יום חמישי, 18 בדצמבר 2014

הסביבונים שלי

בול שהנפיק דואר ארה"ב  לקראת חנוכה, 2004. על הסביבון האותיות ג, ה (מקור: יש לי יום יום חג)

מאת משה פוקס

משה פוקס גר בירושלים ומטפח אוסף צנוע של סביבונים. בשעות הפנאי הוא עובד במשרד החוץ.


'ואל תשכח לספר על הסביבון הכי מעניין באוסף', הזכיר לי דוד אסף, העורך והמו"ל של 'עונג שבת', שביקש ממני לספר על אוסף הסביבונים שלי. הוא לא ידע שכמעט כל אחד מ-428 הסביבונים שבאוסף הוא 'מעניין', ולכל הפחות שווה 'סיפור'. כך למשל הסביבון האחרון שהגיע לרשותי. זהו סביבון עשוי עופרת, שייצר טוני לאוסון (Anthony Lawson) מסנט קלמנטה בקליפורניה. בעזרת עיבוד שבבי מדויק 'ייהד' לאוסון את אחד מדגמי הסביבונים הרבים (tops) שהוא מעצב, והוסיף לו את האותיות המסורתיות נ-ג-ה-ש.

בדרכו לירושלים עבר הסביבון דרך ידיו של יונתן בני שבקליפורניה. 'אבא', גיחך יונתן, 'הפעם קנית סביבון דיסלקטי'. התברר כי סדר האותיות השתבש לחלוטין. פניתי אל המעצב בתהייה ואז התברר כי לאוסון כלל איננו יהודי והעברית זרה לו. 'לקחתי איזה דפוס (stencil) של אותיות והעתקתי אותו למכונת הכרסום', אמר לי לאוסון. 'לא הייתי מודע לטעות עד שהערת לי על כך...'. הוא התנצל והבטיח לשלוח סביבון חדש ומתוקן.

הסביבון ה'דיסלקטי'


תחילתו של אוסף הסביבונים שלי בחנוכה תשל"ה (1974/5), במתנה שקיבלתי מחבר לספסל הלימודים. זה היה סביבון יפה, עשוי עץ וצבוע, מתוצרת 'משכית', רשת חנויות שמכרה עבודות נוי ומלאכת יד והתקיימה מתחילת שנות החמישים עד אמצע שנות התשעים. באיכותו ובגימורו היה הסביבון שונה מכל סביבוני הפלסטיק הזולים או סביבוני העופרת המגושמים שהיו נפוצים אז. באותה שנה העניק העיתון ג'רוסלם פוסט שי לכל תורם ל'קרן הצעצועים' שיזם  סביבון זכוכית ובו נוזל צבעוני. הגימור הנקי ושלל הצבעים לכדו את עיני ומיהרתי לתרום לקרן, שנועדה לקנות צעצועים לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, ולו כדי לזכות בעשרה סביבונים צבעוניים מרהיבים. מקצתם נתתי במתנה, מקצתם נשברו לרסיסים כששיחקתי בהם עם בני הבכור, ואת המעטים ששרדו שמרתי מכל משמר באוסף הסביבונים שהחל לגדול בלי משים. מאז צצו בשוק סביבונים שונים ומשונים, ומשעה שנודע בין ידידי ובני משפחתי על 'האוסף' כבר נשאבתי לתוכו בעצמי, להגדילו ולהרחיבו בפריטים שונים ומגוונים, ישנים וחדשים, ועוד היד נטויה ומסתובבת...


סביבוני זכוכית מלאים בנוזל צבעוני מתנת 'קרן הצעצועים' של הג'רוזלם פוסט

המשחק בסביבון  'דריידל' ביידיש  הוא מן המנהגים המאוחרים שנקשרו בחג החנוכה. ככל הנראה הוא הסתפח לחנוכה רק בשלהי המאה ה-18, ועל כך יש בידינו עדות ספרותית מיוחדת דווקא בכתבי ר' נחמן מברסלב (1810-1772):


שיחות הר"ן, סימן מ (ירושלים תשל"ח, עמ' כו)

הסביבונים הראשונים שבידינו השתמרו רק מן הרבע האחרון של המאה ה-19, ובד בבד התרחב התיעוד הספרותי של המשחק בהם. כך למשל כתב מנדלי מוכר ספרים בסיפורו 'בימים ההם':


כל כתבי מנדלי מוכר ספרים, דביר, תשכ"ו, עמ' רסג

המילה 'סביבון' גם היא חדשה באוצר המילים בעברית, וזכות היוצרים שמורה, כנראה, לאיתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה. הוא המציא אותה – כך מספרים – כאשר היה בן חמש. קדמו למילה זו שמות כמו 'כרכר' (שהמציא חיים נחמן ביאליק בשירו המפורסם 'לכבוד החנוכה', שנכתב ב-1916, ובשירו הפחות ידוע 'כִּרְכָּרִי'), 'חזרזר' ו'גלגלון', אך כל אלה לא נקלטו ונדחו מפני המילה הקולעת 'סביבון'.


ח"נ ביאליק, שירים ופזמונות לילדים, מצוירים בידי נחום גוטמן, דביר, תשכ"ח, עמ' קט

הסביבון כחפץ והמשחק בו קשורים למשחקי הימורים ולא זוהו דווקא עם יהודים. משחקים כאלה, במיוחד משחקי קלפים, היו צורת בילוי מקובלת בלילות החורף הארוכים של מזרח אירופה. בקרב יהודים נפוץ היה המנהג לשבות מלימוד תורה ב'ליל נִיטְל', הוא ליל חג המולד הנוצרי (אשר לרוב חל בימי החנוכה), ובמקום לעסוק בתורה עסקו במשחקי מזל.

הקשר בין הסביבון לבין משחקי ההימורים מתגלה בבירור מארבע האותיות שנרשמו על דפנותיו: נ ג ה ש, שאינן אלא קיצורים לארבע מילים בגרמנית (וגם ביידיש), שהוראתן למהמר היא כדלהלן:

נ  'ניכט' (או 'נישט'), שפירושו לא כלום. המשחק לא נוטל מהקופה דבר;
ג  'גאַנץ', שפירושו הכל. המשחק נוטל אליו את כל הסכום שהצטבר בקופה;
ה  'האַלב', שפירושו מחצית. המשחק נוטל אליו מחצית הסכום שהצטבר בקופה;
ש – 'שטיל', שפירושו עמוד במקומך. המשחק מפסיד את תורו למתמודד הבא.

הסביבון בן זמננו קיבל משמעות וחזות חדשה. ראשית, הוא חדל לשמש כלי משחק להימורים; ושנית, אותיות נ ג ה ש זכו לפרשנות מקורית, שאין בינה לבין הימורים ולא כלום. ארבע האותיות הללו התפרשו כקיצורים לארבע מילים בעברית ומשמעותן, כידוע לכולם: נ – נס; ג – גדול; ה  היה; ש – שם. ואילו הסביבונים תוצרת ארצנו החליפו את האות ש (שם) באות פ (פה).

בעשורים האחרונים זכה הסביבון לתחייה כפריט יודאיקה. מבחינה זו הוא הפך 'להיט' בכל הקשור לעיצובו, לחומרים מהם הוא עשוי ולתכנים שהוא נושא. החומרים מהם מעוצבים היום הסביבונים הם רבים ומגוונים וכוללים בין היתר: מתכות יקרות, כמו זהב או כסף; מתכות נדירות, כמו טיטניום או טונגסטן; מתכות כמו עופרת או נחושת, וגם אלומיניום, בדיל, פיוטר, פח, עץ זית, הדס, הובנה, אדר, מהגוני. מה לא? ועל מגוון החומרים הללו אפשר להוסיף גם סביבונים שעשויים מזכוכית, מטפלון, מפורצלן, מאבן, מפלסטיק, מנייר, וכמובן שילובים וצירופים של כל החומרים הללו.

הנה כמה דוגמאות מהאוסף שלי:


סביבון ממתכת קלועה (עיצוב: רונדה קאפ)

סביבון מקרמיקה צבעונית (עיצוב: רחלי בן אברהם)

סביבון תחרה ממתכת (עיצוב: טליה בן אברהם)

סביבוני דיקט צבעוני מנוסרים בקרן לייזר

לתוך שלל החומרים החדשים חדרו גם תכנים חדשים ומגוונים הקשורים בחג החנוכה. הם כוללים בין השאר את סמלי בית המקדש (מנורות, חומות המקדש, כלי המאור), קרבות המכבים ביוונים, ומילים ולחנים של שירי החנוכה. מגוון העיצובים הגיאומטריים והדקורטיביים, הצבעים, הצורות והשימושים הופכים אפוא את הסביבון בן ימינו ל'מוצר' חדש ומתחדש. חרף הדימוי של הסביבון כפריט 'יודאיקה', הוא אינו נחשב לתשמיש קדושה ועל כן אין חלות עליו מגבלות הלכתיות מכל סוג שהוא. העדר סייגים הלכתיים נותן למעצבים חופש ליצור סביבונים ככל העולה על רוחם ודמיונם. סמיכותו של חג החנוכה לחג המולד אף היא עודדה מעצבים ליצור סביבונים כקישוטים לעץ אשוח. בקיצור, כל אביזר שיש לו ארבע דפנות וקצהו מחודד הפך בימינו לסביבון, בין אם הוא מסתובב ובין אם לאו...

סביבון חנוכיה (עיצוב: אבי נדב)

ולסיום, הנה סביבון שמשלב בתוכו גם את הרעיון של 'דמי חנוכה'. הוא מורכב על מטבע ישן של לירה, אבל אני קורא לו 'סביבון בשקל'... 


חג חנוכה שמח

9 תגובות:

  1. נהדר.
    הזדמנות ליידע את שוחרי הסביבונים שבימים אלה מתקיימת תערוכת סביבונים של אספנית נוספת של 'המסתובבים הללו', רחל ברלב. התערוכה במוזיאון אוצרות בחומה שבעכו העתיקה.

    טל. 04-9911004
    WWW.OZAROT.NET

    השבמחק
    תשובות
    1. משחק הסיבבונים אומץ ע"י היהודים דוקא בחנוכה , בחצי השעה שאחרי הדחקת הנרות - הזמן שהנשים שבתו ממלאכה ..
      משום המשחק בסביבון הוא משחק הימור - משחק המזל , ישנן 4 אותיות בגרמנית שמשמעותן :
      נ=נישט ( כלום) , ג= גוט (טוב) , ה=הלב (חצי) , ש= שלאכט ( רע) - ס"ה בגימטריה : משיח....
      גם היום ניתן לרכוש סביבונים עם כיתובים בגרמנית , עם "תוצאות המזל.." ( אני רכשתי שכאלה , בשוויץ)

      מחק
  2. ליודעי דבר ובעיקר לירושלמים ותיקים היה ידוע שהסביבון העגול ,לא נקרא סביבון אלא קוראים לו ״פוררה״ FORERA
    ולא משנה מאיזה חומר הוא היה מיוצר.

    השבמחק
  3. לאותיות בסביבון יש גם משמעוות שונה ,על כל פנים בירושלים של פעם.ה- ג הורה למשחק לשלם לקופה . וה-נ לקבל מהקופה.. ( ג גיב. נ נעם ) לפי ההצעה של בעל הכתבה הקופה אינה מקבלת אלא רק משלמת .

    השבמחק
    תשובות
    1. ואנחנו שיחקנו : נ= כלום ( נישט) , ג= הכל ( גאנץ) ה-חצי קופה( הלב) פ=שלם = ( פאיי) הכשרנו את המשחק , לימי הבריטים...

      מחק
  4. בן-ציון קליבנסקי19 בדצמבר 2014 בשעה 13:25

    מעניין!
    תיקון קל: 'ש' משמעו 'שטעל', כלומר: העמד, שים בקופה. אם לא כן, אין הבדל בין 'ש' ל'נ'.

    השבמחק
  5. האות ש= שלאכט . המזל הרע מכריח אותך לשלם לקופה...

    השבמחק
  6. שמחתי לראות את אוסף הסביבונים!!! אני מצרף את האוסף שלי (דרך פייסבוק)
    https://www.facebook.com/groups/SPINNING.TOP.Ezra/

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.