יום רביעי, 11 בינואר 2017

צֶלֶם בהיכל: מה עושה הבזיליקה של פטרוס בעיתון 'המודיע'?

שלא כמו אצל החילוניים, אנשי 'העגלה הריקה', בעיתונות החרדית אין סערות גדולות של הון-שלטון-עיתון. כאן יש סתם פאדיחות קטנות ומצחיקות. שכן כגודל יומרנותם של עיתונים אלה לשמור על 'ערכי היהדות הנאמנה' כדי ל'הגן על הקוראים' מכל דבר שיקוץ ותועבה, וכעומק הצנזורה מרצון של כל דבר שעשוי להרגיז מישהו מ'גדולי ישראל', כן גודל בוּרוּתם ועומק נפילתם בפח יָקוֹש, להנאת הקוראים השמחים לאידם.

ובכן, לפני כשבוע וחצי, ביום שישי, א' בטבת תשע"ז, ערב פרשת 'מקץ', נדפסה בתוספת של העיתון המודיע, במדור 'נועם שיח' מאת טוביה פריינד, כתבה רחבה העוסקת בסוגייה הנכבדה של 'קדושת בתי כנסת'. הכתבה לוותה בתמונות צבע נאות של בתי כנסת מרחבי הגולה ותחת כל תמונה הופיעו כיתוביות הסבר קצרות.


תמונה אחת שמוקמה בקצה הימני העליון, לא חדה במיוחד ונטולת הסבר, משכה את תשומת לבו של הקורא אפרים קופלוביץ'. הנה היא:


היכן נמצא בית כנסת מפואר זה? שאל אפרים את עצמו. התמונה, שרוטשה, אף כי לא עד הסוף (שימו לב לצלב בחלון שבצד ימין ולכיתוב הלטיני שבצד שמאל למעלה), הזכירה לו את ביקורו בוותיקן, שעה ששם את נפשו בכפו וביקר בבזיליקה המפורסמת של פטרוס הקדוש (סן פייטרו).

אחת מנקודות הציון הידועות לחובבי האמנות היא ה'בָּלְדָקִינוֹ' (baldacchino), כלומר החופה, שאותה פיסל ג'ובני לורנצו ברניני, פסל ואדריכל איטלקי נודע שחי במאה ה-17. זהו מבנה עצום מידות, שבנייתו החלה בשנת 1623 והושלמה ב-1638. החופה, על ארבעת עמודי הברונזה הענקיים, המקושטים בעלעלי דפנה וזית, נבנתה מעל הקבר המיוחס לפטרוס הקדוש. הרושם הוא עצום, לא רק משום שמדובר במבנה השווה בגובהו לבניין של כחמש קומות, אלא בשל יכולתו של האמן ליצור תחושה רוחנית של עלייה והתעלות.


מבט פנורמי על הבלדקינו בבזיליקת פטרוס הקדוש (מקור: ויקיפדיה)

פטרוס  לשעבר, הדייג שמעון בר יונה מכפר נחום  היה תלמידו הנאמן והאהוב של ישוע ואחד משנים עשר השליחים שהפיצו את בשורת רבם בגויים. על פי המסורת הנוצרית, פטרוס היה הבישוף הראשון של קהילת הנוצרים הראשונים ברומא, אך סופו היה מר  הוא נאסר על יד הרומאים בשנת 67, הוצא להורג (על צלב הפוך!) ושם, במקום קבורתו, נבנתה לימים הבזיליקה לזכרו.


העמודים המפותלים של הבלדקינו (מקור: ויקיפדיה)

'מה עושה תמונה זו בארכיון התמונות של עיתון חרדי', שאל הקורא המודאג אפרים, 'ותחת יד מי יצאה המכשלה הזו?'.

ניסיונותיו לברר זאת עם מערכת העיתון או עם הכותב לא צלחו. 'אני לא מביא זאת כביקורת, אלא כקוריוז', ציין אפרים במכתבו אליי. 'לא נראה לי שמישהו מאנשי המודיע ראה מימיו את הבזיליקה הזו מבחוץ, ובוודאי שלא מבפנים'. 

למען האמת, אמנות נוצרית בכלל, וה'בלדקינו' בפרט, השפיעו גם על אמנות העיצוב של בתי הכנסת. העמודים המפותלים והמרשימים של ה'חופה' שימשו – ואף משמשים עד היום – מקור השראה לעמודי ארונות קודש מפוארים. גם ה'עלעלים', שמשתלשלים על החופה ומקיפים אותה, העניקו השראה למעין כַּפּוֹרֶת, שמכסה את הפרוכת בחלקה העליון ומופיעה בארונות קודש רבים.

הנה כמה דוגמאות להשפעת הבלדקינו על במות בתי כנסת ואפילו על שערי ספרים עבריים.

בית הכנסת בטורינו שנחנך בשנת 1884 (צילום: דניאל ונטורה; מקור: ויקיפדיה)
(מקור: שלום צבר, 'ירושלים והמקדש בתרבותם ובאומנותם של יהודי איטליה', אריאל, 188, אוגוסט 2009, עמ' 54)


21 תגובות:

  1. תודה על המאמר המחכים --- כדאי לציין שהברונזה ליציקת העמודים נלקחה מכיפת הפנתאון ברומא

    השבמחק
  2. כנראה שהיסטוריוני "המודיע" חשבו שהיא תמונת בית הכנסת הגדול שבאלכסנדריה:

    "תניא, רבי יהודה אומר: מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל. אמרו: כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו...". (סוכה, נא, ב)

    השבמחק
  3. ואולי זה רמז לט' בטבת. יום זכרון לשמעון קפח מתולדות ישו. שהוא מייצג שמעון פטרוס.

    ע"ע שניאור ליימן.
    http://leimanlibrary.com/texts_of_publications/36.%20The%20Scroll%20of%20Fasts%20The%20Ninth%20of%20Tebeth.pdf

    השבמחק
  4. תמונת בית הכנסת בטורינו צולמה על-ידי. היא של בית הכנסת המצוי במרתף בית הכנסת הגדול בטורינו, בו מתקיימות כל התפילות בימי חול ובשבתות ובחגים . בית הכנסת הגדול נפתח למתפללים פעם אחת בשנה: בתפילת נעילה !

    השבמחק
    תשובות
    1. כפי שכתב דניאל ונטורה, בית הכנסת המקורי של טורינו אינו בשימוש. המבנה חטף פצצה אמריקאית בזמן מלחמת העולם וגם לאחר ששופץ האקוסטיקה בו נהרסה לחלוטין. הקהילה המקומית איננה מונה מספיק אנשים ולכן בית הכנסת ה"גדול" נפתח רק בימים נוראים, אולי באמת רק לנעילה, אינני יודע.

      בית הכנסת שבתמונה נמצא במרתף, בו עמד בימים עברו התנור שבו אפו מצות לפסח. כשהגיעו למסקנה שעדיף לייבא אותן מישראל התייתר התנור והמקום הפך לאולם תפילה קטן. אבל - הריהוט (כלומר ארון הקודש והבימה) אינו מקורי, אלא הובא מבתי כנסת אחרים שהשתייכו לקהילות יהודיות קטנות בפיימונטה לאחר שהקהילות עצמן נעלמו (בשואה או בגלל הגירה). אם אני מזהה נכון, הבימה מטורינו והבימה מקיראסקו שתמונות שתיהן מובאות כאן הן אותה בימה עצמה.

      מחק
  5. אנונימי

    לא לשמעון קפח אלא לשמעון כיפא

    השבמחק
  6. אני לא הייתי קורא לאנשי עיתון המודיע בורים. חסרי השכלה כללית בוודאי. אבל מצד שני, כמה מאלה שמושכים את "העגלה המלאה" היו מזהים במה מדובר?
    אני גם לא שמח לאידם. כמו שכתוב, סתם פאדיחה.

    השבמחק
  7. שערי ספרים רבים מעוטרים בסגנון שהובא,
    בפרט דפוסי וינציאה בתחילת שנות ה-ש׳

    השבמחק
  8. אין כמו דוד אסף בשמחתו לפדיחות של דתיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. the Hamodia people are Haredim , not Datiyim.
      2. a Hasidic traddition sais: 'binfol oyivcha al tismah' but when your friend
      .... failed you have to laugh

      מחק
  9. כתבתם:"שלא כמו אצל החילוניים, אנשי 'העגלה הריקה', בעיתונות החרדית אין סערות גדולות של הון-שלטון-עיתון." לא מדוייק. שר הבריאות יוצא נגד מאכלים מזיקים, אך אינו אומר מילה על נזקי העישון. האם הסיבה לכך היא שחברת דובק פרסמה 43 מודעות ב"יתד נאמן" ורק 5 בעתונות הכללית באותה תקופה? יש קשר לעובדה שאשתו של ליצמן עובדת כבר שנים רבות מאד ב"יתד נאמן"?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא 'יתד נאמן' כי אם 'המודיע'. יתד הוא של הליטאים, המודיע - של חסידי גור. ליצמן הוא חסיד גור, ואשתו היא חסידה.

      מחק
    2. תודה על התיקון. אכן, החלפתי בין שני העיתונים.

      מחק
  10. פטרוס לא היה התלמיד האהוב של ישוע, אלא יוחנן. בצליבתו של פטרוס, לא הצלב היה הפוך, אלא פטרוס עצמו.

    השבמחק
    תשובות
    1. מי היה אהוב יותר? לא יודע. לישוע היה כנראה לב רחב מספיק לכולם...
      ובאשר לצליבה, לפחות במסורת האמנות הנוצרית הוא מצויר כשגם הצלב הפוך. ראה לדוגמה:
      https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Lorenzo_veneziano,_crocifissione_di_san_pietro.jpg

      או כאן: https://it.wikipedia.org/wiki/Pietro_apostolo#/media/File:Cruc_pet.jpg

      מחק
  11. נכון, קשרו אותו לצלב באופן רגיל, ואז הפכו את הצלב, וראשו מטה.

    השבמחק
  12. ממש לא בורות שלהם... ההפך מכך, זוהי בורות שלכם...
    להווי ידוע לכם, כי ט' בטבת הינו יום פטירתו של השליח שמעון, הוא פטרוס, במסורת ישראל...
    הוא נזכר כמי שכתב את תפילת "נשמת כל חי" הנאמרת מדי שבת בבוקר, את סדר עבודת הכהן הגדול ועוד. צום עשרה בטבת מיוחס לזכרו... כדאי שתחפשו עליו מעט ואז תופתעו לגלות כי זו איננה טעות מקרית... היהודי שמעון כיפא היה האפיפיור הראשון, שליח שנשאר נאמן לדתו המקורית...

    השבמחק
    תשובות

    1. הוא נזכר כמי שכתב הוא נזכר כמי שכתב את תפילת "נשמת כל חי" הנאמרת מדי שבת בבוקר (וגם בסדר פסח), את סדר עבודת הכהן הגדול ועוד. צום עשרה בטבת מיוחס לזכרו...

      יחוס תפילת "נשמת כל כל חי" לשמעון ידוע , וגם התגובות לכך ידועים. מה הם המקורות לשאר היחוסים?

      מחק
  13. אם פטרוס לא היה אהוב על יהודי אחד, הרי שהוא היה אהוב על יהודים אחרים

    https://dl.dropboxusercontent.com/u/17931035/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94%20%D7%99%D7%A9%D7%95.PDF

    עמ' 234 סוף טור א

    השבמחק
  14. מתברר שהמקור לחיבורו הוא ויקיפדיה ערך "פטרוס" - פטרוס במקורות יהודיים

    מאמר מעניין בענין שמעון - ו"חיבוריו" כאן:

    תעלומת פטרוס הקדוש - יהודי משומד או קדוש?

    http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1943.htm

    השבמחק
  15. חשוב להזכר ולהזכיר כי כל הסיפורים (ממקורות יהודיים או אחרים) על פטרוס, ישו, וחבריהם הם בגדר אגדות, שמטרתן להרשים את המאמינים ולעתים גם את הלא-מאמינים. אין בינם ובין הסטוריה ולא כלום.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.