יום רביעי, 11 בנובמבר 2015

ארבעה מי יודע?

הצטברו אצלי כמה פניות של קוראים המבקשים עזרה בזיהויים שונים. אולי מישהו מקוראי הבלוג יודע משהו?

א. פִּילסוּדסקי?



אמיר שומרוני שלח תמונה זו וכתב:
זה צילום של הורי (יושבים שלובי ידיים משמאל), ערב עלייתם ארצה מפולין במרץ 1937. אני מניח שהתמונה צולמה בוורשה, ואם לא שם אז בווילנה. ארבעת החיילים הם חברים ובני משפחה ששירתו אז בצבא פולין. לא הצלחתי לזהות את מקום הצילום ואת המונומנט. מאחורי הכתף הימנית של החייל המסתיר את שלט ההנצחה מבצבצת האות J. קיימת אפשרות שזה יוזף פילסודסקי, שאבי העריץ, ובגאווה רבה ציין תמיד ששירת ב'צבא פילסודסקי'; אני בטוח שהיה שמח מאד להצטלם למרגלותיו... כנגד השערה זו עומדת העובדה שפילסודסקי מוכר יותר במדי צבא ולא בחליפה של איש רוח. אם תמצא לנכון לפרסם ב'עונג שבת' את שאלתי בדבר זיהוי המונומנט ומיקומו, אודה לך מקרב לב.
ככל שהצלחתי להעמיק בתמונה אין זה פסל של פילסודסקי. אולי מישהו מזהה?

ב. יקים וסרטיפיקטים


אורית רוה מקיבוץ עין המפרץ כתבה:
אחרי לכתו של אבי נשארתי עם עשרות תמונות ואני אורגת את המידע לסיפור המשפחתי מהרבה חוטים: קצת מזיכרון סיפורי ילדות, קצת ממכתבים שכתב אבי וקצת ממה שאני רואה בתמונות. התמונה המצורפת אהובה עלי במיוחד והייתי רוצה לדעת עליה עוד פרטים ולהעמיק את הסיפור. 
בתמונה מימין נמצאת סבתא חנה-הנרייטה פרנק, שעל שמה אני קרויה בשמי השני. היא עזבה את ברלין בשנת 1933, התיישבה עם משפחתה בחיפה ועבדה במוסדות התנועה הציונית, בסוכנות ובקרן הקיימת. במסגרת תפקידיה בין השנים 1939-1935 היא נסעה באירופה, גייסה כספים ברומניה, בפולין ובצ'כיה, ובשנת 1937 אף נכנסה בחשאי לגרמניה כדי לבקר את הוריה.  
אין לי מושג איפה צולמה התמונה ומתי, אבל הקירות מדברים: 'הצילו את אחינו מגרמניה! הבו לנו סרטיפיקטים!'.   
אשה אחת בדף הפייסבוק של 'צאצאי ייקים צעירים למען שימור מורשת הייקים', שם פרסמתי את התמונה, הפנתה אותי לידיעה שנדפסה בעיתון 'הצפה', ב-23 בדצמבר 1938:



מכאן עולה שהתמונה צולמה, כנראה, בארץ ובהקשר לאירוע המוזכר בעיתון. גם השנה מתאימה, כי סבתי נפטרה בדמי ימיה בשנת 1942. האם מישהו מן הקוראים יכול להוסיף מידע על אסיפה זו או על התמונה?

ג. מי אתה המהנדס בעל החזון?

בהמשך לרשימתו של בני עוּרי על 'מבשרי' הרכבת התחתית של תל אביב (חשמלית ושמה 'אביבית') כתב לי דן ירדני:
אני מבקש להיעזר בחבורה המובחרת שנאספה סביב אתר עונ"ש כדי לברר את העניין הבא:  
אני זוכר שבנעורי, בתל-אביב של שנות החמישים של המאה שעברה, בקטע של רחוב אלנבי, בערך בין רחוב שיינקין לרחוב נחמני, בצד המזרחי של הרחוב, פעל בחנות לא גדולה משרד של מהנדס (ואולי היה זה ארכיטקט). נדמה לי שהאיש היה עולה מארץ דוברת גרמנית. כבר אז הוא הציע לבנות רכבת תחתית בעיר ותלה על חזית הזכוכית של החנות הפונה לרחוב שרטוטים גדולים ומפורטים של מסלול הרכבת וחתכים של מבנה המנהרות. בין שאר נימוקיו, מעבר לחזונו שהרכבת התחתית תתרום להתפתחות העיר כמטרופולין, הוא העלה רעיון מעניין, שקירות המנהרות גם יעצרו את הזרימה התת-קרקעית של מי הגשמים לים, ובו בזמן גם יימנעו את המלחת מי הבארות על ידי חלחול תת-קרקעי של מי ים לכיוון היבשה (אכן, כבר אז הייתה בעיה כזו, שהשביתה את שורת בארות מי השתייה שנקדחו לאורך שדרות רוטשילד וסיפקו מים לתל אביב). התביישתי אז לפנות אל האיש בחנות, ואני מצר על כך מאוד, אם כי עמדתי דקות ארוכות לפני החלון ולמדתי את הרעיונות שהעלה.
אני תוהה אם מי מקוראיו הנאמנים של הבלוג יודע מי היה אותו מהנדס בעל חזון? 

ד. מרוסיה באהבה

ונסיים במשהו אחר לגמרי: חידון מוזיקלי כייפי, שהכין אלי סט, חובב הזמר הרוסי מקיבוץ גדות. לאלי יש ערוץ יו-טיוב (שיר רוסי+תרגום עברי) ובו הוא מעלה מדי פעם סרטונים של שירים רוסיים שהתנחלו בזמר העברי ובלבבות. קוראי עונ"ש ודאי יזכרו את הרשימה על גלגולי השיר 'שתמיד תהיה שמש', שנולדה מסרטון שהכין אלי.

הפעם לפנינו סרטון בן כעשר דקות שבו צירף אלי סט אחד לאחד 15 קטעי סרטים רוסיים, שבהם הושרו שירים, שרובם מוכרים לחובבי הזמר העברי ומקצתם גם תוארו בעונ"ש במדור 'גלגולו של ניגון'.

נסו לזהותם  התשובות בסוף הסרטון (כשתקליקו על הסרטון יופיע טקסט. הקישו על 'צפה ב-You Tube').



9 תגובות:

  1. איזה יופי להיות ב"עונ"ש". תודה לפרופ' דוד אסף.

    בשיר "ארצי ארצי סביב הרים עוטפת" רשום שהוא מהסרט "לוחמים" (Fighters), התרגום הנכון לשם הסרט "מטוסי קרב".

    השבמחק
  2. לגבי הפסל - מדובר בJózef Montwiłł. והפסל באמת בווילנה.

    https://en.wikipedia.org/wiki/J%C3%B3zef_Montwi%C5%82%C5%82
    http://www.vanderkrogt.net/statues/object.php?webpage=ST&record=lt040


    ראה קישור ל

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן תעלומת התמונה נפתרה גם בעזרת תלמידה מוורשה, אותה פגשתי בקורס הקיץ ליידיש באוניברסיטת ת"א. היא הפיצה לבקשתי את התמונה בחוגיה, עד שנתקבלה התייחסות. המונומנט הוא לזכרו של יוזף מונטוויל, וממוקם בלב ווילנה. יוזף מונטוויל – Józef Montwiłł (1911-1850) היה עובד סוציאלי, בנקאי, פעיל חברתי ליטאי־פולני, שפעל בווילנה. בעקבות ירושה גדולה הפך לבנקאי מצליח, וייחד חלק לא קטן מהונו לפילנתרופיה חברתית ואמנותית. יזם והקים קורסים ובתי־ספר להכשרת בני עניים למקצועות יצרניים ואף לאמנויות, בהם השתתפו, מטבע הדברים, יהודים רבים. הוא ייסד תיאטראות ומוסדות ציבוריים. המונומנט לזכרו הוקם ב-1935, בחזית הכנסייה הפרנציסקנית ברחוב טראקיי בווילנה. נודע בעזרתו ובאהדתו ליהודים, ובשל כך המונומנט לזכרו היה מקום עלייה לרגל ליהודי וילנה ומבקריה, וכמו במקרה של הורי, קיימים צילומים של יהודים למרגלותיו. בוויקיפדיה קיים עליו ערך. בגוגל ניתן לראות את תמונות המונומנט בעבר ובהווה. בביקורי הבא בליטא, בהחלט אלך לבקר את המונומנט ולשחזר את תמונת הורי.

      מחק
  3. דן ירדני
    יתכן שתמצא קצה חוט בכתובת המצורפת .
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91
    בהצלחה

    השבמחק
  4. הכנתי את עצמי לענות על החידון המוזיקלי אך אבוי, הקישורית אינה עובדת

    השבמחק
    תשובות
    1. כבר צוין למעלה: כשלוחצים על הקישורית בפוסט מופיע טקסט שאומר: 'צפה ב-You Tube' - לחצי עליו ותראי את הסרטון ביו-טיוב.

      בכל מקרה זה הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=IBu1_b1gF9o

      מחק
  5. לאורית רוה:
    ב"שירה" - רומן של עגנון המבוסס על אבהביו של פרופסור ייקה בא"י המנדטורית של שנות השלושים - מסופר על נסיונותיה הנואשים של אשת הפרופסור להשיג סרטיפיקטים עבור קרוביה בגרמניה. שמה של האשה הנריאטה.

    השבמחק
  6. לאורית - כנראה מדובר בפעילות של תמיכה והנחיה לעולים חדשים מגרמניה על ידי "התאחדות עולי גרמניה" אשר היתה פעילה בחיפה באותם ימים (אנשי הקרן מצד ימין והעולים החדשים מצד שמאל). ראי מספר קישורים המזכירים פעילות זאת.
    http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19619
    http://yeke-yishuvim.org.il/Article.aspx?Item=818

    לאחר מספר שנים התמזגה ההאתחדות עם "ארגון יוצאי מרכז אירופה"

    השבמחק
    תשובות
    1. לאורית
      זכורני מבית הדודה של אבי שעלתה מפרנקפורט בשנת 1933 שם הייתה תמונה דומה ולמיטב זכרוני (האירוע אותו אני מספר היה בסביבות שנת 1955) היא סיפרה לאבי ולי את ההיסטוריה של התמונות שהביאה משם ושחלקן צולם כבר כאן. בין התמונות הייתה תמונה דומה של אותם שלושה שהיא התרגזה עליהם על כי בעת שפנתה אליהם בחיפה! (היא נסעה המיוחד מתל אביב לפגשם) הם סירבו לטפל בבקשתה לסייע לשתי משפחות של אנשי אגודת ישראל -חברים שלה- שנתקעו בפרנקפורט כשלחלקן היו אישורי עליה ולחלקם לא. ובסופו של דבר הם נעלמו בשואה.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.