יום ראשון, 20 ביולי 2014

התרחיש האלוהי



מח"ט גבעתי אל"מ עופר וינטר, היום החמישי למבצע "צוק איתן", 12.7.14 (צילום: אלון בסן, משרד הביטחון)
מח"ט גבעתי אל"מ עופר וינטר, היום החמישי למבצע "צוק איתן", 12.7.14

(צילום: אלון בסן, משרד הביטחון)

מאת חנוך מרמרי
(המאמר התפרסם אתמול באתר העין השביעית)
אם במשך שנים רבות דחקו אמירות דתיות מחוץ למיינסטרים הישראלי, היום הולך ומתעצב מיינסטרים ישראלי חדש. המסורתיים והדתיים כבר לא מוכנים להשתתק ולהיאלם דום ככל שמדובר בשיח התקשורתי הציבורי (הרב חיים נבון,  בתגובה לביקורת שהוטחה בנוסח נאום היציאה לקרב של מח"ט גבעתי עופר וינטר – 'להכרית את האויב המנאץ אלוקי ישראל').  

אפשר להגדיר את הרב חיים נבון כצעיר ישראלי דתי דור 4. רב קהילה במודיעין, רב קהילה בפייסבוק, מרצה, דרשן, סופר, בעל טור, איש אשכולות. הוסיפו לכך את הניואנס הדק, המתנשא, המאפיין את הבקיאים לא רק בתורה ובמדרש אלא גם יודעים פרק בכדרור על מגרש המיינסטרים ומאבחנים עד כמה תש כוחה של הישראלית נטולת האל במחוזות האגואיזם, ההדוניזם והדרוויניזם – ותקבלו דגם נוצץ ויעיל של מורי דרכו של הדור הבא. 

הודעת הדואר האלקטרוני ששלח השר נפתלי בנט לנמעני הניוזלטר שלו עם יציאת צה"ל לפעולה ברצועת עזה, 18.7.14
הודעת הדואר האלקטרוני ששלח השר נפתלי בנט לנמעני הניוזלטר שלו עם יציאת צה"ל לפעולה ברצועת עזה, 18.7.14

לרב נבון עומדת זכות הביטוי הבלתי מעורערת כאשר עם הכניסה לעזה הוא מעלה בדף שלו סטטוס האומר 'ייתן ה' את אויבינו ניגפים בפני חיילינו, ויקוים בהם הכתוב בפרשת השבוע לאחר הניצחון במלחמת מדיין [...]'. נבון בוודאי צודק באשר לזכותו של שר הכלכלה וחבר הקבינט נפתלי בנט לפתוח את הניוזלטר השבועי שלו בציטוט מספר דברים: 'שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם, אל ירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, כי יהוה אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם'. 

הרב נבון צודק גם בנוגע לחופש הביטוי של ישראלי בשם עופר וינטר. גם הוא לא חייב להיאלם דום בגלל אמונתו. אלא שוינטר נמנה על הדרג הצבאי הפיקודי הבכיר, ודווקא משום כך נדרש מאדם במעמדו שימוש בפילטר מסוים שיסכור בין הרעיונות התוססים במוחו לבין מקומו בארגון הגדול  ובמקרה זה, מקומו כמפקד חטיבה בצה"ל ברגע כניסתו לעזה. 

מבחינת מרחב הביטוי המקצועי שלו ומגבלותיו מול הארגון שהוא מייצג, אפשר לראות את מעמדו של המפקד הבכיר כדומה לזה של דיפלומט או שופט. ואם כך, הבה נניח כי איש לא הסמיך את אל"מ וינטר לשמש כוהן דת לצעירים הבאים לשרת בחטיבתו מתוקף היותם ישראלים ומכוח חוק הגיוס. כאשר נשא את דרשתו הדתית, הוא עשה זאת כמפקד בכיר בצבא של כו-לם, ועל כן אי אפשר שלא לראות בדבריו אלא מסמך ייצוגי המבטא את רוח צה"ל בפקודת הקרב לפקודיו הסדירים, לוחמי גבעתי היוצאים לקרב. 

יש לקוות שמפקדי גבעתי שנכנסו השבוע לעזה שיננו את לקח האינתיפאדה הראשונה, בכל הנוגע לחשיבותה של רוח המפקד. בגבעתי של סוף שנות ה-80, נשפטו חיילים ומפקדים ובראשם המח"ט דאז, אל"מ אפי איתם (פיין) על הנחיות ומעשים שהביאו לשימוש באלימות-יתר כלפי כמה תושבי עזה עמם באו במגע. איתם לא הורשע, אך מסלול קידומו שובש וסופו שפנה לחיים הפוליטיים. 

מפקד חטיבת חי"ר ותיק ומנוסה העיד באוזני השבוע כי נשיאת ונאומים וכתיבת אגרות לחיילים הן מיומנויות המוטמעות במפקד עצמו. המפקד לשעבר אינו מכיר הנחיות, נהלים או מגבלות, באשר לסגנונם ולתוכניהם של המסרים הללו. הכל נעשה במסורת החטיבה, במסגרת העניין ועל פי השכל הישר, כדבריו. אם כך, יש לקוות כי מפקדיו של וינטר ישקלו בבוא הרגע את התאמתו לפיקוד בכיר, לאור המורשת המילולית שהוא מותיר אחריו. 


'דף מפקד לקרב' שהפיץ מח"ט גבעתי לחיילי החטיבה

ואשר לענייני אמונה ודת  לשם כך ישנם בחטיבות הסדירות רבנים צבאיים במשרה מלאה ובדרגה גבוהה, הממונים על אספקת שירותי דת למעוניינים בכך. מרחב הביטוי של רבנים כאלה, מעבר לנושאי שמירת מצוות, תלוי במידה רבה במח"ט. ישנם רבנים המשתתפים באופן פעיל בשיח החטיבתי, והדבר יכול להתקבל על הדעת כל עוד הרב אינו פועל כקבלן עצמאי, אלא כחלק מהמסגרת הפלורליסטית שצה"ל מבקש לקיים. 

הרב נבון מתעלם מנקודה מהותית. אין היום בעיה של השתתפות הציבור הדתי במיינסטרים תוך היאלמות דום. לציבור הדתי החדש די במות ואפיקים כדי לבטא את עצמו. החל בכנסת החדשה, המשך בתקשורת החדשה וכלה בכל אפיק תקשורת חברתי.


נשאב כוח מאור היישובים 

הרב נבון טועה גם בתפיסתו ההגמונית. צה"ל לא קם ככלי משחק בידי דור המייסדים (שהיה אכן חילוני ברובו, גם אם שסוע לזרמים ופלגים). המשתמע מדברי נבון הוא כי עתה, משקם דור חדש וטוען להגמוניה, ניתנת לו הזכות או האפשרות ללוש את צה"ל מחדש ולהתאימו לצרכיו. 

צה"ל הוקם כגוף ממלכתי, שנועד לשרת את אזרחי המדינה ואלה מחויבים לשרת בו – חילוניים ומאמינים גם יחד, אנשי מיינסטרים, קבוצות מגזריות וגם אלה שאינם יהודים כלל. זה היה אולי גדול הישגיו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, שפירק את המיליציות החמושות עם קום המדינה ועל אף הכאב והכעס התיך אותן לצבא ממלכתי אחד. 

חייל צה"ל בשטחי כינוס סמוך לגבול רצועת עזה, יום לאחר יציאה למבצע קרקעי ברצועה במסגרת מבצע "צוק איתן", 18.7.14 (צילום: נתי שוחט)
חייל צה"ל בשטחי כינוס סמוך לגבול רצועת עזה, יום לאחר יציאה למבצע קרקעי ברצועה במסגרת מבצע "צוק איתן", 18.7.14 (צילום: נתי שוחט)

העובדה שהקבוצה ההגמונית הוותיקה מצמצמת היום מסיבות שונות את נוכחותה בצמרת צה"ל, אין משמעה שצריך לכונן את הצבא מחדש. גם אם יש היום יותר חריגות של מפקדים מן הקורקטיות הצה"לית לכיוונים משיחיים, אין לקבל מצב בו צה"ל ישנה את מהותו ועליו להמשיך להתקיים כצבאה של המדינה כולה. 

כצבא המדינה, על צה"ל לספק שירותי דת למשרתים בו, אך לא להיות צבא דתי. גם אם רוב חבורת הפיקוד תהיה בשנים הבאות מורכבת מנציגי הציבור הדתי-לאומי, אסור יהיה לצה"ל להשתמש בתכנים דתיים כדי לשלהב את לוחמיו. לוחמים בערב קרב זקוקים בוודאי לחיזוק, אבל ההיסטוריה מלמדת כי בערכים פשוטים כמו הגנה על הבית, יש די משמעות כדי להביא כל לוחם לחרף את נפשו. כל לוחם  דתי או חילוני, מאמין או כופר  ייצא להגן על ביתו ועל הערכים המקומיים והאוניברסליים שהוא מגלם עבורו. 

ראו לשם השוואה את נאום היציאה לקרב שהעביר לחייליו אל"מ אליעזר טולדנו, מח"ט הצנחנים, החטיבה הסדירה הנוספת שיצאה באותו לילה להילחם בעזה: 'הכו באויב, חזור והכה!', אמר והוסיף: 'נשאב את כוחנו מאור היישובים הישראליים המפריחים את מערב הנגב'. 


מה רוצה האל הכועס? 

מכיוון שבמדינת ישראל לא מתקיימת הפרדה מלאה בין דת למדינה, אפשר לכאורה לספור כאן את המאמינים (דבר שלא יעלה על הדעת – ואף מנוגד לחוק – ברפובליקה חילונית ותיקה כצרפת שרוב תושביה עודם נוצרים קתוליים במידה כזו או אחרת של 'מסורתיות'). ה'לכאורה' בא משום שבלתי אפשרי לדייק במדידת משקל האמונה. 

ההגדרה "מסורתי", יודע זאת בוודאי הרב נבון, היא גמישה מאוד. גם אם נשתכנע כי ישראלים רבים עושים קידוש, רבים עוד יותר אומרים קדיש, אחרים שומרים מידה מסוימת של כשרות וכולם מניפים את דגלי המדינה ביום העצמאות, האם כל האנשים המסורתיים הללו אמורים לממש את ההגמוניה החדשה, זו שתצא למלחמה נגד 'מנאצי השם'? האם האדם הסביר לא ידרוש צידוקים ממשיים יותר כדי שיסכן את חייו שלו או שישלח את בניו לקרב? 

הרב חיים נבון בסרטון באתר ynet, תחת הכותרת "תתחילו להתרגל לאליטות החדשות" (צילום מסך)
הרב חיים נבון בסרטון באתר ynet, תחת הכותרת 'תתחילו להתרגל לאליטות החדשות' (צילום מסך)

ואם כבר הגדרות, יש לזכור כי יהדותם של רבים מן המשרתים ביחידות הלוחמות – כאלה שהגיעו כעולים מחבר העמים – עומדת בספק בעיני הרבנות. רבים מהמשרתים בחטיבות הלוחמות יעשו כמעט הכל כדי להשתלב בחברה הישראלית. אבל מה להם ולהשֵם? ומה על הדרוזים ובני מיעוטים אחרים שמשתלבים ביחידות הקרביות בכל שורות הפיקוד – שלהם ולהשֵם אין שום עניין משותף. 

ב'מקור ראשון' כתב אתמול בעניין זה יאיר שלג, אדם דתי, דברים נוקבים:
דיבורים על מלחמה נגד אויב המנאץ אלוהי מערכות ישראל, אולי אינם חופפים לגמרי לקולות האסלאמיסטיים, אבל הם הולכים ומתקרבים אליהם באופן מסוכן. מעבר לכך שהם אינם משקפים הסכמה ישראלית רחבה, יש בהם גם סכנה מעשית ברורה ... מלחמה על כבודו של אלוהים היא באמת מוחלטת ונמשכת עד להכרעה כוללת של אחד הצדדים ... שהרי מי יוכל לומר לנו איזו פשרה תפיס את דעתו של האל הכועס על חילול כבודו?. 


הרוח ששמה הוא גבעתי 

גבעתי נולדה פעמיים. פעם במלחמת תש"ח בקרבות הבלימה בין אשקלון לאשדוד ופעם כחטיבה סדירה דרומית בראשית שנות ה-80 שעיקר פעילותה היה מרחב עזה. מה ל'רוח ששמה הוא גבעתי', כפי שהמח"ט וינטר תיאר את חטיבתו בנאום היציאה לקרב שלו, ולמלחמה בניאוץ השם? 

'זו הרוח ששמה הוא גבעתי' היא שורה מהמנון החטיבה שחרז בשעתו עמוס אטינגר, שהרי אין קורפוס צבאי שאין לו המנון משלו. אין המדובר ביצירה אפית, בקושי אפשר לחלץ מתוך החצץ המילולי הזה שורה מעין-המנונית כמו 'והיום הם שבים ונושאים על גבם את תרמיל הרעות בו נשבעתי'. שיר חלטוריסטי אמנם, אבל נראה שעשה את העבודה – או לפחות החטיבה עשתה אותה במשך כמה עשורים. וזאת על אף ששום מכשיר ראיית יום או לילה לא יצליח לזהות בו ולו שמץ חלקיק אלוהי.

31 תגובות:

  1. אני אומנם מסכים עם תוכן הדברים, אבל האם לא מוטב להשאיר את עונ"ש מחוץ לבִצת האקטואליה?

    השבמחק
  2. אני דווקא לא לגמרי מסכים עם התוכן - אבל אני חושב שקוראי עונש אינטלגנטיים דיים כדי לקבל אקטואליה רכה, הגותית (כמו גם מכתבו של בנו של מנכל עונש מלפני כמה ימים על חווית השרות ביו"ש)

    השבמחק
  3. אולי יש לזה ערך כלוחמה פסיכולוגית, תחשוב על האוייב שנוכח לדעת שעומד מולו "מטורף דתי"

    השבמחק
  4. השאלה, אולי היחידה הראויה להישאל, למי מיועדת האיגרת?
    התשובה היא, כמובן, חיילי חטיבת גבעתי.
    למיטב ידיעתי - לא נשמעו מרמורים בקרב חיילי היחידה ומפקדיה.
    כל הרחש-בחש מסביב, אינו לעניין, לטעמי.

    השבמחק
  5. נעשה הכל כדי לעמוד במשימה על מנת להכרית אויב, ולהסיר את
    האיום מעם ישראל, כתב המח"ט. "אצלנו לא חוזרים בלי לבצע"

    גם המשפט הזה מופיע במכתב מח"ט גבעתי אל"מ עופר וינטר. האם כל ציטוט של התנ"ך, האם הזכרת האל היא פעילות דתית? היה מעניין לשמוע בימים אלה ח"כ של מרץ אומר בטלוויזיה: נצטרך לברך ברכת הגומל. האם בכך הפך לפעיל דתי?
    הוורמכט - הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, לא היה צבא דתי כלל. גרמניה לא רק השמידה יהודים, היא רדפה את הכנסיות. למרות זאת, על אבזם החגורות של החיילים נכתב GOTT MIT UNS (אלוהים עמנו).

    האם אצלנו יש שנאה עיוורת לדת? לספר הספרים?
    אלוהים ישמור - אוי, פליטת פה!

    השבמחק
    תשובות
    1. אל תיתמם. לא מדובר על ציטטות, איתן אין לי שום בעייה. מדובר על תוכן ועל מסר.
      הטקסט המתיימר לחקות טקסטים עתיקים כתוב כתפילה לאלוקים ב-ק, והופך את המלחמה למלחמה בין דתית, בין אלוקינו לאלוקיקם.
      המח"ט לא כתב את הדברים במקרה, הוא התכוון לכל מילה. זהו הכוון שבו צועדת החברה הישראלית מאז מלחמת ששת הימים. לאט אבל בטוח.
      וכמו ביוגה, המנוחה של השלב הנוכחי, היא מה שכאב בשלב הקודם. במלחמה הבאה הנוסח הזה יהיה הסטנדרט.

      מחק
  6. אני לא זוכר תגובה כזאת לפקודת הקרב של אבא קובנר ערב הקרב בעזה, לא לדברי בן גוריון שתיבל את נאומיו (כולל "הקרביים" שבהם) בציטטות מהתנ"ך, ואפילו לא למשה דיין. האם ייתכן שחוסר הביקורת כלפיהם נובע מחוסר הכיפה על ראשם?

    השבמחק
  7. ועדיין אחרי הכל ולפני הכל אני מעדיף להיות חייל אצל מפקד "משיחי" מאשר אצל אתאיסט...

    השבמחק
  8. אני מסכים לגמרי לכל הדברים שבכתבה. גם אני (בעל נטייה ימינה ואיש דתי לגמרי, גילוי נאות) מזועזע מהגל הלאומני ששוטף את המדינה שלנו, וגם מהזיהוי הבעייתי בין המדינה והצבא לבין מגמות ומטרות דתיות. עם כל הכעס שיש לי על ביקורות מתחסדות והזויות משמאל. אבל שתי הנקודות (הגל הלאומני והזהות של מדינה ודת) הן שונות.
    וכאן אני מגיע לנקודה אחת שבכל זאת מפריעה לי בכתבה, והיא דווקא מראה שיש מידה של צדק בדבריו של וינטר. יש לה שני ביטויים:
    1. צילום האילוסטרציה של חייל עם דגל. מה לזה ולמאמר על דתיזציה של הצבא? האם גם הדגל הפך סממן דתי?
    שמא תאמרו שזו החלטת המערכת ולא הכותב (אבל גם המערכת זה משהו, לא?). כאן באה הנקודה השנייה:
    2. ברשימה עצמה נכתב:

    גם אם נשתכנע כי ישראלים רבים עושים קידוש, רבים עוד יותר אומרים קדיש, אחרים שומרים מידה מסוימת של כשרות וכולם מניפים את דגלי המדינה ביום העצמאות, האם כל האנשים המסורתיים הללו אמורים לממש את ההגמוניה החדשה, זו שתצא למלחמה נגד 'מנאצי השם'?

    למה לדעתו של הכותב הנפת הדגל היא אקט מסורתי או דתי? מה מחבר אותה לקדיש, כשרות וקידוש? האם זה לא אומר שהכותב עצמו גם מסכים שמוטיבציה ציונית מזוהה עם מסורתיות דתית? אם כן, מה לו מלין על עופר וינטר וחיים נבון? הוא עצמו משחק לידיהם כמשיח (למה תמיד כותבים "מסיח"?) לפי תומו. אם נדרשת דתיות או מסורתיות כדי להיות ציוני אז לא פלא שמשתמשים במוטיבציות ובשיח דתי כדי להמריץ לוחמים.
    אגב, מהמציאות השוצפת סביבנו נראה שהוא די צודק בזה. עובדה היא ששתי המוטיבציות הללו מתקשרות זו לזו, והמסורתיות גואה עם הלאומנות. כאן אני ממש מצטרף לדאגתו של הכותב (בכמה מובנים, אבל על כך לא אפרט כאן): גם מגל הלאומנות המטריד, ולא פחות מהקשר שלו לדת ולמסורת (המקף).

    השבמחק
  9. דבר אחד זה נאום לפני יציאה לקרב, האמור לסחוף חיילים ולטעת בהם אומץ לקראת הקרב. ודבר אחר הוא שטיפת המח הדתית המתקיימת בצבא יום יום.
    אני עוקבת, במקרה, אחרי חייל שהתגייס לפני קצת למעלה משנה. במקרה כי הוא בן של חברה לעבודה. ואני גם יודעת שהוא מבית חילוני.
    זה החל כבר בטירונות, כשהוא יצא למספר טיולים, כולם בירושלים, כולל ארוחה או ארוח אצל איזו קבוצה דתית זו או אחרת. הארוח כמובן נפלא והיחס יוצא מן הכלל. וההדרכות והפעילויות הן נאומים דתיים חד משמעיים.
    אחר כך הוא הלך לקורס מקצועי. כיוון שהוא מתעתד להדריך, אז חלק מהקורס עוסק ב"מנהיגות". נורא הגיוני, נכון? אלא שכל כולו של הקורס הזה הוא מיסיונריות דתית (יהודית) עם קישורים מקריים ללימודי מנהיגות.
    זוכרים "תרבות חובה"? היו מביאים מרצה בנושא היסטורי, או ספרות, או מחקר מדעי..... תשכחו מכל הנושאים האלה.
    תרבות חובה בצה"ל היום הוא סמינרים, טיולים, הרצאות, אירוחים, שירים (ועוד), כ-ו-ל-ם סביב הדת.
    ואין לחייל אפשרות לחמוק מזה או "לא להשתתף". אתם יודעים איך זה. חובה זה חובה.
    אגב, לא רק בצה"ל. חברה שלי הלכה לקורס מנחי קבוצות, של משרד העבודה. הקורס הזה היה אמור להעלות אותה בדרגה המקצועית. בפגישות של פעם בשבוע הם קיבלו קודם כל הרצאה שאין לה כל קשר להנחיית קבוצות, אך יש לה קשר רב להטפות דתיות. אפילו לא ניסו "להסוות" תחת איזו כותרת. "מקומו של דוד המלך בהסטוריה של עם ישראל",
    "ואהבת לרעך כמוך בחיי היום-יום.
    אז תשפטו אתם, אבל אל תתחסדו ואל תכסו עם מלים. מיסיונריות דתית כהלכתה השתלטה על חיינו.

    השבמחק
  10. אני מציע לא להתרגש יותר מדי מדברי המח"ט, הם אינם מדויקים, לא מבחינה אסטרטגית ולא מבחינה דתית.
    מבחינה אסטרטגית, הוא טועה, משום שאנחנו נלחמים בחמאס מסיבות מדיניות, וכך יהיה תמיד. אי אפשר לקיים צבא על פי הוראות של רב, כפי שאי אפשר לקיים מדינה על פי הוראות של רב. אם לא נפעל לפי השכל ולפי המתבקש מהמצב - לא נצליח.
    מבחינה דתית-תיאולוגית, האמירה של המח"ט יסודה בטעות, משום שחמאס מאמין באללה שהוא, גם על פי הפוסקים היהודים, אותו האל כמו שלנו (היהודים לא מכירים במוחמד, אבל מוחמד באסלאם אינו בן האלוהים כמו בנצרות אלא נביא בשר ודם). גם מבחינת חמאס זו לא מלחמה באלוהים היהודי אלא ב"ציונים". באסלאם יש מקום (נחות) להיהודים, והמוסלמים אינם מקללים את אלוהי ישראל.

    השבמחק
  11. מסתבר שעונ"ש הוא בלוג מאד (מאד!), איך נאמר בעדינות - גמיש.
    ברצותו ירחיק עצמו מפולמוסי דת, מדינה וצבא וברצותו יעסוק בהם רבות. הכל, כנראה וכמסתבר, אינטרסים.
    ןכן, ידוע לי שאף אחד לא מכריח אותי לקרוא ומדובר בבלוג שהוא פרטי לגמרי. ידוע היטב. ואעפ"כ.

    השבמחק
  12. כל מי שעוסק בחקר ההיסטוריה של מלחמת העולם השניה יודע גם יודע עד כמה פעלו בקרב הלוחמים הן בחזית המזרחית (בצבא האדום) והן בחזית המערבית (במיוחד בקרב לוחמי הארמדה הגדולה ביותר עלי אדמות לאורך ההיסטוריה בפלישה לנורמנדי). זה נכון וחשוב שמפקדים יעשו ככל יכולתם כדי להלהיב החיילים לקראת קרב. יודגש כי זה טבעי ביותר שמפקד שמקורו באזור הדתי (ויש כמותו רבים כיום בצה"ל ועובדה זו היא כצנינים בעיני השמאל התקשורתי במדינת היהודים) שיבחר מילים הקשורים במקורותיו ובשורשיו, מה גם שרבים מאוד בקרב חייליו חובשים לראשם כיפה סגולה...

    השבמחק
  13. שני תיקונים למאמר:
    רוב תושבי צרפת אינם נוצרים קתוליים. מחקרים מראים כי רוב הצרפתים המזדהים כקתולים עושים זאת כי נולדו במשפחה קתולית. רובם אתאיסטים.
    הנאצים, להבדיל, לא היו אתאיסטים. היטלר הגדיר את עצמו כקתולי עד יומו האחרון, והכנסיה לא הוציאה אותו משורותיה.

    השבמחק
  14. נעמי טלטש, ירושליםיום שישי, 25 יולי, 2014

    הטקסט אכן רווי בשפה דתית נמלצת (ולא אחידה), שמן הסתם בכלל לא מובנת לחלק מהלוחמים. יתכן אפילו שהביך או הרגיז חלק מהלוחמים - ואשר על כן הוא מחמיץ את יעודו.
    חבל שבסערת הויכוח לא ניתנה תשומת לב מספקת לצביעות שברוממות המילים: שמועה די מבוססת, שניתן לה ביטוי קצרצר בתקשורת הממוסדת ומאז נעלם - גולני לא תוכננה להיכנס לעזה בשלב הראשון. מח"ט לשעבר התעקש והשאר - הסטוריה.. (שמעתי את הדיווח במו אזני).
    הגיעו ההרוגים ואחריהם המידע על כלים ישנים ששיכים למוזיאונים ולא לקרב.
    לכן לא יכולתי שלא לשים לב למשפטים אחרים המשולבים בדברים הנמלצים: "נערכנו והתכוננו לעת הזו".. "נפעל ונעשה הכל בשביל להחזיר את בחורינו בשלום תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו ובכל העצמה שתידרש". עם זלדה מתקופת הפלמ"ח, רחמי שמיים אינם בקשה מוגזמת.

    השבמחק
    תשובות
    1. נעמי, טענתך אינה ברורה: המח"ט הוא מגבעתי, ופנייתו היא אל חייליו – חיילי גבעתי. אז מה עניין גולני אצל גבעתי?
      ובאשר לדברייך על השפה "שמן הסתם בכלל לא מובנת לחלק מהלוחמים", יש מקום להניח שתופתעי בתחום זה בדומה להפתעת רבים מעוז רוחם ומנחישותם של חיילינו, אלה ילדי השמנת והסמארטפונים של האתמול. דומני שאין מקום לגישה אליטיסטית כזאת, מה עוד שהשפה ה"נמלצת" אינה כה מורכבת.
      ובאשר לעצם הפולמוס, כלום לא שקל הכותב האם נכון לפרסם את דבריו בעצם ימי הלחימה הקשה, כשווינטר ואנשיו מקיזים את דמם למעננו וכן – גם למען הכותב? ואולי דבריו של הכותב "יש לקוות כי מפקדיו של וינטר ישקלו בבוא הרגע את התאמתו לפיקוד בכיר, לאור המורשת המילולית שהוא מותיר אחריו" חושפים יותר מכול את הצד הפוליטרוקי שבו, המתעניין יותר בדעות הלוחמים מאשר בביצועיהם בשדה הקרב. ויש רק לקוות שאין זה אות מבשר למסע מכוער חדש של ציד מכשפות.

      מחק
  15. סליחה, אז מה ההבדל בינינו לבין שכנינו הדבקים באללה הרחמן והרחום?!
    בימי ילדותי ונערותי נהניתי להתלוות אל סבי ז"ל בלכתו בשבתות וחגים לבית הכנסת. נהניתי לשמוע אל הרינה ואל התפילה, להתעטש בקול לאחר שמישהו תחב לתוך נחירי טבק הרחה ולשחק על משטח בריכת המים הסמוכה "קדרים קדרים באים".
    לאחר פת הצהריים הדשנה היה סבא מסתגר בבית השימוש ונהנה מסיגריה.
    לאמור: מזה, לשמור על המסורת ועל המנהג ומזה לנהוג כאדם חופשי ובר דעת.
    וצריך להזכיר. היו אלה השנים של מאבק עיקש מצדם של חצי מיליון יהודים שחיו בפלשתינא א"י נגד מיליון הערבים ונגד השלטון הבריטי.
    לדת ולאוחזים בה לא היו אז כל נגיעה ושום השפעה על המאבק. יתרה מזאת. אין שמץ של ספק שאילו היה מפקדי "ההגנה" "האצ"ל"ו"הלח"י", פועלים בשמו של אותו נעלם היושב המרומים, (זה שלא שם ז... על חיסולם של שישה מיליון של אלה שהאמינו בו!!!) לא זו בלבד שלא הייתה קמה מדינה וצבא מנצח, כי אם , ובמקרה הטוב, היינו נתונים למס עובד ולשרירות לבם של האחמדים והמוחמדים למיניהם.
    וצריך להוסיף ולהזכיר. מי שהקים את המדינה, אחד בשם בן גוריון, לא היה דתי ולא פקד על צה"ל בשם אלוהי צבאות. ואחד בשם אריק שרון שהראה למתנכלים ולמסתננים מנין משתין הדג, לא בחל מלמלא כרסו בשרצים ובבשרו של ה"דבר האחר" וככל הידוע אף פעם לא התעורר בבקרים לקיים מצוות "מודה אני". ועוד שניים, עזר ויצמן שבנה את חיל האוויר
    ויצחק רבין שפקד על הצבא במלחמת ששת הימים, לא נראו מעולם עטופים בטליתות בעת הקימו, בנו ואמנו את הצבא המנצח.ויש עוד ועוד עשרת ומאות ואלפים!!!
    גבירותיי ורבותיי, תבדקו בכל המקורות ההיסטוריים ותמצאו כי הדת מעולם, בכל ההיסטוריה רווית הדם והמוות של של היהודי חובש הכיפה ומגדל הפאות, לא הצילה אותו מפרעות, משכול וממוות.
    לא בימי האינקויזציה, לא בימי הפרעות ברוסיה ובפולין ולא בימי גדול המרצחים בעל שפם המברשת.
    מי שכן הציל וגאל והושיע היו יהודים גלויי ראש ואוכלי שרצים.
    ומלה אחרונה.
    כנראה שגם על העם היושב בין הים והירדן נגזר לעבור תהליך נוראי שאותו עברו גם עמים אחרים. תחילה פועלת הדמוקרטיה ולדת ולפשיזם אין בה שום אחיזה. עם הזמן באים הנצחונות הצבאיים ומפתחים את היצר. הימין מתחזק ועולה לשלטון. הפשיזם מרים ראש. אנשי "בנו בחרת מכל העמים..." מתחילים להשפיע, עמירים מטונפים שולחים ידם בראש ממשלה נבחר, דנונים ולווינים, וליברמנים, ובנטים וגופשטיינים ו"צללים" שולטים בעם. ובל נתמה אם לא ירחק היום וועקבות ה"מוות לערבים ולשמאלנים", יוקמו מחנות הריכוז ואחריהם מחנות ההשמדה לשמחת לבם של כמה נשים יפות בעלות לב שחור משחור ו.. טפו. לעזאזל.

    השבמחק
  16. עכשיו ממש ברור למה "עונג שבת" הוא אכן עונ"ש (כבד).

    השבמחק
  17. כאמור, אין לי בעיה עם האלוהים שבשמיים, רק עם צוות הקרקע שלו....
    ולמגיבים בשם הדת: לא מדובר בתנ"ך! איש לא היה מתייחס לו הזכיר את שמשון שהרים את שערי עזה, או פסוק כמו "מנשרים קלו מאריות גברו". אבל המח"ט כתב דרשה דתית, ועל כך הקצף. תארו לכם מח"ט צמחוני, שממליץ לפיקודיו לא לאכול בשר ("המח"ט אמר...") ודורש מרס"ר המטבח שאת המנה הבשרית להגיש בצד, כדי להדגיש שאין לו ברירה, אבל בצד. כך המח"ט הדתי - שישמור לעצמו את רגשותיו הדתיים, הליגטימיים לעצמם, וב'דבר המפקד' יעסוק בענייני צה"ל.

    השבמחק
  18. הויכוח הנוכחי על דף הפקודה של אל"מ עופר וינטר, מח"ט גבעתי (הנקראת גם בשם "חטיבת הסגולה" אותו טבע אפי איתם כמח"ט לפני 25 שנה), נראה קצת מאוחר מדי ומחוץ להקשר כעת, בוודאי לאור עשרת ימי הלחימה הקרקעית הקשה והתובענית עד כדי חירוף נפש וחללים רבים לדאבון הלב. אומר רק כי בעת קריאת הדף נזכרתי במאמר הכוזרי "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים".
    מוטב נניח לזה כעת ונרפה מהויכוח המקטב והמפצל. הנושא ודאי יצטרף לימי החשבון הקשים שיגיעו אחרי המלחמה. לתחושתי, זה לא יהיה הסעיף הראשון והדחוף לתחקור ולבחינה מעמיקים, עם כל חשיבותו. מצטברים כבר מספיק נושאים קריטיים יותר שיקדימו אותו.

    השבמחק
  19. ב-6.11.1956, במסדר הנצחון של חטיבה 9 בשארם א-שייח', הקריא הרמטכ"ל משה דיין את מכתבו של דוד בן גוריון ללוחמי החטיבה, בו נאמר בין הייתר:
    שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען, תיפול עליהם אימתה ופחד....

    השבמחק
  20. לחיים, אי אפשר סתם כך לצטט.
    חובה לבחון את ההבדלים הגדולים ביחס למקורות התנ"ך בין שנות ה-50 (אז מרבית החילונים הכירו תנ"ך באופן נרחב ומעמיק) ובין התקופה הזו, בה המקורות בעיקר משמשים להנצחת איבה בין דתות והפגנת עליונות יהודית מביכה ברדידותה (עם קדוש, עם נבחר, עם נבדל, עם סגולה, עם עליון וכו').

    השבמחק
    תשובות
    1. או שפשוט בן גוריון היה מהמפלגה "הנכונה", ווינטר לא. באמת לא בסדר שהיום מרבית החילונים לא מכירים תנ"ך באופן נרחב ומעמיק.

      מחק
  21. סגנון הכתיבה הזה מעיד על רגשי נחיתות של רבנים ציונים כלפי "השחורים" מנסים לחקות אותם בכל דרך אפשרית.
    ולגבי מח'ט גבעתי--מחר נקבל דף קרבי של נחנחי'ם או של חבד--והמח'ט הדרוזי של גולני יצרף עניני הדת הדרוזים ואם יהי' מח'ט קאתולי גם נשמע ממנו.וכו' וכו'
    לצערנו זאת נורמה די שכיחה בארץ כמו שהשמאלנים משתלטים על המיקרופון בשידור הציבורי.

    השבמחק
  22. אני פשוט מתפלא על כל הוויכוח הזה. אני רחוק מלהיות דתי ואני רואה את גבעתי נלחמת עם המח"ט שלה בראש. האם מישהו מכם, המגיבים, טרח לשאול חייל גבעתי ולא חשוב אם דתי או לא מה דעתו על הדף הקרבי של המח"ט.תנו להם לעשות את העבודה שלהם בשקט ולסמוך על המח"ט שלהם. אחרי המלחמה, ואחרי שתתעדכנו אצל הלוחמים מה עשה/לא עשה להם הדף הזה, יהיה לכולם מספיק זמן לרדת זה על זה בנושאי השניצל שמח"ט צמחוני יאמר לטבח שלו איך להגישו.

    השבמחק
  23. מי שרוצה להבין עד כמה הזוי המח"ט האמיץ הזה מוזמן לקרוא את הריאיון אתו היום ב-NRG, שכותרתו 'ענני הכבוד הגנו על הלוחמים שלי בעזה':

    http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/602/861.html?hp=11&cat=1102&loc=5

    השבמחק
    תשובות
    1. הנה ההסבר ב-NRG לדבריו של אל"מ וינטר בריאיון ל"במשפחה", הקושר זאת לרצון להקים גדוד חרדי בגבעתי: "לדברי הגורם, ישנו רצון רב ככל הנראה לביצוע המהלך, גם באכ"א וכן בחטיבת גבעתי, כאשר במסגרת מבצע 'צוק איתן' התראיין מפקד חטיבת גבעתי אל"מ עופר וינטר לעיתון 'במשפחה' כנראה ולא במקרה, כאשר לדבריו היו מסר ברור מול קהל הקוראים שיכולים היו ללמוד ממנו על האישיות שלו והיחס המחבק שהוא מבקש לתת ללומדי תורה בין היתר או ביטויים תורניים אחרים בהם עשה שימוש":

      http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/606/882.html?hp=1&cat=875&loc=3

      מחק
    2. איך כתבת, דוד אסף, רק בתחילת החודש?
      "ה"מנוול הגדול" סיים עכשיו שירות קרבי של שלוש שנים ויש לו זכות להשתין שמן זך ככל שירצה. אז של נעליך ובלום שפתיך".

      אז למי שמשרת למעלה מעשרים שנה שירות קרבי, יש לדעתך יותר לגיטימציה להביע את דעתו בצורת השתנת שמן זית זך?!
      ובודאי לא לקרוא לו "הזוי"?!

      מחק
  24. יגאל וישינסקי, עפולהיום שבת, 02 אוגוסט, 2014

    א. אצל בן גוריון היה המח"ט עף מהצבא בתןך שעות ספורות.
    ב. הפוליטיקאים לא מגיבים בגלל פחד זה מזה:ראה תגובתו של בנט.
    ג. אני מחכה לתגובת הרמטכ"ל:הצבא הוא צבא העם כולו; משרתים בו בנים של אנשים אתאיסטים
    ד. האם צהל =צבא ההגנה לישראל. הפך להיות צבא ההגנה לאלוקים.
    ה. אני חושב שזו הידרדרות של צה"ל ללאומנות דתית.
    ו. פעולת המח"ט והמכתב הם "אנטי ציונות" מפני שהם מנוגדים לעקרונותיו של הרצל ומייסדי התנועה הציונית
    ז. אני משער שמפקד צה"ל יתפנה בשבועות. הקרובים.אני מחכה לתגובתו החדה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הבעיה היא לא הציטוט, שכשלעצמו הוא לגטימי.
      הבעיה היא לתת לאירועים פירוש דתי/אלוהי, כי אז: 1. אתה מוציא מן המסגרת את הלא מאמינים והלא יהודים. 2. אתה הופך צלחמת קיום למלחמה על כבוד האל.

      שלמה

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.