יום שלישי, 3 בפברואר 2015

ברוך הבא: ירושלים עצים סביב לה

כתב וצילם ברוך גיאן

לכבוד ט"ו בשבט, חג האילנות, יצאתי למסע בוטני בין עצי ירושלים. מתברר כי עדיין צומחים בעירנו עצים עתיקים מאוד. אחרים, 'צעירים' יותר, היכו שורש במקומות מעניינים ואף מוזרים ומפתיעים.

במפה המודרנית הראשונה של ירושלים, שפרסם המהנדס והחוקר הבריטי צ'ארלס וילסון בשנת 1865, סומנו מאות רבות של עצים. על הר הזיתים ובנחל קדרון בלטו עצי הזית, במורדות הר הצופים ובמעלה הקדרון צמחו אלות אטלנטיות, ובאזור שבו תוקמנה לימים השכונות ממילא, ימין משה וטלביה ניטעו עצי זית ועצי תות לגידול תולעי משי. מאז עברו כבר מאה וחמישים שנה ומעניין מה נשאר מכל אלה... 

נצא אפוא לטיול בשכונות העיר בעקבות עצים מיוחדים.

א. שורת האקליפטוס

ברחוב ראובן, שבשכונת בקעה בדרום ירושלים, בוקעים מלב הכביש שמונה עצי אקליפטוס עתיקים. דוד אסף, עורך הבלוג, שגר בסמוך, טען באוזניי כי עצים אלו ניטעו לפני יותר ממאה שנה, בשלהי התקופה העות'מאנית. לך תוכיח...

לשבחה של העירייה ייאמר, כי על אף שהרחוב צר ונהגי משאיות נאלצים לא פעם לעלות על המדרכה (ראו בתמונה), היא אינה מנסה לכרות את העצים המרשימים הללו בשם הקידמה והפיתוח.


האקליפטוסים של רחוב ראובן

ב. אלה אטלנטית

בחצר בית החולים סן-לואי, שבמתחם הצרפתי, מול 'השער החדש' של העיר העתיקה, צומחת אלה אטלנטית גבוהה. זהו כנראה העץ העתיק ביותר בירושלים, ויש האומדים את גילו בשמונה מאות שנה ואולי אף יותר.

העץ מגיע לגובה הבניין. לפני שהוקם בית החולים היה מוכר העץ כמקום צל ומנוחה, בואכה שער יפו, שדרכו נכנסו עולי הרגל לירושלים. העץ הענקי ניצב איתן עד היום. בשלכת הוא נראה כמת, אבל מדי שנה הוא קם לתחייה.


אלה אטלנטית בחצר בית החולים סן-לואי

בעבר היו אלות אטלנטיות רבות פזורות בעיר ובאפיק נחל קידרון, אך היום הן מועטות. 


אלה אטלנטית ברובע המוסלמי (מבט מן החומה)


אלה אטלנטית בבית הקברות המוסלמי, לרגלי החומה המזרחית


אלה אטלנטית ליד 'מערת האריהבגן העצמאות

אלה עתיקה נוספת מכסה ומסתירה את 'מגדל הגופרית'. זהו מגדל עות'מאני שהיה בן שלוש קומות ונבנה במאה ה-16, והוא צמוד לחומה הדרומית לא הרחק משער ציון.


אלה אטלנטית מכסה את 'מגדל הגופרית'

ג. אויר הרים וריח אורנים

סמוך לכנסיית השילוש הקדוש שבמגרש הרוסים צומחים עצי אורן עתיקים, חלקם מעוקלים ונוטים על צדם ונראים כאילו מישהו פיסל אותם בטבע. 




זו חורשת האורנים שיצחק שלו הזכירה בספרו 'פרשת גבריאל תירוש' כמקום מנוחה וכנקודת תצפית על הר הצופים.

יצחק שלו, פרשת גבריאל תירוש, ספריה לעם, 1964, עמ' 9

חורשת האורנים הישנה הפכה למגרש חנייה מכוסה אספלט, אבל כמה עצי אורן מקוריים נותרו. גם צריף 'המחנות העולים', שהוזכר גם הוא בספרו של שלו, עדיין עומד על תילו.



אורנים עתיקים ניתן לראות גם בחצר הסמינר להכשרת כמרים שנמצא ברובע הארמני בעיר העתיקה. 



ברחוב אלחריזי 19 שבשכונת רחביה, לא הרחק מן הצריף שבו גרו בשעתו יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית (היום יד יצחק בן צבי), הוקם הצריף השני של השכונה על ידי רופא העור אריה דוסטרובסקי. בבית דוסטרובסקי בנו חומה שמתחשבת בעצים העתיקים שניטעו שם ומאפשרת להם להמשיך ולצמוח. 


עץ אורן בחומת בית דוסטרובסקי
על גזע עץ הקזוארינה בכניסה לבית דוסטרובסקי נקבע מספר, חלק מתכנית הגנה על עצים עתיקים בירושלים

ד. על חומותייך ירושלים הפקדתי עצים

קירות האבן העבים, בבניה הירושלמית המסורתית, עשויים מתערובת של אדמה ואבנים, המכונה דֶּבֶּש, והיא תשתית נוחה ודשנה גם לצמחים. כאשר בתים ננטשים  כמו הבית הזה ברחוב יפו, אחד מבתיה הרבים של משפחת ולרו – צומחים עליהם עצים.



עץ כזה צומח גם בין שרידי בית הכנסת 'תפארת ישראל' שברובע היהודי.



מן החומה ההרוסה של בית המורים בבית ספר 'אליאנס' עלה שיח הטבק.



ואף על חומת בית הקברות הארמני בהר ציון צמח עץ שקד לתפארת.



ה. ברוש שפל צמרת

ישנם בירושלים עצים המתנשאים לגובה רב. כזה הוא עץ הברוש ברחוב עמוס שבשכונת גאולה, שקיצצו את ענפיו ולראשו הותירו ציצית בלבד. העץ הזה זוכר, מן הסתם, את השכונה עוד מהימים שהילד עמוס קלוזנר שיחק בסימאטותיה ולימים הנציחה ב'סיפור על אהבה וחושך'.


ציצת הברוש ברחוב עמוס

ו. אל האור

ברחוב המלאך שברובע היהודי טיפס העץ גבוה-גבוה כדי להגיע אל סם החיים, האור.



ועץ אזדרכת, ליד 'בתי מחסה' שברובע היהודי, צמח גם הוא מעל מידותיו כדי להגיע אל האור.



ז. קב חרובים

בחצר הקלויסטר שבכנסייה הלותרנית, בלב הרובע הנוצרי, צומח עץ חרוב שגזעו נמתח לגובה רב ובשל כך צומצם רוחבו.



בירושלים יש גם שדרה של עצי חרוב, למיטב ידיעתי היחידה בארץ. העצים ניטעו בשדרות בן מיימון שבשכונת רחביה.


החרובים בשדרות בן-מימון

ח. אלון השעם

הידעתם שבעירנו צומחים אלוני שעםאני לא ידעתי, ועל כן הופתעתי לגלותם ליד בית המשפט העליון, בקרית בן גוריון.





ט. איש תחת תאנתו 

עצי תאנה צומחים בירושלים במקומות מפתיעים. העץ החביב עליי נמצא בפתח מערה ביער ירושלים.



עקבתי אחרי העץ לאורך עונות השנה, וכך הוא נראה בשלכת.



בשכונת בית ישראל מציצה התאנה מן הקיר. ארון של ספרי קודש מכסה את העץ ועל מחזה זה ניתן לומר 'איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו'...



י. עצי החוֹר

בכניסה לבית החולים 'הדסה' בהר הצופים צמחו עצי אורן מרשימים. כשמיקמו את עמדת השמירה והביקורת לא רצו פרנסי המקום לוותר על העצים והתקינו בתקרה חורים, כעין ארובות, ודרכם ממשיך העץ לצמוח לתפארת.



בכניסת האוטובוסים לקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים נבנו קורות בטון לקירוי ולצל. עץ האלון הענף, שעלה וצמח עם השנים, חיפש מקום לענפיו וקירבה אל אור השמש, ומצא אותם בין הקורות.



ברחוב אבן עזרא בשכונת רחביה הציבו בעלי הבית שער חדש ולעצי הקזוארינה הם התקינו חורי ארובה, כדי שימשיכו לצמוח דרכם ויסמנו בחֵן את הכניסה לבית.



הגדילה לעשות משפחה הגרה בשכונת אוהל משה, סמוך לשוק מחנה יהודה. גרם מדרגות נוסף לבית וכדי שהעץ הוותיק, שהיה כאן לפניהם, ימשיך לצמוח  הם בנו את גרם המדרגות עם חור מסביב לעץ.


מַיִשׁ

ולסיום, הנה עץ המיש המרשים שצומח בהר הבית. על פי האגדה ניחן העץ בסגולות לגירוש שדים. לפי מסורת מוסלמית, שלמה המלך הוא שנטע עצים אלו כדי להתגבר על אשמדאי ועל הרוחות הרעות שאיימו להפיל את חומות המקדש. רק אחרי שניטעו העצים ניצב המקדש על מכונו. צילמתי תמונה זו בשנת 1992, בעין הסערה.



34 תגובות:

  1. תודה,
    יש אולי נ.צ. של העץ בתוך המערה?

    השבמחק
    תשובות
    1. אין לי נ.צ של המערה.אם תלך בשביל ביער ירושלים המקיף את יד ושם יש להניח שתגלה אותה.בהצלחה

      מחק
  2. ברוך, תודה רבה. מעניין וכייף לגלות...

    השבמחק
  3. תודה, ברוך, כתמיד. אגב,אם אינני טועה, צומחת אלה אטלנטית מרשימה ליד המוזיאון האיסלמי (עדיין קיים?) הצמוד למסגד אל-אקצה. תמיד התפעלתי מכך שעץ אֵלָה צומח במקום בעל מסורת של קדושה בת אלפי שנים. אולי היה נושא לפולחן...

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן האלה עומדת.קצוצה אבל זקופה.המוסיאון למיטב ידיעתי לא פתוח

      מחק
  4. אפרופו "עצי החור". מעניין לדעת שגם בבני ברק ניתן לראות מחזה דומה.
    המעוניין יסור לרחוב יואל בעיר שם בחצר בית הכנסבת נאות יוסף נחנך לפני זמן מה מבניה נוף לתפילה ובגגו שלושה חורים מהם מבצבצים עצי אלון (כמדומני) גדולים.

    השבמחק
  5. כדאי להוסיף לרשימה היפה גם עצים נדירים יחסית כמו האלון המצוי בשכונת שרפת בחוות מוסא אל עלמי, אלת הבוטנה הגדלה בחצר ברחוב הנביאים 23 ליד בניני המיסיון הפיני שננטש, עצי הארז הימלאי שניטעו ב-1931 בחצר המוסדות הלאומיים וארז לבנון שגילו כ-130 שנה ושניטע על ידי הנזיר אלפונס רטיסבון. במנזר האחיות ציון בעין כרם, עצי הגרוילאה החסונה השתולים בדרך בית לחם, קטלב מצוי שפרט אחד ענק צומח בבית הקברות הבריטי בהר הצופים, צות לבן שמטעים גדולים נשתלו המאה התשע עשרה, קנתה הכנסייה היוונית-האורתודוקסית חלקה גדולה של קרקע שהשתרעה מגיא בן-הינום מערבה, לכיוון עמק המצלבה ונטעה שם אלפי עצי תות מתוך מגמה לבסס תעשיית משי. לימים התברר כי המוצר לא היה מספיק טוב והעצים נעקרו. שריד לעצי התות נמצא בשכונת אהל משה בירושלים שם אפשר לראות חורשה קטנה של עצי תות ("גן התות") שהיא זכר לניסיון לגידול תולעי משי לתעשייה בירושלים. עצי תות אלו מוזכרים באחד משירי הגעגועים של יוסי בנאי לירושלים של ילדותו. וחייבים גם להזכיר את עצי הזית בגת שמנא.
    ועוד כדאי להזכיר את פסליו של קדישמן בפינת רמבן דיסקין ופסל-עץ הזית שנבנה על ידי רן מורין סמוך לקיבוץ רמת רחל.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הרחבת היריעה...

      מחק
  6. שמעון תודה רבה על רשימת העצים הירושלמית המפורטת.צריך רשימה נוספת או שמא ספר...ברשימתנו הצנועה רוב העצים הם פחות מוכרים לציבור וצמחו במקומות מפתיעים.מאוד מעריך את תגובתך

    השבמחק
  7. On the side of the road from T-A to Jerusalem, not far from Shaar Hagai, is a large grove of Eucalyptus trees. I seem to remember reading (decades ago) that they were planted by Australian troops in the First World War. Is my memory playing tricks on me, or can one of the learned readers help me here? Plus -- in this article - any chance of identifying Latin names of the various species??

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על תגובתך פול .אני לא שמעתי על חורשת האקליפטוס שאתה מזכיר.לענין השמות הלטיניים של העצים נחשוב על כך בפעם הבאה.

      מחק
    2. response to Paul Shaviv: Scientific names of the trees. One easy way to find the scientific names of the trees mentioned in Hebrew is to paste the Hebrew name of the tree into Avinoam Danin's Israeli flora online website. You can paste the Hebrew name in either the Hebrew or the English version of the website. Here is the link to the English
      http://flora.org.il/en/plants/
      This is not "identifying" the trees - if there is a mistake in the Hebrew name of the
      tree, you will have a mistake in the scientific as well.
      Some species are not included , for instance Casuarina. You can also use the Hebrew version of Wikipedia, or just paste the Hebrew name into google and you will get the Hebrew wiki entry - it usually has scientific name.

      מחק
  8. נראה לי שהזיתים באזור גת שמנים עתיקים יותר מהאלה האטלנטית ליד בית החולים סן לואי.

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
  9. אם אני לא טועה, העצים המזוהים במאמר כקזוארינות הם כולם אורן קנרי.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אנונימי!נראה לי שאתה צודק.

      מחק
  10. נפלא! תודה! אשוב וקרא-אראה בעיון ואחפש אותם...חלקם מוכרים :)

    השבמחק
  11. אביבה וולדשטיין6 בפברואר 2015 בשעה 17:40

    כל כך יפה לראות את העצים המעניינים והיפים לנגד אבן ירושלים וארכיטקטורה שלה... שיתפתי בכמה מתמונותיך.

    השבמחק
  12. מישהו יכול לענות ל Paul Shaviv? ברוך או שמעון, אולי?

    השבמחק
  13. מאיר טורניאנסקי6 בפברואר 2015 בשעה 18:26

    העץ שגדל על גג בית משפחת ולרו בתמונה הראשונה בסעיף ד' הוא איילנטוס (Ailanthus). זהו מין פולש שמקורו באסיה ובעיקר סין שמתפשט בקצב אדיר בשטחי בור בירושלים ובמקומות אחרים בארץ. למשל באזור הכניסה לעין-כרם בתום הירידה מהר הרצל כאשר הכביש מבצע סיבוב גדול יש ממש יער של איילנטוס. האיילנטוס מצליח לגדול בשטחים קשים עם מעט מאד אדמה ומים. הוא חזק, גדל מהר ומזריע את עצמו בהתמדה. מצד אחד זהו עץ גדול ומרשים שממלא שטחים ריקים ויוצר נוף מרשים. מצד שני אי אפשר להתעלם מהעובדה שזהו מין פולש שניזון בעיקר מההזנחה המתמדת של שטחים ציבוריים בירושלים. הוא גדל בשטחים בהם האחראים (בינינו בעיקר העירייה...) לא מטפחים עצי נוי חלופיים (כלומר מזניחים ולא נוטעים כלום). מצד אחד הוא פותר את הבעיה של חוסר העצים ומצד שני בוטנאים מלינים כי השפעתו על הצמחייה סביב היא דרמטית וזרה לארץ ישראל

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מאיר על ההערה המחכימה.אכן האיילנטוס נמצא בכל פינה. במגרש החניה ליד ביתי הוא הצליח לבקע את האספלט ולהגיע לגובה ניכר

      מחק
    2. תודה מאיר על ההערה המחכימה.אכן האיילנטוס נמצא בכל פינה. במגרש החניה ליד ביתי הוא הצליח לבקע את האספלט ולהגיע לגובה ניכר

      מחק
  14. א. מצטרף להערה מעל בעניין האיילנטוס. גם בבית הכרם הוא עולה כפורח, או לאורך רחוב בזק.
    ב. מצטרף לשאלה בעניין העצים העתיקים בי-ם: האם אין אלה הזיתים בחצר כנסיית האומות בגת שמנים?

    השבמחק
  15. עונג שבת בבוקר! ברוך גיאן, באמת כיף לטייל אתך על גבי מסך המחשב. לרגעים נדמה לי שאני ממש שם, ליד הנופים והעצים שאתה מצלם ומספר עליהם. כשבאתי לגור בירושלים כסבתא (כילדה חייתי בה תקופות מסוימות אצל סבתא שלי...) נהניתי לצעוד לי ברחוב הנביאים ומדי פעם, בימים הנעימים של חודש יוני, להושיט את היד ולקטוף לי כמה תותים מאחד העצים שם. או אולי היה זה ברחוב החבשים? תודה, ברוך, אחלה שבת!

    השבמחק
  16. ערב טוב.
    כתבת "בירושלים יש גם שדרה של עצי חרוב, למיטב ידיעתי היחידה בארץ. ". תיקון טעות: גם בקרית טבעון יש שדרות עצי חרוב. האחת בכניסה לקרית טבעון, בין הכיכר לתחנת הדלק והשניה בין קרית עמל לסמינר אורנים.
    ובנוסף, אני מבקש להפנות את תשומת לבך לעוד עץ אורן מאוד גבוה בירושלים, בחצר האחורית של רחוב הצבי 2 (אחרי תחנה מרכזית).
    תודה על הבלוג שלך. אני מאוד נהנה, ומחכים, בעת קריאתו.

    השבמחק
    תשובות
    1. חן חן עדי.שמחתי ללמוד על טבעון וחרוביה.לענין אורנים יש כמובן עוד רבים,ביניהם במושבה הגרמנית

      מחק
  17. תוספת קלה לעניין האיילנתוס (Ailanthus): זהו העץ הסמלי כל כך בספר "אילן גדל בברוקלין", שהיה להיט אהוב בימי נעורינו.

    השבמחק
    תשובות
    1. עלי כהן, קופנהגן18 בפברואר 2015 בשעה 2:18

      אי אפשר שלא לתהות לתעתועי הגורל - יעל, רעייתו של אהרון חבר, מזכירה את "אילן גדל בברוקלין". את הספר הזה קיבלתי כמתנת בר מצווה מחברי הטוב ובן כיתתי יואל קמר, הלא הוא יואל רקם שלימים הפך לאקורדיונט ומלחין וניהל את מחלקת המוסיקה הקלה ב"קול ישראל". הכיתה בה למדנו יחד היתה בבית הספר "בית הכרם", אחת ה"ילדות" באותה כיתה היתה גילה חבר ז"ל, אחותו של אהרון חבר. גלגול מעניין בפני עצמו.

      מחק
  18. Yes, the tree that grows in Brooklyn is Ailanthus. And also there it is a non-native tree, hated by the nature conservation authorities and labeled as invasive. But this book is another proof to what a few of the comments here observed: this tree can grow in very limited resources - shallow and polluted soil, urban brownfields, etc. Take it or leave it - hate it or let it be.

    השבמחק
  19. תודה על כל הבלוג ועל הרשימה. אלות אטלנטיות יש גם בפינת בית הקברות של ממילא מול מלון "פאלאס" ובמקומות אחרים בעיר. אני תוהה אם כל האלות הללו גדלות שם "סתם" כעצי בר, או שמשו לפני עשרות שנים ככנות לאלת הבוטנה. אם אני זוכר נכון בחצר מנזר סנט רוזרי שברח' אגרון וכן באזור שכונת דניה היו עצי בטנה (נוסף על מה שהוסיף ש' ביגלמן לעיל). לגבי הברושים, כמובן לא נשכח את הברוש הקשיש ממנזר המצלבה שתמונה שלו העלית כאן בכתבה לפני כמה שבועות. ועץ האילנתה שהוזכר כאן לשמצה (ובצדק) - נזכור שהיתה אילנתה ענקית (או היה? לא יודע אם זה היה עץ זכר או נקבה...) ברחוב נחלת שבעה, סמוך ל"תמול שלשום", הגדם שלו אולי עוד שם.

    השבמחק
  20. לכבוד חודש שבט, הוצאנו לאור את החוברת "סיור בעקבות עצים בשכונות המושבה הגרמנית וטלביה"
    לינק למהדורה הדיגיטלית http://www.moag.gov.il/agri/files/siur_etzim.pdf
    את המהדורה המודפסת ניתן לקבל אצל תהילה כהן במינהל קהילתי גינות העיר, רחוב עמק רפאים 12
    tehila@ginothair.org.il

    השבמחק
  21. במושבה הגרמנית ברחוב הילדסהיימר ישנו בית כנסת בחצר בפנים ישנו עץ תאנה עתיק עם גזע עבה במיוחד ומקסים החצר פתוחה כל הזמן חובה לבוא ולהתרשם!!!!

    השבמחק
  22. בשיכון פאג"י, צמוד לבית הכנסת של השכונה, ישנו עץ ברוש מרשים בגודלו. כנראה שהוא אינו זקן במיוחד (השכונה נוסדה בסוף תקופת המנדט לערך), אבל כשהתפללתי בבית הכנסת שם, הוא היה נראה מאוד מרשים.

    השבמחק
  23. בנוגע לעצי התאנה: פעם קראתי שעצי תאנה צומחים פעמים רבות מתוך מערות משום שעטלפים אוכלים תאנים ואח"כ הם עפים ללון במערה, והפרשותיהם שם כוללות זרעי תאנה.
    עץ תאנה יפה צמח מתוך אחת ממערות הקבורה בעלייה מדרך חברון לרמת רחל ליד אתר ההנצחה. נדמה לי שכיום כבר מת.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.