יום שישי, 4 ביולי 2014

צדיק בפרווה

שלט בכביש 443

מאמר זה, שכתב בני הלל, מתפרסם היום בעיתון הארץ, והוא תגובה למאמרו של אורי משגב, 'הגיע זמן סירוב', שפורסם בהארץ, 27 ביוני 2014.



מאת הלל אסף

"אם פעולותיה של המדינה שלך נראות לך פגומות מוסרית ומעשית, האין המחלוקת צורתה הנעלה ביותר של הפטריוטיות?". המשפט הזה הושמע לראשונה בשנת 1961, בוועידת פילדלפיה לשלום, שעסקה בבעיית השימוש בכוח ביחסים בינלאומיים. כמה שנים לאחר מכן, במהלך המאבק נגד מלחמת וייטנאם, הוא נהפך למשפט מכונן, אף כי יוחס בטעות לתומאס ג'פרסון.
שלום ע', גם אני קורא בקביעות את טוריו של אורי משגב ב"הארץ". ואף שלא ביקשת את עצתי, אני שמח להשיא לך אותה בחינם. כדאי שתקשיב לי, ולו בשל העובדה שממש לאחרונה חזרתי מ"שם", מן השירות בשטחים. אני בן 22, בחופשת שחרור, ובעוד כשבוע "אפשוט את המדים". היו לי, ועדיין יש לי, שאלות ותשובות קשות בנוגע לשירות שלי ולגיוס שלך. גם אני מתקומם נגד הכיבוש, גם אני רואה בו טעות מוסרית וחברתית ואיוולת פוליטית, וגם אני לא רציתי לשרת בשטחים. אך גם עכשיו, כשסוף סוף סיימתי, איני יודע לומר לך בביטחון מה עליך לעשות. אוכל לספר לך בכנות מהי נקודת המבט שלי, כלוחם ומפקד שסיים שלוש שנים של שירות קרבי שחלקים גדולים ממנו היו בשטחים.
לא פעם במהלך שירותי הרהרתי בשאלת הסירוב, באפשרות של סירוב פקודה נקודתי או של סירוב "אפור". בניגוד אליך, לי היה ברור שאתגייס. אך הלבטים לא רק שלא פסקו לאורך כל השירות אלא אף התגברו. לפני כמה חודשים אפילו כתבתי טור בעילום שם שהתפרסם ב"הארץ", ועסק בדילמות שכרוכות בשירות בשטחים ובקונפליקט הפנימי שהתחבטתי בו ("היום חוויתי הרבה כיבוש", 7.3). חוויית השירות הקרבי בשטחים היא קשה, מתסכלת ולא מתגמלת, אך היא גם מטלטלת, מבגרת ומפכחת. רגעי הייאוש הם רבים, ותחושת חוסר האונים של מי שחש כבורג קטן במערכת — קשה מנשוא.


מה שמשגב מציע לך — ובעצם לכל קוראיו הצעירים — במאמר שפירסם כאן לפני שבוע ("מכתב למלש"ב") הוא אשליה של חיים בבועה. חיים שבהם תזכה לחיות מציאות מוסרית מושלמת שאין בה רבב; בניגוד למציאות שבה, חלילה, תגיע ל"שטחים" ואז תכתים את עצמך ואת המוסריות הטהורה שלך. אכן, יש משהו בדברים אלה. אם בוחנים את המציאות בראייה צרה וקצרת טווח, לא ניתן לשרת בשטחים באופן מוסרי כשעצם נוכחותך שם אינה מוסרית. אך חוסר ההתייצבות גם הוא לא מוסרי. החיים, כמה חבל, אינם אריזות מתנה של חיי מוסר שאתה יכול לרכוש בחנות. יש בהם טוב ורע, שמעורבבים זה בזה וקשה להפריד ביניהם. החיים אינם כל כך פשוטים, מתברר, ולעתים עליך להתפשר על עקרונות וערכים על מנת להרוויח אותם בהמשך הדרך.
באיזו קלות מוותר משגב בעצמו על ערכי מוסר. הוא כותב: "בהתחמקות עצמה יש אלמנט לא מוסרי, וגם משום שהמשמעות היא הרמת ידיים — ויתור סופי על ייצוג למחנה המתון" – האם מילתא זוטרתא היא? שני עקרונות מוסר גדולים למדנו מ"מסכת אבות", והם צריכים לעמוד לפני כל אדם שאינו כפוי טובה ואיכפת לו מהחיים במקום שבו נולד ובו הוא חי: האחד, "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה", והשני, "במקום בו אין אנשים, השתדל להיות איש". אני משוכנע שבנסיבות אחרות משגב לא היה מזלזל בערכים הללו ואף מקדש אותם.
ע' היקר, בניגוד לדבריו של משגב, להבנתי, שאלת הכיבוש לא תיפתר בסירוב המוני. הכיבוש כבר אינו צבאי נטו — וחבל שאינו כזה, כי אז היה ניתן לפתרון פשוט הרבה יותר — אלא הוא אזרחי ובעיקר פוליטי. מי שמנצח על תזמורת הכיבוש אינו הרמטכ"ל אלא ראש הממשלה ומפלגות הקואליציה. פירותיו הבאושים של הכיבוש נראים גם בשייח' ג'ראח, ולא תמצא שם חיילים; הוא קיים בהחלטות ממשלה, בתקציבים, בבתי משפט, בבתי חולים ובעיקר בהתנחלויות. ומאחורי כל הדברים הללו עומדים אנשים, שאתה, הוריך, חבריך או שכניך בחרו בהם לכנסת.
אם לא תשמע בעצתו של משגב ותתגייס, בהחלט ייתכן שתשרת ב"שטחים" — אך הצבא פרוש על כל גבולות הארץ. אמנם ביהודה ושומרון צה"ל הוא חברה לאבטחת המתנחלים ולשירותי הפרדה בינם לבין הפלסטינים (כמו גננת שמפרידה בין שני ילדים שובבים). אך בגבול הצפוני והדרומי הוא מגן על ערים ועל יישובים. אם תבחר לשבת בביתך גם כאשר יחדרו מחבלים לניר יצחק ולכרם שלום או לזרעית ואביבים, מוטב כי באמת לא תתגייס.
השירות שלי בצה"ל, שמסתיים בעוד שבועיים, לא היה מופת של מוסר צרוף, אך אני יכול לומר בהגינות ובכנות כי כמפקד השתדלתי ככל יכולתי לנהוג בצורה שלא אתבייש בה, וככזה, כך נדמה לי, גם השפעתי במשהו על הצוות ועל הפלוגה שלי. אולי לא השפעה מכרעת, אך אין לי ספק שהיכולת להשפיע מבפנים, כאשר מימינך ומשמאלך משרתים אנשים מכל שכבות החברה הישראלית, מימין ומשמאל, מתעצמת כשאתה משרת עם תחושת שליחות. חלחלה אוחזת בי כאשר אני מנסה לדמות את צה"ל שבו משרתים רק האנשים שלא חושבים כמוני, כמוך או כמו משגב.
סירוב הוא נחלתם של תמימים שמנותקים מהמציאות ואינם מוכנים להתלכלך בניסיון לשנות אותה. התחמקות או סרבנות אפורה היא אשליה ילדותית, הטמנת הראש בחול ובריחה מאחריות. הרבי מקוצק — או אולי היה זה רבי חכם אחר — השווה את נֹח, שעשה את שהוטל עליו והציל את עצמו ואת בני משפחתו, ל"צדיק בפרווה", זה שמתעטף בפרווה כאשר קר בחוץ. מנהיג ציבור אמיתי הוא "צדיק של תנור", שמדליק את התנור כדי שיהיה חם לו ולזולתו. במקום להסתגר בתיבה כשהמים מסביב סוערים, טוב היה אם נֹח היה משכנע את שכניו לחדול ממעשיהם הרעים ולהכות על חטאיהם טרם יבוא המבול. אל תהיה נֹח; צדיק אמיתי במציאות של ימינו אינו מתכסה בפרווה למען ייחם לו ורק לו, אלא נאלץ, בלב כבד, ללבוש מדי ב' ולחבוש קסדה. בלב כבד, ברגשות מעורבים, אך עם תחושת שליחות ואחריות של מי שלא עליו המלאכה לגמור, אך אין הוא בן חורין להיפטר ממנה.

הכותב הוא חייל בחופשת שחרור

44 תגובות:

  1. אלי סט (שמאלן)יום שישי, 04 יולי, 2014

    הידד

    השבמחק
  2. על פי מה שאמר לי אבי ז"ל המושג א צדיק אין פעלץ מקורו בהגדרות שהגדירו מתנגדים את הרבה מרוז'ין-סדיגורה שהיה עשיר גדול והתנהג בעשירות.

    השבמחק
  3. אינני מסכים עם עמדותיו הפוליטיות של הכותב, אך אני מוריד את הכובע בפניו, ומקווה שגם חיילים מהימין יזדהו עם מסקנותיו!

    השבמחק
  4. איתמר וכסלר (גם שמאלן)יום שישי, 04 יולי, 2014

    הלל, מילה בסלע!

    השבמחק
  5. "אמנם ביהודה ושומרון צה"ל הוא חברה לאבטחת המתנחלים ולשירותי הפרדה בינם לבין הפלסטינים (כמו גננת שמפרידה בין שני ילדים שובבים). אך בגבול הצפוני והדרומי הוא מגן על ערים ועל יישובים"

    ודוק, אליבא דאסף אין ביהודה ושומרון ערים ויישובים. נוכחותו של צה"ל שם נועדה כדי לאבטח מתנחלים בסך הכל (בסך הכל?! האם אותם מתנחלים שאסף מלין עליהם לא שירתו לצידו?! האם לא נהרגו מספיק לוחמים מהמין הזה (דוגמאות בלבד - שני הסמג"דים השכנים רועי קליין ואלירז פרץ הי"ד, שמעל ביתם עומד ענן שחור של חשש הריסה בעידודם הפעיל של אטקס וחבורתו), כדי שאסף יסכים שחלק ממטרותיו של צה"ל היא להגן על כל אזרחי המדינה, כולל המתנחלים?!). האם מותר לנחש שנוכחותו של צה"ל ביהודה ושומרון היא זו שגורמת לכך שהוריו של אסף יוכלו לשבת בשלוה בביתם שבירושלים?
    ושני השובבים האלה? אח, איזה מצחיקים הם הפלסטינים והמתנחלים. כה משעשעים הם.

    השבמחק
  6. מה שכיף הוא, שרק על התושבים בצפון ובדרום צריך להגן. כידוע, כפר סבא שוכנת פחות מחצי קילומר מקלקיליה. על כפר סבא לא צריך להגן - עובדה, אין בה חיילים כמו בקרית שמונה, ואין בה כיפת ברזל כמו בשדרות. לא משום שהחיילים נמצאים ב"שטחים". מה פתאום! בגלל שכפר סבא התברכה בשכנים משווייץ, מתונים ושואפי שלום. גם נתניה, חדרה ונתב"ג אין להם כידוע כל סיכון של קילומטרים ספורים ממזרח. אין שם כלום. רק חיילים שמשמשים חברת אבטחה למתנחלים.
    ההצגה האווילית הזו, ולפיה הכיבוש ניתן לסיום, התפוצצה הרי בהתנתקות. חברת האבטחה של גוש קטיף יצאה משם, ויש לנו גבול של שלום. בטוח, שקט ונטול אירועים.
    אכן, מוסרי יהיה לצאת מייד מכל מקום בו יש ערבים, ולהקים את מדינת כל יהודיה.
    השלום יגיע, הבטחון ישגשג, ולכולם תהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
    אה, ועוד משהו:
    הערבים ישחטו זה את זה וגם את היהודים, כולל השמאלנים. אבל חוץ מזה לא יקרה כלום.
    אבי

    השבמחק
    תשובות
    1. ואיך התיאור האסטרטגי המחכים הזה קשור להקמת עוד ועוד התנחלויות?

      אינך רואה את ההבדל בין החזקת שטח על ידי חיילים, שאמורים להגן על גבולות הארץ (כולל כפר סבא), לבין הקמת התנחלויות שכל תפקידן הוא להנציח את הסכסוך ולתקוע כל סיכוי לאיזשהו הסדר כאן?

      מחק
    2. פספסת את הפואנטה.
      בלי ההתנחלויות גם צה"ל מזמן לא היה שם.
      מי שכן היה שם הוא סניף נוסף, גדול הרבה יותר, של החמאס. והג'יהאד, ודאע"ש, ועוד.
      כולל הטילים, כולל המנהרות. רק שכאן "עוטף זה" = גוש דן וגם ירושלים.

      עכשיו הבנת?

      מחק
  7. לא צריך להתפלא על חיים משגב. כשפרץ "האביב הערבי", הוא עדיין כתב ב"ידיעות אחרונות" ובטורו שם הוא קרא, לא תאמינו, "להשתלב במרחב". הוא רק לא ציין אם כוונתו למרחב האלגיראי, הלובי, המצרי, התימני, העיראקי, הסורי, החיזבלאי או לאימפריה המוסלמית בכלל. כעת, הוא כותב ב"הארץ" יחד עם אוהבי ציון אחרים. קצין במילואים שאיבד את הצפון !

    השבמחק
  8. כל מילה בסלע - נהניתי לקרוא את הפוסט

    השבמחק
  9. ראשית, אעיר על ההשוואה הנואלת לגננת שמפרידה בין שני ילדים שובבים. כשאחד רוצח והשני מרסס כתובות או אפילו בונה בתים שלא נראים לך, לא הייתי קורא לזה שני ילדים שובבים, ובוודאי לא משתמש במונח הנייטרלי "הפרדה". נכון יותר לקרוא לזה הגנה על ילד שובב מפני ילד שמרביץ (נשתמש בלשון עדינה). יחי ההבדל הקטן. אבל בהנחה שהכותב רואה כך את הדברים (ראייה שגויה לדעתי) אין לי אלא להעריך את דבריו.
    אגב, המשל של צדיק בפרווה כלל לא שייך לכאן. ההבדל בין צדיק בפרווה לבין מי שמדליק תנור עוסק בשני אנשים שמצילים את עצמם, והשאלה האם הם מצילים גם את זולתם. אבל בנדון דידן, אם אנשים לא יתגייסו, סיכוי סביר שהצדיקים יאבדו גם הם במעמקי הים התיכון או יעלו בעשן השמיימה (כזכור, יש כאן ילדים שובבים שלא תמיד צובטים בחינניות רק את מי שלא מוצא חן בעיניהם). לכן החובה להתגייס היא לא רק כדי לתקן את עוולות הכיבוש (וגם אני מסכים שיש כאלה), אלא פשוט מפני שאחרת לא נהיה כאן.
    לכן דומני שנכון יותר לדבר כאן על רשע בפרווה, כלומר מי שמציל את עצמו מוסרית, וסומך על ה"רשעים" שיסכנו את חייהם (מחמת ה"שובבים" שמולם), ויעשו עבורו את העבודה שבוודאי חייבת להיעשות, וכך יצילו את חייו בעודו מתחמם עטוף בפרוות צדקותו.
    אם אורי משגב היה מוכן לשאת בתוצאות של אי הגיוס הכללי (לא אי גיוס שלו אישית. הצו הקטגורי: עשה מה שהיית רוצה שיהיה לחוק כללי), כלומר לאבד את חייו במו ידיו, הייתי מעריך את עמדתו (גם אם חולק עליה). אבל הוא רשע בפרווה, לפי ההגדרה דלעיל: שומר על תומתו המוסרית, ונותן לאחרים למות כדי לשמור על חייו שלו. עם צדיקים ואבירי מוסר כאלה לא צריך רשעים.

    השבמחק
  10. מחזק! פוסט מצויין. לא מסכים עם כל הנאמר אך רוח של הסתכלות כנה במציאות תוביל רק לתוצאות טובות.

    השבמחק
  11. אסף היקר

    האם המוסר מתחיל ב-5.6.67 ?

    השמאל הישראלי השבע החליט כי ביום זה מתחיל המוסר ולכן מה שנכבש עד אז הוא ארץ ישראל ויתפוצצו הערבים שגרו בשטח שנכבש ב-48 (בהם הרבה מקיבוצי השמאל הקיצוני ביותר )

    ואני חשבתי שמוסר הוא דבר שנחתך לא בתאריך אלא באמת בצדק וביושר

    ולכן כאשר נאצר חוסיין ואסאד ניסו לחסל את המדינה ונכשלו אזי ננהג כנוצרים טובים נגיש להם לחי (ימין) ונאמר להם סליחה שניצחנו ומהר נחזור לגבולות "המוסר השמאלי"

    לא , אני לא מתבייש בכך שניצחנו וחזרנו לחברון ולירושלים לקבר רחל ואם אתה מתבייש ומתנצל זו הבעיה שלך ותשאל את עצמך מדוע איזורים אלו אינם רצויים לך .

    השבמחק
  12. אני קורא את המאמר והתגובות וחושב, אנשים אינטלגנטים ,, מה כל ההתפלספות הזו? לכו ללמוד הסטוריה . כאשר לא היה "כיבוש" לפני 100 - 70- ו50 שנה לא רצחו אותנו? השלימו עם קיומנו. מי נמצא תחת כיבוש, הם או אנחנו? היכן גני ילדים ובתי ספר מסוגרים מאחורי גדרות ושומרים, אצלנו או בצידם? אם מישהו מכיר בית קולנוע או סופרמרקט בישובים הערביים שיקום! אני הייתי מוכן ללכת גם עד סוף העולם בשביל שלום. אלך יותר מכך, לוותר על המדינה ושיתנו לנו אוטונומיה לניהול חיינו בשקט . גם זה חלומות באיספמיה. אתם ממש לא רואים איך הם עורפים את ראשי אחיהם בפרהסיה, סוקלים נשים במגרשי כדורגל , היום הם משליכים את יריביהם מהגגות ולמחרת מתחבקים אל מול המטרה להרוג יחד כמה שיותר יהודים. וכל אלו מאחינו יפי הנפש שנפשם יוצאת לפלשתינים המדוכאים, גורלם לא יהיה שפר יותר מהאחרים. עצוב, ודאי שזה עצוב. לכולנו ייטב אם נלמד היסטוריה, היא היועץ הטוב ביותר.

    השבמחק
  13. יונגר אסף צודק וגם משגב צודק.
    אין תשובה חד משמעית לדילמה הזו. אני חינכתי את בני ללכת לצבא בסיומה הוא החל (לגאוותי הרבה) להיות פעיל בשוברים שתיקה.
    הדבר הכי נכון בפוסט הוא שהמתנחלים וההתנחלויות הם שורש כל רע חברתית, כלכלית, תרבותית ופוליטית. המתנחלים הם אלו שמשחיתים את השיח הציבורי בגזענות הדוחה שלהם ובפטרונליזים שלהם וגם את הרצח של שלושת הנערים הם מנכסים להשג פוליטי נואל. תנו לנו עוד התנחלות ולא יהיו עוד פיגועים. איזה הגיון פרימטיבי.
    אגב, מישהו שמע את ראשי המתנחלים מגנים את רצח הנער הערבי? אולי פה ושם אבל ראש המחנכים מזכ"ל בני עקיבא כתב על נקמה ועל צבא הנקמה אז לך ותגן על חולריע כזה.

    השבמחק
    תשובות
    1. זהו מצאת את שורש כל הרע המתנחלים
      יופי עכשיו נגמרו הבעיות
      כל מה שנשאר זה ללקק לערבים את התחת ואז יהיה שלום על העולם כולו
      לגבי הגינוי היו ורבים
      אבל כאשר עיוור כמוך שמצא את הסיבה לרצחנות של הערבים - המתנחלים לא יעזרו אלף גינויים
      שמעון
      האם לפני 67 הערבים הסכימו עם קיום המדינה היהודית כאן
      והאם היום אם נחזור לגבולות 67 הם יסכימו לשלום ?

      מחק
    2. הכי קל זה להשתמש בסיסמא הערבים לא רוצים אותנו. כאילו שאנחנו ממש רוצים אותם.
      מה שחשוב הוא להתעורר מהחלום שהצד שהשני יעלם. זה לא יקרה. לשאלתך אם הם יסכימו לשלום במידה שנחזור לגובות 67 להערכתי רובם יסכימו. המיעוט החמסניקי עם מיליצןות משלו והמיעוט הבית יהודי עם היליציות הקוריות נוער הגבעות, שעמדותיהם חופפות, יעשו הכל כדי שלא נוכל להגיע שלום או לרגיעה. כולנו צריכים, כל אחד בצידו, לדאוג שהמיעוט הקיצוני לא יכתיב את דעתו על המציאות.
      זה לא קל זה אפשרי

      מחק
    3. מאותו אנונימי
      הם לא רוצים גם אם אסף ואתה תצעקו
      המציאות היא שאבו מאזן לא מייצג את העם הפלסטיני בכל בחירות נבחר החמאס ברוב משמעותי
      ההבדל הוא פשוט
      אצלנו אפילו רוב המתנחלים ורוב עם ישראל מוכן לפשרה כזו או אחרת ואילו בצד השני אין שום נכונות לפשרה ומדבר זה אתה ואסף מתעלמים ושופכים את זעמכם על המתנחלים

      מחק
  14. ויכוח "ערכי" בין מנוול גדול לבין מנוול עוד יותר גדול, מי משתין שמן זית זך יותר,
    כאשר הוא נושא את רוממות ה"התנגדות לכיבוש" בשפתיו.

    השבמחק
    תשובות
    1. ה"מנוול הגדול" סיים עכשיו שירות קרבי של שלוש שנים ויש לו זכות להשתין שמן זך ככל שירצה. אז של נעליך ובלום שפתיך.

      מחק
    2. בשירות הקרבי של שלוש השנים שלו ב"שטחים", הוא הגן על ביתו המוסרי והחף מכל כיבוש בתל אביב. לולא ה"שטחים הכבושים", הוא היה מקטר על התנאים במוצב שבו הוא נמצא ליד ראש העין ופתח תקווה.
      אני אשיל נעלי בפני מי שמסיים שירות קרבי של שלוש שנים ואוהב את ארץ ישראל, ולא בפני חייל של לגיון הזרים.

      מחק
    3. האדון ה"אנונימי" מ'שעה 13.56' ---- אילו היו לך ביצים ולא היית שפן היית לפחות כותב את שימך ולא מסתתר אחרי "אנונימי" אבל מאחר ואין לך כנראה בייצים ואתה שפן נאלח הרי החוצפה הזועקת מכל מילה שכתבת מביאה לידי מחשבה שבעל הבלוג שהוא גם אביו של החייל ששירת את האדון האנונימי בשלוש שנים מחייו חייב להוריד דברים נבזיים כאלה מהבלוג ויפה שעה אחת קודם.

      מחק
  15. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  16. שלום פרופ' דוד אסף,
    בעוד אני מבין את גאוות האב שגורמת לך לפרסם את מאמר בנך מעל פלטפורמה זו - אני גם תוהה אם בלוג זה הוא הבמה הנכונה לתגובות על נושא המאמר. הסכסוך הערבי-ישראלי, כמו גם הפוליטיקה הישראלית, מציפים אותנו מכל כיוון אפשרי - וכרגיל, וויכוחים על נושאים אלו הם בד"כ טעונים. נראה לי כי, כמוני, רבים מקוראי בלוג מחבבים אותו בשל התעסקותו בענייני "ספרות ... ובמיוחד דברים של מה בכך" (למשל: מה מקור ומשמעות הביטוי צדיק בפרווה...) - חבל לגרור את פינת חמד זו לשיח הפוליטי המיותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הערתך הנבונה ועל תהייתך (חבל שאינך מזוהה בשם).

      אינני מקבל את דעתך שהשיח הפוליטי הוא מיותר - זה השיח שמעצב את חיינו כאן. אני גאה מאוד בכתיבתו של בני, אבל אני גם מסכים לתוכן המאמר וזו הסיבה שהוא גם קיבל במה כאן, וכך יהיה גם בהמשך.

      ובאשר לתגובות הטעונות. אין לי בעיה להכיל עמדות שונות משלי, כל עוד הן מנומקות כראוי ונכתבות מתוך כבוד הדדי. נאלצתי למחוק תגובה אחת שהרחיקה לכת בגסותה, ולהגיב על תגובה אחרת שגם היא הייתה גסת רוח. משום מה יש לי הרגשה שהתגובות הארסיות הללו גם יצאו ממקלדת אחת...

      ולגוף העניין, איני מוכן להגביל את הבלוג שלי רק לענייני 'ספרות' או למסגרת שקורא זה או אחר מצפה לה. היה סמוך ובטוח שכל אימת שאמצא לנכון לעסוק בבעיות השעה אעשה זאת על פי דרכי, סגנוני והשקפת עולמי (והדבר כבר נעשה בעבר לא פעם ולא פעמיים). בדיוק לשם כך יצרתי את הבלוג ומי שלא אוהב את זה - שלא יקרא, או שלא יסכים...

      ואגב, היכן באמת מופיע לראשונה הביטוי 'צדיק אין פּעלץ'? שאלה טובה!

      שבת שלום, השקט ובטח.

      מחק
    2. שתי התגובות ה"גסות", לא יצאו מתחת מקלדת אחת. אני כתבתי את התגובה ה"גסה" הראשונה שעליה הגבת - ואני אולי חייב לך מעין התנצלות על הביטוי "מנוול", מכיוון שלא ידעתי שבעל המאמר הוא בנך - אך בדיעבד אני עומד מאחורי הדברים ואינני רואה בהם כל גסות. אינני יודע מה היה בתגובה שמחקת, שכן אני לא כתבתי אותה.
      ומדוע הביטוי "גסות" על תגובותי הוא במרכאות? מפני שאני סבור, שלכנות את שטחי יהודה ושומרון - ערש עמנו בכינוי "שטחים", אינו פחות גס רוח מהכנוי "מנוול". גם בויכוח על מה שרצוי ונכון לעשות במקומות אלו, והיחס לאוכלוסיה בהם, אפשר להשתמש בביטוי מעט יותר מכובד ופחות טכני, ועקב כך משפיל. בעיני דומה הדבר לכך, שתחת שאומר לאדם כלשהו "אשתך גנבה היום מוצרים בסופר" אומר לו "הנקבה שלך גנבה מוצרים מהסופר".

      מחק
    3. 1. אז אתה מתנצל או לא מתנצל, או אולי רק מעין-מתנצל אבל בדיעבד לא מתנצל?
      2. אתה מעין מתנצל רק בגלל שהוא הבן שלי, או אולי בגלל שזה מכוער וכפוי טובה לקרוא למישהו ששירת אותך ואותי שלוש שנים ולא חושב כמוך - גם אם הוא לא הבן שלי - מנוול, במירכאות או בלעדיהן?
      3. האם הבנתי נכון את הבעיה: השימוש במילה 'שטחים' במקום 'נחלת אבותינו' או 'יש"ע' מוציא אותך מכלל ישראל ומשייך אותך ללגיון הזרים או חטיבת המנוולים?
      4. צא ולמד, שהמונח 'שטחים' (או 'השטחים') הוא אבן דרך בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי (על החלטה 242 שמעת?) ואין מדינאי, מהימין או השמאל, יהודי או לא-יהודי, שאינו נדרש לו.
      5. ההשוואה שלך לאישה/נקבה שגנבה בסופר היא לא רק מופרכת ומשונה אלא מצביעה על ראש מסוג מאוד מסוים.
      6. אם אתה כל כך גאה בעמדותיך למה אתה מסתתר מאחורי מסך האנונימיות? יש לי תחושה עמומה שאני יודע למה איש כמוך מסתתר מאחורי האנונימיות ומאיזה מגזר בחברה הישראלית אתה בא.

      מחק
  17. אלי סט (שמאלן)יום שישי, 04 יולי, 2014

    כמו לכולנו, להלל יש דעה, אבל בשונה מרבים הלל עשה מעשה, גם אם הוא לא בדיוק היה נוח עם דעתו ועל כך מגיע לו "הידד".

    כשמאלן אני בעד שלום, אני לא חושב שהשלום ישנה את שכנינו, אבל אני חושב שהשלום יאפשר לנו להגן על עצמנו, כחברה יהודית דמוקרטית, יותר בקלות. כדי להגיע לשלום, נצטרך לשלם, הבעיה אינה שאנחנו לא רוצים שלום, אנחנו ממש רוצים, אבל רבים מאתנו לא מוכנים לשלם וכדי למנוע תשלום הם מוכנים להפוך לתבוסתנים חסרי אופי ("שמאלנים") את מי שבכל רגעי האמת עמדו לפחות כמו אחרים בחזית.
    ככה זה: מצד אחד מי שמציעים "מה לעשות" ומצד שני מי שיודעים להציע רק "מה לא לעשות". זה לא חדש, זה התחיל בעמדות ל"תכנית החלוקה", למזלנו מי שעמדו אז בראש העם (בן גוריון) היו כאלו שהציעו "מה לעשות" (ולקחו בחשבון את המחיר). גם אז היו מי שידעו רק מה "לא צריך לעשות" והתנגדו לתכנית החלוקה. דמיינו מה היה קורה לו הגישה "מה לא צריך לעשות" היתה גוברת אז... שבת שלום

    השבמחק
  18. מקור הביטוי "א צדיק עין פעלץ" מבטא מצב בו יש במקום מסוים קור עז מאד ויש אדם במעיל פרווה, שלמעשה רק דואג לחמם את עצמו ולא לאחרים (נניח ע"י הדלקת תנור או מדורה וכדומה). כל זה קשור בנח בתיבה. כלומר כאשר נח שמע מההקב"ה שהוא עומד להחריב את העולם באמצעות המבול, הוא לא נזעק ראשית לכל להתנגד ולהתווכח (כמו אברהם בהמשך ספר בראשית) אלא רק דאג לעצמו לתיבה נינוחה ובטוחה. הואיל ונאמר על נח "איש צדיק תמים" הודבק לו הכנוי המלגלג "א צדיק עין פעלץ".

    השבמחק
  19. לכל מי שאינו רואה את הכיבוש, שטוען שתל אביב ו ההתנחלויות הן היינו הך, שהסיכוי בשטחים הוא הגנה על הבית: הכיבוש הנאלח, היכולת להונות את העולם שנים רבות כל כך, מעוור את עיניכם. מדינת ישראל נמצאת על פי התהום, והחורבן שאליו אתם מוליכים אותה לא היה הפיך . דוד אסף צריך להיות גאה בבנו הערכי, המוסרי והציוני האמיתי

    השבמחק
  20. לרעיי, המגדירים עצמם 'שמאלנים'.
    ראו איך המניפולציה של השפה הצליחה עליכם.
    משך שנים רבות, בכוונת מכוון, דאג הימין להעלים את הכינוי 'שמאלי' ולהשריש במקומו את הכינוי 'שמאלני'.
    הם הצליחו, עובדה.
    שמאלני הוא שמאלי קיצוני, כמו שלאומני הוא לאומי קיצוני. ל'שמאלן' יש קונוטוציה מיידית של 'קיצוני' ומיד מצטרף לכך 'הזוי' ורחמנא ליצלן 'בוגד'.
    המניפולציה על השפה לא נעשתה לחינם. היא משפיעה על התודעה וגורמת אצל רבים להתייחס להשקפות שמאליות כאל השקפות לא לגיטימיות. מכאן הדרך לקלפי אינה ארוכה.
    באותה מידה, דאג הימין לכנות את עצמו 'המחנה הלאומי', יעני, מי שאינו משתייך למחנם אינו לאומי, כמעט בוגד.
    הבה נפסיק לשחק גם אנחנו לידיהם. אנחנו שמאליים, ואני מניח שמי שכתב על עצמו 'שמאלן' הוא שמאלי גאה, כמוני.

    השבמחק
    תשובות
    1. בכל מה שנוגע לפוליטיקה, אנחנו כבר מזמן לא עוסקים בסמנטיקה בארץ הזאת.
      עצם העובדה שמישהו מצהיר על עצמו "שׁמאלן", מצביעה על הבנתו את האירוניה המובנה בכינוי הזה. לתומי חשבתי שזה ברור.

      מחק
    2. ועדיף 'סמולני', שמכיל בתוכו גם את האירוניה הדרושה.

      מחק
    3. איתמר וכסלר (השמאל הסמולני)יום שבת, 05 יולי, 2014

      פרופ' אסף, קצת רצינות. סופסוף אנחנו מדברים על נושאים רציניים.

      מחק
    4. השאלה אינה איך אתה רואה את עצמך, אלא איך רואים אותך אחרים (והם רבים רבים) ועד כמה הם מוכנים להתייחס אל דעותיך כדעות לגיטימיות.

      מחק
  21. בשולי הדברים (למעשה ממש במרכזם), ומבלי להיזקק לצד פוליטי זה או אחר - לראות במציאות הישראלית של 2014 עלם צעיר הכותב באופן כה תרבותי ומפוכח זוהי תקווה גדולה ומקור לא אכזב לאופטימיות. מקנא בחייליך, יישר כח,

    השבמחק
  22. שלוש הערות קצרות:
    1. מתנחלים הם אזרחים שווי זכויות וחובת המדינה להגן עליהם בדיוק כמו על קיבוצים בעוטף עזה
    2. ה"התנחלות" בשכונת שמעון הצדיק בירושלים (המכונה שייך ג'ארח) נעשתה בהליך משפטי תקין והוגן שאושר בכל האינסטנציות המשפטיות עד בג"ץ מבחינה זו היא לגיטימית לא פחות משייך מוניס = רמת אביב (אולי אפילו יותר...)
    3. ברצועת עזה אין התנחלויות, אין כיבוש אין ישראלי אחד לרפואה. לרצועה הוזרמו תקציבי עתק, האם הוקם שם בית חולים אחד ? האם תחנת כוח אחת ? האם מוסד אחד לקידום השלום ?

    השבמחק
  23. באתי לנוח קצת מההסתה והמשטמה ההדדית שאין לברוח מהן והנה בא זה (ויובהר- אין פה לא הסתה ולא משטמה אלא שחשבתי להתנתק מהמתרחש סביב לחלוטין...). ובכל זאת אעיר- יש צד מסוים של התנשאות בדברי הכותב שניכר שהוא אדם ערכי ומסור וכולנו חייבים לו תודה על שירותו. לא כל מי שמגיע לצבא הינו נחות מוסרית מהכותב שבא להשפיע מטובו הערכי ומערכיותו (הבלתי מוכחשות) על הנייטיבס הבלתי מחונכים. כמתנחל (גם אם די "לייט") השתדלתי גם אני לנהוג ככל יכולתי לעדן ולרכך התנהגויות צבאיות שונות שחזיתי בהן. לעיתים יכולתי לראות כיצד תוצאת ריכוך זה היתה טובה ולעיתים ראיתי כיצד הוא הביא לתוצאה ההפוכה בכך שהתפרש כחולשה.
    ועניין נוסף שאינני יודע אם הוא בעיני בלבד או שהוא כוונתו של הכותב- ניכרת ומצערת ההפרדה וההבדלה בין מי שהתגייס למנוע חדירות ליישובי הדרום והצפון שהוא "בסדר" לעומת מי שמרצונו בוחר להשתייך ל"חברת האבטחה" שנועדה למנוע עוד משפחות פוגל, שבו או מקור חיים , עתניאל ועצמונה. בעיני זהו הקו בין מי שאומר - אני מתנגד בכל ליבי ל"כיבוש" ואפעל לסיומו בכל דרך אך "מבפנים" לבין המוציא את עצמו מהכלל הישראלי, על חולשותיו ושוליו, ועל הדרך מתיר בעקיפין את דמם של אזרחים רבים ובהם חבריו לצוות- קשה לי להאמין כי בצוותו של הכותב לא שירתו כאלה וגם אם כך היה מדובר על עניין נדיר בצבא של היום. הפיכת "המתנחל" (כמדומני "כמה מידידיו" של בעל הבלוג הינם כאלו ואני מתנצל מראש אם חשדתי בכשרים...) לדמון האשם בהכל לעולם, יש בה מן המאפיינים המאשימים לעולם את ישראל או את היהודי והיא חוטאת בעיני גם להסתכלות הפשוטה במציאות שקדמה להתנחלויות וגם לזו הקיימת כיום סביבנו.

    (לעניין האנונימיות- בעבר הגבתי כאן בשמי. בהקשר זה אני שומר על אנונימיות בשל מקום עבודה - בסביבה שכיום לצערנו אינה מסוגלת להכיל הבעת עמדה פוליטית משום סוג שהוא)

    השבמחק
  24. שאלה שלא קשורה לפוסט אלא לאבי כותבו. האם ההלל שלך וההלל של ידידך יהושע קרויים ע''ש אותו אחד?

    השבמחק
  25. תשובה לכותב האלמוני בשם א.א, במשפט האחרון שלך אתה כותב מדוע אתה לא מפרסם את שמך בגלל הפחד במקום עבודתך מהידיעה שידעו מה אתה חושב. במשפט קצר אחד תימצתת את כל המצב הפוליטי בישראל, הפחד מחופש הביטוי הפחד מנקמה במקום העבודה הפחד למשפחה, האם םחד זה לא מוכר לנו מהנעשה בעבר וכעת בנדינות שונות ? אנחנו יודעים היכן דבר זה מתחיל אבל מעולם לא נדע להיכן זה יוביל. שנת 1933 עוד לא נשכחה מזכרוננו.

    השבמחק
  26. שאלת תם!
    היום כשאנו רואים למה חתר ועדיין חותר החמאס, כשאנו רואים את מערך המינהור ואת "יפי" הטילים המתפוצצים אודות לכיפה שמעל לראשנו האם יש עדיין מישהו שחושב ,שכאשר הצד שכנגד ממשיך לרצות להשמידנו כיוון שאנו בני דת אחרת (למרות הכתוב בקוראן על היהודים), יש עם מי לעשות שלום? שיקום!
    העובדה שהשמאל הישראלי בחלקו נשאר צמוד לעמדותיו הישנות ואינו רואה שאכן יש כאן "מזרח תיכון חדש" של חמאס ודאעש, סלאפים ואחים מוסלמיים, שיעה וסונא שבאמצע "האביב הערבי" מוריד עלינו מלחמת דת סוערת. ולא רק עלינו, כי אם גם על אחיו ואחיותיו אם בעירק ואם בסוריה עם בתימן ואם באפגניסטן ובקרוב כנראה גם בשכנות הקרובות יותר לנו. אז דווקא בצמידות אלינו יש לעשות ניקוי יסודי!

    השבמחק
  27. את עזה עזבנו? עזבנו. ומה קיבלנו ? טילים רקטות ומנהרות. נעזוב את הגדה? החמאס יכנס. (אבו מאזן משתף איתנו פעולה בנושא הבטחון לא מאהבה. אלא מיראת החמאס). ומה תהיה שם התוצאה? טילים ורקטות ומנהרות. נניח שכל בוגרי התיכון יסרבו לשרת בשטחים.פירושו של דבר. אין לנו צה"ל. מה יקרה לנו. ולמסרבים? כולנו נישחט כאחת.הפסיקו לחיות בללה לנד. חבל שאין לנו סכסוך עם דנמרק. איתם יכולנו לעשות שלום. הם בני שיח. אצלם מילה היא מילה והתחייבות היא התחייבות. אצל הפלסטינאים?הם עושים ברית מילה. אך המילה שלהם איננה מילה. אין להם בעיה להפר הבטחה. הרי הנביא שלהם אמר זאת במפורש. הוא אמר עוד מספר דברים שאינם מקובלים על העולם המערבי. ראו אירופה....












    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.