יום רביעי, 10 בפברואר 2016

על דעת המקום: הקו הירוק


מאת יהודה זיו

צבעים רבים הוטמעו במפת ארצנו, בשמות אתרים ויישובים ובמושגים היסטוריים שונים. ברשימה זו נעסוק בכמה דוגמאות הקשורות בצבע הירוק (אף כי מסיבות חינוכיות מובנות נתעלם מ'עלה ירוק').

א. מה ירוק בכפר הירוק?

במפה זו מ-1984 נרשם השם הנכון 'כפר הַיָרֹק', אך הצומת הסמוך נקרא בטעות 'צֹמֶת הַכְפָר הַיָרֹק'

בחייו התנגד דוד בן-גוריון בתוקף להנצחת שמו, ולפיכך גנב אחד מאוהדיו את דעתו ועשה זאת מאחורי גבו. זהו גרשון זַק (1989-1909), איש רב-זכויות ולימים גם חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום החינוך (1986). זק היה מנהל 'בית החינוך לילדי עובדים' על שם א"ד גורדון, שהוקם בשנת 1933 בצפון תל אביב, ובן-גוריון מינה אותו להיות מפקדו הראשון של חיל הים (שכונה אז 'שירות הים'). 

גרשון זק (מקור: אתר חיל הים)

כתום מלחמת העצמאות שב זק אל תחום החינוך והקים בית ספר חקלאי, ששמו הוא 'כְּפַר הַיָּרוֹק' (ודוק: 'כפר' ולא 'הכפר'), שנועד לחנך לאהבת הנוף הירוק ולהפרחת שממות הנגב  חזונו הישן נושן של בן-גוריון. ועדת השמות הממשלתית אישרה שם זה בישיבתה שנערכה ב-29 בדצמבר 1954. 

גם אני נמניתי אז עם גרעין מקימיו של הכפר ולפיכך הייתי שותף לסוד מזימתו של זק, שנותרה כמוסה עד היום'הירוק' לא היה אלא תרגום של 'גְרִין', שם משפחתו הלועזי לשעבר של בן גוריון. ומכאן אף הקידומת 'כפר-', ללא ה"א הידיעה, כלומר: כפרו של הירוק, של גרין, הלא הוא בן-גוריון.

הסוד נותר כמוס, וכך שעה שוועדת השמות דנה בקביעת שם לצומת סמוך (10 ביוני 1980), החליטה לקרוא לו בטעות, על פי כינויו הרווח 'בפי העם', 'צומת הכפר הירוק'. מאז 1994, עם חנוכתו של כביש 5 ('חוצה שומרון'), שודרג הצומת ועתה הוא נושא את השם 'מחלף הכפר הירוק'.

ואם בכך לא די, היום אפילו מתנוססת על שער הכניסה אל הכפר הכתובת: 'הכפר הירוק על שם לוי אשכול'...

שלט הכניסה לכפר הירוק על שם לוי אשכול (צילום: דוד שי; ויקיפדיה)

האגדה מספרת, כי גם בשדה בוקר גנבו בדרך זו את דעתו של 'הזקן', כשאף את צריף המגורים, שהוקצה לו ולרעייתו פולה, צבעו בירוק.

דוד ופולה בן גוריון בפתח 'הצריף', שדה בוקר 1953 (צילום: ורנר בראון; אוסף התצלומים הלאומי)

ב. מה ירוק בנחל הירקון?

שמותיהם של שלושה נחלים בארצנו מלמדים על אופיים: יַרְדֵּן  היורד מן החרמון לעבר ים המלח; יַרְמוּךְ  שזרמו מהיר כדהרת רַמָּךְ (סוס מהיר); ויַרְקוֹן, אשר מקורות מימיו – המכונים בפינו מעיינות ראש העין (או מעיינות הירקון), ובערבית רָאס אֶל-עֵין (ראש הָעַיִן, כלומר תחילת הנביעה)  בבריכת נּוּפָרִים, צמחים שפרחיהם צהובים ועליהם מכסים את פני המים כמרבד ירוק. נראה, כי זה אף מקור שמו של הנהר עצמו  הנמנה לראשונה בתיאור גבול נחלת בני דן: 'וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן עִם הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ' (יהושע, יט 46). המילה רַקּוֹן מקורה, כנראה, מלשון רְקָק, כלומר דק, וממנה נגזר אף רָקִיק, שהוא מאפה דקיק. ואולי היה זה גם שמו של נחל איילון, יובלו הגדול והאכזב של הירקון.

בריכת נופרים (מקור: החממה)

לעומת הירדן והירמוך, שיפועו של הירקון מועט ביותר: בין עינות אָפֵק (30 מטר מעל פני הים) לבין שפכו אל ים התיכון, המרוחק משם 13 ק"מ בלבד בקו אוויר, מתעקל אפיקו מהלך שלושים ק"מ, ומכאן גם כינויו בפי הערבים – נַהְר אֶל-עוֹגָ'א (ההתעקלות). מדובר כמובן בימים שקדמו להטיית זרם מימי הנחל מ'קו ירקון-נגב' אל 'המוביל הארצי', ובאותה עת עוטר הנחל בצמחיית גדות מוריקה, שייתכן כי גם היא נטלה חלק במקור שמו העברי.


שייט בירקון, 1950-1949 (צילום: גבי ענתבי; מקור: פיקיוויקי)

ג. למה אליהו הנביא ירוק ואיך זה קשור לחדרה?

מסורת הערבים ירשה מאיתנו גם את דמותו של אליהו הנביא, שלא מת אלא עלה 'בסערה השמים' (מלכים ב, ב). לפיכך הכתירוהו המוסלמים בכינוי ألخَضَر (אֶל-חַ'צַ'ר), כלומר 'הירוק, הקיים לעד', מלשון حُضْرَة' (חֻ'צְ'רָה), שפירושו 'עשבים ירוקים', כעין חָצִיר בלשוננו ('יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ' – ישעיהו, מ 8). לימים העניקו כינוי זה אף לסַנְט ג'וֹרְג' – קדוש נוצרי נודע, בן העיר לוד, שחי במאה ה-3 ומסורת קדושתו נודעה למוסלמים עם כיבוש הארץ במאה ה-7. בעקבות מסעי הצלב התגלגלה לכאן גם מסורת בריטית קדומה על גבורתו של אותו סנט ג'ורג' שהרג דרקון (ראו עליו בעונ"ש, ברשימתו של ארנון שמשוני, 'גשם, גשם בא: החג של לוֹד').

בשולי מחנה הפליטים דְהֵישֶׁה, שבדרום-מערבה של בית לחם, ניצב שער אבן מסוגנן, המכונה 'בַּוָאבַּת אֶל-חַ'צַ'ר' (שער הירוק), ובראשו תבליט המתאר את הפרש סנט ג'ורג' כשהוא הורג את הדרקון. התבליט מורה על צומת פנייה מערבה, לעבר עיירה הנושאת אף היא את השם אֶל-חַ'צַ'ר, שמוכר בפי הישראלים בהגייה המשובשת 'אל-חַאדֶר'. בעיירה זו אכן מצוי מנזר הקרוי סנט ג'ורג', שראשיתו כנראה במאה ה-16.

קבוצת מטיילים יהודים ליד שער הכניסה 'הירוק' לאל-ח'צ'ר, 1945-1938 (מקור: ישראל נגלית לעין)
שער הכניסה היום (מקור: Flickr)

במלחמת ששת הימים מצאנו את תמונתו של המלך חוסין מתנוססת בכל משרדי הממשל הירדני ותחנות המשטרה שלו. בתמונה החליף המלך הירדני את סנט ג'ורג' ('הירוק') ברכיבה על סוס ובתקיעת רומח בגוף הדרקון, אף כי בתוספת מיוחדת ומשמעותית: אותו דרקון נשא מגן דוד גדול, שייצג את ישראל... אומנם, באותה עת לוי אשכול הוא אשר עמד בראש ממשלתנו, אך אין ספק כי כבר בימיו של בן-גוריון כראש ממשלה ושר ביטחון פיארה תמונה זו את רחבי ממלכת ירדן, ואיחלה לחוסין הצלחה במאבקו בציונים. אפשר אפוא לכנות את התמונה בשם מלחמת ה'ירוק' ב'ירוק'... 

ונחזור לשם הערבי אל-ח'צ'ר, שממנו השתלשל גם שמה של המושבה הוותיקה (היום כבר עיר ואם בישראל) חֲדֵרָה. המילה הערבית ألخُضَيْرَة (אֶל-חֻ'צֵ'ירָה) היא צורת הקטנה של חֻ'צְ'רָה, כינויה של צמחיית הביצות הירוקה, אשר כיסתה בעבר את האזור ושרידיה ניכרים עדיין בשמורת יער חדרה. 

שלוליות ביער חדרה (מקור: ויקיפדיה)

בפי הצלבנים נשתבש צלצול השם הערבי 'אֶל-חֻדֵירָה' והיה ל'לִיקְטֶרָה' (Lictera), ואילו ראשוני המתיישבים היהודים הגו את שמה 'חֲדֵרָה', לשון חדר או מבנה של קבע למגורים. במחזה 'האדמה הזאת', שכתב המשורר והמחזאי אהרן אַשְׁמַן על ימיה הראשונים של חדרה, נקרא המקום בתרגום שמו המקורי – 'יַרְקִיָּה'. ההצגה הועלתה לראשונה ב'הבימה' בספטמבר 1942 וזכתה להצלחה בלתי רגילה (ראו במאמרו של בן-עמי פיינגולד, 'תיאטרון ומאבק: חדרה ו"האדמה הזאת"', קתדרה, 74, 1994, עמ' 156-140).

מקור: ארכיון התיאטרון ע"ש יהודה גבאי, בית אריאלה

בשלהי מלחמת העצמאות, בה נמניתי עם חיילי הגדוד השישי של חטיבת פלמ"ח-'הראל' – בעודנו חונים בניצנה (עוֹגָ'א אֶל-חַפִיר) – הפתיעו אותנו שחקני 'הבימה' שהעלו בפנינו את 'האדמה הזאת'. וכך הדהדו אז במרחבי הנגב השוממים, מפיהם של מייסדי 'ירקיה', דברי נבואת ישעיהו: 'וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה' (יב 3), בלחנו של עמנואל עַמִּירָן (פּוּגָצ'וֹב), אשר הפכו מיד ללהיט ואף לריקוד-עם אהוב.



ד. מה ירוק בקו הירוק?

כבר במפת ילדים זו, שנדפסה בראשית שנות הארבעים, צוייר נהר הירדן בצבע ירוק
(אלף בית גִמָל: ספר לילד, ערוך ומצוייר בידי רחל כספי וצבי מלבנצ'יק, הוצאת 'דעת', תל אביב [1940?])

'הקו הירוק'  הוא הכינוי שניתן לגבולות 'הסכמי שביתת הנשק', שנחתמו בין ישראל לבין שכנותיה בתום מלחמת העצמאות. ראשית שימושו של כינוי זה הייתה בוועדת שביתת הנשק עם מצרים, שישיבותיה נערכו החל מינואר 1949 ב'מלון הַוְּרָדִים' באי רוֹדוֹס. ההסבר המקובל קושר זאת לשימוש מקרי בעיפרון סימון שצבעו היה ירוק. אך האומנם הייתה זו רק יד המקרה? אם נזכור את משמעות השם 'ירוק', בלשוננו ואף בערבית אשר בפיותיהם של שותפינו לאותם הסכמים (מצרים, ירדנים, לבנונים וסורים), אפשר שלא הייתה זו בחירה מקרית. הירוק הרי מסמל רעננות וקיום נצחי...

התקלה היחידה בבחירת הצבע הירוק לסימון גבול שביתת הנשק אירעה דווקא בדיון עם סוריה, שהייתה האחרונה לחתום על ההסכם (20 ביולי 1949). סימונו של 'הקו הירוק' נעשה אז, משום מה, בעיפרון סימון המכונה צַ'יְנוֹגְרָף, שרוחב מכחולו 3-2 מילימטרים, ולפיכך הקו שהוא מסמן על גבי מפה בקנה מידה 1:20,000 משמעותו בפועל בשטח היא 60-40 מטר. כך נותרה מחלוקת בדבר עֵינוֹת נֻחֵ'ילֶה, הבוקעים מצפון לתל דן, שנותרו בתוך עובי קו העיפרון.


קווי הפסקת האש עם סוריה, 1949 (מקור: ארכיון המדינה)

וכאן מנחם בגין, באסיפת בחירות ב-1981, מתנבא לא רק שהקו הירוק נעלם (יחד עם 'הפרוטקציה'), אלא גם שאיננו קיים ולא ישוב עוד לעולמים...

נחיה ונראה.


ה. מה ירוק באי גרין?

בליל 20-19 ביולי 1969 נערכה פשיטה מפורסמת של לוחמי הקומנדו הימי וסיירת מטכ"ל על ה'אי' גְרִין – מתחם צבאי מול העיר סואץ (זהו ההיגוי האירופי השגוי של העיר סֻוֵיס, שפירוש שמה הוא צורת ההקטנה של 'סוּס', היינו משקה השׁוּשׁ, העשוי מצמח הליקוריץ). בערבית נקרא המקום: الجزيرة الخضراء‎ (אל-ג'זירה אל-חֻ'דְרָה).

הדיווח על הפשיטה באי גרין 'התחרה' בדיווח על נחיתת האדם הראשון על הירח

למען האמת אין מדובר באי אמיתי, אלא באי מלאכותי זעיר (אורכו כ-140 מטר ורוחבו בין 70-40 מטר), שהקימו הבריטים בראשית שנות הארבעים, שעה שגייסות השריון של גרמניהבפיקוד פלדמרשל ארווין רוֹמֶלהתקדמו בחוף המדבר המערבי לעבר מצרים'אימבוצר זה אמור היה לשלוט על היציאה מפתחה הדרומי של התעלה אל עבר מושבות בריטניה שבמזרח אפריקה ודרומה ובאוקיינוס ההודיבצפונו ובדרומו נשען ה'איעל שתי שוניות אלמוגים, אשר ביניהן הוא נבנה. 

לא ברור מדוע נקרא האי בשם 'גְרִין(ירוק). ייתכן ואין זה אלא 'שם קודמקרי, אך אולי קשור השם למראה המתחם, שביצוריו כוסו בצבעי הסוואה ירוקים.

האי גרין (מקור: עמותת חיל הים)

רשימה של דוד אסף, 'שלהבת ירוקה': הצבע הירוק בזמר העברי, תשלים את המסופר כאן.

25 תגובות:

  1. לשמו של הירקון אין כנראה קשר לצבע הירוק. הקידומת 'יר' לנחלים (כמו ירדן, ירמוך, ירקון) מגיעה ככל הנראה מן המצרית (יר = מקור מים, כמו יאור).

    השבמחק
    תשובות
    1. במצרית של הממלכה העליונה 'נהר' הוא iro>'יְאוֹר', ולימים בקופטית eioor. לדעת פרופ' טור-סיני – גם 'פפירוס' הריהו צירוף 'פִּיפֵי יאור'. אך על סמך מה יש לחפש שם מצרי דווקא לנהרותיה הגדולים של ארצנו – ירדן, ירמוך וירקון? רק נחל תנינים בלבד זכה במקרא בעוד צמד כינויים –'שיחור לִבְנַת' – אשר הראשון מקורו במצרית: 'שִׁי-חוֹר' (=מֵי האל חוֹר) - כינוי אגמי זרוע פֶּלוּסְיוֹן, זרועה הימנית/המזרחית של הדלתה.

      מחק
    2. בספרו של פרופ' יוסף גרפינקל שער הגולן "אמנות קדומה בעמק הירדן" מובאת השערה שהמלית "יר" פרושה נהר בשפתם של בני התרבות הירמוכית, וגם נהר י(ר)בוק מגויס כראיה לענין.
      בונוס לאנגלופילים: באי וייט זורמים נהר יאר המזרחי ונהר יאר המערבי שבשפכו נמצאת העיר יארמות.

      מחק
  2. יש המאמינים שרחוב הירוק בחיפה נקרא (גם הוא) על שמו של אליהו הנביא (שע"ש) יש שני רחובות אחרים (אליהו הנביא והתשבי)

    השבמחק
    תשובות
    1. לרחוב 'אל-אַחְ'דַר'>'הירוק' בחיפה אין כל קשר לאליהו הנביא (אזרח כבוד ב'מערת אליהו' אשר ב'ראש הכרמל', היורד אל הים בצפון-מערב חיפה, וכן ב'קרן כרמל' <מוחרקה שבדרום-מזרחו), אף לא לסנט-ג'ורג'. הוא נקרא כך בזכות שפע הגנים, אשר פיארו אותו, ואף בשל היותו סמוך במערב ל'גני הבהאים' הנודעים.

      מחק
    2. רחוב הירוק בחיפה נקרא בתקופת המנדט "גרין סטריט" ותורגם לעברית. ברחוב זה , באחד המבנים , שוכנו ילדי קיבוץ דן אשר פונו מהקיבוץ בעת מלחמת העצמאות (וכמו שנאמר בתכניות הרדיו של שנות ה-60 : ידע אישי , 100 לירות).

      מחק
  3. תודה רבה על עוד רשימה נפלאה באכסניה מיוחדת.

    השבמחק
  4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
    תשובות

    1. המשמעות של "יר" (Iarḫu/יַרְחוּ) באכדית הוא "נחל", "אגם", "מקווה מים". Muḫḫi משמעותו "החלק העליון" וגם "מח", "גולגולת" שנמצאת בראש פסגת האדם. השם "יָָרְח'וּ מוּחִ'י", Muḫḫi Iarḫu – הוא "נחל עליון", המדגיש את הזרימה מלמעלה למטה בצורה בולטת יותר משאר הנחלים שבסביבתו. סביר שעם השנים השם 'שוכלל' למילה אחת קצרה, כדרך מנהגם של הסלנגים בכל הדורות ובכל העולם והשם הפך מ-: יָרְח'וּ מוּחִ'י לירמוך.

      כך גם אפשר שנעשה בשם – ירדן. ירחו דָנוּ Dannu) משמעותו חזק, בעל עוצמה) שהתקצר לירדן.

      אני מעלה השערה שאפשר שגם אגם החולה מקורו באכדית. aḫullûa משמעותו "החוף האחר מנגד", "מעבר".

      להלן מילים אכדיות שנשמעות מוכרות לדוברי עברית:
      nāru "נָהָרוּ" משמעותו "נהר";
      pī nāri "פּי נָהָרי" הוא "שפך הנהר", "פי הנהר";
      naḫallu "נָחָלוּ" הוא "נחל";
      saḫḫu "סחו" הוא "בִּיצה", "סחי";
      agammu "אגמו" הוא אגם, ביצה, אדמה מוצפת מים;
      gillu הוא "גל";
      nabā'u "נבע", "נביעת מים";
      qablu ša madbari "נווה מדבר", "אואזיס";
      sēkirūtu עבודת סכירה, הקמת סכר
      Talmittu תלמיד
      Lummudu ללמוד
      ebbūbu אבוב
      Zammārūtu זימרה, מוסיקה
      Zammerānû שירה שבלב
      Kinnāru נֶבֶל
      Mazzû מוזיקה (השפעה גם על היוונית?)
      ḫalālu (חָלָלוּ) חליל, לצפצף
      Anāqutu נָאקָה (נקבת הגמל)
      Atānu אתון
      Mār Atāni סייח חמור
      bēt tilli בית ציוד, מחסן אספקה
      Sādiru מסדר, סדר
      Naslamu מצב של שלום
      Salāmu ללכת בשלום, יחסים טובים, להביא שלום
      Salīmiš בשלום
      Ina Sulummê במצב שלום
      Maškānu בן ערובה (בן משכנתא?)
      Mazluqu מזלג, קלשון
      Dargu מדרגות
      Makaḫalūtu מכחול
      Tātu מתת, מתנה
      Tebû טבע, דוכא
      Gadû גדי
      Tūʾamu תאומים, מזל תאומים
      (An)ni אני, בשבילי
      Atta אתה
      Abu אבא

      להלן מילון מקוצר לאכדית:
      http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/list.php#x

      מחק
    2. כמי שאינו בלשן - רוב תודות על מילון האכדית, אשר יסייע בידי מכאן ואילך.

      מחק
    3. על פי פירוש זה (יר=נחל) ייתכן שירדן פירושו הנחל של דן (שבט דן) -למרות שאולי יש בעיה בכרונולוגיה.
      מה פירוש השם יר-קון ?
      תודה רבה

      מחק
  5. אני סברתי, וחשבתי שתביא דעה זו באממרך, שהקישור בין אליהו הנביא לצבע הירוק, הוא בגלל פעילותו המפורסמת בכרמל, הקרבת קרבנות והריגת נביאי הבעל. גם הנוצרים, כידוע קושרים בין אליהו והכררמל בעקבות התנ"ך, ומנזר המוחרקה שפסל אליהו בחצרו, יעיד.
    האם ייתכן הקשר?

    השבמחק
    תשובות
    1. הפכת את היוצרות – ככל הנראה בעקבות שירו של יורם טהרלב, בן קיבוץ יגור שלרגלי הכרמל 'הירוק תמיד': אליהו הנביא זכה בכינוי אל-ח'דר'>'הירוק'>'הקיים לעד' מפיהם של הערבים, בבואם לכאן במאה השביעית – ואין לכך כל קשר לסיפור הריגת נביאי הבעל והאשרה בקרן-כרמל, שהוליד את כינויה 'מוחרקה'>'שריפה'...

      מחק
    2. אני הבנתי שהירוק קשור לביטוי מופע עלייתו של אליהו השמיימה, ולא לעצים הירוקים של הכרמל. משמעות מוחרקה ערבית היא אסון, ולענייננו, האסון שקרה לנביאי הבעל.

      מחק
    3. שריפה היא בהחלט אסון. והשורש חרק קשור לאש.
      אם מדברים בחדרה, הרי שהאחראי על הגנים שם - שמו אחרק, שעוברת ע"י אחיו ז"ל ל"להב".
      ואולי אני טועה לגמרי - נדמה לי שיהודה זיו היה מורה בתיכון בחדרה.
      בכל אופן תודה על המאמר ותודה למי שמביא דברים בשם אומרם, דהיינו בעל העונ"ש.

      מחק
  6. תודה יהודה.
    "הקו הירוק" בין ישראל לבין סוריה נקבע ב"הסכמי שביתת הנשק" ברודוס 1949. חלקים משמעותיים ממנו מזרחית לשטחים מפורזים (ר' שטחים מקווקווים במפה לעיל) אותם פינו הסורים, שכבשו אותם במלחמת השחרור. מאחר ולשטחים המפורזים אסור היה להכניס צבא, הקימה ישראל את "משמר הגבול".

    השבמחק
  7. מדוע המנורה במפה לילדים היא בת שמונה קנים, כלומר חנוכיה?

    השבמחק
  8. עלי כהן קופנהגןיום חמישי, 11 פברואר, 2016

    יהודה זיו היקר --- ישנה טעות אחת ברשימה המעולה שלך - אתה כותב על השמעת השיר "ושאבתם מים בששון" בביצוע תיאטרון "הבימה" בפני חיילים במלחמת העצמאות, ומציין שהפך לשיר אהוב וריקוד אהוב. מלחמת העצמאות (השחרור) התנהלה ב-1948-9 אבל הריקוד "מים מים" כבר חובר ב- 1937(!!!), כ-112 שנים קודם למלחמת העצמאות.הריקוד חובר על ידי צעירה יוצאת גרמניה , אלזה דובלון. צעירות גרמניות - רבקה שטורמן, גורית קדמן-קאופמן,ירדנה כהן,לאה ברגשטיין ואלזה דובלון נחשבות עד היום ל"אמהות" של ריקוד העם הישראלי. בכנס דליה 1944, הכנס הראשון, כבר רקדו באהבה רבה את "מים מים" שעד היום נחשב לריקוד עם אמיתי שכולם מכירים, אוהביים ורוקדים.

    השבמחק
    תשובות
    1. והטעות שלי?!---לא "112 שנים" כי אם כמובן 12 שנים. מצטער על פליטת ה"עט"

      מחק
    2. עלי, שמחתי ללמוד מפיך, כי השיר 'ושאבתם מים בששון' קדם להצגת 'הבימה' 'האדמה הזאת'.

      מחק
  9. ברוך תירוש (בוטרוס)יום חמישי, 11 פברואר, 2016

    העונג הוקדם לנו הפעם, ובשפע.
    בעיית האיות העברי של מלים ערביות מנסרת בהווייתנו ואין מושיע. כך כאשר מבטאים מוסטפא, באים 'יודעי דבר' ומאייתים: מוצטפא, את משוש החומוס באבו גוש מאייתים: אבו רוש וכך עזה התנ"כית הופכת רזה. אבל אנחנו הקטנים שמענו שהמושבה חדרה, נראה כך ע"ש יישוב ערבי שהוקרן, תרתי משמעי, ע"י ירוקת הביצות והקדחת. ובעיר לוד מצוייה הכנסייה הצלבנית בה לפי המסורת הנוצרית קבור סנט ג'ורג, הורג הדרקון והקדוש של בריטניה. בכנסיה מצויים דגלים והוקרות של מלחי ספינות שניצלו הודות לתחינתם לקדוש, אבל בערבית הוא נקרא: אל חאדר, הירוק, ועל שמו נקרא חאדר, גם ידידי הטוב ממסעדת הנוצרים 'אבו מישל', הדשנה במעלה הרחוב.

    השבמחק
  10. יהודה זיו היקר. כתבה מרתקת ומקיפה ביותר. אני אוהב גם את השילובים האטימולוגיים שאתה מצרף.
    דווקא בעניין זה "תפסתי" אותך באי-דיוק - ואני מצטט (ביחס לאי גרין):
    בערבית נקרא המקום: الجزيرة الخضراء‎ (אל-ג'זירה אל-חֻ'דְרָה).
    > התעתיק צריך להיות אלג'זירה אלח'דראא'.
    היית יכול גם לציין שיש לך שורשים בחדרה :-)
    אורי החדרתי

    השבמחק
  11. במפת "הקו הירוק" יש טעות. דרדרה מסומנת בערך במקום שהיום "חד-נס", היא צריכה להיות מסומנת הרבה יותר צפונה - מערבית לחולתה. שבת שלום.

    השבמחק
    תשובות
    1. טעות לעולם... כמובן מזרחית לחולתה. ובכל זאת שבת שלום.

      מחק
  12. נעמי שיזף, יטבתהיום ראשון, 14 פברואר, 2016

    כבוגרת מחזור ב' של הכפר הירוק, בהחלט הופתעתי לקרוא ששמו הנכון הוא: "כפר הירוק"...מענין מאד! לעומת זאת – כולנו ידענו כבר בשנת 1956 (ואולי עוד קודם לכן) שהכפר נקרא ע"ש דוד בן גוריון...
    את יטבתה הקים גרעין "מגל וחרב", שבו היו חברי התנועה המאוחדת משלושה קנים: מחולון, רחובות ובוגרי המחזור הראשון של הכפר הירוק – וגם חלק ממחזור ב' של הכפר. על כן היינו במשך שנים רבות "בנים יקירים" של הכפר, וילדינו, למשל, התארחו שם מדי קיץ בקיטנות.
    תמיד מענין לשמוע על דברים לא ידועים – וגם על כאלה שכן.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.