יום חמישי, 12 בפברואר 2015

בלדה לעוזב קיבוץ: שמוליק קראוס בשער הגולן

שמוליק קראוס בן 15. קיבוץ שער הגולן, 1950

בשבוע הבא (17 בפברואר) ימלאו שנתיים לפטירתו של המלחין והזמר המוכשר שמואל (שמוליק) קראוס. לקראוס הייתה קריירה מוסיקלית מפוארת, אך על חייו העיבו גם צרות ושערוריות, שאותן המיט על עצמו במו ידיו. תרומתו לזמר העברי היא עצומה, ועדות לכך היא תזכורת לכמה משיריו.

השיר הידוע ביותר שהלחין, ואולי האהוב שבהם, הוא 'זמר נוּגה' ('התשמע קולי') של רחל, שאותו שרו 'החלונות הגבוהים'. הנה הקלטה נדירה של השלישייה (שמוליק קראוס, אריק איינשטיין וג'וזי כץ) באולם אולימפיה בפריס. השנה היא 1968.



וכאן 'סוס עץ', שכתב יעקב רוטבליט והלחין שמוליק קראוס. גידי גוב ורמי קליינשטיין מלווים את קראוס:



וכאן הוא שר עם להקת 'כיף התקוה הטובה' (שבין חבריה הייתה גם ג'וזי כץ, אשתו לשעבר) את 'בלדה לעוזב קיבוץ', שהלחין ב-1970 למילותיו של יעקב רוטבליט:



החוויה שתוארה בשיר על עוזב הקיבוץ הייתה מוכר היטב לשמוליק קראוס, שבהיותו בן חמש-עשרה בילה כשנה מחייו (1951-1950) בקיבוץ שער הגולן. זהו 
פרק לא כל כך מוכר בביוגרפיה שלו ועליו כתב לי עלי כהן, נציג עונ"ש בקופנהגן, יחד עם הצילומים וקטעי העיתונות הבאים:
בשנת 1950 הגיע שמוליק מחולון לקיבוץ שער הגולן שבעמק הירדן ונקלט במסגרת של חברת נוער ישראלית שקראה לעצמה 'צבר' (ובה אני עצמי הייתי חבר). הוא התערה בחיי הקיבוץ, עבד ולמד כמו כולם, ובשעות הפנאי טייל כשהוא רוכב על סוס, או דוהר בעגלה הרתומה ל'זרקה', הפרדה המפורסמת של מישקהאבל  שמוליק היה גם 'פרא אדם' ואהב לקפץ בצעדי סטפס (באותם ימים ובאותם מקומות נחשב ה'סטפס' לסממן של תרבות קפיטליסטית). כתוצאה מכך, ומעוד מעשים שלא תאמו את האתוס הסוציאליסטי המקובל, החליטה 'שיחת החברה' להיפרד ממנו לשלום.
הצילום הזה נעשה כנראה בשבת, כי רק אז הלכו עם חולצה לבנה

למה הגיע קראוס לקיבוץ ובאלו נסיבות עזב אותו, או יותר נכון הועזב ממנו?

תשובה שונה מזו שזוכר עלי כהן נתן שמוליק קראוס בריאיון עמו, שהתפרסם ב'מוסף '7 ימים' של ידיעות אחרונות, ב-23 ביוני 1995:


בצורה קצת יותר מפורטת התייחס קראוס לנסיבות סילוקו מהקיבוץ בריאיון שהתפרסם במוסף 'חותם' של העיתון על המשמר, 9 בספטמבר 1988:


שמוליק רוכב על סוסה, נובמבר 1950

חברת הנוער צבר, דצמבר 1950. שמוליק – למטה משמאל.

שמוליק קראוס מתבטא בענייני דיומא. פרוטוקול הדיונים של חברת ''צבר', 2 במרס 1951

וממשיך עלי כהן:
ארבעים וחמש שנים חלפו ובשנת 1995 התקיים בקיבוץ כנס של בוגרי 'צבר', במלאת לחבריה שישים שנים. גם שמוליק הגיע, ובווידוי פרטי אמר, שבעצם הוא חייב תודה לחברי הגרעין שהפנו לו עורף. מי יודע מה היה קורה עם הקריירה המוסיקלית שלי – כך אמר בחיוך – אלמלא עזבתי אתכם. אולי היום הייתי מנהל את הרפת...
כנס גרעין צבר, קיבוץ שער הגולן, 1995 
בשורה השנייה, רביעי משמאל  שמוליק קראוס; ראשון משמאל  עלי כהן (קופנהגן); בשורה הראשונה, הראשון משמאל  חיים ברקני, איש שער הגולן ומלחין השיר המופלא 'ביתי אל מול גולן'

לאחר מותו הכין יואב קוטנר עבור הערוץ הראשון תכנית מסכמת על שמוליק קראוס ובה מיטב שיריו וקטעים נדירים ומרתקים עליו ועל פעלו. התכנית שודרה ביום העצמאות 2013:




12 תגובות:

  1. האיזור הזה של עמק הירדן מהמושבה והקיבוץ כנרת דרך הדגניות עד קיבוץ בית זרע
    הוא מקום מאוד נעים וכיפי שמזמין מעשי קונדס אצל בני נוער

    מי שהולך לשם ראוי שיבקר את קברו של שמעון הצדיק שהתגלגל לגופו של סוס בקיבוץ כנרת

    השבמחק
  2. מי מכיר מי יודע?
    אני מנסה להתחקות אחר שורשי משפחתו של שמוליק קראוס. שמעתי פעם בכנס גנאולוגיה כי הוא נצר לצדוק הלוי קרויז, מי שעלה ב-1822 ממוגילוב היה בעלים של החאש על שמו בעיר העתיקה והיה אביה של רחל אשת סב סבי משה זאקס.

    השבמחק
  3. פוסט יפה, תודה. רק הערה קטנה, מעל לשיר "בלדה לעוזב קיבוץ" כתוב "וכאן הוא שר עם ג'וזי כץ (שהייתה גם אשתו) את 'בלדה לעוזב קיבוץ'" - הניסוח עשוי להטעות מכיוון שהביצוע הוא לא של שניהם אלא הביצוע המוכר של להקת כף התקווה הטובה. חשבתי לתומי שמדובר בגרסה פחות מוכרת בם שרים רק שניהם (סטייל אלבום שירי מרים ילן-שטקליס שהם הוציאו). שבת שלום!

    השבמחק
  4. איזה יופי הוידיאו הזה של קוטנר - תודה! משתפת מיד בפייס!

    השבמחק
  5. צבי הרדוף, רחובות13 בפברואר 2015 בשעה 16:10

    אחרי מות- קדושים?
    איני אוהב ומעולם לא אהבתי לא את שמוליק קראוס ולא את שיריו.
    אני תוהה, מדוע זה אני היחד המביע דעה שונה.
    האם כה גדול החשש להתקל בתגובה צוננת? לשחות נגד הזרם?
    קשה לי להאמין שאני היחיד ביקום שלא חבב את התופעה.
    "שיר נוגה" רחוק, רחוק מלהתחרות ב"עטור מצחך" ובעוד עשרות שירים נפלאים

    השבמחק
    תשובות
    1. למר צבי הרדוף, התשובה פשוטה.
      האיש באופן אישי היה אדם קשה ולא נעים במרבית חייו הבוגרים.
      מאידך גיסא, השירים שלו מצוינים, לא פחות. חלקם - ממש מזהירים.
      וכמובן זכותך המלאה לחשוב ולהרגיש אחרת וגם להיות (במקרה זה) יחיד בדעה זו.
      זה הכל.

      מחק
    2. צבי הרדוף, רחובות15 בפברואר 2015 בשעה 0:07

      לאנונימי: למען הדיוק, אני היחיד בדעה זו רק בין אלו שקראו את הקטע וטרחו להגיב עליו.
      במפורש איני היחיד המחזיק בדעתי, ובדקתי זאת בין מספר חברים ומכרים.
      ואגב- האין זה קצת יומרני מצדך לקבוע, על סמך הנכתב למעלה, שאכן אני היחיד וגו'

      מחק
    3. עלי כהן, קופנהגן בשנת 201518 בפברואר 2015 בשעה 21:02

      ,תיקון טעות שאיננה באחריותי - אם יודעי חשבון מבין הקוראים שמו לב לטעות אז אני מוריד את הכובע. מכל מקום - אני לא יודע איך היא נפלה וכאשר העונ"ש של דוד אסף ראה אור עולם הייתי בעצמי בקצה השני של העולם: אי שם בין קוסטה ריקה וקולומביה בתעלת פנמה. כאשר חזרתי אמש למקום "כהונתי" כשגריר עונ"ש בקופנהגן חשכו עיני למראה הטעות בה נכתב שהכנס היה למלאת 60 שנה לגרעין "צבר"וקיויתי שאיש לא יחשוב שאני נוגס כבר בשנתי ה-90 (תעשו חשבון לבד)---הכנס ב-1995 בשער הגולן התקיים לרגל החלפת הקידומה של החברים לסיפרה "6" (ועכשיו תבינו שהשנה אנחנו מחליפים שוב קירומת עוד יותר גבוהה...). אז זהו - זאת האמת וכל האמת אדוני השופט....

      מחק
    4. תיקנתי. עד מאה ועשרים! ותשמרו על עצמכם שם בקופנהגן.

      מחק
  6. עלי כהן, אני זוכר אותך מירושלים. אתה מתמיד להיות איש קופנהגן זה עשרות בשנים!

    השבמחק
    תשובות
    1. עלי כהן, קופנהגן9 בנובמבר 2015 בשעה 19:18

      רק עכשיו (נובמבר 2015) גיליתי את מכתבך.תזכיר לי בבקשה מאין אנחנו מכירים --- תודה

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.