יום שני, 21 במרץ 2016

על דעת המקום: 'תג המחיר' של אבימלך

דברי גדעון על קיר בית הספר לקצינים של צה"ל (מקור: דובר צה"ל)

מאת יהודה זיו

בנובמבר 2015 הודח חניך קורס קצינים בצה"ל, אשר העז להצדיק את רצח יצחק רבין – ויפה עשו! על מגרש המסדרים של בית הספר לקצינים של צה"ל (בה"ד 1) נשקפת כתובת שמלווה את כל מחזורי הצוערים: 'מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ' (שופטים, ז 17), 'זעקת הקרב' אשר השמיע גדעון באוזני שלוש מאות 'המלקקים', כדי לדרבנם לפני ההסתערות על מחנה מִדְיָן. עד היום מרמזת קריאתו זו, בדרך קולעת כל-כך, אל מידת הדוגמה האישית, הנדרשת מכל מפקד ומפקדת בצה"ל.


מדליה רשמית של בה"ד 1, 2009. עיצוב: מאיר אשל (מקור: החברה הישראלית למדליות ולמטבעות)

גם אבימלך, בנו של גדעון, אשר ביקש לשוות לעצמו את הילת הגבורה של אביו, ניסה לימים לשוב ולהשמיע 'זעקת קרב' דומה; אך במקום הנוסח הקצר והקולע של אביו, הוא אמר זאת בנוסח מסורבל: 'מָה רְאִיתֶם עָשִׂיתִי מַהֲרוּ עֲשׂוּ כָמוֹנִי' (שופטים, ט 48). היה זה שעה שהוליך את אנשיו אל אחד ממעשי הרצח הנבזיים ביותר שתוארו בתנ"ך, ואולי הפעם הראשונה (אף כי לא האחרונה) בה מתוארת שיטת הנקמה המכונה בימינו 'תג מחיר'.

ומעשה שהיה כך היה (שופטים, ט 5-1): 
וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל אֲחֵי אִמּוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל כָּל מִשְׁפַּחַת בֵּית אֲבִי אִמּוֹ לֵאמֹר: דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם, מַה טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ, כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל, אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד? וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי. וַיְדַבְּרוּ אֲחֵי אִמּוֹ עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּט לִבָּם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ, כִּי אָמְרוּ אָחִינוּ הוּא. וַיִּתְּנוּ לוֹ שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּית בַּעַל בְּרִית, וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו. וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא. 
תחילה שכר אפוא אבימלך 'אנשים ריקים ופוחזים', שרצחו יחד אתו את כל בני משפחתו, למעט יותם שהצליח להסתתר. מעשה הרצח הנורא, שהיה בעפרה שבנחלת שבט מנשה, עיר הולדתו וקבורתו של גדעון, סימן את עלייתו של אבימלך לשלטון. 

קווין רולי, אבימלך עולה לשלטון, 2013 (מקור: Pearwood)

לימים הסתכסך אבימלך גם עם 'בעלי מגדל שכם', אלה הם מנהיגי העיר. הוא עלה עם אנשיו אל ראש הר צַלְמוֹן (על זיהויו ראו להלן), כרת שם 'שׂוֹכַת עצים' (ענף מסועף), ולפקודתו עשו כן גם כל אנשיו. את הַשׂוֹכוֹת הבוערות השליכו על מגדל העיר ('הצריח'), וכך נשרפו למוות כאלף איש ואשה.

כך מסופר בהמשך הפרק (49-48):
וַיַּעַל אֲבִימֶלֶךְ הַר צַלְמוֹן הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ. וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת הַקַּרְדֻּמּוֹת בְּיָדוֹ וַיִּכְרֹת שׂוֹכַת עֵצִים וַיִּשָּׂאֶהָ וַיָּשֶׂם עַל שִׁכְמוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ: מָה רְאִיתֶם עָשִׂיתִי מַהֲרוּ עֲשׂוּ כָמוֹנִי. וַיִּכְרְתוּ גַם כָּל הָעָם אִישׁ שׂוֹכֹה וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל הַצְּרִיחַ וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַצְּרִיחַ בָּאֵשׁ וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל אַנְשֵׁי מִגְדַּל שְׁכֶם כְּאֶלֶף אִישׁ וְאִשָּׁה.
נראה, כי אבימלך התכוון להפוך את 'תג המחיר' לשיטה, שהרי שב וניסה לעשות כך אף בעיר תֵּבֵץ, אשר הכפר טוּבַּאס יושב היום על מקומה. אלא שהפעם, בבואו אל 'מגדל העוֹז' אשר בתוך העיר כדי 'לשָׂרְפוֹ באש', השליכה אישה אחת, בעלת תושיה, ממרומי המגדל 'פֶּלַח-רֶכֶב' (שבר של אבן ריחיים עליונה) על ראשו 'וַתָּרָץ את גֻּלְגָּלְתּוֹ' (שם, 56-50):
וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל תֵּבֵץ וַיִּחַן בְּתֵבֵץ וַיִּלְכְּדָהּ. וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל. וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד הַמִּגְדָּל וַיִּלָּחֶם בּוֹ וַיִּגַּשׁ עַד פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ. וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ. וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת. וַיִּרְאוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵת אֲבִימֶלֶךְ וַיֵּלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ. וַיָּשֶׁב אֱלֹהִים אֵת רָעַת אֲבִימֶלֶךְ אֲשֶׁר עָשָׂה לְאָבִיו לַהֲרֹג אֶת שִׁבְעִים אֶחָיו.
כך הקיץ הקץ על אבימלך, אך לא על שיטת 'תג מחיר', אשר לזוועתנו ונוכח עינינו לא פסה מן העולם.

מתיאוס מריאן, מות אבימלך, 1626 (מקור: PESSCA)

יותם, צעיר בניו של גדעון והיחיד שנותר בחיים מן הטבח, עלה אל ראש הר גריזים ושם נשא את משלו הנודע, שנפתח במילים 'הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ' (שם, ט 21-7). לימים הוליד סיפור זה מסורת 'מַקָאם' (מקום מקודש) בפי ערביי הסביבה, שמצביעה על קברו של ה'מֻאָדִ'ן' (מוּאָזִין; הקורא לתפילה) של מוחמד. איש זה, שהיה בן אתיופיה, נודע בקולו הצלול ונשא לפיכך את הכינוי שייח' בִּלָּאל (בעל הַבְּלִיל, שנועד לריכוך מיתרי הקול, מעין זה המוכר ליוצאי מזרח אירופה בשם 'גוֹגְל-מוֹגְל'). אולם, אותו שייח' אינו קבור בראשו של ההר המזוהה על ידי השומרונים כהר גריזים, ומתנשא בדרום-מזרחה של שכם, אלא בראש הר כַּבִּיר (גַ'בַּל כַּבִּיר), שנמצא כתשעה ק"מ מצפון-מזרח להר גריזים המסורתי, בצד התנחלות אֵלּוֹן מוֹרֶה. ברשימתי הקודמת בבלוג ('אנו הולכים ברגל'), שהוקדשה לזכרו של הארכאולוג אדם זֶרְטָל, הראיתי כי מסורת זו על קברו של שייח' בִּלָּאל, הבאה להעיד על קדושתו של ההר, מחזקת את הצעתו לראות בהר כביר את הר גריזים המקורי.

שייח' בלאל (צילום: יהונתן קלרמן)

והיכן היה הר צלמון? מקובל לזהותו בדרום-מערבה של שכם, אף הוא בעקבות מסורת ערבים מקומית, המצביעה שם על קברו של נַבִּי סַלְמָאן (נ"ג 810+; נ"צ 17221751). 'נביא' זה הוא סַלְמָאן אֶל-פָארִסִי, אשר כמו שייח' בִּלָּאל נמנה עם ה'צַחָאבָּה' (חבר מרעיו של הנביא מוחמד). סלמאן, שכפי שמוֹרה שמו, היה פרסי, מעולם לא היה בארץ ישראל, ובכל זאת דמותו הפלאית הותירה אחריה כמה וכמה מסורות קבורה מקומיות: בראש הר הזיתים, ואף בצלעו של תל אשדוד. אפשר לשער, כי באזור שכם נולדה המסורת על קברו המקודש בעקבות דמיון צלצול השמות 'צַלְמוֹן' ו'סַלְמָאן'.


הקבר המיוחס לסלמאן אל-פארסי בראש ג'בל סלמאן (צילום: צביקה צוק; יהודה זיו, ילקוט גב, כתר, 1991, עמ' 322)
חורשת עצי אלון סביב הקבר המיוחס לסלמאן אל-פארסי (צילום: עמית מנדלסון; מקור: iNature.info)
שרידי מסגד סלמאן אל-פארסי על גבעה מדרום לאשדוד, על חורבות הכפר הערבי איסדוד
(צילום: אפי אליאן; מקור: Hסטוריה על המפה)

בצד אותו קבר מקודש שבשומרון הוקמה לימים היאחזות הנח"ל יִצְהָר, אשר ועדת השמות הממשלתית קראה לה כך (בהחלטה מיום 22 במאי 1983) בעקבות המוניטין שיצאו לאזור זה בזכות גידול כרמי זית וייצור יצהר (שמן משובח) וסבון, כעדות שמם של הכפרים הסמוכים: עַצִירָה (מקום עצירת השמן) אֶל-קִבְּלִיָה (הדרומית) ועצירה אֶ-שִּׁמָאלִיָה (מצפון לשכם).


מקור: עמוד ענן

ברשימה שפרסמתי כאן כבר לפני שנתיים ('שימו שמן, שמן זית') הצבעתי על האירוניה האקטואלית שנוספה לצערנו לשם 'יצהר', שמוכר לכל תלמיד חכם בראשי התיבות 'יצר הרע'. כמימים ימימה שבוּ הר צלמון וסביבתו לשמש מקורן של כמה וכמה 'שׂוֹכוֹת', אשר זרעו הרס והציתו אש, כמעשהו של אבימלך דאז וכמעשה 'דַּע-אֵשׁ' דהיום.


*
אמר העורך בעל העונ"ש: 

היום, י"א באדר תשע"ו, למניין שאנו מונים פה בעיר ירושלים, חוגג יהודה זיו את יום הולדתו התשעים. 

בשמם של כל הקוראים והמעריצים, בלוג עונ"ש שולח ליהודה  איש תש"ח, שראשו לא שח  ברכת חזק. 

עליך, יהודה, נאמר: 'צַדִּי"ק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה'. לאורך ימים ושנים, בבריאות הגוף והנפש, ובהמשך כתיבה טובה, להנאת כולנו. 

הנה תמונה של יהודה זיו, צדי"ק הדור הבלתי נלאה, ב'סיור יום הולדת' משפחתי על ראש תל עזקה.



17 תגובות:

  1. כתבה נפלאה ואכסניה משובחת. מזל טוב ליהודה זיו! המשך להעשיר אותנו בפניניך. יואב אבניאון

    השבמחק
  2. יהודה יקירי, ממש נפלא! שנזכה ללמוד ממך עוד שנים רבות בבריאות טובה ובשמחה. נפתלי רוטנברג

    השבמחק
  3. חוצפה. לכתוב ולהשמיץ את ציבור המתיישבים (יצהר) ועוד שאר עקיצות פוליטיות תמהני על הכותב שלמרות זקנותו לא רכש דרך ארץ וכבוד בסיסי לקוראים שאינם מהמחנה שלו

    השבמחק
    תשובות
    1. החוצפה היא של "ציבור המתיישבים", שאין להשוותם לציבור המתיישבים מתקופת "חומה ומגדל" לפני שמונים שנים בקירוב - "ציבור המתיישבים" של שנות האלפיים לוקח בכוח, מתיישב על אדמות לא לו, זוכה להטבות ועיקר שכחתי - מאלץ את חיילי צה"ל לשמור עליהם. "תג מחיר", ההמצאה של "ציבור המתיישבים", כבר אמרתי--- כל דיבור על "ציבור המתיישבים" יהייה אמירת אמת ולא "השמצה"!!!

      מחק
    2. רק לידיעת האנונימי מעלי - # 1 לצורך העניין.
      לידיעה : עפ"י הנארטיב המוסלמי/ערבי ,כל יהודי המתגורר בכל חלקי א"י הינו מתיישב על אדמות לא לו, גלגול העיניים שלך לא יעזור לך אם וכאשר...
      אתה מזכיר את "חומה ומגדל" חבל שלא הרחבת למה היה "צריך" את הפטנט הזה...

      מחק
  4. תמונות של קבר שייח בילאל:
    https://goo.gl/w9Xjrx
    https://goo.gl/WQYMzU
    https://goo.gl/6CHXoo

    ובנוגע ליצהר:
    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/316702

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. הצגתי אחת מתמונותיך למעלה.

      מחק
    2. יהונתן קלרמןיום שלישי, 22 מרץ, 2016

      לעונג לי.
      תודה על הבלוג המרתק!

      מחק
  5. תודה ליהודה ולדוד על מאמר מאלף ועשוי היטב. וברכות חמות ליהודה ממרחקים, מבת- המושבה רעננה!

    השבמחק
  6. מזל טוב יהודה!
    שתזכה לעוד שנים רבות בבריאות ובהנחלת אהבת הארץ לעם.

    השבמחק
  7. בנוגע ל"דוגמא אישית", הרי עוד דמות מקראית נתנה לנו את הביטוי "אחרי".

    מתוך שמואל א' יד:-
    "...מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז וּלְאָבִיו לֹא הִגִּיד. ב וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה תַּחַת הָרִמּוֹן אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן...ח וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֹבְרִים אֶל הָאֲנָשִׁים וְנִגְלִינוּ אֲלֵיהֶם. ט אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ עַד הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ וְלֹא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם. י וְאִם כֹּה יֹאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ וְעָלִינוּ כִּי נְתָנָם יְהוָה בְּיָדֵנוּ וְזֶה לָּנוּ הָאוֹת. יא וַיִּגָּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים הִנֵּה עִבְרִים יֹצְאִים מִן הַחֹרִים אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ שָׁם. יב וַיַּעֲנוּ אַנְשֵׁי הַמַּצָּבָה אֶת יוֹנָתָן וְאֶת נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמְרוּ עֲלוּ אֵלֵינוּ וְנוֹדִיעָה אֶתְכֶם דָּבָר וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן אֶל נֹשֵׂא כֵלָיו עֲלֵה אַחֲרַי כִּי נְתָנָם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל."

    השבמחק
    תשובות
    1. ספרו החדש של תא"ל (מיל) אלישיב שמשי
      ממני תראו וכן תעשו / אלישיב שמשי

      מה גורם ללוחמים לתפקד ביעילות בתנאי הלחץ של שדה הקרב? מה מניע לוחם לקום ולהסתער מול אש האויב?
      ממני תראו וכן תעשו עוסק בדוגמה האישית של המפקד כגורם המשפיע ביותר על רוח הלחימה של הלוחמים בשדה הקרב. בספר מנותחים שישה־עשר קרבות שבהם לקחו חלק מפקדים צעירים ששימשו מופת לחייליהם בתפקודם תחת אש, נסכו בהם ביטחון וגרמו להם לפעול בנחישות מול האויב. עם מפקדים אלה נמנים, בין השאר: רב־אלוף רפאל איתן, שפיקד כמ"פ על כיבוש מוצב שפך הירדן, אלוף מתן וילנאי, שפיקד כמ"פ על כוח פשיטה בעומק מצרים, אלוף עמירם לוין, שפיקד כמ"פ על כיבוש שיא החרמון, אלוף יואב גלנט, שפיקד על כוח פשיטה בעומק לבנון.

      תא"ל (מיל´) אלישיב שמשי הוא יליד תל אביב, בוגר אוניברסיטת בר־אילן בכלכלה ובמנהל עסקים. במלחמת ששת הימים פיקד על פלוגת טנקים בחטיבה 7 שלחמה בחזית המצרית, במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד שריון באוגדה 162 שלחמה בחזית המצרית, ועל תפקודו במלחמה זו עוטר בעיטור המופת. שמשי הוא מומחה צבאי שחקר קרבות רבים ברמה הטקטית וברמה המערכתית.

      מחק
    2. לאותו "אנונימי" שהגיב ל"אריק21": ראשית מה לך כי תתחבא מאחורי אותו מקור אפל ובלתי ידוע? ובמבקשה ממך שים לב שהיו אירועים בהם "כיבוש השממה" שהתקיימה בשנים שלפני פרוץ המדינה היו התישבויות על שטחים שנקראו כבר אז "אדמת מדינה" ושעליהם רעו או עיבדו בני ערב(על כך תוכל למצוא ברישומים הבריטיים שחלקם נותר ברשות למיפוי ישראל(בעבר מחלקת המדידות של מע"ץ) וחלקם האחר שוכן כבוד בארכיוני ממשלת הוד מלכותה). ומלבד זאת האם אכן כל האדמות של ההתיישבות החדשה (מאז למעלה מארבעים שנה)נלקחו בכח? ומה עם אדמות המדינה? ומה אם שטרי מכר שרובם הוכח שהם לאחר ביצוע עסקאות של מכירת קרקע כדין? אז נכון שיש בינות למתיישבים פורעי חוק וסדר, אותם יש להעניש. אבל מכאן להשמיץ ציבור שלם רק בשל העובדה שאינו חושב כמוך, רחוקה הדרך.

      מחק
    3. ע.ש. ליהודה זיו היקר בהגיעת לתשעים
      יש לו לאדם קולמוס בידו
      הוד והדר נמצא בכתיבתו
      ווי עמודים ושירבוטים מחכימים
      דיו הנמשך בזריזות מעט סופרים
      המשך לכבדנו עוד ומעל למאה ועשרים

      מחק
  8. יהודה זיו היקר, איש אשכולות!
    ברכות רבות רבות ליום הולדתך! בן צ' נבון, נועז ומלא כרימון שכמותך! בקרוב יראה אור דיגיטלי ספרך אודות ימי ילדותך בכפר הנוער שפיה, בטבריה וברעננה. בשמחות ובקפה בן עמי בעמק רפאים - ניפגש!

    השבמחק
  9. מזל טוב ליהודה היקר ליום הולדתו. איחולי בריאות ואושר עד 120 שנה לפחות!
    כתלמידו לשעבר שזכה לחוג עימו את יום הולדתו ה-50 (בדיוק לפני 40 שנה)אני יכול לסכם סיכום ביניים ולומר שהוא היה ונשאר המורה האהוב והמרשים שהיה לי מעודי!
    אמנון כפכפי.

    השבמחק
  10. "וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע ה'ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל-עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ...".
    ליהודה זיו היקר - אשר זה עשרות רבות של שנים מתקיים בו "ואל עמו תביאנו", במובן של הפצת ידע רב ומעמיק בקרב העם, מתוך כבוד למקום, לאתר, להיסטוריה ולרוח האדם - תודה גדולה ואיחולי בריאות והמשך פעילות פוריה ומחכימה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.