יום שישי, 7 בנובמבר 2014

הנשף של שאול טשרניחובסקי



לפני זמן-מה ראה אור בהוצאת 'שוקן' תרגום חדש ליצירת המופת של הומרוס 'אודיסאה'. התרגום, פרי עטו של המשורר אהרן שבתאי, זכה לשבחים רבים, ומטבע הדברים נערכו השוואות בינו לבין התרגום העברי הראשון של היצירה, שאותו הכין המשורר שאול טשרניחובסקי לפני יותר משבעים שנה.

תרגומו החדש של אהרן שבתאי, שוקן, תשע"ד

עבור רבים מאתנו שמו של טשרניחובסקי – המשורר, המתרגם והרופא  נשמע כמו קול קדומים, של אחד מענקי הרוח שחיו כאן מזמן. שטר הכסף שהונפק לאחרונה ונושא את דמותו רק מחזק רושם זה.

אבל האמת היא שטשרניחובסקי חי ביננו עד לפני כמה עשרות שנים, ובאחד הפוסטים הראשונים של הבלוג אף הבאתי קליפ שבו רואים אותו נואם על העברית ועל שלילת הגלות (פוסט אחר הוקדש לשאלה: האמנם מת טשרניחובסקי בכנסיה רוסית?).




דליה למדני (בעלת המדור 'מסע מסביב לשולחן' שמתפרסם בעונ"ש) החזיקה בספרייתה במשך כשבעים שנה ספרון קטן ומצהיב, 'הומרוס / אודיסיה', בהוצאת שוקן 1942, שאותו תרגם מיוונית שאול טשרניחובסקי. את הספר היא קיבלה במתנה מהמשורר הגדול שגם רשם לכבודה הקדשה קצרה.


לדליה למדן [צריך להיות למדני]
למזכרת הנשף 43  II/7
מאת 
שאול טשרניחובסקי

בשנת 1943 הייתה דליה ילדה בת שתים-עשרה ולא הלכה לנשפים עם אנשים מבוגרים. מהו אפוא אותו 'נשף'?

סיפרה דליה למדני:
הנשף שטשרניחובסקי הזכיר לא היה בדיוק חגיגה. באותם ימים, כאשר משורר או אמן הוזמן לקיבוץ או למושב לערב שערכו לכבודו, קראו לזה 'נשף'. 
נשף כזה נערך לכבודו של טשרניחובסקי בקיבוץ משמר השרון, בהשתתפות חברי כפר חיים, המושב הסמוך שבו גדלתי. כמה מהילדים של הקיבוץ והמושב הכינו 'דקלומים' משיריו של המשורר. בהם הייתי גם אני, אז בת 12.  
זכור לי שהמשורר הגיע באיחור ניכר ובמצב רוח נרגן משהו, בגלל תאונת דרכים שהיתה בדרכו לקיבוץ. אחרי שהילד השני דקלם שיר שלו, העיר המשורר בזעף שהשיר נכתב במלעיל והקריאה במלרע פוגמת בנגינה שלו. כשהגיע תורי, אלתרתי: דקלמתי את השיר שנפל בחלקי בהברה אשכנזית מלעילית, ככל שיכולתי. פניו אורו וקיבלתי מחיאות כפיים מכל המבוגרים הנוכחים, כולל הוא עצמו. 
כעבור ימים אחדים, נסענו לבקר את המשורר בביתו בתל אביב, ילד מכיתתי, אביו ואנוכי. לפני הנסיעה הצטיידנו בשפע של תוצרת חקלאית: ירקות, פירות, ביצים, גבינה ושמנת. הוא קיבל את מתנתנו, הודה ואמר את המשפט שלא יימחה מזכרוני: 'בתל אביב זה אוין', כלומר "אָיִן" בקמץ. זה היה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ולא סתם יזמו ההורים את משלוח המנות הזה. מדבריו בהמשך הבינותי שהוא התקשה להשיג אוכל. 
הוא רצה לתת משהו לנו, לשני הילדים, והתנצל שאין ברשותו אף קובץ שירים שלו. הוא מצא שני ספרונים עם קטעים מתרגומיו לאודיסיאה ולאיליאדה, במהדורה לבתי הספר והעניק לי את הספרון הזה עם הקדשתו.

שמונה חודשים לאחר מכן, בערב סוכות תש"ד (14 באוקטובר 1943), נפטר טשרניחובסקי בירושלים ונקבר בתל אביב.

מקור: הספרייה הלאומית

ומה עם האיליאדה?

איליאדה היא כידוע היצירה הראשונה באפוס ההוֹמרי, וגם היא תורגמה בשלמותה על ידי טשרניחובסקי, שקרא לה בשם 'ספר איליאס'. הספר נדפס בשני חלקים: החלק הראשון בווילנה (הוצאת שטיבל, 1930), והשני בתל-אביב 1934 (מקום ההוצאה לא נדפס).

שאול כץ העביר לי צילום הקדשה שחיבר טשרניחובסקי לכבוד חותנתו, אסתר בַּרָם-איזקסון.

לאסתר בַרַם-איזקסון
בתודה רבה
שאול טשֶרניחובסקי
תל אביב. 34 2/I





שאול ורעייתו שפרה לא ידעו על מה בדיוק הודה לה המשורר. בצלאל איזקסון, אביה של שפרה, עבד עם טשרניחובסקי בעריכת המילון הרפואי של אהרן מאיר מזי"א (ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע: רומי-אנגלי-עברי, ירושלים תרצ"ד), וההשערה הייתה שעל רקע זה נוצר הקשר. שאול פנה לגיסו, יואל דב איזקסון, שגר בסנט לואיס שבארה"ב, והוא פתר את התעלומה: טשרניחובסקי היה בעצם השדכן של הוריו...

כתב יואל:
שאול טשרניחובסקי הכיר את אמי כאשר הייתה סטודנטית למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. הוא הכיר אותה לאבי, שעבד יחד אתו בעריכת המילון הרפואי. טשרניחובסקי היה השדכן שלהם והסתובב סביבם לפני החתונה ואחריה. אני מצרף תמונה משנת 1931 של הוריי (קודם שנישאו) וטשרניחובסקי בטיול לעתיקות סבסטיה שבשומרון. טשרניחובסקי (משמאל) מחבק את שניהם. את התמונה הדביקו הורינו על העטיפה הפנימית של הספר 'שאול טשרניחובסקי: מבחר לבתי הספר ולעם' (ספרית דביר לעם), ורשמו: 'לילדינו באהבה, אמא ואבא'.
אמי למדה את יצירת הומרוס באוניברסיטה ומן הסתם שוחחה עליה עם טשרניחובסקי שבאותו זמן הכין את התרגום שלו. היא דיברה על הומרוס גם עם פרופסורים אחרים שלימדו אותה, ובמיוחד עם יוסף קלוזנר. מילדותי אני זוכר כיצד הייתה גוררת אותי אל ביתו של קלוזנר בשכונת תלפיות לאחרי צהרים ארוכים מאוד (מאוד!) שבהם נוהלו שיחות איו סופיות. אמי הייתה אינטלקטואלית צעירה ומבטיחה שהפוטנציאל שלה נקטע בשל נסיבות חייה. היא תמיד האמינה שילדיה ונכדיה יצליחו יותר ממה שהצליחה היא... 




7 תגובות:

  1. ראיתי ותהיתי
    50 הש"ח שבראש הבלוג להם אני קורא: שטר-ניחובסקי, חתומים ע"י סטנלי פישר. השטרות שברשותי חתומים ע"י נגידת הבנק קרנית פלוג - שבמשמרת שלה יצא השטר-ניחובסקי לציבור. כמה שטרות בחתימתו של סטנלי פישר מסתובבים? והאם יש להם ערך מיוחד? ...

    השבמחק
    תשובות
    1. רב"ט מיל. משה לוי8 בנובמבר 2014 בשעה 14:54

      אתה יודע כמה זרם לחשבון הבנק של סטנלי פישר על המאמץ העצום בחתימת ידו על שטר- ניחובסקי? אני לא חושב שאתה מצליח להשתכר בשנה (מנה שנה?--חמש שנים!!) מה שהסטנלי הזה השתכר ביום אחד "קשה" של חתימת ידו על שטר-ניחובסקי. זה מה שנאמר : שויון שכר מהמאיון/אלפיון העליון לאדם המשתכר בקושי שכר מינימום. שיהיו בריאים כל הפישרים, הפלוגים, האריסונים והתשובה למיניהם -----עכשיו אני הולך להקיא!!!

      מחק
    2. מדוע תגובה אווילית וחסרת שחר כזאת רואה אור כאן?

      מחק
  2. ראה כאן:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000972600

    אגב אזכור טשרניחובסקי וקלוזנר, אפשר להיזכר בזכרונו של עמוס עוז אודות שני הנ"ל ב'סיפור על אהבה וחושך', תוך הדגשה - שעוז עצמו מציין באחד הפרקים הראשנים בספר זה - שאין חובה שכל מה שסיפר אכן התרחש כפי שתיאר, אם בכלל.

    השבמחק
  3. אני רק שאלה לענין בית טשרניחובסקי.
    כידוע בית הסופר נקרא על שמו.
    לפני שהוקם בנין הקבע ברחוב קפלן, שכנו משרדי אגודת הסופרים ברחוב זמנהוף 42 בבית פרטי בן קומה אחת מוקף חצר מלאה עצי פרי (אני גרתי בזמנהוף 40). היום עומד עליו בנין של קופת חולים כללית.
    האם ידועים למישהו פרטים לגבי הבית ההוא? למי היה שייך? האם הוא קשור באופן כלשהו בטשרניחובסקי עצמו?
    שבוע טוב

    השבמחק
  4. חברתנו שרה'לה ממשמר השרון כותבת: "זקני הקיבוץ" תמיד סיפרו על האירוע הזה; השיר שקראו בפניו היה 'שחקי שחקי על החלומות', והוא התרגז שקוראים אותו בהגיה ספרדית. כך שמאוד נהניתי לקרוא על אירוע ששמעתי עליו פה במשק ועוד לקבל יותר פרטים...

    השבמחק
  5. שתי הארות:
    א. התרגום המלא לאודיסיה יצא בשנת 1941 (תש"א), ובשנה לאחר מכן יצאה מהדורה מקוצרת במסגרת בית הספר הריאלי בחיפה. על מהדורה זו חתם טשרניחובסקי לגב' דליה למדני.

    ב. באשר לאיליאס, שטיבל הוציא את שני חלקי הספר, כשהחלק הראשון יוצא גם בנפרד, וגם ביחד עם החלק השני במסגרת כל כתביו של טשרניחובסקי (בדומה ל"אדיפוס המלך"),

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.