יום רביעי, 9 במרץ 2016

מה יָשָׁן במדע? תרופת פלאים למאוננים ולאין אונים


נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה (ישעיהו, מ 29)

שלא כבימינו, במאה ה-19 לנוכלים היה סטייל ואת תרגילי 'העוקץ' הם עשו בטוּב טעם. דוקטור נתן וולנר היה, כנראה, אחד מהג'נטלמנים האלה, ואולי לא. אולי בכלל מדובר ברופא תם וישר דרך. וולנר היה רופא ומנתח מוכר בווינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולדבריו הוא המציא תרופה מיוחדת במינה. לי הזכירה התרופה שלו את שיקוי הפלאים שרקח פרופסור קתרוס, ואת דני דין ששתה והפך רואה ואינו נראה (כזכור לקוראי סדרת הספרים האהובה של און שריג הוא אבנר כרמלי). 

בין השנים 1880-1870 התפרסמה מודעה זו, ודומות לה, עשרות רבות של פעמים בעיתונים העבריים של התקופה: 'המגיד', 'הצפירה', 'עברי אנכי', 'הלבנון' ו'החבצלת'. במודעה הציע הדוקטור הווינאי 'תרופה מועילה בדוקה ומנוסה' למאוננים, לאימפוטנטים, למחלות מין ('זוב') ולאנשים עצבניים במיוחד. לדבריו, כבר שתו ממנה רבים ונרפאו. אתם לא גרים בווינה ובכל זאת רוצים מזור למחלתכם? יש פתרון. שלחו מכתב לדוקטור, פרטו את 'אותות מחלתכם' וכמובן צרפו כסף (לא כתוב כמה, והדעת נותנת שכל המרבה הרי זה משובח), ותקבלו תשובה מידית. רפואה בהתכתבות.
  
עברי אנוכי, 21 ביולי 1871
רחוב אסלינג (Eßlinggasse) בווינה, 1869 (מקור: Wien Geschichte Wiki)

בשנים הבאות המשיך וולנר לפרסם את המודעות הללו, הפעם מכתובת חדשה בווינה הבירה.

החבצלת, 16 בינואר 1874

כמה שנים לאחר מכן שוב החליף דוקטור וולנר כתובת. מרכולתו הרפואית כללה עכשיו גם תרופות פלא למחלות נשים. מה שמפתיע הוא, שהרופא המהולל לא רק שלא הוקע כרמאי, אלא אף זכה ל'תעודת יושר' מעורך עיתון 'המגיד':

המגיד, 12 בספטמבר 1877

'הערת המו"ל', שנועדה לשוות אמינות לדוקטור וולנר, לא נוספה על ידי מערכת העיתון ולא הייתה חד-פעמית. במשך ארבע שנים (1880-1876) היא נדפסה כלשונה בעיתון 'המגיד' לפחות עשרים פעמים, ובעצם הפכה להיות חלק בלתי נפרד מן המודעה. לעורכי 'המגיד' זה לא היה אכפת, ולא עלה על דעתם להסיר את ההערה. היום קוראים לזה ערבוב בין חדשות לפרסומות, קידום תוכן שיווקי, ובלשון העם 'קומבינה'.

בחורף 1879 שהה דוקטור וולנר בבוברויסק שברוסיה והמשיך לקמבן. כך עולה ממודעות חוזרות ונשנות שפרסם בעיתון 'הצפירה' ו'המגיד' (כולל 'הערת המו"ל' המוכרת): 

המגיד, 26 במרס 1879

פסח עבר, והדוקטור, שהאריך את חופשתו ברוסיה, המשיך לספק תרופות לדורשי עצתו, כולל ביקורי בית:

הצפירה, 15 ביולי 1879

ביוני 1880 מיצה הדוקטור הנכבד ('שפעציאליסט במחלות חלישת העצבים ומחלות נשים') את פוטנציאל ההשתכרות בפלך מינסק והחליט לנוע מערבה. בימות הקיץ החמים הוא יתעכב לשעה קלה במרחצאות החמים של דוּבֶּלְן, סמוך לריגה אשר בלטביה. ושוב הוא לא שכח לצרף להודעה את 'הערת המו"ל' מלפני ארבע שנים:

המגיד, 30 ביוני 1880

באוקטובר 1880  כך מודיע עתון 'הצפירה'  חזר הדוקטור ה'שפעציאליסט' לבוברויסק...

הצפירה, 12 באוקטובר 1880

כמות המודעות שפרסם וולנר מפתיעה. מודעה בעיתון עולה כסף, וכסף כנראה זרם לכיסיו...

מי היה רופא זה והאם ניתן לזהותו? אכן כן, גם אם מועט החומר. חיטוט בארכיונים בווינה או בספרות יעץ בגרמנית בוודאי יניב מידע נוסף, ואשמח אם מישהו מהקוראים ימצא עליו עוד משהו.

את שמו הפרטי של וולנר (נתן) מצאתי בעיתון 'החבצלת' משנת  1872 שם פרסם העורך, ישראל דב פרומקין, סדרת מאמרים ('מסע ישראל') על ביקוריו בערי אירופה. בין השאר סיפר פרומקין על ביקורו בווינה:

החבצלת, 5 ביולי 1872, עמ' 282

מהידיעה הזו עולה כי 'הרופא האמן' וולנר הצטיין בנדיבותו ובסיוע שהושיט לפרומקין, שמצדו הגדיר אותו כ'ידיד ציון' ובתואר 'התורני', כלומר תלמיד חכם.

מה עלה בסופו של דוקטור וולנר?

הידיעה האחרונה שמצאתי אודותיו היא משנת 1882, וממנה עולה כי הדוקטור המפורסם מת ביום ח' באייר תרמ"ב (27 באפריל 1882) בעיירה סמיאטיץ' אשר בפלך גרודנה. בן חמישים היה במותו:

הצפירה, 9 במאי 1882

והשאלה שנשארת פתוחה היא: האם היה וולנר רופא גאון, שהמציא שיקוי פלא שהקדים את ה'ויאגרה', או שמא היה בסך הכל נוכל מוצלח?

13 תגובות:

  1. שאלה: האם רק במקרה הוזכר בראש הרשימה "און" שריג, או שפרויד עובד כאן שעות נוספות?

    השבמחק
  2. נתן וולנר היה רופא אמיתי, ולא מתחזה. שמו מופיע ברשימת בוגרי תואר דוקטור לרפואה של ה-Weiner Hochschle בשנת הלימודים 1863/4:
    https://books.google.co.il/books?id=65RMAQAAMAAJ&pg=PA60-IA253&dq=nathan+wollner+wien&hl=iw&sa=X&redir_esc=y#v=onepage&q=nathan%20wollner%20wien&f=false

    השבמחק
    תשובות
    1. Hochscuhle כמובן, ולא כפי שנכתב.

      מחק
    2. תודה רבה. לא פקפקתי לרגע שהיה רופא מוסמך. תהיתי על שיקוי הפלאים שהמציא...

      מחק
  3. פעם שלישית ואחרונה: Hochschule

    השבמחק
  4. לפי אילנות יוחסין ברשת, הד"ר היה כנראה יליד העיירה Borský Mikuláš שבצפון מערב סלובקיה של היום (אז כמובן בתחומי הקיסרות האוסטרית). בן לפיליפ ולפרנצ'סקה וולנר, והיו לו 4 אחים.

    השבמחק
  5. און שריג ואבנר כרמלי הם שני שמות עט של הסופר והמתרגם, איש התנועה הכנענית: שרגא גפני שנפטר לפני קצת יותר מארבע שנים. היו לו עוד כמה שמות עט: איתן דרור, יגאל גולן ועוד. חוץ מסדרת דנידין, גפני הוא גם אביהן של סדרות ספרים רבות לילדים: האמיצים, הספורטאים הצעירים, הימאים, הבלשים הצעירים, השבעייה הסודית שלנו ועוד.

    השבמחק
  6. נראה לי שהוא עשה הרבה כסף ולכן עבר כל פעם לדירה טובה יותר. כמו כן ניראה לי שהוא הסתבך עם השלטונות והוכרח לעבור לרוסיה ומשם למקומות נוספים, כי לוינה הוא לא חזר.

    השבמחק
  7. שבת שלום.
    אין צורך להגיב.
    יַשן? יָשן?

    השבמחק
  8. אהבתי את ההספד:
    "כן פעל הרבה לטובת החולים העניים, ובנפש חביבה השכיל תמיד אל דל, ויושט עזרה לכל נדכא ונענה".
    וזה מהאיש שהצהיר:
    "על מכתבים עם שכר עמלי אענה כרגע, ומכתבים בלתי חופשי לא אקבל."

    מה שהגשש החיוור היה מכנה "התנדב בשכר".

    השבמחק
  9. מכולת התרופות ל'חטאת נעורים' (מעשה אונן) אזל לו לרופא המהולל טרם העת, כנראה. במודעות המאוחרות שירות חיוני זה לא מפורט באוסף הרפואי שלו. או, אולי, הנעורים בינתיים התבגרו? או ש'אונן' התלונן נגדו בבית משפט לחוק לשון הרע על הכפשת שמו.

    השבמחק
  10. מה זה בכלל ''בלתי חופשי''?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.