יום רביעי, 22 באפריל 2015

בכל זאת, מסמך מרהיב ומלהיב (דוד אסף נגד ב. מיכאל – הסיבוב השני)

בין הדגל לבין הטלית, ירושלים 2015 (צילום: ברוך גיאן)

טעה מי שחשב שב. מיכאל יעבור בשתיקה על מאמרי נגדו, שפורסם ביום שישי שעבר ב'הארץ' וגם מעל דפי עונ"ש ('מגילת העצמאות, בלי מיקרוסקופ'). לא איש כמותו ישפיל מבט ויגיד 'סליחה, טעיתי'. את טורו השבועי (הארץ, 17 באפריל 2015) הוא הקדיש לי במין מכת נגד מבולבלת עם קמצוץ של עלבונות אישיים.

הנה מה שכתב תחת הכותרת 'כן! במיקרוסקופ!':


ציונה שמשי, פסל 'מגילת העצמאות' ברחוב ה' באייר, חולון (מקור: בלוגלי)

התלבטתי אם להגיב או לא, ולבסוף הגעתי למסקנה שחובתי להשיב ואסור להשאיר את הזירה פרוצה לשרלטנים.

זו תשובתי שנדפסה היום (הארץ, 22 באפריל 2015):




חג עצמאות שמח!

בול מגילת העצמאות בעיצובו של משה עמר על מעטפת היום הראשון, 1973 (מקור: התאחדות בולאי ישראל)

26 תגובות:

  1. לדוד אסף היקר- "קנאת" מתדיינים תרבה חוכמה ידע ומבט אחר [אצל הקוראים, לפחות אצלי].
    אנא, אל תהפכו הדיון לריב [שנאת ח''ו] אחים ו/או לביטול אהדדי...
    בתודה על עונ''שך

    השבמחק
  2. עו"ד דרור ארד-אילון, הרצליה22 באפריל 2015 בשעה 11:36

    אינני נוהג לשלוח תגובות (אולי חבל שכך), אבל רשימתך מהיום ב'הארץ' פשוט ריגשה אותי, ככל שרעיונות עוד יכולים לרגש.

    בנועם ובאירוניה שלחת את ב. מיכאל לפינה. יופיה וחשיבותה של מגילת העצמאות, על חזונה ועל כזביה, לא ניתנים להכחשה אלא בעצימת עיניים מוחלטת. המגילה היא לא שיר ולא סיפור הסיטורי, היא מסמך פוליטי שהורכב בקשיים ובפשרות ואף-על-פי-כן, הוא יש העומד בזכות עצמו. כוחו של רגע היסטורי.

    תודה על הרשימה ובהצלחה.

    השבמחק
  3. דוד, בכל הפולמוס ביניכם נוצר לי הרושם שאתה מגן בחירוף נפש שחס וחלילה לא תישחט פרתנו הקדושה, בדומה לאפולוגטיקה רבנית המגינה בחירוף נפש על כתבי הקודש.

    העם היהודי (כמו כל העמים) קיים רק בדמיונם של בני אדם, הדת היהודית (כמו כל הדתות) קיימת רק בדמיונם של בני האדם. מגילת העצמאות היא בסך הכל סיפור וכל הדקויות, המשמעויות שאתם מתווכחים עליהם האם היא כך ולא אחרת, גם זה קיים רק בדמיון.....
    הכל סיפורים בדמיון כדי שכולנו נוכל לשתף פעולה ביעילות בחבל ארץ חסר חשיבות מיוחדת...

    וגם התגובה הזו חסרת חשיבות, לא מעלה ולא מורידה....

    השבמחק
    תשובות
    1. על מה שאת מכנה דמיון, אנשים רבים הקריבו את חייהם, ואנשים רבים עוד ידרשו להקריב את חייהם.
      הזלזול שאת מפגינה בהם חוזר אליך כבומרנג

      מחק
    2. את מאוהבת במילים שלך ואינך מבינה את משמעותן. מה שאת מכנה דמיון, עבור אחרים הוא אמונה, לא בהכרח אמונה דתית. אמונה מזינה דעות ומניעה מעשים, לטוב ולרע. עצם העובדה שמתוך ההתחכמות שלך נוצר מצב טאוטולוגי שבו אינך מייחסת חשיבות גם לדבריך עצמך, מעידה על כך שאת חיה בהבל. אבל לכך כנראה באמת אין שום חשיבות.

      מחק
    3. מאחר ולדבריך מה שכתבת הוא חסר חשיבות, אז לא אטרח ואענה לך במפורט או בכללי על קובץ דברי ההבל חסרי החשיבות שכתבת.....

      מחק
    4. ואולי בכלל גם את דמיון ?

      מחק
    5. יהושע: יש פראיירים בעולם.
      אנונימי: כולנו מאמינים במשהו, אני משתדלת בכמה שפחות.
      גיל: כבר ענית.
      אנונימי: אתה שנון !!

      מחק
  4. דוד, ידידי מנוער......יישר כחך..... שמחתי לראות כי השורש שלך נשאר רענן ויציב

    השבמחק
  5. מה משנה מה נכתב על מה שנכתב על מה שנכתב.... ? משנים המעשים! ומה נעשה שאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד ולגור בכבוד מבלי שאדון האחוזה יעשוק אותם?

    השבמחק
  6. פרופ' יעקב סיון, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב23 באפריל 2015 בשעה 22:14

    אני מברך אותך ומודה לך על כתבתך היום בעיתון "הארץ".

    בשילוב של ידע עם יכולת ניסוח וכתיבה מרשימים נתת ביטוי מצויין ומרגש לתחושות שאני שותף להם ומאמין שכך גם רבים אחרים. דבריך נראים לי כאור שפוי בים של אופנה אשר בשם "קידמה ו"נאורות" מזוייפים חוטאים לאמת ולהבנה הבסיסית. זה ים שהולך ועולה על גדותיו וסוחף איתו את אלה שמתקשים לשפוט נכון מחוסר ידע, יכולת, או של מושגי יסוד מעוותים, או כולם יחד.

    לו היה הדבר בידי הייתי מחייב את מורי ישראל לקורא את דבריך כדי שידעו כיצד להשיב לתלמידים ששאלותיהם, בניגוד לאלו של ב. מיכאל, עדיין באות מתמימות.

    השבמחק
  7. תודה על העמל שהשקעת בשימור השפיות והשכל הישר.
    בדיונים ובפירושים על משמעות מגילת העצמאות נשמטת בדרך כלל מקומה של הפיסקה הבאה:
    "אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו."

    פיסקה צחורת כוונות שכזו מאוד לא סביר למצוא בהצהרה מדינית, חברתית וזהותית בעיתות מלחמה ואיומים קיומיים.



    השבמחק
    תשובות
    1. יש לו לב. מיכאל התיחסות גם לקטע הזה אבל במקום אחר. כל זמן שהגישה היתה סטירית - נוצרה תשתית לדיון ביקורתי בונה.
      ברגע שב. מיכאל עבר להגות פילוסופית כאילו אקדמית, התוצאה מביכה.

      מחק
  8. דוד יקר, יש לי רתיעה עמוקה מטוקבקים (למרות שבאתר שלך בדרך כלל התגובות ראויות וטובות ביותר), ואני כמעט אף פעם לא כותבת כאלה. כשיש לי מה לומר לך, אני כותבת לך ישירות לדוא"ל. אך הפעם אני בוחרת להגיב בפומבי בגלל החשיבות העצומה שיש, לדעתי, לפולמוס בינך ובין ב. מיכאל. השתתפתי אמש במפגש כלשהו והאנשים דיברו על הפולמוס הזה בלהט רב ועם ניצוצות בעיניים. היו שם בעלי דעות פוליטיות שונות, כולל אנשי שמאל מובהקים, וכולם צידדו בך והיו אסירי תודה לך שאתה מעניק להם פה ומצליח לבטא את רחשי לבם ודעתם בחריפות, ברגישות ומתוך ידע רחב. כמה טוב שאתה לא מסתפק באנחת ייאוש, כמו רובנו, למקרא דברי הבלע השקריים של שונאי הציונות ומדינת ישראל, אלא קם ומגיב. תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. צבי הרדוף, רחובות24 באפריל 2015 בשעה 16:16

      סבורני שהמגלה היא הבעת כוונה ותקוה להקמת מדינה שוחרת שלום בתוכה ועם סביבתה, והמעניקה לפרט חופש דעה והבעתה, גם לקשקשנים למיניהם.

      מחק
  9. ".... וגם התהליך הארוך הזה לא התקיים "בארץ ישראל", אלא בארץ כנען. זו לשונו של המקרא". כך כותב ב' מיכאל. כן - הרבה שמות אספה הארץ הזו בדרך, ובזכות המקרא אנחנו מכירים רבים מן הקדומים שבהם.
    אין לי אלא לחזור על תגובתי מהפעם הקודמת

    התנ"כ הוא הטקסט החי היחיד שמהווה כעין "קונקורדנציה" לתרבות השמית הגדולה (שעד היום היהדות יונקת ממנה).
    הטקסט המקראי החזיק ומחזיק בתוכו מידע עצום ורב ערך על עולם שנעלם ועדויות לקיומו נמצאו רק מן המאה ה-19 והילך בחפירות ארכיאולוגיות (עם כל התרומה והבעיתיות שבמדע הזה).
    את התנ"כ אי אפשר לקרוא כפי שקוראים את הרודוטוס, כל נסיון כזה סופו מפח נפש.
    התנ"כ משמר את המידע בשיטה אחרת.

    השבמחק
  10. העיקר הוא לא היכן נוצר העם היהודי או מה הוא הוריש לתרבות העולם, ולשווא הויכוח בעניינים טפלים. בטוחני (למרות שאין לי כל קשר עם ב') שלא על כל מיני ניואנסים במגילה יצא קצפו, אלא על כך שההתחייבות שמדינת ישראל קבלה עליה במגילה, מגילה שהיתה - אל נשכח לרגע - כרטיס כניסה לאו"ם ולחברת העמים, אינה מקוימת אלא מופרת בראש חוצות. המגילה היא שטר חוב למיעוט הערבי לקיים משטר של "שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור", אבל בפועל המדינה גזלה מהמיעוט הערבי אדמות, זכויות כלכליות , חינוך, תכנון ובניה ובעיקר - כבוד. הצילו, הערבים רצים לקלפי, זעק ראש הליכוד, ובעשותו זאת ירק בפניה של הדמוקרטיה הישראלית ומגילת עצמאותה. אני לא רואה מקום לויכוח קשה ואף מעליב בין שני אנשים טובים כמו אסף ומיכאל שהרי שניהם מתעבים גזענות ואפליית הזולת, אכן מיכאל מנתב דבריו בבוטות קיצונית ואילו אסף הוא איש של נתיבותיה שלום, אבל שני הנתיבים חותרים לאותה מטרה של שוויון ושלום ואמת בפרסום.

    השבמחק
    תשובות
    1. רמי, לטעמי היית צודק בעיקרון.
      אם ב' מיכאל היה כותבב בסגנונו את מה שאתה מפרש כאן ככוונתו. למה צריך פירושים אם אפשר לכתוב ישר?

      הצרה היא שהיאוש מוליך לפעמים למבוך ללא מוצא, ואז מה עשינו?
      להתיאש נורא קל.

      מחק
  11. דוד היקר, רוב תודות על הכתבה המדויקת ומדייקת ועל מיקוד הנושאים שעלו בפולמוס שביניכם. מגילת העצמאות כפי שנוסחה מהווה דקלרציה ראויה למדינה אשר קמה בסערת מלחמה. ולמרות זאת, מתעלה למרומי החזון. קוראת לשלום ולאחווה ולשוויון. הגם שבמעלה השנים אירעו לא מעט דברים אשר עומדים בסתירה (ובחלקם אפילו מהותית) להצהרת הכוונות הזו, אין זה גורע ממשמעותה ומהיותה מעין עמוד האש שלפני המחנה. יישר כח.

    השבמחק
  12. חיבור נהדר של הדיון לפרשת השבוע:
    https://www.youtube.com/watch?v=MdHkb05o-Fs

    השבמחק
    תשובות
    1. דוד היקר, לא אומר את כל דברי השבח שיש לומר על מאמר תשובה מפורט ומבריק זה לב. מיכאל, כיון שאחרים כבר אמרו זאת לפני. בכל זאת שגיאה קטנה במאמר שלך, שאינה ראויה לדברים שכותב פרופסור להיסטוריה, שראוי לתקנה: אתה מזכיר את הממלכה המאוחדת ש"הייתה או לא הייתה" במאה השביעית לפנה"ס. בין אם הייתה או לא הייתה, היא אמורה הייתה להתקיים במאה העשירית, או לכל המאוחר במאה התשיעית לפני הספירה. מהמאה השמינית ואילך יש לנו כבר שפע עדויות חיצוניות, ארכיאולוגיות ואחרות על מה שהיה ומה שלא היה כאן.

      מחק
    2. יואב, אתה צודק כמובן. זה היה ניסוח לא מוצלח, שנבע מאילוצי הקיצור של הרשימה המקורית. התכוונתי לומר שלדעתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין, מיתוס 'הממלכה המאוחדת' הומצא במאה השביעית לפנה"ס.

      זו הזדמנות להודות לכל המשבחים, כמו גם למבקרים לגופו של עניין, על תשומת הלב שנתנו לפולמוס זה.

      מחק
  13. נהניתי מצליפות הפולמוס החוזרות שלך בליהגוגיו (ובבורותו) של ב' מיכאל.

    ולעניין העם היהודי וארץ ישראל: בן-גוריון אכן האמין, כי עם ישראל נוצר בארץ ישראל, ואף שהכיר בחשיבותו של מעמד הר סיני לעיצוב דיוקנו של עם ישראל ותולדותיו - הוא דבק בהשקפה, שהעם היהודי לא נוצר במצרים או במדבר אלא קם (וגם נשאר) בארץ.

    הנה קטע מדברים שכתבתי על יציאת מצרים בעיוני דב"ג, כולל ציטוט מאחד ממאמריו:

    מתוך עיוניו בתנ"ך ולפי השערתו על קדמות העברים בארץ, הסיק בן-גוריון כי שבעים הנפש שירדו למצרים (בראשית מו) היו "רק משפחות מעטות, מהמיוחסות ביותר". יורדי מצרים, לשיטתו של בן-גוריון, היו "המכובדים והמיוחסים שבעם העברי" – אך לא היו כל בני העם העברי. יֶתֶר העם העברי נשאר בארץ וחי בה יחד עם שאר עמי כנען. כדוגמה לבני העם העברי שנותרו בארץ הזכיר בן-גוריון את 318 חניכי אברהם (בראשית יד 14), שסביר להניח כי עד לירידת יעקב התרבו והיו ל"קהל של אלפים אחדים". הם, כמו כלל בני ביתו של אברהם, נימולו והצטרפו לבריתו של אברהם עם ה', ובכל זאת "אין סימן וזכר שהם עזבו את הארץ".

    ומסקנתו של דב"ג -
    "הירידה למצרים והיציאה ממנה הייתה מוגבלת למשפחה אחת גדולה, מיוחסת ורבת בנים" – סיכם בן-גוריון והוסיף, שכאשר הגיעו יוצאי מצרים לארץ, חיכו להם כאן כל אותם עברים שלא ירדו למצרים. ולפיכך יכולים היו יוצאי מצרים – מיד עם בואם ארצה, לאחר שעברו את הירדן – לאכול מתבואת הארץ (יהושע ה 11 – 12) "כי הם חזרו לבני עמם שישבו כל הדורות בארץ, יחד עם כמה עמים כנענים אחרים" (דוד בן-גוריון, קדמות ישראל בארצו, שם, עמ' 61 - 63. וכך מסופר בספר בראשית, יח 23: "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים").

    והנה קישור למאמר המלא באתר מקראנט: דוד בן-גוריון - על יציאת מצרים
    http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=22814%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20&source=3413

    בן-גוריון הרבה לכתוב על "סוד הפלא המשולש" - עם ישראל, ארץ ישראל והתנ"ך (המשולש המפורסם מבית מדרשו של הרב צבי יהודה קוק אינו כל כך מקורי, כמסתבר...).
    http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=23611%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20&source=3413

    השבמחק
  14. הופתעתי בעניין שם אחד שמזכיר ב' מיכאל: פונייביץ'. אני תמה מי הוא יהודי זה, שעיצב והעשיר את דמותו של העם היהודי. בבורותי לא שמעתי עליו מעולם.

    השבמחק
  15. כיף לקרוא מישהו שמבין יודע ו.... אוהב את עמו.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.