יום שני, 23 במרץ 2015

שו"ת זיו (ה): סטלה מאריס, קדש וקדושה, עוד על 'מחנה נתן'

נפוליאון מבקר את חולי הדֶבֶר שאושפזו במנזר ניקולאס הקדוש ביפו, 1799 (ציור של ז'אן אנטואן גרו, 1804)

מאת יהודה זיו

א. טעות הגהה בכתובת הנצחה?

שָׁאֹל שָׁאַל שָׁאוּל כוכבי מקיבוץ הזורע (באמצעות יעקב שורר):
בשלט ההנצחה שנקבע בחזית מנזר 'סטלה מאריס', לזכר חיילי נפוליאון, שנרצחו בידי הטורקים ונקברו במקום, מצוטט (בלטינית) הפסוק: 'אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה'. מתחת לפסוק מובא מראה המקום:  
2 Reg. I. 25
כל מכיר תנ"ך מזהה את המקור: קינת דוד, שבספר שמואל ב', א 25. אבל מראה המקום במצבה מרמז, לכאורה, על ספר מלכים ב' (2 Regum). 
בפרק א' של ספר מלכים ב' יש רק 18 פסוקים, וקינת דוד היא כאמור בפרק א' של שמואל ב'. בלטינית נקראים ספרי שמואל: Samuelis, או בקיצור Samאז מה קורה פה, מאז 1799 אף אחד לא עשה הגהה?


והשיב יהודה זיו:
מאז התחלתי להביא חניכים אל מנזר 'סטלה מאריס' (כוכב הים) אשר בראש הכרמל, נהגתי לעצור, לפני כניסתנו אליו, ליד אבן ההנצחה לחיילי נפוליאון ולחוד להם את החידה המסקרנת הזאת. התשובה פשוטה למדי: בספרי 'הברית הישנה' של כתבי הקודש הנוצריים היו שנהגו למנות ארבעה ספרי Regum (מלכים): I-II (שהם ספרי שמואל א-ב שלנו), III-IV (שהם ספרי מלכים א-ב).  
אגב אורחא, את זכר הטבח שעשו הטורקים בחיילי צבא נפוליאון שנדבקו במחלת הדבר ואושפזו ב'סטלה מאריס' שמרו הצרפתים בלבם והמתינו עת ארוכה להזדמנות נאותה להחזיר להם כגמולם. ואכן, משחתת צרפתית, שעגנה במפרץ חיפה בימי מלחמת העולם הראשונה פתחה באש על עמדות הצבא הטורקי שבראש הכרמל. פרשה זו נזכרת במאמרו של יוסי בן-ארצי בספר 'במצור ובמצוק: ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה', בעריכת מרדכי אליאב ובהוצאת יד יצחק בן-צבי, 1991.
ב. קַדֵּשׁ וּרְחַץ

נחל קֶדֶש (מקור: תפוז אנשים)

שאל מורה הדרך יראון שדה:
אני חוטא ומדי פעם מעיין בבלוג וראיתי שיש לך קשר טוב עם יהודה זיו, המומחה לשמות מקומות בארץ, איתו אני מנסה לברר את הופעת המילה 'קדש' בשמות מקומות הרחוקים גאוגרפית אלה מאלה וגם רחוקים מבחינת אוכלוסיותיהם ושפתם. לדוגמא, קדש ברנע וקדש על האורונטס, קדש נפתלי וקדש בגליל. מה משמעותה של 'קדש' בכל המקרים הללו והאם יש קשר ביניהם?
והשיב יהודה זיו:
בארץ ישראל וסביבותיה אנו מוצאים כמה וכמה מקומות, הנושאים את הכינוי 'קדש', וזאת בשל קדושתם – בעבר ואף היום – ללא קשר אל מידת שכנותם זה לזה: 
  • קֶדֶשׁ על נהר אַרְנָת (אורונטס) אל-עאצי שבצפון-מערבה של  סוריה, מקום הקרב הנודע בין פרעה רעמסס השני לבין החיתים; 
  • קֶדֶשׁ בגליל (תל קדש), ממערב למצודת כ"ח (נבי יושע), אשר שרידי מקדש רומי במזרחה מלמדים על קדושת המקום גם במרוצת הדורות והיא אשר הולידה אף את שמו; 
  • קדש נפתלי, עירו של ברק בן אבינעם, שמקומה צופה על ים כינרת; 
  • קדש, שבנחלת שבט יששכר, הנמצאת בסמוך למגידו (תל אבו קודיס) ונמנית ברשימת הערים, אשר כבש פרעה תחותמס השלישי;
  • קָדֵשׁ, היא קדש ברנע, בגבול מערב הנגב וסיני;  
  • קָדָשִׁין (חורבת קַדִיס ליד עין פוריה מצפון-מערב למושבה כנרת). 
בפי הערבים נשתמר השם 'קדש' בצורת 'קדיס' או 'קדייס', שלא לדבר על העיר ירושלים, שמכונה 'אל-קודס' (הקדושה). גם הנוצרים, המקדשים בארצנו אתרים רבים  אם מן 'הברית הישנה' ואם מן 'הברית החדשה' – נוהגים להקדים לשמותיהם את הכינוי 'סנט-' (.St) ואף 'סנטה', כדרך שהם עושים ברחבי העולם כולו, כדוגמת מנזר סנטה קתרינה בסיני או בירת צ'ילה, המכונה סַנְטְיָאגוֹ על שמו של יָאגוֹ (יעקב) הקדוש 
אחיו הבכור של ישוע, שנולד ליוסף הנגר (אך לא למרים/מריה) ושימש לימים הבישוף הנוצרי הראשון של ירושלים.
ג. עוד על מחנה נתן

קוראי מדור זה אולי זוכרים את פרק השו"ת הראשון, 'על שם מי קרוי מחנה נתן' (12 בפברואר 2014), שבו נדונה שאלת מקור השם 'מחנה נתן', בדרומה של באר שבע. עד אז, מוסכם היה על הכל כי הוא קרוי על שמו של החייל נתן אלבז, שמת מות גיבורים ביום 11 בפברואר 1954. והנה, התברר כי המחנה קרוי בשם 'נתן' זמן רב קודם נפילת אלבז.

מאז עלתה החידה על שולחני 'העבדתי בפרך' את דורון אבי-עד, ראש תחום שרותי עיון ומחקר בארכיון צה"ל, כדי לפצח את התעלומה. בסיועו המסור נתברר, בסופו של דבר, כי שלא כמקובל אין מחנה זה נושא את שמו של נתן אלבז, ולמעשה זכרו 'הודבק' למחנה שממילא נשא את השם 'נתן'.

תחילה העביר אלי דורון מסמך מטעם גדוד 13 'גולני', שכארבע שנים לפני כן (מבצע 'מיכאל', 23 ביולי 1950) התמקם באותו מחנה. ברשימת ה'קודים', שצורפה לפקודת ההעברה של גדוד 'גולני' לנגב, מכונה המקום בשם 'מחנה 378  נתן', אך בלי לתת הסבר על מקורו של השם.



מאוחר יותר העביר לי דורון משלוח נוסף של מסמכים, השופכים אור על הפרשה ומתוכם עולה כי מחנה 378 היה פעיל כבר בתקופת המנדט. במסמך אחד במשלוח זה, שאמנם איננו נושא תאריך אך לשונו האנגלית מעידה כי נכתב בימי שלטון המנדט, נמנים, בין היתר, שני מחנות צבאיים בבאר-שבע: מס' 2132 ברשימה הוא מחנה 338: Signals Beer-Sheba (מחנה חיל הקשר, באר שבע) ומס' 2133 הוא מחנה 339: Arab Legion Beer-Sheba (מחנה הלגיון הערבי, באר שבע).

הלגיון הערבי הוקם בשעתו באמירות עבר הירדן (לימים, ממלכת ירדן) ואף חנה שם. אך משפרץ בעיראק מרד רָשִׁיד עָלִי אֶל-כֵּילָאנִי, שאף הסתייע בגרמניה הנאצית (אפריל 1941), הוחש לשם 'הלגיון' כדי לסייע בדיכוי המרד (גם דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, נהרג כשיצא לשם). ובינתיים, יחידות השריון הגרמני, בפיקודו של פלדמרשל ארווין רוֹמֶל, התקדמו עד אֶל-עַלָמֵין שבמדבר המערבי ואיימו על גבול מצרים (מאי 1941-נובמבר 1942). במקום לשוב אל עבר הירדן, כוח של הלגיון הוחש אל הנגב ושם הועמד לרשותו אותו מחנה 339. 

מיהו 'נתן', אשר נתן את שמו למחנה 378, עדיין אין אנו יודעים, ולכן אין לנו אלא לחזור להשערתו של דן גזית ולראות את מקור השם במחנה חיל הַסְּפָר הירדני, שישב בו תחילה וכינה אותו ‘Camp Watan’ ('מחנה מולדת' בערבית), בעקבות שמה של ח'רבת אל-וַטַן הסמוכה במזרח. ייתכן אפוא שיש צדק בדבר, בתיקון קטן אחד: לא חיל הספר הירדני ישב בשעתו ב'קֶמְפּ וַטַן', אלא הלגיון הערבי. 

16 תגובות:

  1. ועוד משהו על קדש. בספרד נמצאת העיר קדיס, שם שמקורו קדש, מהתקופה שהפניקים ("הצידונים") שלטו באזור. כידוע שפתם הייתה כנענית (גם העברית מאותו מקור). עירם החשובה בצפון אפריקה - קרתגו - מקורה בשם השמי "קרת חדשת". כמה קילומטרים ליד קרתגו הייתה העיר הפניקית ששמה "עתיקה" - וברור גם מקורו של שם זה.

    השבמחק
    תשובות
    1. ומי הוא "חניבעל" = המקביל ל"חנניה"?... ואביו, מושל קרתגו, שהרומאים שיבשו כנראה את שמו ותפקידו: "עמיל הקרת" (הממונה על העיר, כמו עמיל מכס...). איזו שפה הייתה מדוברת באגן הים התיכון אם הפניקים היו מנצחים במלחמה?

      מחק
  2. המשפט 'איך נפלו גיבורים' מופיע 3 פעמים בספר שמואל ב'. בפסוק יט'. בפסוק כה' ובפסוק כז'.
    בפסוק יט' כתוב: איך נפלו גיבורים.
    בפסוק כה' כתוב: איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה.
    בפסוק כז' כתוב: איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה.

    השבמחק
  3. TC

    טעות בטעות?
    ואני כל הזמן הסברתי לילדי ש
    2 Reg. I. 25
    מיצג את המילה Regiment שהיא יחידה צבאית.
    האם יש כאן איזה שהוא חייל צרפתי שיכול להגיד אם אני צודק



    השבמחק
    תשובות
    1. תרגום המקרא ליוונית הוא גם ראשית צירופם של ארבעת ספרי שמואל ומלכים לקובץ אחד, המכונה 'מלכויות' –
      ומכאן לימים אף קיצור שמו Regum בתרגום ללטינית, Reg. , במראה המקום של הפסוק החקוק על האנדרטה!
      ואעפי"כ, הלוואי שהיה לנו, כהצעתך, 'רגימנט' של בעלי דמיון פורה כשלך...

      מחק
  4. באשר למקורו של השם "נתן" - אני מתפלא על השאלה...

    הרי כל אחד רואה שמדובר ברשימת קודים שהיא שרירותית לגמרי, למעט העובדה שהאות הראשונה בשם הקוד תואמת מבחינת הצליל לאות הראשונה של האתר שאותו מציין הקוד. (כ' יכולה להחליף ק' וש' מחליפה ס'). רק המקומות "מצרים" ו-"עבר הירדן" יוצאים מכלל זה.

    וכך נחמה = נגב ואילת=אראלה - לא על שם גיבורות בשרות ההגנה או צה"ל אלא פשוט בגלל האות הראשונה.

    כמובן ש"378" הוא חריג בעניין זה, וכדי לציין אותו בקוד מישהו צריך היה לתת לו שם תחילה. בהעדר שם אני מניח שמישהו כינה אותו "מחנה נגב" ולכן העניק לו קוד המתחיל ב"נ".
    מן הסתם, כדרך ההיגיון הצה"לי, מישהו טרח לכתוב את הקוד הסודי ביותר הזה על שלט גדול בכניסה ומאז קיבלנו את מחנה נתן.

    בנאלי, אבל החיים לא תמיד הירואיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם 'מצרים' ו'ירדן' אינן יוצאות מהכלל שציינת, אלא שלפני שם המדינה הוסיפו את המילה 'בני' (כנראה כדי לציין את ההבדל בין שם מקום לריבונות אחרת), ולפיכך: מצרים = בני משה, ירדן = בני ימין.

      מחק
    2. זיכרונות ממחנה נתן... שירתתי שם לא פעם במילואים. סיוט. מחנה עבדים..

      מחק
    3. כפי שכבר נאמר למעלה, הרשימה שרירותית כמעט לגמרי. מכאן שאין טעם לחפש מאחורי הכינוי "נתן" שם אחר שמתחיל ב-נ'. אם היה שם כזה, היינו רואים אותו בטור הימני שבו מופיעים השמות האמיתיים. בנוסף, השרירותיות של הרשימה מחלישה מאוד את הטענה שיש קשר בין הכינוי "נתן" לשם "קמפ וטן". וחוץ מזה, למה להניח שמחנה 339 הוא מחנה 378? אם המספרים שונים, מדובר על מחנות שונים.

      מחק
    4. בעוד מחנה חיל-הקשר הבריטי היה בסיס קבע , מזה שנים – הועמד לרשות יחידת 'הלגיון הערבי', אשר הוזעקה אל הנגב רק כדי ליטול חלק בבלימת גיסות השריון של רומל, מחנה זמני של צריפים ואוהלים. זה, אומנם, הוקם בחיפזון – אך לבד מן המספר הסידורי זכה רק הוא, לצורך טיפוח 'רוח היחידה', גם בשם: 'קמפ וַטַן' (='מולדת'), בעקבות שמה של חורבת מוֹלָדָה הסמוכה; ואף הוא נכלל באותו שיפוץ על-ידי יחידת חיל ההנדסה, בפיקודו של קצין ההנדסה דויד לסקוב – מי שבנה לימים את 'גשר הגלילים' הנודע, בעזרתו חצו כוחותינו את התעלה במלחמת יוה"כ. נראה, כי ב-1950, שעה שהוקצה לגדוד 'ברק' (13) 'גולני', כבר כלל הכינוי 'קֶמְפּ וַטַן', כמסתבר, את שני המחנות הסמוכים זל"ז שבדרומה של באר-שבע: מחנה הקבע עם המחנה הזמני אשר בצידו – אשר נשאו שני מספרים שונים, אך רק שם אחד בלבד: 'קֶמְפּ וַטַן'>'מחנה נתן'...

      מחק
    5. מה מכל זה מתועד, ומה השערות בלבד?

      מחק
  5. בקשה ליהודה זיו: מה מקור השם "שדה תימן" לשדה התעופה מצפון לבאר שבע?

    השבמחק
    תשובות
    1. על פי מסורת נפוצה שדה תימן נקרא על שם מבצע "על כנפי נשרים" (שכונה גם "מרבד הקסמים) שבו הועלו יהודי תימן לארץ בין השנים 1950-1949 (ולאחר מכן). בגלל הצורך בחשאיות הוחלט שמטוסי הקונסטליישן והדקוטה ובהם העולים ינחתו בשדה התעופה הבריטי הקטן שממערב לבאר שבע שהוקם על אדמות השבט הבדווי אבו רקייק (במקום ש"עוברת" לחורבת רקיק בעוד החלטה מוזרה של הועדה לשמות העבריים), וזה זכה מאז להיקרא "שדה תימן". בפועל מצאתי מקורות הטוענים שהמטוסים שנחכרו לצורך המבצע מחברה אמריקאית קטנה נחתו בלוד ולכן אני מצטרף לתהיה על מקור השם הזה.

      מחק
    2. למשה ויובל,
      אענה על שאלתכם במדור שו"ת זיו הבא...

      מחק
  6. בעת מצור עכו על-ידי צבא נפוליאון (1799), אשפזו הצרפתים את פצועיהם במנזר הכרמליתים בראש-הכרמל, הנושא לפיכך את השם 'סְטֶלָּה מָארִיס' ('כוכב הים'). לאחר כשלון המצור ונסיגת הצרפתים חזרו התורכים אל המנזר וטבחו את הפצועים, שנותרו במקום. במרוצת השנים נרקמו סיפורים שונים בדבר המצבה: לדברי לִינְץ' (מן המשלחת האמריקאית לחקר א"י) נקברו כאן 2,000 מחיילי נפוליאון; בעוד החוקר הגרמני סֶפּ טען, כי נטמנו תחתיה הנזירים אשר הוכו עד-מוות בידי התורכים. אחמד 'אל-ג'זאר' פחה, מושל עכו, ציווה לפרק את כל העמודים ולוחות השיש של המנזר והשתמש בהם לבניית מסגדו בעכו (אליאס פרידמן, טבח חיילי נפוליאון על הר הכרמל [1799] והמצבות לזכרם, 'נופים' 19-18/תשמ"ו, עמ' 74-61). במלחמת-העולם הראשונה חיללו חיילים תורכיים את המצבה, כאות שנאה לצרפת. כתגובה, הפגיזה אז משחתת צרפתית מן המפרץ את ביהח"ר 'ואגנר' עם הקונסוליה הגרמנית בחיפה – כיון שהגרמנים היו, כזכור, בני בריתה של תורכיה במלחמה זו.
    על מצבת-הזיכרון בחצר 'סטלה מאריס' כתוב בלטינית: 'איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה?!' (מתוך קינת דוד על שאול ויהונתן); ועל הכדור שלרגליה, בצרפתית: 'הַמַּלָּחִים של "שָׁאטוֹ-רֶנוֹ" [שם המשחתת, שהפגיזה את חיפה] – לזכר החיילים האמיצים של צבא-מצרים [כינויו של צבא-נפוליאון, אשר הגיע לכאן בשעתו ממצרים], שנפלו בהתקפה על "סַנְט-זָ'אן דְ'אַקְר" [כינויה של עכו בימי מסעי-הצלב]. הם נפלו בעת מילוי תפקידם בפאר רב – ואלוהים קיבל אותם אל חיקו לנצח!' (עפ"י יוסי בן-ארצי, המצוטט ב'עונג שבת', עמ' 278; וכן א. כרמל, 'חיפה בימי התורכים').

    השבמחק
  7. מר יהודה זיו,

    כתבת: "תרגום המקרא ליוונית הוא גם ראשית צירופם של ארבעת ספרי שמואל ומלכים לקובץ אחד".
    דומני שההיפך הוא הנכון - הספרים מלכתחילה היו ספר אחד ארוך שכלל את תולדות המלוכה מלידת שמואל ועד סוף הגלות. החלוקה ל-4 באה לעולם בזמן התרגום היווני. התרגום היה אמור להיות נגיש, וספר כה ארוך, שעדיין לא נחלק לפרקים, חולק ל-4 חלקים לנוחות הקריאה. בהמשך פוצלו שמות הספר המחולק, לשמואל ומלכים.
    דומה שבדיקה טקסטואלית ותוכנית, ולו מלמעלה, מראה את הדברים יפה.

    אבי



    [בשוליים: תודה לך על מאמריך המאלפים, אשר מהם לומדים הקוראים - לפחות אני - כה הרבה!]

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.