יום שישי, 28 בפברואר 2014

השיר-יון עשה היסטוריה (ג): השיעור בהיסטוריה והמצעד לפרטוריה

פרקים נוספים בסדרת 'השיר-יון עשה היסטוריה'

א. 'כאן השריונים'
ב. בעקבות 'אוהבי הטבע'

הפרק השלישי בסדרת שירי הטנקסיטים עוזב את אזור החיוג הצרפתי ונודד ליבשת אחרת  אפריקה. אבל נתחיל את הסיפור דווקא מכאן, מישראל.

א. 'השריון עשה היסטוריה'



בשלהי שנות השישים ובשנות השבעים של המאה הקודמת (זה נשמע מזמן, אבל רובנו היינו שם), בימי פריחתן של הלהקות הצבאיות, היה השיר 'שיעור בהיסטוריה' (שהתפרסם בשורת הפזמון 'השריון עשה היסטוריה') פופולרי מאוד. הוא נכתב בשנת 1966 על ידי יוסי גמזו עבור התכנית 'כנר על הטנק' של להקת גייסות השריון. גמזו כתב באותה תקופה פזמונים רבים ללהקה זו (ובהם 'הורה שריון', 'לילה ראשון בלי אמא', 'שלא לאהוב אותך', ועוד), אבל מן הסתם לא שיער שבתוך פחות משנה יהפוך דווקא שיר זה למעין נבואה.


התקליט בו נכלל השיר 'שיעור בהיסטוריה'. כוכבי הלהקה נקראו אז רק בשמם הפרטי  אפי, גדי, דני, ורדה... 
(אוסף רפי בינדר)

ואכן, מילותיו של השיר קלעו היטב לניצחון הצבאי המדהים של מלחמת ששת הימים ולכיבוש הבזק של חצי האי סיני ורמת הגולן. השריונאים, ומפקדיהם 'החשופים בצריח', זכו אז לתהילת עולם, והשיר עבר בירושה גם לתכנית הבאה של הלהקה, שהועלתה באוקטובר 1967 ונקראה  כמה צפוי  '6 ימים בטנק'.


שירו של יוסי גמזו גם קבע לדורות את צירוף הסלנג 'עשה היסטוריה', במובן של השפיע או טבע את חותמו על מהלכה של ההיסטוריה. גמזו אמנם לא המציא את המונח, והוא נמצא בעיתונות העברית הרבה לפניו, אך שירו תרם בלי ספק לתפוצת מטבע לשוני זה.

יוסי גמזו

הבה ניזכר בשיר, שהיום צריך לפרש כמה מילים ומושגים שבו. הנה להקת גייסות השריון, בהקלטה המקורית משנת 1966:



וכאן בביצוע לא מוכר של שמעון בר, גם הוא מ-1966.



בגרסה המקורית, ששמענו עתה, התייחס הבית השלישי של השיר למבצע סיני:

כשבא מבצע קדש והזחלים שעטו דרומה
(כן, שעטו דרומה
כן, שעטו דרומה),
התברר שלא כל הדרכים מובילות לרומא,
אלא לסואץ
(די מוחץ).


בית זה הוחלף לאחר מלחמת ששת הימים, ובמקום 'כשבא מבצע קדש' שרה עתה הלהקה (וכך גם בכל השירונים) 'כשב-67'... מובן שעתה היה צריך לשנות גם את מיקומו של בית זה בתוך השיר, ולהתאימו לרצף הכרונולוגי, ולכן הוא הושר לאחר הבית על 'תל אל-קאדי', שעסק באירועי 1964:

יוסי גמזו, סימן שאתה צעיר: מבחר להיטי יוסי גמזו, ידיעות אחרונות, 1972 


פירושים:
  • רמלה ולוד  ערים ערביות אלה נכבשו ביולי 1948, בימי מלחמת העצמאות (מבצע דני), על ידי כוחות השריון של חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה. 
הטנקים של גדוד 82 (חטיבה 8) במסדר לאחר כיבוש שדה התעופה בלוד, 10 ביולי 1948 (מקור: ויקיפדיה)

  • בטלדרס  מעיל קרב קצר. במורשת הביגוד הצה"לית, ה'בטלדרס' החליף את ה'שינל', ובתורו הוחלף על ידי ה'דובון'.
חיילי צה"ל עם בטלדרס (מימין) ושינל (מקור: יד לשריון)

  • תל אל-קאדי – 'תל השופט' או תל דן, הוא אתר ארכאולוגי שנמצא בימינו בתחומיה של שמורת הטבע תל דן. במקום זה נובעים כמה ממקורות הירדן וסביב השליטה בהם התפתחו סכסוכי גבול רבים. בנובמבר 1964 תבעה סוריה את ריבונותה על מעיינות נחל דן, ובתגובה סללה ישראל דרך פטרולים שהקיפה את התל. הסורים, שטענו כי הדרך נסללה בשטחם, ירו אש טנקים על הכלים שעסקו בסלילת הדרך ועל סיורים צבאיים שנעו בה. ב-13 בנובמבר הגיבה ישראל על הירי ופגעה בשני טנקים סוריים.
  • כלאם פאדי – הכל דיבורים; דיבורי סרק שאיש אינו מתכוון לממש אותם.
  • צנטוריון – טנק בריטי (Centurion) שבשנת 1959 נכנס לשימוש בצה"ל (הוא נקרא 'שׁוֹט') והיה בשימוש בעיקר בחזית הצפון.

ב. 'אנו צועדים לפְּרֶטוֹרְיָה'

חיילים בריטים צועדים לפרטוריה

מי שיבדוק בשירונים או יחפש באינטרנט יתקשה לגלות מי היה המלחין של 'שיעור בהיסטוריה'. לכל היותר ימצא 'לא ידוע', 'דרום אפריקני', או 'עממי', וזאת למרות שעל עטיפת התקליט (שצילומו הובא למעלה) נכתב בפירוש 'ז'וסף מארה'.

האמת היא שכולם צודקים. הוא גם 'לא ידוע', גם 'עממי', גם 'דרום אפריקני' וגם קשור לאותו 'מארה'.

מדובר בשיר לכת (מארש) בריטי, שנקרא 'Marching to Pretoria' (צועדים לפְּרֶטוֹרְיָה). זהו שיר פטריוטי מימי מלחמת הבּוּרִים השנייה, שהתחוללה בראשית המאה העשרים (1902-1899) בין אנגליה לבין הרפובליקות האוטונומיות שהקימו המתיישבים הלבנים (הבּוּרִים) בדרום אפריקה. הקשר היחידי של שיר זה לגייסות השריון הישראליים הוא המילה 'פרטוריה'  שמתחרזת עם 'היסטוריה'...

מלחמת הבּוּרים הייתה אכזרית מאוד. היא נמשכה כשלוש שנים וגבתה את חייהם של עשרות אלפי הרוגים משני הצדדים. זו גם הייתה המלחמה הראשונה שבמהלכה הוקמו (על ידי הבריטים!) 'מחנות ריכוז' ובה יושמו שיטות לחימת קומנדו וטרור. המלחמה הסתיימה בניצחונם של הבריטים ובפועל עיצבה את גבולותיה של דרום אפריקה המודרנית.

פרטוריה היא עיר הבירה הראשית של דרום אפריקה, ובימי המלחמה הייתה בירתם של המורדים. היא נכבשה על ידי הבריטים ב-5 ביוני 1900, ועל רקע זה נכתב השיר.

מחבר השיר והמלחין המנגינה אינם ידועים. ההקלטה המוקדמת ביותר היא משנת 1903 והמבצע הוא זמר בריטון בריטי ושמו יאן קולקוהון (אני לא בטוח בתעתיק שמו). אלו הן המילים המקוריות של השיר, כפי שהועתקו בדי עמל באתר flatinternational מתוך תקליט נדיר ועתיק. אפשר להקשיב לביצוע הזה כאן.

ההקלטה הראשונה של 'צועדים לפרטוריה' (לונדון 1903)

When the call to arms went forth [our hearts were…] and glad
[… those days and…] the brave it bloody had
Every English meadow yielded up its human lad
We March! March! March! on Pretoria

Hooraah! Hooraah! Come hither sail they come
Hooraah! Hooraah! They've made the [business…] calm
Round the world you heard the beat of Britain's ceaseless drum
When we went marching on Pretoria

Far from overseas our brothers flocked to join the flag
[Doing thus that pretty part] what neither blus nor brag
Put the foot they stood with us beneath that dear old flag
When we went marching on Pretoria

Hooraah! Hooraah! [… play this] bonnie song
Hooraah! Hooraah! [Lets] mark an [aid in call]
They have thrown [it] in their [face/faith?] the blood of Britain's [rung/ruin/young?]
When we went marching on Pretoria

Cheer up boys and sing good luck to all our gallant men
Who fought for the empire out in Africa and when
They have brought the seas once more we welcome home again
Conquerors of proud Pretoria

Hooraah! Hooraah! [Foot-soldiers/Get hold] of the King
Hooraah! Hooraah! Their praises let us sing
Victory they have brought us back wherever they have been
And now they are coming home from Pretoria

כפי שהעיר בצדק רוני ה' (למטה בתגובות), מקור השיר הבריטי הוא בשיר שנכתב ב-1865, במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, הוקדש לגנרל ויליאם טקומסה שרמן (גם הוא קשור איכשהו לטנקים...) ונקרא Marching Through Georgiaאפשר להקשיב לו כאן.

הצעדה לג'ורג'יה (מקור: ויקיפדיה)

ג. הגרסה של ג'וזף מארֶה

ג'וזף מארה (1978-1905) ורוזה דה-מירנדה (1986-1912)

השיר 'נולד מחדש' משעה שהגיע, כנראה בראשית שנות הארבעים, לידיו של ג'וזף מַארֶה (Josef Marais). מארֶה היה זמר אמריקני פופולרי, שהתמחה בבלדות ובשירי עם, בעיקר מארץ מולדתו דרום אפריקה. הוא לא כתב או הלחין את השיר המקורי  שכאמור הוקלט לראשונה ב-1903, שנתיים לפני שנולד  וזהותם של המחבר והמלחין נותרה עלומה ו'עממית', אלא עיבד את הלחן והתאים לו מילים חדשות ופשוטות.

פרט לעיר היעד פְּרֶטוֹרְיָה לא היה במילים החדשות שום דבר ייחודי: תשיר אתי, אשיר אתך, וכך נשיר יחד כשאנו צועדים; רקוד אתי, ארקוד אתך; שתה אתי, אשתה אתך; וכן הלאה. מן השיר המקורי השאיר מארֶה רק שורה אחת: 'אנו צועדים לפרטוריה'...

Sing with me, I'll sing with you, and
So we will sing together (x3
Sing with me, I'll sing with you and so we will sing together
As we march along

We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah

Walk with me, I'll walk with you, and
So we will walk together (x3
Walk with me, I'll walk with you, and so we will walk together
As we march along

We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah

Dance with me, I'll dance with you, and 
So we will dance together (x3
Dance with me, I'll dance with you, and so we will dance together
As we march along

We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah

Drink with me, I'll drink with you, and 
So we will drink together (x3
Drink with me, I'll drink with you, and so we will drink together
As we march along

We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah


נשמע אפוא כמה ביצועים של השיר ואחר כך נספר משהו על יוצרו.

הביצוע המפורסם של השיר הוא של להקת 'האורגים' המיתולוגית (The Weavers), של פיט סיגֶר וחבריו. הם הקליטו את השיר לראשונה באפריל 1960, בהופעה באולם הקונצרטים הניו-יורקי המפורסם 'קרנגי הול'. התקליט עצמו ראה אור רק ב-1963:



וכאן צמד זמרי העם והקומיקאים האמריקנים 'האחים סמוזרס' (Smothers Brothers), בהקלטה מ-1963:


ג'וזף מארה נולד בדרום אפריקה, היגר לארה"ב בשנות השלושים, ושם פגש, ב-1940, את מי שתהיה לימים רעייתו ושותפתו רוזה דה-מירנדה. רוזה הייתה זמרת ילידת הולנד, ממוצא יהודי (שם נעוריה היה ברוּך), שנמלטה מאירופה הכבושה עם בעלה ושני ילדיה. השניים הקימו את הצמד 'מארה ומירנדה', ולאחר גירושיה של רוזה, גם נישאו. במשך כשלושים שנה הם הקליטו, שימרו והפיצו את המורשת המוסיקלית העממית של דרום אפריקה, וברוח שנות השישים – תקופת הזוהר של שירי העם (folk music) במוסיקה האמריקנית –  הם שרו גם בלדות ושירי-עם של כל האומות ובכל השפות, כולל בעברית וביידיש!

תכנית פסח של 'מארה ומירנדה' כללה גם שירים ביידיש ובעברית, והתבססה על סרטם Land of the Book

מארה שר את 'צועדים לפרטוריה' בהופעותיו והביא לפרסומו, וכך הפך השיר מזוהה אתו. השיר נכנס לרפרטואר שלו כבר בשנת 1942, בחוברת תווים Songs from the Veld (שירים מאדמות המרעה של דרום אפריקה).


ככל שהצלחתי לברר, השיר הוקלט לראשונה בשנת 1949 בתקליט זה:


השריון כנראה כבר 'לא יעשה שלום' – כי שלום עושים פוליטיקאים ולא חיילים – וגם טרקטורים כבר לא יכתתו ממנו. אבל השיר בנוסחו העברי, שעוד מעט ומלאו לו חמישים שנה, מנציח אווירה תמימה ואופטימית של פעם, כשרצינו שלום עכשיו, או כמאמר המשורר יוסי גמזו: 'רוצים היום!'.

19 תגובות:

  1. אפרופו 'וכתתו טנקיהם לטרקטורים': כשטנקי ה'שרמן' האמריקאיים יוצאי מלמה"ע השניה, יצאו מהשרות בצה"ל, חלקם הועברו לאחת מארצות אפריקה, אתיופיה דומני, ושם הופשט מעליהם השריון והם הוסבו לטרקטורים שנקראו 'שרוויק'.

    השבמחק
  2. עברתי על השיר המקורי באנגלית, ובתמליל למעלה יש כמה פספוסים.
    נראה לי שאלה המילים במקור, אולי נחוץ עוד תיקון או שניים:

    When the call to arms went forth our hearts were blithe and glad
    Castles gave and Cottage too the bravest blood they had
    Every English meadow speeded up its human lad
    To march, march, march on Pretoria

    Hooraah! Hooraah! From hill and dale they come
    Hooraah! Hooraah! They've made their business home
    'Round the world you've heard the beat Of Britain's ceaseless drum
    When we went marching on Pretoria.

    Far from overseas our brothers flocked to join the flag
    Showing thus that British heart was neither bluff nor brag
    Foot to foot they stood with us beneath that dear old flag
    When we went marching on Pretoria.

    Hooraah! Hooraah! oh play thee a bonnie song
    Hooraah! Hooraah! the smart Canadians come
    They have shown that in their veins the blood of Britain runs
    When we went marching on Pretoria.

    Cheer up boys and sing Good Luck to all our gallant men
    Who fought for the Empire out in Africa and when
    They have brought the seas once more we welcome home again
    Conquerors of proud Pretoria.

    Hooraah! Hooraah! The soldiers of the king
    Hooraah! Hooraah! Their praises let us sing
    Victory they have brought us back wherever they have been
    And now they're coming home from Pretoria.

    השבמחק
  3. ועוד משהו, נראה שהמקור הוא שיר בשם "צועדים דרך ג'ורג'יה" מסוף מלחמת האזרחים האמריקנית. השיר נכתב בשנת 1865 על ידי Henry Clay Work (הנרי קליי וורק): http://en.wikipedia.org/wiki/Marching_Through_Georgia
    להאזנה לשיר המקורי:
    http://cylinders.library.ucsb.edu/mp3s/4000/4314/cusb-cyl4314d.mp3

    השבמחק
    תשובות
    1. כבוד ויקר! אבל המנגינה שונה לגמרי.

      מחק
    2. למה? זאת בדיוק אותה המנגינה...

      מחק
    3. השיר על פרטוריה:
      http://www.flatinternational.org/assets/audio/150/trk01.mp3
      השיר על ג'ורג'יה:
      http://cylinders.library.ucsb.edu/mp3s/4000/4314/cusb-cyl4314d.mp3

      מחק
    4. התכוונתי שהמנגינה של המארש המקורי (בין הצועדים לג'ורג'יה, בין הצועדים לפרטוריה) שונה מהמנגינה של ג'וזף מארה, שהתגלגלה לשיר של יוסי גמזו ולהקת השריון. אבל אתה בהחלט צודק לגבי השורשים הקדמונים!

      מחק
  4. צעדתי לפרטוריה ושמחתי לפגוש את שמו של ג'וזף מארה, שאותו היכרתי היטב בשנות לימודיי בלוס אנג'לס, ואף יזמתי את הופעתו (יחד עם מירנדה, ומוסיקאית יהודייה צעירה, שליוותה אותם בקונצרטים בלוס-אנג'לס בהם נוכחנו, קרול מריל-מירסקי). כתבתי על הצמד מרה ומירנדה במדורי ב'מעריב'. גם הוא היה בן למשפחה יהודית-ספרדית מדרום אפריקה ושם משפחתו המקורי היה פסח. צמד מקסים, שהוציא גם כמה ספרי-זמר ותקליטים רבים (שירי ילדים בעולם ועוד), הנמצאים אצלי. ביזמתי, ביקרו בארץ וערכו כאן מספר הופעות; ביניהן בקיבוץ כפר-מנחם.
    קרול נשארה בארץ, למדה עברית במהירות, שרה כמעט ללא היגוי זר והופיעה בהצגתי 'החייט ואשת הסנדלר' (ערב שירים ובלדות, שנולד בעקבות 'השטן ואשת האיכר'. השתתפו גם לצדה שלומית אהרן, אמנון ברנזון, דני גרנות). כן הופיעה כאן יחד עם רפי קינן במופע-זמר שהוצג בכל רחבי הארץ. חזרה אחרי כמה שנים ללוס-אנג'לס, ונמנתה שם למנהלת האמפיתיאטרון הגדול Hollywood Bowl, בו שמענו לראשונה את ג'והן באאז, בוב דילן ואחרים.

    השבמחק
  5. כשעוסקים בנושא השיריון של צה"ל, מתאים להזכיר גם את הטנק הסורי שהגיע עד שערי קיבוץ דגניה א' ביום הקרבות הקשה בעיירה הערבית צמח (מאי 1948). טנק זה נעצר על ידי בקבוק מולוטוב שנזרק מעמדה מזרחית של קיבוץ דגניה א' ועד היום נטוש ויכוח מי זרק את הבקבוק.

    טנק סורי נוסף הגיע באותו יום לפינה הצפון-מזרחית של דגניה א' החולשת על הכביש טבריה-צמח מול ים כנרת. טנק זה נעצר מול עמדת חברים צעירים מכנרת שלחמו באזור טבריה וצמח. את סיפור הטנק הזה ניתן לשמוע ולראות ביוטיוב, בסרטון בשם "סיפור הטנק של אסף שפרירי".

    השבמחק
  6. ה״בטלדרס״ שנראה בצלום יחד עם ה״שינל״ אינו ה״בטלדרס״ שהיה נהוג בצבא הבריטי ואחר כך בצה״ל. מה שנראה בצלום זה מעיל עור קצר שהיה פופולרי בין הטיסים במלחמה. ה״בטלדרס״ המקורי האנגלי היה עשוי מכותנה עם צמר ,עם כיסים גדולים וחגורה שנסגרת על המותניים. בזמן שעוד היה בצהל מדי חורף ומדי קייץ ,היו חיבים ללכת עם ה,בטלדרס״ מ ראשון לאוקטובר עד לראשון באפריל ולא חשוב מה היה מזג האויר,חם או קר. כמו כן הוא היה גם חלק בלתי נפרד ממה שהיה נקרא אז ״מדי א׳״ בחורף.

    השבמחק
    תשובות
    1. צודק אורי, בהיותי חייל צעיר בגולני (נובמבר 1967) מדי חורף הא' שלנו היו מצמר עבה ולבשנו בטלדרס כמתואר לעיל. בלילות הקרים של הצפון שמרנו עם שינלים עתיקי יומין. אני לא רוצה להזכיר את מדי עבודה המנומרים שירשנו מהצבא הצרפתי ועובי הבד שלהם היה בסד"ג של ברזנט, כולנו חיפשנו חברים בצנחנים כדי להשיג דגמ"ח (ואם לא היה לנו, אוי היה לגדוד צנחנים שישן ליד גדוד של גולני). הערה הסטורית ביחס ל"דובון" , תחילת דרכו של הדובון בצה"ל היה מעיל מארבים שלחקו העליון היה מעיל וחלקו התחתון שק שינה. בגובה הבטן לערך היה רוכסן רוחבי וחגורה. הרעיון היה שבדרך למארב החלק התחתון יהיה מקופל לאחור ויסגר בעזרת החגורה. ובמארב החלק התחתון ייפתח לכל אורכו כדי שניתן יהיה להכניס את הרגלים ולהתחמם. כמובן שבגולני לא קיבלנו אישור להכניס את הרגלים, התרגולת היא הרי שמארב שנתקל - מסתער... קצת קשה כאשר הרגלים בשק שינה.

      מחק
  7. :(Marching on Pretoria sung by Ian Calquhoun (1902
    songhttp://www.flatinternational.org/assets/audio/150/trk01.mp3

    This Anglo version of the song is actually an update of an 1865 American Civil War marching song Marching Through Georgia by Henry Clay Work.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Marching_Through_Georgia
    http://cylinders.library.ucsb.edu/mp3s/4000/4314/cusb-cyl4314d.mp3

    השבמחק
  8. תודה לרוני ה' ולנדב. הוספתי בפנים את המידע על 'האב הקדמון' של פרטוריה.

    השבמחק
  9. בהיותי חייל ב"גולני" (1966 – 1968) שרנו נוסח משלנו לאותו שיר, שהיה מושתת בעיקרו על הנוסח הדרום-אפריקני, עם נופך משלנו, כהאי לישנא:

    שיר איתי, אשיר איתך, וככה נשיר ביחד,
    ככה נשיר ביחד, ככה נשיר ביחד,
    שיר איתי, אשיר איתך, וככה נשיר ביחד,
    אנו נתגבר !
    אנו כח של "גולני", "גולני", "גולני",
    אנו כח של "גולני", ואנו נתגבר !!!

    סחוב אותי, אסחוב אותך, וככה נסחוב ביחד,
    ככה נסחוב ביחד, ככה נסחוב ביחד,
    סחוב אותי, אסחוב אותך, וככה נסחוב ביחד,
    אנו נתגבר !
    אנו כח של "גולני", "גולני", "גולני",
    אנו כח של "גולני", ואנו נתגבר !!!

    דפוק אותי, אדפוק אותך, וככה נדפוק ביחד,
    ככה נדפוק ביחד, ככה נדפוק ביחד,
    דפוק אותי, אדפוק אותך, וככה נדפוק ביחד,
    אנו נתגבר !
    אנו כח של "גולני", "גולני", "גולני",
    אנו כח של "גולני", ואנו נתגבר !!!

    השבמחק
  10. באשר לחבר'ה עם הבאטלדרס והשינלים - זוהי כיתת השומרים האמיצים מקיבוץ המעפיל ב-1948. כולם כבר ז"לים למרבה הצער. מימין לשמאל: מולק בסמן, מנדל שרל, הלל ארן ומנדל כגן.

    השבמחק
    תשובות
    1. הראיתי את הכתבה והתמונה לבתו של מנדל כגן והשמות שהיא אמרה הם :
      מולה בן חיים , יואל אפשטיין , הלל ארן , מנדל כגן.

      מחק
  11. יישר כוח לדוד אסף על המחקר המעמיק.מרשים ממש.

    כמי ששר את השיר מאות פעמים בלהקת השריון (בעיקר במסגרת להקת המילואים) אני אסיר תודה שבעתיים.

    השבמחק
  12. על ראשיתו של השיריון בצה"ל.
    ערב צאתם של הבריטים את הארץ, יצר ארגון "ההגנה" קשר עם חייל בריטי והציע לו כסף עבור טנקים שיגנוב מהצבא, לפני העברתם לחו"ל. החייל הסכים אך הסביר שחייל אנגלי לא יעשה כדבר הזה, על כן, חיפש ומצא ארבעה חיילים אירים וסקוטים אשר הסכימו למבצע הרכש. בדרך לנמל חיפה, שינו ארבעה טנקים מסוג קרומוול את מסלולם ונסעו בכיוון קיבוץ יגור, שם אמורים היו לחכו להם מובילי טנקים. אחד הטנקים שקע בחול ולשני נשברה תיבת ההילוכים. שני הנהגים הופקרו על ידי המזמינים, נחשבו עריקים מהצבא ולא חזרו לאנגליה אלא לאחר שנים רבות, אחד מהם הפך להיות כומר. המובילים לא הגיעו ושני הטנקים הנותרים עשו דרכם על השרשראות עד לשכונת בורוכוב בגבעתיים, כאן קיבלו אותם משה גרשוני וחבריו מארגון "ההגנה". יחד עם טנקי "הוצ'קס" אשר הגיעו בארגזים כשהם צבועים אדום, נצבעו כל הטנקים בצבע חול ונמסרו ליצחק שדה. שני החיילים, מייק וביל, נקלטו כמכונאים בסדנא בג'וליס (מחנה עמנואל) ועסקו בתיקון שיריוניות "סטגהאונד" (באותה עת לא טיפלו בסדנה בג'וליס בטנקים). מייק התחתן בקיבוץ. גם ביל נישא ליהודיה, לימים חזר לאנגליה וקיבל חנינה מהמלכה. טנק שרמן ללא תותח ומנוע מקולקל, הובא באותו זמן לסדנא צבעית בתל-אביב, כאן טיפל בו המכונאי יעקב פרידברג, אשר הצליח לתקן את המנוע. לאחר התיקון, העמיס יעקב ביוזמתו את הטנק על מוביל ונסע למפעל בפתח תקוה, שם ריתכו לו צינור אשר נראה היה כתותח. בקרבות רמלה לוד הרעיש הטנק וגרם לבהלה ולמנוסה בקרב האוייב.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.