יום ראשון, 12 באפריל 2015

פה ושם בארץ ישראל: סוף עידן, כניסה בשבת, הדמאה, דאעש במוזיאון

א. 'עֵת לשמור ועֵת להשליך'

עצוב ככל שזה יהיה, צריך כנראה ללמוד לחיות עם חילופי הדורות והשתנות הטְבָעִים.

שייקה מגן מירושלים צילם את 'מגדל האנציקלופדיה העברית' (כולל כרכי העדכונים והמפתחות), כשהוא מונח למעצבה ליד פח המִחְזוּר ברחוב ים המלח, בשכונת ארנונה בירושלים.


אבל יש תחליף.

את עולמות הידע שנצברו בכרכים הישנים הללו, שליוו דורות של תלמידים ושוחרי דעת במשך עשרות שנים, מחליפה עתה, לטוב ולמוּטב, אנציקלופדיה אחרת, זריזה יותר, שגזרתה צנומה והיא תופסת הרבה פחות מקום...



בעלי התוספות

לא עברו אלא ימים אחדים והנה אני מוצא, ברחוב אשר בירושלים, ממש סמוך לביתי, סט עצוב של אנציקלופדיה יודאיקה.

צילום: דוד אסף

גלעד הרשושנים מגבעת שמואל כתב לי:
פתרון מוצלח הרבה פחות לטעמי, בלשון המעטה, לספרי האנציקלופדיה העברית, ניתן לראות בתמונה ובסרטון (שצולמו על ידי בהחבא לפני קצת פחות משנה) המצורפים.



במקום כסאות ומושבים  ספרים.

מדובר במסעדת פועלים המוכרת ארוחות המבוססות על חומוס, פול וכן הלאה, כך שהעניין חמור הרבה יותר... לאחר ראותי כזאת, כמובן לא ישבתי ולא אכלתי, ומאז לא דרכה רגלי במקום בשנית.

אולם אני חייב לציין ,שהפועלים באזור מצביעים ברגליהם (ובישבניהם) ואוהבים כנראה את ארוחות החומוס המוגשות במקום.

ב. שמירת שבת כהלכתה

את התמונה ההזויה הזאת צילם רון חרמוני-להט, אי-שם בחולות מערב ראשון לציון.

בלב הכלום טרח מי שטרח להציב שלט 'אין כניסה בשבתות ובמועדי ישראל' (לחצו על התמונה כדי להגדיל):

'מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם'

יותר מכל, הזכירה לי תמונה זו את סרטו הנפלא של מל ברוקס 'אוכפים לוהטים' (Blazing Saddles), שהוא פרודיה על סרטי המערבונים. באחת הסצינות דוהרת חבורת רוכבי סוסים במדבר, נעצרת ליד מחסום דרכים (Toll Both) ומטכסת עצה כיצד לעבור אותו...





ג. הדמאה או הדמיה?


אלון גלעדי מתל אביב הופתע למראה הכתובת שהתנוססה על קיר באחת החצרות הפנימיות של בית החולים 'שיבא'.

'הדמאה'?  שאל אלון  האם לא צריך להיות כתוב 'הדמיה' (אם כי העיקר שלא תהיה 'הדמעה')?

הפניתי את השאלה לעמיתי הבלשן פרופ' חיים כהן, מהחוג לתרבות עברית באוניברסיטת תל-אביב, והוא השיבני:
המונח התקני הוא 'הדמיה', אבל שגיאה גסה אין כאן אלא אי-היענות לצורתו של המונח התקני (והמקובל). הדמיה/הדמאה הוא כמו הוריה/הוראה, הודיה/הודאה ועוד כיוצא באלו. בקיצור: כשר, אבל במקרה הזה מתמיה.

ד. שירותים בלי ראש

דאעש על הגבול? לפחות בשירותים של מוזיאון תל אביב...

עם זאת, הנכים זכו ליחס מיוחד.

צילום: אלון גלעדי

6 תגובות:

  1. לגבי המונח "הדמאה" - במקרה זה אין מדובר ב"הדמייה", אלא זה מונח רפואי אחר שהיה נהוג לפני מספר שנים והוחלף בינתיים.
    המילה הדמיה או סימולציה (באנגלית: simulation), פירושה הפעלה של מודל תיאורטי או של מכונה מורכבת באופן מבוקר או בקנה מידה קטן, כדי לבחון את האופן שבו יפעלו במציאות. זהו תרגום שאילה מלועזית - המילה האנגלית simulation נוצרה ממשמעות קודמת של "מצג שווא" ובעבר הרחוק יותר מלטינית ממשמעות של דימיון, ולפי זה חודשה המילה העברית.
    המילה הדמאה, או בשמה החדש "דימות", היא תרגום למילה האנגלית imaging, שפירושה יצירת שיקוף או רפרודוקציה של מציאות. במקרה זה, הכוונה לאוסף של שיטות המשמשות ברפואה, כגון אולטרה-סאונד, טומוגרפיה ממוחשבת ועוד. בעבר היה נהוג להשתמש לשם כך בשם הדמאה, אך בשנת 2010 האקדמיה ללשון החליטה על המונח "דימות", שנוצר מהמילה "דמות" (התרגום של image הלועזית). סביר להניח שהבניין המצולם הוקם לפני שנת 2010.

    השבמחק
  2. השקיה=השקאה
    הפריה=הפראה

    השבמחק
  3. בהמשך לדבריו/ה של רוני ה. ועם כל הכבוד לחיים כהן - גם לגבי דבריו: השפה גם מבחינה בין הודייה, שהיא מתן תודה, להודאה, שהיא אימות של האשמה. לא נגיד "הודיה באשמה" ולא נגיד "הודאה על כל הטוב שיש לנו".

    השבמחק
    תשובות
    1. צודקת סימה ג. באמרה "לא נגיד". אכן, בעברית מודרנית סטנדרטית "לא נגיד". אבל מכאן ועד "השפה מבחינה" המרחק גדול. ההבחנה הזאת היא הבחנה של הזמן האחרון. בעברית לדורותיה אין שום הבחנה: "הודיה" ו"הודאה" משמשות שתיהן בשתי המשמעויות. ברכת "מודים" בתפילת העמידה (שמונה עשרה), שעניינה מתן תודה, נקראת בספרות חז"ל ובספרות ההלכה, גם בספרות ההלכה של זמננו – "הודאה"; בתפילת השחר אומרים: "ליתן שבח והודיה" – כך אשכנזים, אך בסידורי בני עדות המזרח – "ליתן שבח והודאה" (תימנים: "הודאה ושבח"); מסכת הוריות שבנשנה עוסקת בהוראותיהם חכמי הסנהדרין, ועוד ועוד.
      ואגב, גם "תודה" משמשת בעברית הקלאסית בשתי המשמעויות, גם במשמעות של הודאה באשמה, וכנמצא למשל ביהושע ז, יט.
      .

      מחק
    2. טובה שרברין, המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העבריתיום ראשון, 19 אפריל, 2015

      חיפוש במאגר המונחים של האקדמיה מעלה כי במונחי האקדמיה יש רק דימות תמורת imaging, והחלופה אושרה לראשונה בשנת תש"ס (2000) כמונח יחיד. כמו-כן תמורת simulation יש רק הדמיה; החלופה מצויה במילוני האקדמיה החל משנת תשל"ג (במילון למונחי עבודה).

      אינני יודעת איזה מונח עברי הילך בשטח תמורת imaging לפני קביעת החלופה דימות, אבל המילה הדמאה אינה מצויה כלל במילוני האקדמיה. גם בזיכרון הדברים מישיבות הוועדה למונחי רפואה משנת תשס"ג ואילך אין זכר למילה הדמאה (אבל נזכרת החלופה דימות). המונח imaging אינו כלול במילון מזי"א או במילון אבן-אודם--רותם.

      מחק
  4. כמובן שעצוב לראות ספרים שמחברים השקיעו בהם את חלבם ודמם מתגוללים באשפה, אך מעציב יותר לראות ספר זה שהשתתפו בו עשרות ואולי מאות מחברים/כותבים ממיטב אנשי הרוח, מושלך לאשפה! ראוי להזכיר כי מצאתי פעם בחנות הספרים של יד שנייה שבבניין כלל בירושלים, כרכים של האנצ"ע במחיר של 1 ש"ח לכרך! לצערי לא היה שם סט שלם, ויתכן שלא הייתי מוכן לשלם דמי מונית ומקום איחסון עבור הסט, אע"פ שספר זה הוא עדיין בין אלה שלא הועלו לרשת הוירטואלית, כנראה באדיבותה הקמצנית והקנאית של ההוצאה שרכשה את הזכויות ממסדה. אני מכיר כמה וכמה חבורים שתפוצתם אולי נמדדת בעשרות עותקים בלבד (במקרה הטוב) אך המו"ל שומר על זכויותיו בקנאות ואינו מרשה להעלות לרשת פן ימעטו 'מכירותיו' ... לעומת זאת ידוע לי על ספר אחד שהמחבר צירף לו דיסק ובו כל הספר (במקום מפתחות...).

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.