יום ראשון, 15 במרץ 2015

בורא מיני מזונות: קוגל עמלק, פסטה לחנוכה, לחם חסידי וחומציות מוות

א. קוגל עמלק

יום שלא לומדים בו משהו חדש, הוא יום מבוזבז. לי, למשל, לא היה מושג שיש כזה דבר שנקרא 'עמלק קוגל'. קוגל הוא, כידוע, פשטידה, אבל מה עמלק עושה כאן?

גרשון יגל, ששלח לי תמונה זו, הסביר בטוּב טעם, כי ב'שבת זכור' (זו השבת לפני פורים, שבה קוראים בתורה את הפסוק 'זכור את אשר עשה לך עמלק') נוהגין אחב"י לאכול ארבעה מיני קוגל (או קיגל), על פי ראשי התיבות עמל"ק: עפּל (תפוח עץ), מעל (קמח), לאָקשן (אטריות), קאַרטאָל (תפוח אדמה).


ב. פסטה סביבונים

במוצר הייחודי הזה עוד לא נתקלתי בארץ, אבל אף פעם לא מאוחר להתחיל ליבא אותו. מאיר ארד הפנה את תשומת לבי לפסטה הביזארית הזו.


במרשתת מצאתי עולם ומלואו של פסטות לחנוכה. שלל מגיני דוד, חנוכיות וסביבונים, שהולכים נהדר עם רוטב בולונז או כאיטריות במרק העוף שלכם.


ג. זיץ-ברויט

בעבר כבר סיפרתי כאן על 'הבייגל של שפינוזה והלחם של הנביא יחזקאל', אבל זה היה בחו"ל, ואילו הלחם הזה כולו שלנו.

שושי שמר-בלוך מקיבוץ לוחמי הגטאות צילמה את הלחם הייחודי הזה, שיש בו גם יידישקייט ומסורת וגם המון חומצות וחומרים משמרים (שזה פחות או יותר אותו דבר כמו 'מסורת'). מכל המקומות בעולם היא מצאה אותו בחנות בכפר הערבי מזרעה שבגליל המערבי, בואכה נהריה.


אני חייב להודות בבורותי. כבר שני עשורים אני עוסק במחקר החסידות אך לא ידעתי ש'הזיץ' הוא 'אחד מיסודות החס[י]דות'. לא פחות.

ד. מתאילנד באהבה

יפתח מזור טרח לקרוא את התווית שהודבקה על קופסת 'פלחי פרי הספוטה', שיובאה לכאן היישר מתאיילנד. מילא שהסירופ 'מרוכז מאות', מילא שהעברית מזעזעת ('תאריך עדיף להשתמש לפני') אבל מה זה 'מוות חומציות'?

מאיפה התגלגלה השגיאה הזאת? יש לכם השערה?


מכל ההשערות שהגיעו אליי, הכי הגיוני זה 'מווסת חומציות'...


12 תגובות:

  1. השערה פרועה: מוות חומציות צ"ל מווסת חומציות (ציטוט מויקיפדיה: חומר מווסת חומציות או מווסת ערך הגבה הם תוספי מזון המוספים למוצרי מזון וכן מרכיבים במוצרי רחצה ותרופות המשמשים לשליטה בערך הגבה של חומר ולוויסותו )

    השבמחק
  2. לגמרי "מווסת חומציות" - מדובר בחומצת לימון כפי שרואים בקצה התמונה, E330 (שידועה גם כ"מלח לימון")

    השבמחק
  3. נראה לי שהיבואן "ד.ל. שירותי מזון סיני" נתן לעובד הסיני שלו לכתוב את התווית

    השבמחק
  4. אני מתפלא על מוהר"ר הגרא"ד שליט"א שאינו שולט ברזי החסידות. על מה יושבים ולומדים את תורת רבנו? על הזיץ-פלייש!

    ובנפול ממשלת השרה ננוחם

    השבמחק
    תשובות
    1. ואם לא נוחמנו בנפול...
      נצטרך להינחם בהעלאת הזיץ פלייש לראש!

      מחק
  5. אם הקוגל טעים, אני מניח שייתקיים מה שנאמר: "תמחה את זכר עמלק".

    השבמחק
  6. נראה לי שהתרגום של התוית הוא זה האטומטי של גוגל.
    הרבה בדיחות כבר צצו ברשת כתוצאה מתוכנת התרגום הזאת.
    ומוות חמוציות הוא אולי רכז חמוציות, שהוא מן הסתם רצח של הפרי.....

    השבמחק
  7. תמיהני על החוקר הנכבד שטרם שמע על העמלק קוגל בשבת זכור !!

    מייסד המנהג הוא לכאורה האדמו"ר ר' צבי הירש מרקעטשניף זצ"ל מרח' אבינועם ילין בי-ם (נפטר לפני כעשר שנים), שבאופן כללי היה עושה עסק גדול מאכילת הקוגל בש"ק, והוא ז"ל שיסד "מנהג" אכילת ד' קודל בשבת זכור ע"ש עמל"ק כחלק ממנהגי השמחה וצחוק לכבוד פורים.

    זה כמה שגם בעיר הקודש והמקדש ניתן לקנות קודל המורכב מ4 שכבות של 4 המינים הנ"ל בקיטטרינג בית ברח' עזרת תורה בי-ם

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא גם עשה עבודה גדולה משתית הבירה, ידוע שאמר לגבאי שלו שיכניס בקבוק בירה למקפיא, ואחרי כמה דקוק יכניס בקבוק נוסף, וכשהבקבוק הראשון יתבקע - הז הסימן שצריך להוציא את הקבקבוק השני!

      מחק
  8. כ"ק האדמו"ר ר' דוד שליט"א! אני מצטרף למתפלאים כיצד לא ידעת על ה"זיץ" החסידי.
    בחסידויות כמו סלונים ורוז'ין - הזיץ אינו רק אבן יסוד, אלא גם מפתח לגן עדן, בסלונים מקובל שמי שיושב עם החסידים (לאו דוקא סלונים!) בליל שבת, גם אם ייחרץ דינו לגהינם, בליל שבת הוא יזכה לשבת עם בני החבורה, ומשיישב איתם - הם כבר ידאגו שהוא לא יחזור לגהינם וישאר בגן עדן. ובבויאן - המסתעפת מרוזין - מקובל שבזכות הזיצ'ן בליל שבת, יקבלו את פני המשיח.

    השבמחק
  9. אחרי ההודאה על הבלוג הנפלא כרגיל... יש לי רק הערה קטנה בנושא...

    בשבת הזאת שעברה גם כן היה חוב קדוש לאכול שלשה מיני קוגעלים (לעומת הארבעה של שבת פרשת זכור) זאת בעבור שהוציאו שלשה ספרי תורה מן ההיכל בשבת זו. הראשון לקריאת פרשת השבוע, השני לקריאה של שבת שחל בראש חדש, והשלישי לקריאת פרשת החודש (פרשה שקוראים בשבת ראש חדש ניסן או בשבת שלפניו). שמא תשאל מה הקשר בין שלשה ספרי תורה לאכילת שלשה מיני קוגעל? אז התשובה הראשונה והעיקרית היא כמובן מה אנחנו בכלל מבינים בעניינים גבוהים ונשגבים ואם ישנו מנהג כזה אז יסודו בהררי קודש ואין לנו רשות להרהר אחריו וכל המערר אף אתה הקהה את שיניו וכל המרבה להקהות הרי זה משובח ועוד היד נטויה וכו' וכו'. אבל בכל זאת רמז כל שהוא ישנו, שהרי "קוגל" הרי הוא עולה בגימטריה ל "שבת קודש שחל בראש חדש ניסן" ואם שוב יבואו קטני האמונה וישאלו את השאלה המעצבנת / אפיקורסית והלא רלוונטית שהגמיטריה פשוט אינה נכונה ואינה עולה יפה... התשובה ע"ז היא שפשוט צריך לאכול עוד חתיכה מהקוגל (קיגל בהברה חסידית אשכנזית) ועוד חתיכה ועוד חתיכה עד שיעלה המספר אל נכון לגימטריה הנצרכת.

    השבמחק
  10. בעניין אטריות סביבון.

    חנוכה בכלל מביא הפתעות, ממתקים ועוד פרטים שמיוצרים לו. ולא לחג אחר.
    בפרט בחו"ל. (לדוגמא, לא מיצרים אטריות ספר לשבועות, וכו').
    לאחרונה כתב דתי שהיה בחו"ל לקראת חנוכה שאל מכר מקומי על תופעה זו.
    זה נכון, ענה ידידו, משום שחנוכה חל במקביל לחגאות,
    וכקונטרה ותשובה לכל מגוון הפיתויים שמציע הרחוב הגויי בתקופת החגים שלו,
    אנו נאלצים להציג מבחר משלנו ברוח החג,
    שיספק את האווירה, ושלא יסתכלו ויבקשו להנות ממטעמיו של החג ממול.
    כך שחנוכה בהחלט מככב באביזרים ובשואו.
    ולא סתם.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.