יום שני, 9 במרץ 2015

פרנסות של יהודים: מעשה בחייט, סנדלר ושען

רחוב עזה, ירושלים (צילום: קרל פרקינס)

אחת השאלות המטרידות את מנוחת חובבי הפרנסות היא, מה מחבר בין בעלי מקצועות שונים לחלוטין אלה מאלה? בראש ה'מחוברים' הללו נמצאים החייטים, הסנדלרים והשענים, כל אחד מקצוע נכבד וחשוב העומד בזכות עצמו, שנוטים משום מה לשיתוף פעולה מקצועי, למרות ש'תהום אידאולוגית' עשויה להיות ביניהם. האם זו רק 'רוח הזמן', שמחייבת איחודים בין מפלגות שונות כדי לעבור את 'אחוז החסימה' של היכולת להתפרנס בכבוד, או שמא כבר היו דברים מעולם?

פניתי בשאילתה לאיתמר וכסלר, ראש מדור שלטים בעונ"ש, שהשיב לי כך:
פעם, מזמן, הכרתי מישהו שמתחת לגרם המדרגות בכניסה לביתו הייתה תקועה בּוּטְקֶה מתקלפת. על השלט שהוצמד לדלת המרוטה היה כתוב 'סנדלר', ובתוכה ישב איש קטן וכפוף, שמידותיו התאימו בדיוק למידת הבוטקה, ותיקן נעליים ישנות. באותם ימים ישבו להם כפופים בקובותיהם עוד סנדלרים וחייטים ושענים, שמצאו קורת גג תחת גרמי מדרגות של בתים רבים בערים ברחבי הארץ. חזותן המתקלפת של בתים אלה תאמה להפליא את עליבותם של אותם בתי עסק מרופטים. נראה היה כי כמו בעיירה, גם אם לא היתה שם הרבה עבודה היא עדיין הספיקה כדי להתקיים בצמצום.  
היום נעשו מקצועות אלה  שהעוסקים בהם מכונים על ידי שלטונות המס שלנו בשם המטונימי 'עוסק זעיר' – כה זעירים עד שכמעט ונכחדו. אך טבעי הוא, ששארית הפליטה שלהם תתאחד ותתארגן מחדש במסגרת עסקית עדכנית יותר, דהיינו, 'כל-בו תיקונים'. ככלות הכל, 'כל-בו' הוא שלב אחד בלבד לפני 'קניון', ומי יודע אולי עסק משותף כזה ימשוך גם את העוברים והשבים. הרעיון הזה בדיוק מתגשם ברחוב עזה 26 בירושלים.  
למראה המיצב 'כל בו תיקונים חייט, סנדלר, שען, תיקון תיקים ומזוודות' (ובמילים אחרות: 'יהופיץ זה כאן ועכשיו'), שהצמידה הנהלת הכל בו למעקה האבן שבין העסק למדרכה, עלתה בדעתי האפשרות שלסוגת הבדיחות 'יהודי, נוצרי ומוסלמי נוסעים ברכבת', תצורף מעתה גם איזו בדיחה על 'חייט, סנדלר ושען', שנתקעים יחד בכניסה לחדר מדרגות. בדיחות על סנדלרים, חייטים או שענים יש מן הסתם בשפע, אבל בדיחה על שלושתם יחד לא מצאתי. אני מניח שבזמנו של אלתר דרויאנוב איש לא העלה על דעתו שפרנסתם של הסנדלרים, החייטים והשענים תגיע לשפל כזה שייכפה עליהם איחוד כוחות. אבל אם חושבים על היצירתיות שנדרשה כדי ליצור כמה מן האיחודים שנוצרו בפוליטיקה שלנו, והכל כדי לעבור את אחוז החסימה, מבינים שיש בדיחות שרק הזמן והמקום יכולים ליצור.  
בארכיוני יש לא מעט שילובים של שני מקצועות, אבל 'טריפל' כמו ברחוב עזה, לא מצאתי.  
סנדלר וחייט
אינסטלטור וחשמלאי
תריסים ונגרים
תריסים ושטיחים
תכשיטים ופינוי דירות

9 תגובות:

  1. נו. הפוסט הפעם לא משהו... מאולץ במקצת
    איני יודע במה עוסק מר וכסלר אבל שמעתי על פרופסורים למחשבת ישראל שגם שולחים ידם בתחומים אחרים (חזון נפרץ בתקופתינו בארץ ובעולם). נכון שהם לא נאלצים לתלות שלט ברחוב או לשאת אותו על גבם.
    אני כמובן מתפרנס מעבודת כפיים כשרברב, חשמלאי ואפילו יודע לעשות דברים נוספים.
    כל הנאמר - ברוח טובה ובהערכה מאד גדולה לבלוג

    השבמחק
  2. אחד הצירופים היותר מעניינים שזכור לי הוא חנות ברמת-גן שבה נמכרו חמרי ניקוי ובולים לאספנים. איני יודע אם עודנה קיימת.

    השבמחק
  3.  בין איך מיר א שניידערל
    א נאדל האלטן קען איך ניט אין האנט;
    שטעל איך מיר ארויס א וויוועסקע
    אז איך פרעס געוואנט
    וגו׳
    אולי אפשר לעשות על כך "גלגולו של ניגון"?

    השבמחק
  4. בבני ברק שלפני כמה עשורים היתה חנות של בני זוג. הוא שען והיא תופרת חזיות. למותר לספר שאף אחד כמעט לא נכנס לחנות. לנשים לא היה נעים שיש גבר בחנות חזיות ולגברים לא היה נעים להכנס לחנות של נשים...

    שניהם כבר שוכני עפר.

    השבמחק
  5. יעקב שקולניקיום שישי, 13 מרץ, 2015

    דן בן אמוץ סיפר על שלט מעניין בירושלים: מתקן תנורים וגם מקבץ נדבות...

    השבמחק
    תשובות
    1. די מזמן סיפרה לי ירושלמית אחת, שנראתה די אמינה בזמנו, שראתה בבית "כלל" בירושלים שלט של שען ומקבץ נדבות. נסעתי לשם במיוחד לצלם אותו אבל לא מצאתי כלום. האכזבה הזאת הצטרפה ללא מעט אכזבות אחרות של שלטים שהיו ונעלמו לפני שהספקתי לצלם אותם ('כאן מייצרים ארנקים מעור הקונה', 'צעצועים לילדים מעץ', 'אצלנו הכל מאמריקה, רק הפיתה עיראקית' ואחרים).

      עכשיו, כשאני קורא כאן שהמקור לסיפור הזה אינו אלא אחד מהוריו של "ילקוט הכזבים", אני חושב- א. שהוא באמת נשמע יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי; ב. שהירושלמית האמינה לא רק היתה גוזמאית בעצמה, אלא שגם הזיכרון שלה לא היה מי יודע מה.

      מחק
  6. הספר שלי בפתח תקוה חולק את המספרה (משתרעת על שני חדרים) עם רעייתו שהיא תופרת. הספר הזה הועסק עד שפרש לגימלאות, בשעות הבוקר כמומחה למנועי מטוסים בתע"א.

    השבמחק
  7. בדיחות על בעלי מקצוע דווקא יש אצל דרויאנוב. אמנם לא יחד על "חייט סנדלר ושען" אבל על חייט וסנדלר יחד דווקא יש ויש.
    בשבת פרשת "תבוא" נשאלה שאלה בבית המדרש : מפני מה לא בלו שמלותיהם ועליהם של ישראל במדבר ? (דברים , כט , ד). נענה חשוב אחד ואמר : לפי שחס המקום על בניו שלא יהיו זקוקים לחייטים ולסנדלרים". (דרויאנוב , הספר המלא , בדיחה 130).

    ואני , הקטן , הייתי מוסיף על זה ברוח ה"בלוג" - וכנראה גם שענים לא היו מי יודע מה , ומשום כך הסתובבו 40 שנה במדבר.

    שבת שלום לקוראי עונ"ש ובחירות טובות עלינו ועל כל ישראל

    השבמחק
  8. החייט השען והסנדלר. הם למעשה אדם אחד. יחיד ומיוחד. מרק. בעל מקצוע אמן. איש מקצוע מדופלם גם בחייטות. גם בסנדלרות וגם בשענות. אכן תופעה הולכת ונעלמת.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.