יום שישי, 4 בדצמבר 2015

'ממני הרובץ תחת משא הזמן': שיר הקדשה לא ידוע של ש"י עגנון

ש"י עגנון, 1966

מאת יוסף דן*

בין התדפיסים שנאספו בספרייתי במשך השנים מצאתי לאחרונה תדפיס שתמונת עמודו הראשון מובאת להלן. בראשו מתנוסס שיר מחורז שהקדיש לכבודי בעל התדפיס, הסופר הגדול ש"י עגנון.

וכך כתב עגנון בכתב החרטומים המפורסם שלו (ואתם הקוראים, נסו קודם כל לפענח את ההקדשה בעצמכם!):


אם הצלחתם לפענח את הכתב, מן הסתם עשיתם זאת בעמל רב. הנה אפוא הנוסח המלא:
ליוסף דן 
בעל בית וגן 
אשר מזויו מלאים מזן אל זן 
וטעמם הוא כטעם המן 
ובגינת אגוז הוא מטייל ולן 
וחוקר וסוקר ושופט ודן 
ממני הרובץ תחת משא הזמן 
לא ידע מאין לא ידע לאן 
נצבים גמר חתימה טובה לפ"ק [לשם החריזה יש לפתוח את ראשי התיבות: לפרט קטן] 
ש"י עגנון

תאריך ההקדשה מתפענח מהשורה האחרונה: בשנת תשכ"ח חלה פרשת נצבים בכ"ח באלול (21 בספטמבר 1968), יומיים לפני ראש השנה.

עגנון שלח אליי את התדפיס לאחר שקיבל ממני את ספרי 'תורת הסוד של חסידות אשכנז' (מוסד ביאליק, 1968), וזו כנראה הסיבה לרמז על 'גינת אגוז', ספר הגימטריאות של יוסף ג'יקטיליה, המקובל בן המאה ה-13. מתברר שעגנון שמר לעצמו העתק של הדברים, שכן לאחר פטירתו, כאשר ארכיונו הועבר לספרייה הלאומית, סיפר לי רפי וייזר, שטיפל אז בארכיון, שמצוי שם 'שיר לכבודי'.

הקשר ביני לבין עגנון – שהיה מבוגר ממני בכמעט חמישים שנה – נוצר שנים אחדות קודם לכן, בטקס ברית המילה של בנו של מורי המנוח, פרופסור ישעיה תשבי. כמנהגי מאז ומתמיד, חמקתי החוצה באמצע הטקס לעשן סיגריה, ועגנון יצא אף הוא ושאל למעשיי. סיפרתי לו שאני כותב עבודת גמר על רבי יהודה החסיד ועל ספר חסידים. הוא גילה בכך עניין ובשנים הבאות התקשר עמי כל פעם שמצא בכתביו של אחד מחכמי בוצ'אץ' התייחסות לחסידי אשכנז, והיה אומר לי: 'תכניס את זה לדיסרטציה שלך'.

עגנון קישר ביני לבין 'בית וגן', שכונת מגוריי אז, משום שכשנולד בני, בשנת תשכ"ד, בתשעה באב שחל בשבת, צלצלתי אליו להזמינו לברית. כולם ידעו שעגנון טוען כי הוא עצמו נולד בתשעה באב...

ברור היה שהוא לא יוכל לבוא, שכן הברית הייתה, מטבע הדברים, ב'שבת נחמו', והמרחק בין תלפיות לבית וגן לא אפשר הליכה בשבת. הוא שאל אותי: 'איך תקראו לו?', אמרתי: 'אורי'. הוא שאל: 'ומה עוד?', והשבתי: 'שמואל, על שם סבי'. הוא הגיב מיד: 'נו, הוא שמואל ואתה יוסף – אז הכל בסדר'.

הקשר בינינו לבין עגנון קיבל אופי משפחתי כאשר עברנו בשנת תשכ"ח לגור בתלפיות, ברחוב קורא הדורות, סמוך מאד לביתו. ערב אחד, זמן קצר לאחר שכבר השתקענו בשכונה, חזרתי מן האוניברסיטה ואשתי סיפרה לי: 'היה כאן זקן אחד, שאמר לי: את לא מכירה אותי. שמי עגנון, ובאתי לברך אתכם על בואכם לשכונה'. עד היום אינני יודע איך גילה את כתובתי.

מפעם לפעם טיילנו יחד טיול של בוקר ברחוב ביתר, שהיה אז משעול צר. הוא הזמין את ילדיי, אורי ואחותו הגדולה נילי, לשחק בחצרו, חילק להם סוכריות ודרש עליהם באוזניי דרשה מבודחת: 'ילדיך כערוגת הדש"ן – דן, שמואל, נילי'. 


מי יכול היה לשער אז, שכעבור שנים בני יעלה לתורה, ביום הבר מצווה שלו, בבית הכנסת על שם עגנון בתלפיות, שבתו הבכורה, נועה, תבוא לעולם בשעה שהם התגוררו ברחוב עגנון בנהריה, ואילו אני עצמי מתגורר כבר שנים רבות בשדרות ש”י עגנון בירושלים...

פרופסור יוסף דן (מקור: אתר הבית)

* פרופסור יוסף דן הוא חתן פרס ישראל במחשבת ישראל (1997). לפני זמן קצר ראה אור הכרך האחד-עשר בסדרת הספרים פרי עטו 'תולדות תורת הסוד העברית', המוקדש לספר הזוהר (מרכז זלמן שזר).

יוסף דן מציין השנה את יום הולדתו השמונים, ובלוג עונ"ש מברך אותו באריכות ימים ובהמשך חיי יצירה ועמל.

7 תגובות:

  1. עלי כהן -היום קופנהגן. ובעברו ירושלמי4 בדצמבר 2015 בשעה 10:41

    מאחר ואני כמעט משוכנע שיוסי (סליחה - יוסף) דן מקבל את "עונג שבת" ויסתקרן לראות תגובות של קוראי הבלוג
    אזכיר לו שקודם לתלפיות היה גר מאחורי בית הבריאות שטראוס ברחוב צ'נסלור שהוחלף בשמו הנוכחי - רחוב שטראוס
    ויחד היינו מחליקים בסקטים או הולכים ברגל לרחוב המלך ג'ורג' 14 ,למרתף (ויוסי יודע היטב מה שימש מרתף זה).אז יוסי - לא רק אתה חוגג שמונים- גם רבים מחברי ילדותך. מזל טוב..!!

    השבמחק
  2. "(ויוסי יודע היטב מה שימש מרתף זה)"

    חסר כאן שלוש נקודות...? או שזה רק הערה תמימה?
    בכל מקרה, לא אחדור לפרטיות. שיבה טובה ושבת שלום

    השבמחק
    תשובות
    1. ע.כ. ירושלמי בעברו5 בדצמבר 2015 בשעה 9:23

      לא היתה לי שום כוונה לרמוז על משהו 'מסתורי' בדבָרָי על "המרתף ברח' המלך ג'ורג' 14 "-- זה היה הקן המיתולוגי של "השומר הצעיר" בירושלים . זאת היתה פשוט תזכורת קטנה ליוסף דן על חלק בעברו

      מחק
  3. "...חזרתי מן האוניברסיטה ואשתי סיפרה לי: 'היה כאן זקן אחד, שאמר לי: את לא מכירה אותי. שמי עגנון, ובאתי לברך אתכם על בואכם לשכונה'. " זו הערה האמורה לציין את בורותה של אשתו? :) :(...

    השבמחק
  4. סביר שעגנון לא היה מפורסם אז בציבור כפי שהינו היום. לא נראה שהכוונה הייתה לציין את בורותה של אשתו

    השבמחק
  5. הקדשה מרגשת...ומלאת עניין
    וליוסף מזל טוב והמשך יצירה

    השבמחק
  6. Nice post, thank you for sharing with us that inscription

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.