יום שישי, 11 באפריל 2014

מהרי טירול ועד הקומסומול: מסע מן הכורסא בעקבות המנון 'בני עקיבא'

חנוכת סניף בני עקיבא בצפת, תשל"ז (מקור: בִּמְשׁוֹךְ היוֹבל: חמישים שנות תנועת בני עקיבא בישראל, תשמ"ז, עמ' 394)

מאת דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד

א. המנון בני עקיבא: 'יד אחים לכם שלוחה'

איננו יודעים אם לכל תנועת נוער יש המנון, אבל לתנועת הנוער הדתי-לאומי 'בני עקיבא' יש ויש.

להמנון הזה קוראים 'יד אחים', וכל מי שהתחנך בתנועה זו  גם אם רחקה דרכו מדרכם  עדיין יודע לשיר אותו בעל-פה, בדום מתוח ובלב נרגש.

הנה כאן מקהלת 'היובל', בניהולו המוסיקלי ובניצוחו של נתן שחר, שרה את ההמנון יחד עם הקהל בפתיחה החגיגית של הוועידה הי"ח של התנועה, שהתכנסה בירושלים בשנת 1979, במלאות חמישים שנה לייסוד התנועה. במקהלה דאז שרו חניכים מסניפי בני עקיבא בבני-ברק ובחיפה, בנים ובנות יחדיו, באין פוצה פה ומצפצף:




את מילות השיר כתב הרב משה צבי נריה (1995-1913), שהיה אז מדריך בסניף בני עקיבא בירושלים. לימים ייסד נריה את ישיבת בני עקיבא הראשונה בכפר הרא"ה שבעמק חפר, היה חבר כנסת (מפד"ל) והפך דמות אב עבור מה שמכונה 'דור הכיפות הסרוגות'.

הרב נריה (מימין) והרב אברהם צוקרמן על רקע ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה (מקור: מקור ראשון)

את מילות השיר כתב נריה, ככל הידוע, בכנס מדריכים שנערך בכפר סבא בחול המועד סוכות תרצ"ב (1931), אף כי יש הגורסים שהיה זה שנה אחר כך, בסוכות תרצ"ג (1932). 

וכך מסופר ב'ספר בני עקיבא' (בעריכת יצחק לב, תל אביב תשי"ח, עמ' 23-22):



כפי שכל חניך בני עקיבא יוכל לגלות בקלות, המילים המקוריות אכן היו שונות משהו. 'הנוער בשרון' הפך ל'הנוער החביב'; ו'בואו בהמון' השתנה ל'חנו מסביב'. אם מי מן הקוראים מכיר את הנוסח המקורי כולו, נשמח לפרסמו.

ואלה המילים ששונו 'בהמשך הזמן' ומקובלות עד היום:




את הלחן היפה של 'יד אחים' חיבר איש הרבה פחות מוכר – מיכאל (מֵכְל) פרלמן.

פרלמן, שנולד בהמבורג שבגרמניה, עלה לארץ ישראל ב-1939 והצטרף להכשרת רודגס (ליד פתח תקוה), שיוצאיה (ובהם הוריי, רחל ומשה קְרוֹנֶה  ד"א) הקימו את קבוצת יבנה. בין שאר תפקידיו בקיבוץ – מקום בו חי מכאן ואילך עד מותו  היה פרלמן גם מורה למוסיקה, וכן שלח ידו גם בהלחנה (באתר 'זמרשת' השתמר לחנו לשיר 'הזורעים בדמעה'). תחום אחר שפרלמן עסק בו, ואותו למד ולימד במסירות ובמומחיות, היה טעמי המקרא. הוא פרסם מערכי לימוד והוראה של הטעמים, קלטות לקריאת פרשת השבוע ועוד.

מיכאל פרלמן (1992-1917)

אולם הלחן של פרלמן חובר רק בשנת 1953, כעשרים שנה לאחר שהרב נריה חיבר את 'יד אחים', ועד אז הוא הושר במנגינה אחרת לגמרי, שכמעט ונשכחה לחלוטין והיא זכורה רק לבני שבעים ומעלה. 

מה הייתה מנגינה זו? 

ידידנו אורי יעקובוביץ' שוחח בשנת 1992 עם אחיו הבכור של נריה, יוסף חיים מנקין (נפטר ב-2003), בביתו בכפר הרא"ה. מנקין העיד, כי אחיו כתב את השיר בשנת 1931 או 1932 על פי מנגינה סובייטית ידועה, ואף שר למכשיר ההקלטה את השורות הראשונות של השיר ברוסית. לקולו של מנקין צירפנו גם הקלטה של שניים מוותיקי בני עקיבא  יונה כהן (לימים עיתונאי) ואליצור בן-גור  כשהם שרים את הבית הראשון של 'יד אחים' על פי המנגינה הישנה.



ובכן, המנגינה שעל פיה חיבר נריה את מילותיו, הייתה רוסית  שיר קומוניסטי לעילא ולעילא ושמו 'מוֹלוֹדוֹיָה גְּוַורְדִיָה' (הגוורדיה הצעירה). נריה נולד אמנם בלודז' שבפולין הקונגרסאית בראשית שנת 1913, אך גדל ולמד במינסק ובשקלוב שבברית המועצות, ושם, כנראה, נחשף לשיר, שאותו הביא עמו עת עלה לארץ ישראל בשנת 1930. נריה (אז מנקין) לא ידע מן הסתם כי מקורה של המנגינה אינו רוסי אלא אוסטרי-גרמני, אך לכך נגיע בהמשך.

ביזמתו של גרימי גלעד מקיבוץ עין גדי, הדואג לביצוע והקלטה של השירים הרוסיים בעברית שלא נשתמרו מהם הקלטות, הנה 'יד אחים' המלא והמקורי בפיהם של רעיה פירסט ודורי גלבוע (ויימחלו לנו חרד"לי בני עקיבא, בני הדור החדש, המסתייגים משירה מעורבת של גברים ונשים):


כפי שקרה ל'שיר הפלמ"ח', שמלכתחילה חיברוֹ זרובבל גלעד על פי מנגינת שיר פרטיזנים רוסי, עד שקם דוד זהבי והלחין מנגינה מקורית (לפרשה זו הוקדשה רשימה מיוחדת כאן כך קרה גם בהמנון בני עקיבא. לאחר שנים רבות בהן הושר 'יד אחים' במנגינה 'זרה', הלחין מיכאל פרלמן מנגינה חדשה ומקורית והיא זו המושרת עד היום הזה בסניפי בני עקיבא, במִפקדים, ב'שבתות ארגון' וברגעי נוסטלגיה.

ב. הגלגול הרוסי: 'הגוורדיה הצעירה'


'הכינו את דור העתיד של הקומסומול הלניניסטי', כרזה משנת 1933 (מקור: Communism and Bolshevism)

המנגינה שהכיר נריה בנעוריו בברית המועצות, ולאורה כתב את 'יד אחים', הייתה של שיר שתורגם מגרמנית לרוסית בשנת 1922 על ידי משורר, פזמונאי ועיתונאי סובייטי ושמו אלכסנדר איליץ' בזימנסקי (Alexander Ilich Bezymensky). בזימנסקי קרא לשירו בשם Молодая Гвардия (ובתעתיק: molodaya gvardiya; הגוורדיה הצעירה), והוא זכה לפופולריות רבה, עד שספק אם היה צעיר בברית המועצות שלא הכירוֹ. 

אלכסנדר איליץ' בזימנסקי (1973-1898)

בזימנסקי, שנולד בז'יטומיר שבוולין, היה קומוניסט מושבע ופעיל פוליטי נלהב, שעיקר פרסומו היה בשנות העשרים והשלושים  אז פרסם שירים ופזמונים מהפכניים שזכו להצלחה רבה וגם היה מעורב בעסקנות ספרותית. רבים משיריו הוקדשו לתנועת הנוער הקומוניסטי  הקומסומול, ו'הגוורדיה הצעירה' הוא המוכר שבהם, שכן הפך להמנון הבלתי רשמי של תנועה זו.

ה'קומסומול' נוסד באוקטובר 1918, שנה לאחר המהפכה, כארגון נוער קומוניסטי כלל ארצי, שנועד לצעירים מגיל 28-14. באמצעות תנועה זו ופעילותה הוחדרו ערכי הקומוניזם לבני הנוער. אכן, זה היה המאגר ממנו צמחו עסקני המפלגה בשנים הבאות והפעילים הבולטים של התנועה נהנו, מטבע הדברים, גם מזכויות יתר, מקידום במפלגה והעדפה בשוק העבודה. בשיא כוחו של הקומסומול, בשנות השבעים, היו חברים בו עשרות מיליוני רוסים.

אלה המילים ברוסית:


והנה 'מקהלת הילדים הגדולה' ממוסקבה שרה בעוז את שיר הגוורדיה הצעירה (הקלטה מ-1986):

 


'יחי הקומסומול הלניניסטי על מיליוני חבריו', כרזה משנת 1932 (מקור: Communism and Bolshevism)

ג. המקור הטירולי: 'למנטובה בכבלים'

כמו ב'חד גדיא' כך גם כאן  הרב נריה היהודי הדתי לקח מבזימנסקי האתיאיסט הסובייטי, אבל גם בזימנסקי לקח את שירו ממקום אחר לגמרי.

זה היה שיר גרמני ידוע מאוד ושמוZu Mantua in Banden (למנטובה בכבלים), או Andreas-Hofer-Lied (השיר על אנדריאס הופר). שיר זה מוכר היום גם בשם Die Tiroler Landeshymne (ההמנון הטירולי). מילותיו של השיר הזה חוברו בשנת 1831 על ידי יוליוס מוֹזֶן (Julius Mosen), סופר ומשורר גרמני ממוצא יהודי (שם משפחתו המקורי היה מוזס).

המשורר יוליוס מוֹזֶן (1867-1803)

את המנגינה הלחין, כנראה בשנת 1844, המוסיקאי האוסטרי לאופולד קנבלסברגר (Leopold Knebelsberger), אולי על בסיס מנגינות טירוליות עממיות.


המלחין ליאופולד קנבלסברגר (1869-1814) 

הנה השיר:



וזה סיפור המעשה שמאחורי השיר.

בשנת 1805 נכבש חבל טירול על ידי הצבא הצרפתי בהנהגתו של נפוליון. טירול הוענקה לבן-בריתו של נפוליון, דוכס בווריה, שסיפח את טירול לממלכתו. באפריל 1809 נפתחה באינסברוּק (Innsbruck), בירת טירול, התקוממות עממית, בהנהגתו של בעל פונדק ופטריוט בשם אנדריאס הופר (Andreas Hofer). ב-1810, לאחר כמה הצלחות, הוכנעו הטירולים המורדים ואינסברוק נכבשה מחדש. בעקבות הלשנה של אחד משכניו נתפס הופר בידי חיילים איטלקים. על פי הוראה אישית של נפוליון הוא הובא כבול למנטובה ושם נשפט. ב-20 בפברואר 1810 הוצא הופר להורג מול כיתת יורים. הוא הפך גיבור לאומי וזכרו מונצח בערי טירול עד היום.


אנדריאס הופר, ציור מהמאה ה-19 (מקור: ויקיפדיה)

השיר התקבל ב-1948 כהמנון הלאומי הרשמי של חבל טירול האוסטרי, וכן הוא משמש עד היום המנונם הבלתי רשמי של דוברי הגרמנית בטירול האיטלקית. את מילות השיר בגרמנית, ותרגומן המילולי לאנגלית אפשר למצוא כאן.

ד. הגלגול הגרמני: 'אל מול השחר העולה'

אבל אלכסנדר בזימנסקי לא תרגם את שיר 'הגוורדיה הצעירה' שלו משירו של יוליוס מוזן  הייתה עוד תחנה בדרך!

בשנת 1907 כתב המורה והפעיל הקומוניסטי הגרמני היינריך איילדרמן (Heinrich Eildermann) מילים אחרות לגמרי לאותה מנגינה טירולית.


היינריך איילדרמן (1955-1879)

 השיר, שנקרא תחילה Lied der Jugend (שיר הנוער), ידוע בשם Dem Morgenrot entgegen (אל מול השחר העולה), ובזימנסקי תרגם אותו לרוסית, כמעט באופן מילולי, והפכוֹ לשיר הגוורדיה הצעירה. 

הנה הביצוע בגרמנית:



ואלה המילים בגרמנית:



נסכם שוב את המהלך, שברשימה זו עשינו אותו מהסוף להתחלה:

1. בראשית היה שיר החירות הטירולי 'בכבלים למנטובה', שאותו חיבר יוליוס מוזן (1831) והלחין ליאופולד קנבלסברגר (1844).

2. אחר כך חיבר היינריך אילדרמן למנגינה זו מילים חדשות בגרמנית  'אל מול השחר העולה' (1907). מכל הגלגולים שאחריהם עקבנו, זו הגרסה היחידה שלא הפכה המנון.

3. השיר 'אל מול השחר העולה' תורגם מילולית לרוסית על ידי אלכסנדר בזימנסקי ונקרא 'שיר הגוורדיה הצעירה' (1922).

4. משה צבי נריה, שהכיר כנראה את הגרסה הרוסית, חיבר על פיה את המנון בני עקיבא, 'יד אחים' (1933).

מתברר אפוא שהמנגינה, שחיבר קנבלסברגר באמצע המאה ה-19, הצליחה לשרת היטב המנונים שהתקבלו בשלוש ארצות שונות, בנסיבות היסטוריות שונות לחלוטין ובאופן בלתי תלוי: המנון טירול החופשית, המנון הקומסומול בברית המועצות והמנון בני עקיבא בארץ ישראל.

ה. תרגומים עבריים נוספים לשיר 'הגוורדיה הצעירה'

נחזור לשיר 'הגוורדיה הצעירה' הסובייטי. מתברר שהרב נריה לא היה היחיד שהכירו וחיבר לאורו גרסה עברית. נוסף על הגרסה הדתית-לאומית יש בידינו שתי גרסאות עבריות אחרות, מעניינות לא פחות. 

1. 'לקראת זריחת שִׁמְשֵׁנוּ': הגרסה הציונית

גרסה לא ידועה נמצאת בספרו האוטוביוגרפי של ד"ר ישראל גוטיןכּוּר עוני: רשימות, דמויות, זכרונות, הוצאת עקד, 1979, עמ' 199-198 (ותודה לחברנו יהושע מונדשיין, שהביא לידיעתנו מקור זה).

גוטין (1986-1903), שנולד בביחוב-חדש שברוסיה וקיבל חינוך תורני בישיבת חב"ד בליובאוויץ, עבר בשנות העשרים לעיר רוסטוב שעל נהר הדון, שם למד רפואה והוסמך כנוירולוג. לאחר שנים שבהן היה 'סירובניק' הצליח גוטין לעלות לארץ ב-1971. הוא מת בתאונת דרכים בשנת 1986.

ישראל גוטין (מקור: ההסתדרות הרפואית בישראל)

ברוסטוב היה גוטין חבר בתנועת 'החלוץ' הציונית, שפעילותה הייתה בלתי חוקית ואנשיה היו נתונים למעקב משטרתי. לקראת הפגנת אחד במאי של 1926  כך סיפר גוטין בזיכרונותיו  החליטו פעילי 'החלוץ' לנצל את העובדה שבהפגנות אלה מושמע גם השיר 'הגוורדיה הצעירה'. הם חיברו מילים עבריות, טעונות ברמזים ציוניים, ושרו אותן יחד עם ההמון. ברור שאיש מלבדם לא ידע זאת...

אין מדובר בתרגום אלא בגרסה עצמאית לחלוטין, ולדברי גוטין, הוא זה שחיבר אותה:


'חבורת ההקלטות של הפורום הרוסי', שמקום מושבה במושב חרות (אצל דורי גלבוע), הקליטה את שירו של גוטין בביצוע בכורה עולמי. שרים: רעיה פירסט ונעמן דג, מלווים: דרור סנדלון, יוסי כפרי, בני יהושפט ונתן געש.



בסרטון הבא מצולמת הפגנת המונים בברית המועצות כשהצועדים שרים את 'הגוורדיה הצעירה'. אמנם, השיר הודבק, ככל הנראה, בעריכת הסרטון, אבל בכל זאת ברור שלהפגנה כזו קל מאוד להגניב גם שירים ציוניים, ואף אחד לא ישמע...



2. 'לגיון צעיר': הגרסה הקומוניסטית

שיר הגוורדיה הצעירה זכה, כמתבקש, גם ללבוּש עברי-קומוניסטי למהדרין, שאין בין מילותיו לבין המילים המקוריות ולא כלום, פרט לתרגום 'הגוורדיה הצעירה' ל'לגיון צעיר'.

זהותו של מחבר השיר אינה ידועה וגם לא זמן חיבורו, אך מהעובדה שהוא נכלל בתוך שירון שעל שערו נרשם 'ברית הנוער הקומוניסטי' (ולא 'ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי'; בנק"י), ומרמזים אחרים שיש בשירון אפשר לשער שהוא נדפס באמצע שנות הארבעים, ועל כל פנים לפני 1948. חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי אישרה לנו, כי צעירי בנק"י אכן שרו את 'לגיון צעיר' בשנות החמישים.

'משירי קומסומול', חסרים מקום ושנת דפוס (מקור: אוסף מאיר נוי)

הנה מילות השיר כפי שנרשמו בשירון זה (עמ' 8):


וכאן ביצוע מחודש של השיר 'לגיון צעיר', שהוקלט ביוני 2013 ביזמתו של גרימי. שר דורי גלבוע, בליווי דרור סנדלון (אקורדיון), יוסי כפרי (גיטרה) ובני יהושפט (מנדולינה).




תודה ליוחנן בן-יעקב, תמר גוז'נסקי, אורי יעקובוביץ' ויהושע מונדשיין.


בעלי התוספות

1. די יונגע גוואַרדיע

יצחק ניבורסקי מפריז כתב לי, כי גם לנוער של ה'בונד' בפולין (יוגנט-בונד צוקונפט), היה המנון מתורגם מאותו המקור. שם המתרגם אינו ידוע, אבל שרו אותו בדיוק באותו הלחן. הנה המילים ביידיש מתוך השירון מיר זינגען (אנו שרים)שנדפס בפריז ב-1948, עמ' 15-14:




2. עוד על 'יד אחים'

המוסיקולוג ד"ר נתן שחר כתב לי:

סיפור ההימנון של בני עקיבא מתחיל נכון אך המשכו לא מדויק, כיוון שאת המסע לרוסיה עשה ההימנון לבד, ללא הרב מנקין הלא הוא הרב נריה. מכיוון שזה נושא אותו חקרתי, אני מביא לך קטע מספרי 'שירת הנוער שיר עתידנו' הנמצא עכשיו בשלבי הפקה.

בחג 'שמחת בית השואבה' שנחוג לראשונה בחול המועד סוכות תרצ"ב (1931), בכינוס שנערך בסניף כפר סבא שהוקם באותה השנה, חיבר הרב נריה את השיר 'יד אחים' והקדישו לנוער 'בני עקיבא' בשרון. את מילות השיר התאים הרב ללחן שמקורו בשיר עם גרמני שהכיר. כך חוברו והושרו מילות השיר בתחילה:
              יד אחים לכם שלוחה הנוער בשרון
              אל דגלנו כולכם בואו בהמון......

לאחר כשנתיים שינה מאן דהוא את  ההתחלה (יש אומרים שהיה זה הרב נריה עצמו), ובמקום 'הנוער בשרון' החלו לשיר 'הנוער החביב', ובמקום 'אל דגלנו כולכם בואו בהמון' החלו לשיר 'על דגלנו כולכם חנו מסביב'. שינויים אלה הפכו את השיר משיר אזורי המיועד לשרון בלבד להמנון התנועה שתמלילו מושר גם היום.

בראשית שנות החמישים, בעקבות פניות של חברים, חשבו בהנהלה הארצית של בני עקיבא, שאין זה יאה להמנון התנועה שיושר בלחן שיר גרמני. בעקבות החלטה זו נשלחה פניה למוסיקאים דתיים שונים, כדי שילחינו מחדש את תמליל המנון התנועה 'יד אחים'. למזכירות התנועה הוגשו אז 7 הצעות-לחן להמנון. בין מחברי הלחנים נימנו גם המורה למוסיקה מיכאל דוד לוי, מיכאל פרלמן מקבוצת יבנה שכולם קראו לו אז 'מִיכְל', המוסיקאי והמחנך חיים קירש ואחרים [בהם אביגדור הרצוג, לימים ממקימי ארכיון הצליל (הפונותיקה) בספרייה הלאומית - ד"א].

המוסיקאי והחזן בנימין גליקמן, ששימש באותה עת כ'קומונר לעניני מוסיקה', בסניף בני עקיבא בירושלים והקים את מקהלת בני עקיבא הראשונה בירושלים, מספר על כך: 
פנו אלי שאכין עם  'הקולית' (כך קראו אז לחבורת זמר, נ"ש) את שבעת הלחנים החדשים לצורך השמעה חד פעמית. לשם כך בחרתי קבוצה קטנה של בנים ובנות מתוך מקהלת 'בני עקיבא' של סניף ירושלים, לימדתי אותם את כל 7 המנגינות שסומנו במספרים כדי לשמור על אנונימיות המלחינים, וכך הופענו לפני חבר השופטים שישב בבית הפועל המזרחי בירושלים. הלחן שבחר חבר השופטים, בראשות המוסיקאי יוסף רמב"ם, היה לחנו של מיכאל פרלמן מקבוצת יבנה וזה הלחן המושר גם היום.
באשר ל'גוורדיה הצעירה', נכון שהשיר הגרמני מושמע שם אך הסרט הופק בשנת 1947, ולארץ הגיע רק בשנת 1949. ומעניין, שכמה אנשים חשבו שמחוז טירול אימץ שיר רוסי. הרב נריה הכיר את הנוסח הגרמני המקורי לפני עלותו לארץ ואת הרוסי הוא בכלל לא הכיר.


שאל העורך:
אם כדברי ד"ר שחר, נריה לא הכיר את הנוסח הרוסי אלא רק את הגרמני, כיצד זה ידע אחיו לזמר ברוסית את השורות הראשונות של 'הגוארדיה הצעירה'?

15 תגובות:

  1. תודה לכל כותבי המאמר המרתק. לתשומת לבכם: במסורת משפחתנו הכרנו טכסט אחר שהוצמד לאותו לחן שהוא שיר הלל לקיסר פרידריך ברברוסה הפותח במילים Die Alte Barbarossa Die Keiser Friderisch. אינני מצליח להיזכר בהמשך ואם יש מישהו שעדיין יכול להעלות את הטכסט השלם תבוא עליו הברכה.
    איתן אביצור

    השבמחק
  2. ואני חשבתי שהשירים הסובייטיים בעברית - כולם היו נחלתנו בתנועת השומר הצעיר... מסתבר שנשאר משהו גם לבני עקיבא, שלא לדבר על הנוער הקומוניסטי בארץ. אם זכרוני אינו מטעני היה ספר ושמו "הגווארדיה הצעירה" שיצא בהוצאת ספריית פועלים בשנות הארבעים, אולי בראשית שנות המדינה. לא, אני לא זוכרת דבר ממנו, ובוודאי קראתיו בימים ההם, כ"שמוצניקית" נאמנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. ראשית תודה עצומה לדוד אסף וצבי גלעד ולכל אלה שתרמו להם על העבודה המקיפה והמחכימה , מאלפת אפילו ההערה על צמד המלים "הנוער החביב" שתמיד נראה לי כמגוחך .
      הערת כרמלה על שחשבה שהשירה הסובייטית היא נחלת השוה"צ בלבד חושפת הרבה על הדרך שבה הם ראו אותנו כנספח גלותי (תואר גנאי בפי כאלה שזה עתה הגיעו גם הם מהגלות) שולי וטפילי ,לא ארץ-ישראלי אמיתי . לפני חודש שוחחתי עם פרופ' חגי ארליך ( אביו , דודי, מפ"מניק והוא גדל בשוה"צ תל אביב , מומחה למזרח התיכון וחבש ) על שירו בביצוע להקת ניצולי השוה"צ מהשנה שעברה . הוא נדהם לגלות שאני כדתי שגדל במושב דתי ובבני עקיבא (יליד תרצ"ט 39 שבט אמונים) למרות היותי דתי מכיר את וניה בני היקר , הפרשים הקוזקים , קטיושה וקלינקה . אני מניח שלא היה טועה כך לגבי הנוער החבשי או נוער אזור אסואן . הדבר מסייע להבין באיזו קלות נקלטים כל הסטראוטיפים המנותקים מהמציאות לגבי דתיים בכלל והמיישבי יו"ש בפרט. ההבחנה בין השוה"צ של אז לנוער הקומוניסטי מוגזמת . אלה כמו אלה סגדו לסטלין ולמולדת רוסיה. אך השוה"צ (מפ"ם) ראו עצמם ציונים , ובמקרה שלא היתה דעה רוסית ברורה העדיפו את הצד היהודי על הצד הערבי.
      להבנת מצב זה ראוי להאזין לשירו של חגי http://www.youtube.com/watch?v=mchtZ_kjrtQ
      מתחילתו על סטלין דרך מר"ץ ועד קטע הסיום המראה על עוצמת הקשר.
      גילוי נאות:
      אמי זהבה ע"ה היתה בצעירותה מדריכה בשוה"צ בעירה שדליץ בפולין , וכאשר יעקב חזן הפך את השוה"צ מתנועה ציונית צופית דתית לקומוניסטית , עזבה והקימה סניף של השומר הדתי . http://tinyurl.com/p8w6xd8 חניכותיה מהשוה"צ הגיעו למסילות , חניכותיה מהשומר הדתי הן מאלמנות כפר עציון שמרה על קשר עם כולן.

      מחק
    2. תודה לעורכי המחקר הנפלא , עשיתם לי את החג.
      'לגיון צעיר' שהובא כמקור למנגינה המקורית של יד אחים נותן תובנה לעולמם השמאל כלפי ב"ע ובכלל. הם גדלו על על מלות שירים כמו לגיון צעיר " היד תשחיז סכין תשחיז , נשמידה הפשיסטים , נתקיף נכבוש שלטון" וכמו האינטרנציונל, המנון הסוציאליזם העולמי "עולם ישן עדי היסוד נחריבה (או: נחרימה) ".
      הסכין מושחז לטיפול באחר והשונה. יחס כזה מופנם ונשאר גם אם המסגרות משתנות או מתפרקות .
      רוסיה תמכה בישראל בתחילתה , מפ"מ היתה שלוחה רוסית כאן , הדבר מתבטא בידיעה הבאה.
      מעריב ( אז "ידיעות מעריב") 27.6.1948
      מפ"מ נגד סיפוח חלקי א"י למדינות ערב
      " במועצת מפ"ם שהסתיימה אמש אחרי חצות אחרי נאומיהם של שר החקלאות ציזלינג ושר ההבינוי והשכון בן טוב נתקבלו החלטות האומרות בין היתר: המפלגה תתנגד לכל הנסיונות לקצץ בגבולותיה וריבונותה של מדינת ישראל, כן נאמר בהחלטה כי מפ"מ תתנגד לסיפוח כל חלק מארץ ישראל למדינות ערב הפולשות. להלן נאמר בהחלטות כי על המדינה לתבוע סעד בינלאומי ולא להכנע ללחץ הפוליטי המבקש להניא אותנו להסתייע בעזרתה החמרית והמוסרית של ברית המועצות.
      החלטה אחרת מאשרת את קו הממשלה נגד מורדי אצ"ל ומתנגדת לקו בן-גוריון בענין הפלמ"ח. ".
      רוסיה שינתה את היחס לישראל, ועכשיו השמאל לא לגמרי נאמן להחלטות ועידת מפ"מ של אז.

      מחק
    3. לפני חמש או שש שנים ראיינתי אישה בת תשעים ושמה אהובה לוין-הלוי. היא התגוררה בבית האבות "רעות" בדרך חברון בירושלים. היה מדובר בכתיבה של זכרונותיה על מנת שייצאו לאור כספר למשפחתה. אהובה נפטרה במהלך הראיונות שלנו, לאחר שבני משפחתה חגגו לה יום הולדת תשעים מלא שמחה. יורשיה לא היו מעוניינים בהוצאת ספרה לאור, וכתב היד נותר אצלי וכן צילומים אחדים שסרקתי מתוך הצילומים שקיבלתי ממנה. כך התוודעתי לראשונה לתנועת "השומר הדתי" בפולין לפני מלחמת העולם השנייה. נדמה לי, ואינני בטוחה בכך, שלא יעקב חזן הפך את השומר הצעיר לתנועה הפונה אל ברית המועצות כמופת למשטר סוציאליסטי, אלא מאיר יערי עשה זאת... מכל מקום, הנוער הדתי של בני עקיבא בערים בארץ, לפחות בחיפה כך זה היה, לא לקח חלק פעיל מאוד במערך של תנועות הנוער החלוציות, כפי שהן נקראו אז, וזאת בגלל היותו נוער דתי. אם היה לעג מצד השמוצניקים לנוער דתי - והיה - הוא לא נבע מהתווית הגלותית שהודבקה לו, אלא מן התווית הדתית. זה לא מנחם במשהו את הנטייה להדבקת תוויות שרווחה, ועודנה רווחת בארץ, ובכלל ביהדות.
      השיר של "ניצולי השומר הצעיר" כמובן מוכר לי, וחנו רב, בצד ההודאה באשמה... בעיני זו אשמה. כך לטעות, כך ללכת שבי, כך להאמין לשקרים, כך להיטפל לשולי בגדיהם האדומים מדם של האדומים שם. להגנתי אומר: הייתי ילדה, נערה. התמרדתי בהורי, שנחרדו ממה שאני מאמינה בו. הם לא באו מהגולה, הם נולדו בטבריה, וכך גם הוריהם והורי הוריהם. להגנת המנהיגים של השומר הצעיר, מאיר וחזן, כפי שקראנו להם, אין לי מה לומר מלבד דבר אחד: מה שהציל אותם משמד מלא היא הדבקות בציונות ובהתיישבות בארץ. לא כך קרה לנוער הקומוניסטי. מאוד מעניינת התופעה של זהירות וחרדה, מצד מאיר וחזן המנהיגים מפני הקצנה אל הקומוניזם. גורשו אז מכמה וכמה קיבוצים אנשים שנמנו על מייסדי אותם קיבוצים, וזאת בגלל נטייתם למה שנקרא בקיבוץ הארצי סְנֶהאִיזְם, דהיינו הליכה בדרכו של משה סנה שפנה אז מן הציונות אל הקומוניזם. סיפור סבוך ומעניין.

      מחק
    4. מסרתי שיעקב חזן הפך את השוה"צ מצופי ציוני דתי לסוציאליסטי על סמך מה שאמרה לי אמי שיסדה את השומר-הדתי-בנות בעירה .אולי כרמלה צודקת והמשנה היה יערי ולא חזן. מעניין שהשינוי מתבטא בעשרת הדיברות לשומר.
      הדיבר השני בנוסח 1916 היה :" השומר הוא נאמן לאלֹהי ישראל, לארץ אבותיו ולעמו" .
      אך ב1928 ( אמי בת 17) בוטלה הזיקה לאלוהי ישראל. ראו ויקיפדיה השוה"צ עשרת הדיברות. הערך בויקיפדיה מטעה. כי במקור כל דיברה היתה מלווה בפסוק מהתורה. כגון ,אולי לא מדוייק :"השומר איש אמת שנאמר מדבר שקר תרחק" .
      "דתי" נכלל במושג "גלותי" . למיטב ידיעתי חיי נער דתי בחיפה האדומה היו קשים יותר מאשר בתל אביב ובודאי יותר מבירושלים.
      הסנהיזם חרג ממשה סנה אישית. מדובר בנאמנות לסטאלין והקומוניזם שגברה אצל רוב הסוציאליסטים במפ"ם על הזיקה לעם היהודי. בתחילת שנות ה-50 בזמן הקיצוניות האנטישמית בברית המועצות, משפט פראג ובהם משפט אורן ומשפטי הרופאים היהודיים . כמה מקיבוצי השוה"צ התפרדו אז לאיחוד ומאוחד .( לעג לשפה . היה ראוי לומר : פרוד ומפורד) והיו זוגות שהתגרשו ונפרדו אל שני הפלגים.

      האם שיר ניצולי השה"צ מביע חרטה?
      ראוי להאזין לחלק האחרון של שיר ניצולי השוה"צ,
      http://www.youtube.com/watch?v=mchtZ_kjrtQ
      שקובע שלמרות "ששמש העמים שרף כבר את כולם" כלומר סטאלין רצח ארבעים מליון בני אדם חפים מכל פשע , כשהוא עושה זאת ע"י הרבה ואניה –"אתה תהיה לקומיסאר אדום" - למרות זאת:
      "אמרו לי , היש עבר כזה , וכה מפואר ?
      הראו לי היכן הקן, ואיך אפשר אליו עוד לחזור ,
      אז זהו ,זה מה אנחנו ושום דבר לא יעזור ! ".

      מחק
  3. ראוי לציין, כי יוסף חיים מנקין שר מספר מלים שאינן קיימות בנוסח הסובייטי המוכר לנו:
    Мы юные, мы ленинцы, мы дети Октября מילולית: אנו הצעירים, אנו אנשי לנין, אני ילדי אוקטובר.
    בחיפושים שעשיתי ברחבי האינטרנט לא הצלחתי לאתר נוסח כזה.
    בקישורית http://tipolog.livejournal.com/47433.html?thread=548425 ניתן לראות כל מיני פוסטרים הקשורים לפיונרים הסובייטיים וביניהם גם הכרזה השניה מלמעלה עם הכיתוב "אנשי לנין הצעירים, הילדים של איליץ'" [כמובן, הכוונה ללנין].

    השבמחק
  4. מאמר מאלף. רק תיקון אחד. עטיפת התקליט היא של המקהלה שהוקמה לקראת ועידת בני-עקיבא בשנת ה-40. המקהלה הורכבה מחניכי שבט מוריה והראל ירושלים. גם אני השתתפתי במקהלה. כמובן ששמעו "שירת נשים". המנחה של הטכס היה אדיר זיק ז"ל.

    השבמחק
    תשובות
    1. להערת ירון על המקהלה בועידה ה -40 , אעיר שהועידה ה - 25 היתה בבניני האומה שטרם הסתיימה בנייתו . מנצח המקהלה היה בנימין גליקמן, אשתי נעימה (אז צווייג, מדריכת שבט נחלים ירושלים ) שרה סולו את 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' כשהמקהלה שרה כפזמון חוזר את הפסוק הראשון. באותה ועידה, במסגרת מסכת בני עקיבא שהכין בנימין גליקמן, נעימה שרה כסולנית את 'ישראל עם קדושים' ואת מנגינת 'תנחום' על לימוד גמרא.
      כולם הופיעו כך גם בקולנוע מוגרבי בתל אביב.

      מחק
    2. תיקון : מכין המסכת היה אריה ברמץ . ( בנימין גליקמן ניצח על המקהלה)

      מחק
    3. אמנם באיחור של שנתיים, כי רק עכשיו ראיתי את הכתבה, ובהתייחס לדבריו של ראובן ירון, אספר קוריוז מעניין מאותו ערב "40 לבני עקיבא" בו שרנו גם ראובן וגם אני וגם נשותינו, יחד עם כל מקהלת סניף ירושלים (תש"ל): כשהכריז המנחה:"יד אחים", וכל הקהל קם על רגליו, היו פה ושם באולם ותיקים שהתחילו לשיר את המנגינה הישנה. הם פשוט לא עודכנו ולא הכירו את זו שהלחין מכ'ל פרלמן....

      מחק
  5. באמת מעניין. אודה לך אם תוכל להוסיף בתוויות את השם מיכאל פרלמן שהלחין כאמור את הלחן החדש. יסכה כוכבא מקבוצת יבנה.

    השבמחק
  6. כילדים עוד שרנו את המנגינה הישנה ואני זוכר שאבי מורי פרופ' יוסף ולק ז"ל ביקר את העובדה שהדביקו להמנון בני עקיבא מנגינה גרמנית...

    השבמחק
  7. תודה רבה על המחקר המאלף!!! דודי, יוסף מנקין, נשאר ברוסיה הרבה שנים לאחר שאבי, הרב נריה זצ"ל, עלה לארץ. הוא הגיע לכאן לאחר הקמת המדינה, ועל כן יכול היה לשמוע את המנון הגווארדיה הצעירה מפי צעירי בריה"מ. חיה מאיר.

    השבמחק
  8. הנה קישור להקלטה ליד אחים של מקהלת בני עקיבא ניו יורק מ1964 בניצוחו של מיכאל פרלמן ובעיבודו-גרסה קנונית.
    https://drive.google.com/file/d/1P4ZAwQ3N7Zzcomr3YAKx3ZLlYfIgYi7d/view?usp=sharing

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.