים תוכנית בת שעה בשם "חזן כלבבי" בקול ישראל.

    כל כך מוטמעים בי יצירותיו עד שאני יכול בכל רגע לשיר כל פרק חזנות שלו מהחל ועד כלה... כל תקליטי ה-78 שהקליט בימי חייו, עד אחד, מצויים אצלי.

    הפרק "ממקומך" שהבאת ברשימתך, הוא נוסח שני ומאוחר של פרק החזנות הזה בפי הרשמן. הוא הוסרט בביצועו עם המקהלה, אך לא יצא בימי חייו על תקליט 78. לעומת זאת הנוסח הראשון והמוקדם יותר של "ממקומך", בלחן אחר, יצא לאור בביצועו בשנות העשרים על תקליט של חברת "ויקטור". נוסח ראשון זה הוא הנוסח המוכר והמושר של "ממקומך" בפי הרשמן.

    השבמחק
  7. אליהו הכהן! שכרך רב לך על כל מה שעשית בתכניותיך לחזנות ולשירים העבריים ואני מעריץ אותך על כך .לגבי היצירה ממקומך , זו הקודמת היא פרי יצירתם של זאבל זילבערטס עם נגיעות של אברהם ברקוביץ [קאלעכניק]
    וזו מן הסרט סביר להניח שהיא של שלום סקונדא מכיוון שריצ'ארד טקר היה מבצע אותה במלון הקונקורד בניו יורק ושם המנהל המוסיקאלי והמנצח היה שלום סקונדה שהיה קפדן בקשר ליצירות המבוצעות יישר כוח לך
    מרדכי סובול

    השבמחק
  8. דוד אסף ישר כח. אגב, נכדתו של הרשמן חיה בישראל והיא רב בתנועת הרקונסטרקשיון. תכניות החזנות הונהגו עוד בקול ירושלים והיו משודרות ביום שישי בשעות אחר הצהריים, בשבת בצהריים ובמוצאי שבת, והייתה זאת תוכנית שזכתה לשיא שמיעה אפילו בקיבוצי השומר הצעיר. באחד העיתונים פורסמה מודעה האומרת שיהודי אחד מודיע כי יש לו שעון שבת ואפשר לשמוע אצלו את התכניות המשודרות בשבת...

    שלמה להט סיפר כי אביו היה יהודי דתי, אגב בן-דוד של יצחק רפאל, אבל הוא קנה רדיו כדי שיוכל לשמוע את התכניות בשבת. רוב התכניות בימי המנדט נערכו על ידי אפרים גולדשטיין, לימים די-זהב והוא עצמו קרא בפרשה ובהפטרה. יוסף חריש, היועץ המשפטי שנפטר לאחרונה, סיפר לי כי לעתים היה מחליף את אפרים גולדשטיין בקריאה בפרשה ובהפטרה. הוא סיפר לי כי ההקלטות היו ישירות והוקלטו בשבת עצמה. היות והיה זה בשבת לא היו המשתתפים צריכים לחתום שנכנסו לאולפן. אפילו עיתון 'הצופה' היה מדווח ביום ששי אילו פירקי חזנות יושמעו בשבת. לצד אפריים גולדשטיין הגיש תוכניות גם העיתונאי המוסיקאי גרשון סויט, שביום שישי בצהריים הגיש תכניות עם ישעיהו ויניצקי על בתי כנסת בגולה וחזניהם. אגב סויט היה יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים ועם קום המדינה עזב את הארץ.

    גם בעיתון 'הגלגל', ביטאון רשות השידור בימי המנדט, הופיעה מדי שבוע רשימה איזה פרקי חזנות יושמעו בשבת. מראשוני המשתתפים בתכניות הדתיות היה מאיר שמעון גשורי. מדי פעם היו מגישים תכניות בנוסח עדות המזרח. השנה מלאו שבעים שנה מאז שודרו הסליחות הראשונות מבית הכנסת הגדול לכל העולם ולאחר מכן גם מגילת אסתר. התכנית כבקשתך לפרקי חזנות הוגשה החל משנת תש"י והיא נערכה תחילה על ידי בנימין צביאלי, ושנים רבות על ידי ברוך שיין.

    את תכניות החזנות בשבת לא ערכו אנשי המדור הדתי, שאחרי קום המדינה עבר לידי 'הפועל המזרחי' בהסכם הקואליציוני. אפרים די-זהב, שהיה איש מפא"י, הועבר אז לקול ציון לגולה.

    השבמחק
  9. תודה דוד על רגעי העונג שנתת לנו.
    אגב, אם אזני איננה מטעה אותי הרי שבמהלך הביצועים של "תורה די בעסטע סחורה" ע"י שני החזנים, הרשמן וגם בקון, הבליח לפתע אקורד או שניים שנדמה לי שלקוחים מהלחן של התקווה. למיטב ידיעתי, אקורדים אלו גם פתחו את שידורי קול ירושלים. לבדיקה חוזרת אנא האזן בביצוע של הרשמן לעיתוי 1:19.

    ראובן

    השבמחק
    תשובות

    1. תוכניות החזנות שהוזכרו (כולם) היו חביבות על כלל הציבור, ואכן גם שומרי שבת בתל אביב היטו אזנם לשמוע אותם ממקלטי הרדיו של שכניהם,( זיכרון אישי), תיקיית החזנות של הרדיו נעזרה אז בהשאלת תקליטי חזנות מאספן החזנות דוד ברנר- (גיסו של החזן המפורסם והמלחין ישראל אלטר)
      ,, ומגיש התכנית ציין מידע זה בתוכניתו , גם היום בשיחה עם חברים --נזכרים בחזנות ששודרה בשבת בצהריים בגעגועים , אולי יש למישהו ברשות השידור העוז לחדש תוכנית זו? בברכה יעקב קורן,

      מחק
  10. משפחת הרשמן (הירשמן) היתה ידועה בחזנים שהוציאה.לצערנו ישנן הקלטות מסחריות רק ממרדכי שהצליח להפיח נשמה בקטעים שאחרים הלחינו.אחיו שלמה,היה חזן במנצ'סטר,אנגליה.ההקלטה היחידה שיש לי ממנו היא ברכת המזון שהוקלטה בעת מסיבת בר המצוה לבנו של אחד מחברי מקהלתו.
    אח נוסף הוא יהודה אריה שבנו שלמה זלמן Seymour S Hirschman היה נשיא אגודת החזנים של אמריקה וקנדה,הוא אירגן את הקונצרט המפורסם במדיסון סקוור גרדנס,עם מקהלה של 250 חזנים.גם ממנו נותרה רק הקלטה של 7 ברכות שהוקלטה בחתונה.היו ברשותו סלילים של הקלטות משלו ושל חזנים אחרים עד שמישהו "לקח" אותם בהשאלה שלא על מנת להחזיר,ילדיו מחפשים את הסלילים עד היום הזה (באגודת החזנים אין העתק של הסלילים).

    השבמחק
    תשובות
    1. בהסח הדעת קראתי לאח השלישי יהודה אריה,שמו אהרן יהודה

      מחק
    2. to libsonmo

      "לצערנו ישנן הקלטות מסחריות רק ממרדכי"

      יש למצוא הקלטות מסחריות של שלמה הרשמן משנת 1927. כידוע בהתקופה הוא היה החזן ב"נוזיק-שול" בווארשא. שלמה הרשמן הקליט לפחות 4 צדדים ל"סירענה רעקורדס"

      מחק
  11. ערב טוב,

    המלחין ר' יעקב תלמוד ז"ל מאוד חשש מכך שישמיעו את תקליטיו בשבת ובמועד משום כך נמנע בתחילה מלהקליט את יצירותיו, בסופו של דבר הוא היה (הראשון) שכתב על תקליטיו נא לא להשמיע בשבת ובחג.

    יתרה מזאת, כמדומני כי הוא עצמו מכר את תקליטיו (ולא בחנות) בבקשו אישית מהקונה שלא יחלל את השבת והחג בהשמיעו את התקליט.

    השבמחק
  12. בפזמון ברור שהמלים הם: "היט אפ גוט די מתנה פון דעם בורא". ולמלים כמו שהובאו "איז אט האט איר" אין שום משמעות. וברור בנגינת שני החזנים.

    הזמר אברהם פריד הקליד את השיר לאחרונה: http://www.amazon.com/Ah-Mechayeh-Other-Yiddish-Songs/dp/B00EP8APOE

    השבמחק
  13. ל"הבלוג של דוד אסף"

    שוב תודה רבה על מאמר

    אבל לדעתי

    "יעקב רפפורט (1943-1890), מלחין חסידי ש'התמחה' בהלחנת ליטורגית של קטעי משנה וגמרא."

    זה לא מספיק מדויק (?)

    יעקב רפפורט היה חזן (גם באתו "בורו-פארק"), מנצח (הוא עבד עם ישעיהו מייזעלס) ומלחין "כללי" (כמובן, רוב יצירותיו הם חזנות)

    http://yiddishmusic.jewniverse.info/rapaportjacob/00.jpg

    (יוסף רומשינסקי מימין)

    בנוסף (?) יש לציין שיעקב רפפורט היה הנשיא של אגודת חזנים של צפון אמריקה

    PS
    דווקא ב"סגנון חסידי" ארשת שפתינו של מאיר מאכטענבערג ועקב רפפורט. סולן - הרברעט זלאטניק

    http://www.youtube.com/watch?v=twDg8W0bRxM

    הקלטה משנת 1927

    השבמחק
  14. תודה על המאמר. מעניין מאוד. בלזץ' היה מחנה השמדה ופחות או יותר נסגר בסוף 1942 חוץ מיחידת הזונדרקומנדו שנמשך ל1943

    השבמחק

  15. קראתי את המאמר המעניין על החזן מרדכי הרשמן (כשהופיע לראשונה עדיין לא הייתי בין קוראי עונג שבת). המאמר הזכיר לי שהחזן משה קוסביצקי גם היה בבית אל. אנחנו גרנו בשכונה אחרת בברוקלין, מרחק הליכה של שעה ויותר אבל מדי פעם אבי "הכריח" אותי ללוות אותו במיוחד בשבת מברכים וכך גם אני למדתי לאהוב חזנות. אגב, אחיו דוד קוסוביצקי היה חזן בבית כנסת אחר בבורו פארק עמנואל שהיה בית כנסת קונסרבטיבי שהוא היום בית כנסת של חסידות באבוב.

    השבמחק
  16. יעקב בורנשטייןיום שישי, 17 נובמבר, 2023

    עשית לי קורת רוח עצומה. החזרת אותי אחורה כ60 שנה! עשיתי שבתות אצל סבי זצ"ל שהיה אדוק (לא חרדי) ושמר שבת כהלכתה, למעט האזנה לפרקי החזנות בצהרים. אבי ז"ל ואנוכי הקפדנו להקשיב לתוכנית של סובול ולימים הצטערתי מאוד על פטירתו. תכניתו חסרה לי מאוד. עתה שמחתי עד מאוד על פניני החזנות שמצאתי בעונ"ש! יישר כח! מאוד שימחת אותי!!!

    השבמחק
  17. אבי , רס"ן ד"ר שמחה ביגר, היה חזן חובב, שנשלח בצעירותו לךחזן בסיינה שבאיטליה. היה חובב גדול של "פרקי חזנות" והדביק את ארבעת ילדיו באהבתו זו. אנחנו חיבבנו יותר את גדול החזנים, יוסל'ה רוזנבלט ואת "שיר המעלות " שלו אנו עדיין שרים כארבעת האחים. את הרשמן הכרנו טוב וגם חזנותו זכתה אצלנו למקום כבוד.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.