יום חמישי, 21 במאי 2015

תל צור: יישוב 'חומה ומגדל' שנשכח ותעלומת לבני-האש הסקוטיות

הנפת דגל בית"ר על מגדל השמירה החדש של תל צור. המצדיעים לבושים בבגדי התנועה (אוסף משפחת מחנאי)

מאת ארנון שמשוני

א. 'הספר הלבן' והקמת היישוב הבית"רי תל צור

ביום  רביעי, כ"ח באייר תרצ"ט (17 במאי 1939), פרסמה ממשלת בריטניה, על ידי שר המושבות דאז מלקולם מקדונלד, את המסמך הידוע בכינויו 'הספר הלבן' (השלישי), שבאופן רשמי נקרא 'Palestine: Statement of Policy' (פלשתינה: הצהרת מדיניות).


שער 'הספר הלבן' של מקדונלד (סרוק וניתן להורדה כאן)
ההצהרה, ברוח מסקנות ועידת סט-ג'יימס (17-7 במרץ 1939), ניתנת לתמצות כדלקמן:

  • תוך עשר שנים מפרסום הספר תוקם בשטחי ארץ ישראל המנדטורית מדינה דו-לאומית; הרכב הממשל בה יהיה בהתאם לשיעורי האוכלוסייה היהודית והערבית. 
  • מכסת העלייה היהודית בחמש השנים הקרובות תעמוד על סך כולל של 75,000 נפש; חריגה ממכסה זו תותנה בהסכמת הערבים. האוכלוסייה היהודית לא תחרוג משליש.
  • תוגבל קניית קרקעות בארץ ישראל על ידי יהודים, ובאזורים מסוימים תיאסר כליל. האזור שבו הותרה רכישת קרקעות ליהודים  השרון וחלק מצפון השפלה: חמישה אחוזים בלבד משטח הארץ.

המסמך הדרקוני התקבל בתדהמה ובזעם ביישוב היהודי בארץ (שמנה באותה עת כ-430,000 נפש) ובקרב יהודי העולם.

יום למחרת פרסומו של 'הספר הלבן' כבר נערכו הפגנות המוניות בתל אביב, בירושלים ובחיפה ובמהלכן נפצעו כמאה מפגינים, שישה שוטרים בריטים וקצין צבא. אחד השוטרים מת מפצעיו ועל ירושלים הוטל עוצר.

כותרות העיתונים 'דבר' ו'המשקיף', 19 במאי 1939

מועד אישורו של 'הספר הלבן' בפרלמנט הבריטי נקבע ל-23 במאי, ולקראת יום זה, שחל בערב חג השבועות תרצ"ט, יזמה הנהגת היישוב מבצע חריג, נרחב ומורכב: הקמת שישה יישובים חדשים, בו זמנית. 

מאז הפעלת מדיניות 'חומה ומגדל', בדצמבר 1936, ועד תחילת מאי 1939 עלו על הקרקע 39 ישובים שהשתייכו לשבע תנועות התיישבות ציוניות (הקיבוץ הארצי השומר הצעיר; הקיבוץ המאוחד; חבר הקבוצות; הקיבוץ הדתי; תנועת המושבים; הנוער הציוני; מכבי הצעיר), אך אף פעם לא עלה מספרם היומי על שניים. המבצע המתוכנן התאפיין בתקדים נוסף: השתתפו בו, לראשונה, גם אנשי בית"ר, אלה שכונו 'הפורשים'.

למחרת חג השבועות תואר המאורע בעיתון 'דבר':

דבר, 25 במאי 1939

השתתפות חברי בית"ר במבצע זכתה לתגובות מעורבות בקרב חברי התנועה הרוויזיוניסטית. היו שהתגאו בחלוציותם של המתיישבים, שעלו למקום אשר תנאיו ואקלימו קשים ושלושה ניסיונות קודמים להתיישב בו, בימי העלייה השלישית, נכשלו; והיו שהסתייגו מפעילות התיישבותית, החורגת משיטת המאבק האלים אשר לה הטיף מנהיג התנועה, זאב ז'בוטינסקי. בייחוד חרה לכמה מהם המידע על סיוע כספי וארגוני שקיבלו מתיישבי תל צור מן הסוכנות היהודית והמרכז החקלאי של ההסתדרות, וכפי שאכן נכתב בהמשך אותה ידיעה ב'דבר': 'מוסדות ההסתדרות עמדו במלוא יכולתם לעזרת הגופים. כולם'.


וכך, למשל, פרסם צ' ירובעל, בגיליון 28 במאי 1939 של העיתון הרוויזיוניסטי 'המשקיף', את המאמר 'לא זאת התשובה'. זו הייתה תשובה ביקורתית לפרסום בעיתון היריב, 'דבר'

המגדלור של תל צור (אוסף משפחת מחנאי)

כמנהג הימים, בבוקר שלמחרת העלייה על הקרקע, חג השבועות, החלו לבקר בנקודה החדשה אנשי ההנהגה של בית"ר מרחבי הארץ, וכן ראשי הסוכנות היהודית וביניהם אליהו גולומב ואברהם הרצפלד. ברכה חבס, חברת מערכת 'דבר' ו'עתונאית השטח' שלו, פרסמה את רשמיה ביום 8 ביוני 1939.



ברכה חבס (1968-1900) צילום משנות העשרים

כמה מן העובדות המופיעות בכתבתה של חבס ראויות להבהרה. 

'ימי נערים עברים רוגמים באבנים את אחיהם המתפּקדים ברחובות תל-אביב' – ב'דבר' מיום 19 במאי 1939 דווח, כי ביום ההפגנות נגד הספר הלבן, שנערכו יום קודם לכן בתל-אביב, 'בריונים רויזיוניסטים, מחרחרי ריב ומכשילי הישוב, ארגנו תהלוכה, שבראשה נושא דגל ומתופף, משפת הים לכיכר מגן דוד, ניסו לתקוף את בית העיריה ובית ברנר, רגמו את השומרים באבנים ופצעו יותר מעשרה'. 

'הנציב'  כינויו של מנהיג ארצי בתנועת בית"ר.

'צו' – מעין 'פקודת יום', כנהוג בארגון חצי-צבאי.
צילום: עודד ישראלי


'דגל המנורה המפותל' – דגל בית"ר עם סמל המנורה מתנפנף ברוח (ראו בתמונה למעלה). 

'חורבת אום-אל-עלק מימי חלוצים ראשונים וחצץ וכבישים' – תזכורת לנסיונות ההתיישבות באתר זה בשנים 1923-1920 על ידי אנשי העלייה השלישית  'קבוצת סיגניובקה', 'קבוצת לופט', 'משמר הוולגה'  שכולם הסתיימו בנטישתו. אדמות אום-אל-עלק (היום השטח המכונה רמת הנדיב) היו שטח של כ-11 קמ"ר, רובן אדמות סלע וביצה, ומקצתן חלקות אדמה קטנות שהיו ראויות לעיבוד חקלאי.

'קבר יחיד של נערה חלוצה אשר עלתה באש בכברת ארץ זו' – זהו קברה של צפורה (צשיה) לופט-לנצ'יץ, שנכוותה קשה בתאונה במטבח הקבוצה ונפטרה ביום כ"ז באייר תרפ"ב (1922). בשנת 1956 הועבר קברה לקיבוץ גן שמואל על ידי חבריה. את סיפורה של 'צ'סיה היפה' אפשר לקרוא בבלוג של עודד ישראלי 'מצבות מדברות'.

מתיישבי תל-צור הבית"רים חיו במקום, בתנאים קשים ביותר, קרוב לחמש שנים. בשנת 1942 החלו במעבר הדרגתי לחאן שוני הסמוך, ומשם עברו, בשנת 1946, למושב 'נחלת ז'בוטינסקי' שבפאתי בנימינה. רבים מהם המשיכו לעסוק בחקלאות גם במקומם החדש.

ב. מה עושים לבני-אש מסקוטלנד בתל צור?

מקור: צימר

לפני שש שנים, ערב שבועות 2009, קיימו צאצאי המתיישבים בתל צור ובני משפחותיהם טקס לציון שבעים שנה לעלייה על הקרקע. באתר הנטוש, על גבעת הטרשים שליד המעיין הנקרא היום עין צור, הותקן שילוט על המתקנים ששרדו והוצב שלט מטעם 'המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל'. נישאו נאומים והועלו זיכרונות.

לפני כמה חודשים ביקרנו במקום בהדרכת חברנו הטוב ועמיתי למקצוע (רפואה וטרינרית) ד"ר בני מחנאי, שעשה בתל צור את שנות ילדותו הראשונות. הוריו, עוזיהו (אייזיק) וצפורה, היו חברי פלוגת הגיוס של בית"ר בנהריה, אחת מארבע פלוגות בית"ר שנציגיהן השתתפו בעלייה על הקרקע.

במקום נותרו כמה שרידים מימי 'חומה ומגדל' והם סומנו בשילוט: 'אתר המגדל' (כיום מוצב שם תורן ועליו דגל הלאום), 'בסיס הגנרטור', 'עמדת שמירה', 'סככת צאן', 'תצפית', מגורים, מטבח  ועוד. משפחת מחנאי תרמה ספסל לנוחיותם של קשישים כמונו.



תוך שאנו משוטטים במתחם, שגודלו 1,6 דונם (40X40 מטר), ואשר בו התגוררו בשעתו כארבעים נפש, משכו את תשומת לבנו לִבְנֵי-אש שחוקות, רובן שבורות, אשר היו מפוזרות בשטח וחלקן עדיין מחוברות ביניהן בטיט. על רובן ניתן היה לזהות את האותיות FORTH. לבני-אש הן אבנים שעמידות בטמפרטורות גבוהות במיוחד ולמעשה הן חסינות אש. משתמשים בהן, בדרך כלל, לבניית תנורי חימום ואפייה, במסעדות ובמאפיות, והן מוכרות בשם 'לבני שָׁמוֹט'.



התקשינו להבין לאיזה צורך נזקקו חלוצי תל צור ללבנים כאלו, המשמשות, כאמור, לבניית כבשנים או תנורים גדולים. מתקנים כאלה – למיטב זיכרונו של בֶּנִי – לא היו ביישוב.

חידת השםFORTH  שעל הלבנים נפתרה בקלות בסיוע המרשתת. התברר כי מפעל לייצור לבני-אש בשם זה (Forth Firebricks: Roughcastle Firebrick Worksפעל בין השנים 1965-1892 צפונית-מזרחית לגלזגו שבסקוטלנד.

ועוד התברר לנו, שלבני-אש מהוות נושא לתחביב אספנות מיוחד – Firebrick spotting. האספנים זיהו עד כה לא פחות מ-621 מפעלי ייצור שפעלו לאורך השנים בסקוטלנד. מצאנו במרשתת צילומי לבנים עם כתובת זהה לזו שנשתיירה בתל צור, ואחד האספנים הסקוטים, שעמו היינו בקשר, שמח מאוד להוסיף את שמה של ישראל לרשימת המקומות האקזוטיים בעולם (פרו, למשל) אשר אליהם הגיעו לבני השמוט המהוללות של FORTH


לבני אש לאספנים בחנות עתיקות בדבלין (מקור: Mac's Warehouse)

איך ולאיזה צורך הגיעו הלבנים הללו מסקוטלנד לתל צור?

יגענו ומצאנו.

התשובה התגלתה בספרו של ישעיהו (שייקה) מחנאי, אחיו של עוזיהו מחנאי, שנקרא 'נחלת ז'בוטינסקי: תולדותיה של התישבות בית"רית'. הספר נדפס בשנת תשי"ב (1952), לרגל מלאת שלוש-עשרה (בר-מצווה) ליום העלייה על הקרקע.


 הנה מה שכתוב שם (עמ' 127-126):

צדק שייקה מחנאי באשר ל'תוצרת המשובחת' של הלבנים השרופות, אף כי טעה בזיהוי מקורן. הן לא היו מתוצרת צרפת, כפי שסבר (אולי בשל הצליל הצרפתי של 'שמוֹט'), אלא, כאמור, מתוצרת סקוטלנד. 

חידה גררה חידה: מהו 'ה"רוסטון" היפה שלנו', אשר 'שכן כבוד' בבית המכונה?

ובכן, 'רוסטון' (Ruston) היה שמו של גנרטור בעל מוניטין מתוצרת בריטית, שבשעתו רווח בארץ כמחולל חשמל, בין היתר בישובי 'חומה ומגדל'. גם עליו סיפר מחנאי בספרו (עמ' 85):



מנועי רוסטון יוצרו במפעל בעיר לינקולן שבבריטניה. מפעל זה, שנוסד באמצע המאה ה-19, התמחה בייצור מכונות קיטור, והוא ממשיך לפעול עד עצם היום הזה (בשנת 2003 נרכש על ידי חברת סימנס).

דואר היום, 18 באפריל 1921

כאשר עברו אנשי תל צור לנחלת ז'בוטינסקי, עבר ה'רוסטון' היפה יחד עמם והופעל לשאיבת מים מנחל התנינים.

סמלה המסחרי של חברת 'רוסטון'

ולסיום, קוריוז מתוק-מריר מאלבומו של בֶּנִי מחנאי.

ילדי תל צור משתעשעים עם שני חמוריו של העגלון מאיר קפלן

תמונה זו – בה נראים בני מחנאי על החמור השמאלי וחברו פרויקה גרוס על החמור הימני – נושאת עמה זיכרון כאוב. בשנת 1943, בהיותם בני חמש, הורכבו שני הזאטוטים על גבו של אחד החמורים, שנשלח ללא מלווים לגן הילדים שבמבצר שוני. בדרכה נתקלה 'השיירה' בקן צרעות. החמור השליך את השניים לצדי הדרך ודהר בגפו לשוני. כשהגיע החמור ללא רוכביו יצאו מיד לחפשם ומצאו את פרויקה עקוץ קשה; הוא אושפז וניצל. בני, שהושלך לצד השני, יצא ללא פגע. 13 שנים לאחר מכן, בימי מבצע קדש (1 בנובמבר 1956), נפל פרויקה בן התשע-עשרה בקרב רפיח.

ג. איך מגיעים?



מכביש 652, המוליך מבנימינה אל זכרון יעקב (כביש זה נסלל על ידי אנשי העלייה השלישית מקבוצת אום-אל-עלק), פונים מערבה אל מגרש החניה שליד הכניסה הצפונית (העליונה) של בית הספר 'אורט בנימינה'. מימין, ממש לפני שער הכניסה לבית הספר, מטפס שביל של כמאתיים מטר לכיוון צפון-מערב, אל הגבעה. המקום מסומן בשלט כחול.

אפשר להגיע גם ב'שביל ישראל' מגני רמת הנדיב, הנמצאים כשלוש מאות מטר מצפון-מערב לתל צור. הנוף הנשקף מן הגבעה מרהיב. ההליכה לא קשה והסיפור מרתק.

בסביבה הקרובה תוכלו לבקר גם במעיין עין צור, בבית מרחץ רומי, וכמובן במבצר שוני ובפארק ז'בוטינסקי.

מקור: ויקיפדיה

ועדיין נותרו כמה שאלות פתוחות: מי היה 'היהודי' שבנה כבשן אש מודרני על המורדות הדרום-מזרחיים של הכרמל, שיבר שם את עצמותיו ואיבד את מכנסיו, ומי היה היבואן שממנו רכש אותו יהודי את לבני FORTH שהתגלגלו לתל צור? 

אולי מישהו מקוראי הבלוג יודע?


שלמי תודה לבני ואתקה מחנאי


* פרופסור ארנון שמשוני הוא רופא וטרינר, שבעבר שימש מנהל השירותים הווטרינריים בישראל.

18 תגובות:

  1. לא ידעתי שכפר קרע זה בשומרון

    השבמחק
    תשובות
    1. הכותב מתייחס למשפט הבא מתוך כתבת "דבר" מיום 24.5.1939: "קבוצת הנוער הציוני א' שישבה בהרצליה, עלתה לשומרון, לאדמת כפר קרע לא הרחק מגבעת-עדה". נוסח זה תאם את הטרמינולוגיה שהיתה מקובלת בישוב היהודי עד להקמת המדינה, לפיה "שומרון" כלל גם חלקים מהכרמל , מחוף הכרמל ומצפון השרון. למשל, "מושבות השומרון" כללו את חדרה , גבעת עדה , זכרון יעקב , שפיה , בת שלמה ועתלית , עליהן נוספו בשלב מוקדם גן שמואל וטנטורה.

      מחק
  2. בראשית שנות ה-20' פעלה באזור שוני קבוצת חלוצים מטעם "סולל בונה" שעסקה בהפקת סיד בכבשנים. למיטב הבנתי הם השתמשו בעיקר בכבשני סיד מאולתרים, אבל אולי יש לכך גם קשר לכבשן התעשייתי ולאבני האש.

    השבמחק
  3. סיפור מתוק מריר. תענוג לקרא אותו אך מדכא לקרא "התנחלות אסטרטגי מוקמת בחשאי בין גוש עציון לחברון" -
    הארץ 22.5.2015

    השבמחק
  4. ראובן רפ, נחלת ז'בוטינסקי, בנימינהיום שישי, 22 מאי, 2015

    בהמלצתו של בני מחנאי הגעתי לבלוג ולסיפור על תל צור, המסופר כאן באופן כל כך מעניין. ואמנם, לא יכולת לבחור מועד נכון יותר מאשר בערב שבועות, לפרסם את סיפור תל צור. ההתיישבות, עליה עלו המתיישבים (שהקימו אח"כ את נחלת ז'בוטינסקי, המושב הבית"רי הראשון) בערב שבועות . עד היום, מציינים בני הנחלה את מועד עלייתם על הקרקע בחג השבועות. וזהו גם יום ההולדת של המושב הבית"רי הראשון, השוכן היום בסמיכות לבנימינה, קרוב לשוני (פארק ז'בוטינסקי). ראוי לציין, כי בשוני , קיים גם מוזיאון נחלת ז'בוטינסקי המספר תולדותיה של ההתיישבות הבית"רית הזאת ואת סיפורם של מייסדיה. לפני מספר שנים יזמה הנהלת נחלת ז'בוטינסקי, המתפקדת עד היום כאגודה חקלאית (עם מעט חקלאות, לדאבוננו) הצבת שלטים מול בתי המייסדים ובו סיפורה של כל משפחה. המבקר בנחלת ז'בוטינסקי יזכה לחווייה מעניינת ומחכימה בסיור ברחוב ובשיעור הסטורי קצר. רבים, המגיעים לצפות במופעים באמפי שוני הסמוך , כלל לא יודעים על ההסטוריה המרתקת שידע המקום, ועל חלקם של מייסדי נחלת ז'בוטינסקי, הבית"רים, במקום.

    השבמחק
  5. האזכור לרגימת אבנים בידי נערים עברים מתייחס לפרשת שביעי של פסח. אני מרחיב כאן: https://shilohinsense.wordpress.com/2015/05/22/%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d/

    השבמחק
    תשובות
    1. ארנון שמשונייום שישי, 22 מאי, 2015

      מה לעשות - ברכה חבס התייחסה, בעקבות ביקורה בתל צור בסוף מאי 1939, למסופר ב"דבר" מיום 19 למאי 1939 ולא לפרשה משנת 1933.

      מחק
  6. מרתק. תודה רבה. יעשיר את הדרכותי במקום. בביקור שם מומלץ להמשיך רגלית מערבה בשביל מסומן , כשלושים דקות הליכה, לחורבת עלק (מנצור אל עקב) שבחוטם הכרמל משם נוף נפלא של אזור נחל תנינים. יואב אבניאון

    השבמחק
    תשובות
    1. ערבבת שני אתרים שונים תל אום-עלק והאתר השני חרבת עקב או מנסור אל- עקב

      מחק
  7. תודה לארנון ולבני, שני רופאי בהמות אוהבי אדם וארץ, על רשימה מרתקת. אעיר אך כי בשנת 1932 עלה על הקרקע, בשרון, ישוב אחר בשם תל צור. גם כאן קיים סיפור מרתק על יזמת מורים בגימנסיה הרצליה להקים ישוב חקלאי. היישוב נעלם בסופו של דבר עת נטמע כשכונה במושבה אבן יהודה. לא בדקתי מעולם אם משפחת תל צור מאפיקים עליה נמנה מפקדי ורעי יאיר תל צור ז"ל שאלה השם מישוב זה. ערן דולב

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה תודה לערן. קשה לראות קשר בין קבוץ אפיקים לבין תל-צור שבשרון (אשר הד"ר ברוך בן יהודה היה ממייסדיה ולכלל חקלאות כמעט ולא הגיעה). יותר סביר, אם בכלל, קשר לתל-צור המקורית, הצפונית בגירסתה המוקדמת מתקופת העלייה השלישית. כמה מחברי החלוץ (ליתר דיוק, קבוצת "משמר הוולגה") שהיו שם בשנים הקשות 1922-1923, הצטרפו לקבוץ גניגר ("דגניה ג'"). היתכן שמי מהם או מהקבוצות האחרות שעשו שם הגיע לאפיקים? חומר על תקופה זו מצוי בפרסומיו של אמנון להב באתר יד הנדיב.

      מחק
  8. תודה על כתבה מעניינת, העשירה בחומר מקורי ונוגעת ללב.
    אני מבקש לתרום מעט הקשר היסטורי העשוי לתת לסיפור הזה את הממד הראוי לי. ראשית, מעניין הקשר בין הזיכרון לבין ההיסטוריה העולה מהכתבה. תל צור נשכחה - לא הושכחה - כיוון שלא היה מי שיישא את זכרה. לא במקרה הייתה ההתיישבות הרוויזיוניסטית עניין נדיר - ז'בוטינסקי ותלמידיו העדיפו את ההצהרה המדינית או כל פעולה לגאלית אחרת - כולל הפעלת כוח במסגרת צבאית בריטית (פעולת כוח מחתרתית נכפתה על ז'בוטינסקי הר כגיגית בימי דעיכתו הפוליטית). ההתיישבות לא הייתה חלק מסדר יומם, אלא לעיתים רחוקות. כיוון שכך לא נשאו תלמידיו של ז'בו את המקרים הללו בזיכרונם. טוב אפוא שבאו הכותבים כדי לתקן. הזיכרון - שעניינו בהווה - מייחס היום להתיישבות מקום של כבוד ולא רק אצל יוצאי תנועת העבודה.
    אשר לפרשת 'חומה ומגדל' - נכון להבדיל בין הטכניקה לבין המהות. הראשונה, ידועה. אשר למהות, אפשר לחלק את פרשת 'חומה ומגדל' לשלוש תקופות בהן הוקמו 52 ישובים. הראשונה פרשת תל עמל (ניר דוד) בדצמבר 1936, שם מרד גרעין של השומר הצעיר בסוכנות היהודית ועלה ללא רשותה לאדמות שהובטחו לו בעמק בית שאן. אגב כך נוצר המודל של 'חומה ומגדל'.
    התקופה השנייה מינואר 1937 ועד ינואר 1939 (לערך), הייתה התקופה המרכזית בפרשה: בהנהגתו של משה שרתוק (שרת) ראש המחלקה המדינית של הסוכנות ובתאום הדוק עם הממשל המנדטורי, עלו על הקרקע רוב יישובי 'חומה ומגדל'. כולם על אדמות שנרכשו זה מכבר, כולם לגאליים. האינטרס היישובי נפגש עם זה הבריטי במקום בו אפשר היה לקדם התיישבות שעוכבה מסיבות כלכליות וביטחוניות לצד סיוע במלחמה הבריטית במרד הערבי.
    התקופה השלישית, מינואר עד אוקטובר 1939, עיקרה שימוש בטכניקה של 'חומה ומגדל'. נכון שאחרי ההצהרה המדינית של בריטניה ממאי 1939, היה למספר היישובים שעלו בו זמנית, אפקט הפגנתי. אך גם כאן הייתה זו פעולה לגאלית, בוודאי לא חשאית - המדיניות הבריטית החדשה ביקשה למנוע רכישת קרקע, לא התיישבות על קרקעות בבעלות המוסדות הלאומיים או גורמים יהודים פרטיים. מבחינה זו הייתה התאימה 'חומה ומגדל' לשיטתו של ז'בו. אלא שהוא ואנשיו פרשו מהתנועה הציונית בשנת 1935. עובדה זו יחד עם יחסם האמור להתיישבות, עשו את תל צור לתופעה ייחודית בזמנה.
    היסטורית, היישובים שעלו על הקרקע לפני תל עמל ואחרי עמיר (סוף אוקטובר 1939) אינם חלק מפרשת 'חומה ומגדל'. הזיכרון, וזה בסדר, יכול להרחיב את התקופה ולהכניס אליה גם מוקדמים וגם מאוחרים.
    ושוב, יישר כוח לכותבים.
    מוטי גולני

    השבמחק
  9. מנוע רוסטון שפעל בפרדס באיזור אשקלון נתרם ושופץ על ידי מוזיאון הטרקטור בעין ורד.https://www.youtube.com/watch?v=YBocfPxqDaE

    השבמחק
  10. ראוי להבדיל בין "תל צור" שליד זכרון יעקב, מ"תל צור" הנמצאת כיום בשטחה של אבן יהודה. תל צור הזו, עלתה כמושב ב- 1932, ומונצחת כיום באבן יהודה ברחוב שזה שמו. בליל ה- 10 בדצמבר 1936, ישב בעמדת השמירה בתל צור, זלמן חן. בעת השמירה הגיעה אליו הידיעה המרנינה על הקמת ישוב חומה ומגדל הראשון, "תל עמל" וברוב שמחתו כתב את השיר "שורו הביטו וראו". ליד רחוב "תל צור" באבן יהודה, נמצא רחוב "זלמן חן".
    והנה כמה מעגלים שנסגרים בין שני הישובים. תל צור של זכרון עלתה כישוב חומה ומגדל, ואחד האורחים החשובים שביקרו בה היה אברהם הרצפלד, הוא, הוא האחראי להביא אל מודעותנו, את שירו של זלמן חן.

    השבמחק
  11. לאסף שלום רב,
    ברצוני להוסיף על הידע בדבר היישוב תל-צור. כאשר עלו לקרקע חרשו תלם והשומר הרכוב זלמן חן לימים דובר שירות התעסוקה התרגש מהמעמד וכתב את השיר "שורו הביטו וראו" לימים שרו אותו בבית ברנר בתל-אביב וכאשר עלו לטקס חגוגות תל-עמל בדרך ברכבת העמק למד אברהם הרצפלד את השיר. בהגיעם למקום עלה הרצפלד לברך ובאתוס הניף את ידו ואמור "שורו הביטו וראו" ושר את השיר, כמובן שהשיר הפך כביכול לשירו של הרצפלד אך תמיד רצוי לזכור מי כתבו

    השבמחק
  12. היום ביקרתי במקום. (לא בפעם ראשונה), מתחילים לראות נזקים בשילוט ועוד.
    חשוב שגוף שימור בישראל ייקח על עצמו לשמר ולתחזק את האתר.
    ואולי יהיה שילוט ברור מהכניסה לעין צור שיפנה גם לתל צור.(יש כמה קורות עץ תקועות שם , אבל זה לא מספיק להנחות אנשים שלא מכירים את האיזור)

    השבמחק
  13. קראתי רק הבוקר ביום 17 ספא 2023 את כל הסיפור . אני נולדתי בתל צור , הגעתי עם אמי בטקסי מחיפה ו סיבוב המות בדרך לזכרון ומהכבוד לישוב הובלתי אחר כבוד בארגז על גבו של חמור….. כולנו - בני הישוב , מי שגר בנחלת ז’בוטינסקי ומי שלא - בקשר הדוק כל הזמן ….. יבורכו החלוצים ! ירמי אולמרט

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.