יום שישי, 17 בפברואר 2017

היום יום הולדת: בלוג עונ"ש בן שש

איור: נעם נדב

א. ביום חגנו...

עוד שנה עברה על בלוג עונג שבת, ושוב אני שמח לחגוג עם הקוראים את הלא יאומן (לפחות מבחינתי).

ב-19 בפברואר, בעוד יומיים, נציין מלֹאת שש שנים לעלייתו של הבלוג לאוויר המרשתת. שמחה גדולה לי, וגם לקהילת האוהדים הגדולה שבכל פעם מפתיעה ומשמחת אותי מחדש. זו אפוא הזדמנות להגיש לקוראי הבלוג מעין סיכום שנתי.

נכון להיום התפרסמו בבלוג עונ"ש מאז היווסדו 1,198 רשימות ('פוסטים'). בדרך כלל, אני מפרסם שלושה פוסטים חדשים בכל שבוע, ומאז פוסט יום ההולדת הקודם התפרסמו כאן 144 פוסטים. לא רע...

במהלך השנה השישית אירחתי בבלוג כותבים רבים, קבועים וחד-פעמיים, וזו הזדמנות להודות להם. הלא המה (על פי סדר האלף-בית): רוחמה אלבג, ברוך גיאן, צבי (גרימי) גלעד, אלון גלעדי, שמריה גרשוני, אבנר הולצמן, אליהו הכהן, איתמר וכסלר, רמה זוטא, יהודה זיו, אסתר חומש-גופר, אסא כשר, גיא מירון, יובל מלחינדב מלר, מרדכי נאור, אבי נבון, יוסף (ג'פרי) סאקס, האחים אבי עוֹרי ובני עוֹרי (ביחד ובנפרד), נתן רועי, ארנון שמשוניניתאי שנאן, אביעד תאני. אני מקווה שלא שכחתי אף אחד...

תודה גם לאלה ששלחו לי רשימות פרי עטם, אך מסיבות שונות הן לא התפרסמו. תודה לידידי ושכני הטוב, המאייר נעם נדב, שעיצב את הלוגו הקבוע של הבלוג, ותורם בכל שנה ברכת יום הולדת חדשה ושנונה.

השמות שפורטו לעיל הם רק של אלה שכתבו פוסטים חתומים, אבל לצדם יש לזכור גם עשרות רבות של קוראים ששולחים לי כל הזמן מידע מרתק, צילומים מקוריים, קוריוזים משעשעים, וכמובן את מאות המגיבים – לעניין, ולפעמים גם שלא לעניין... תקצר היריעה (ולו גם הווירטואלית) להזכיר כאן את שמותיהם, ועל כן אסתפק בתודה אחת גדולה. בלעדיכם עונ"ש לא היה מה שהוא.

כשאני עובר ביעף על פני הרשימות הרבות שפורסמו בבלוג בשנה האחרונה, אני יכול להתפעל מהעושר והרבגוניות של הנושאים שמטופלים כאן: מעיסוק – יש יגידו אובססיבי – בזוטות ובשטויות (ככתוב בכותרת הבלוג 'ובמיוחד דברים של מה בכך, דברי הבאי, הבל ושטות'), ועד לעניינים אקדמיים שלא פעם יש בהם חידושים ותרומה של ממש לידע ולמדע (וכנאמר, שם, שם: 'כל דבר הנוגע ליהודים בפרט, וענייני מדינה, ספרות ומדע בכלל'). אני משתדל לשמור על איזון בין הקליל והמבדר לבין הרציני והחשוב, ונדמה לי שבסך הכול אני גם מצליח.

שירו של מחלק העיתונים
וכרגיל, מצעד הכתבות הנקראות ביותר שפורסמו כאן השנה:

עוד כתבות שזכו לשיעורי צפייה נאים: 

הרשימה של דב גביש, 'מה עושה טייס גרמני על בול ישראלי?', שפורסמה כאן רק לפני שבוע, זכתה מיד לאלפי צפיות ואף צוטטה בהרחבה בבלוג של עופר אדרת בעיתון 'הארץ', שגם ידע לפרגן ל'בלוג המצוין עונ"ש (עונג שבת)', (ועכשיו גם באנגלית).

הארץ, 14 בפברואר 2017 (צילום מסך)

והנה עוד כמה פוסטים נבחרים ואהובים שהופיעו כאן במהלך השנה האחרונה. בחירת העורך:

ומה בהמשך? יש ב'צנרת' עוד מאמרים רבים, מרגשים, מלמדים, מצחיקים, שיתפרסמו כאן בקרוב. אם רק יהיה כוח, בריאות וחשק.

ב. יהי זכרם ברוך

בשנה שעברה הלכו לעולמם כמה מקוראי הבלוג הידועים לי: הסופר חנוך ברטוב, אברהם חסיד איש כפר הרא"ה, פרופ' דן כספי, חוקר החזנות עקיבא צימרמן, משה (מושקו) רום בן קיבוץ סעד ואיש מושב שפיר, שלמד שנתיים מעליי בבית הספר המשותף בקבוצת יבנה...

וממש אתמול, וכמו תמיד בהפתעה גמורה, מת יעקב גרוס, במאי וחוקר תולדות הקולנוע העברי, והוא בן 67.

רק לפני שישה ימים בירך אותי יעקב ממיטת חוליו ליום הולדתי, והנה 'הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד'...

מתוך דף הפייסבוק שלי

ועכשיו, כשיעקב מת יש לי מה לפחד...

ג. מניה בעונ"ש

ועכשיו למשהו שונה לגמרי.

רמי נוידרפר, בלש האינטרנט הבלתי נלאה, הביא לתשומת לבי את הפריט המעניין הזה שנמכר לאחרונה בבית המכירות הפומביות 'קדם'. זוהי מניה בחברת 'עונג שבת וגמילות חסדים' מביוגראד (או בלגראד) שעל הים (Biograd na Moru), בקרואטיה של ימינו. התעודה נדפסה בזַאגרֶבּ בשנת 1921. 



אז מניות ו'תכנית עסקית' עדיין אין לנו. לבלוג עונג שבת גם אין מערכת או מזכירוּת, אין מחלקה טכנית או משפטית ואין מחלקת מינויים, אין אחראי לגרפיקה ואין מי שיטפל בזכויות יוצרים. אני לבדי מטפל בכל אלה וכל תלונותיכם – עליי. את רוב הפוסטים אני כותב בעצמי, וגם פוסטים שנכתבים על ידי אורחי הבלוג עוברים בדרך כלל התקנה ועריכה קפדנית שלי, ככל יכולתי. ענייני הבלוג מעסיקים אותי – איך נאמר זאת באנדר-סטייטמנט? – לא מעט שעות בכל יום, בכל שבוע ולאורך כל ימות השנה.

זה אפוא הזמן והמקום להזכיר לקוראי הבלוג ואוהביו, כי עומדת לרשותכם האפשרות להיות שותפים במיזם ולהביע הזדהות ועידוד באמצעות תמיכה כספית – איש ככל אשר ידבנו לבו. התרומות שלכם מוכיחות, כל פעם מחדש, כי יש שכר לעמלי ויש כאלה שיודעים להעריך זאת. המבקשים להשתתף בתרומה לבלוג יכולים לעשות זאת בדרך פשוטה ומאובטחת באמצעות שירות Paypal (בטור השמאלי של הפוסט), או במכתב ישירות לכתובתי הפרטית (רחוב בן עזאי 8, ירושלים 9350508).

זו גם ההזדמנות להודות שוב לכל תומכי הבלוג, הקבועים והמזדמנים, שנוגעים ללבי ומחזקים את המוטיבציה שלי להמשיך (וזה בפירוש לא מובן מאליו).

מקור: אָנִיקָמָה (תודה למיכל 'הפולניה')

ד. עשינו משהו...

המלחמה הנחושה של בלוג עונג שבת בשילוט הדפוק שיש בארץ היא סיזיפית, ובכל זאת נושאת מדי פעם פרי. הכל בזכות קוראים ש'לוקחים את זה הלאה', מתלוננים ומצליחים לשנות. הנה שלוש דוגמאות מן השנה האחרונה.

ברחוב הקולונל מרגולין ברחובות נרשמה דרגת הקולונל באנגלית משובשת. כמובן שהתרענו על זה בבלוגנו ('קולונל מרגולין ב-K הידיעה', 30 בדצמבר 2015).

לפני  הקולונל ב-K

היה מי שקרא (מי את או אתה?) והודיע לעירייה, וזו מצדה הזדרזה לתקן:

אחרי – הקולונל המתוקן 
(צילומים דן גרינשטיין; תודה לרחלי רוגל)

הצלחה נוספת נחלנו בחדרה, שם טיפלנו ברחוב האָקַצְיָה ותהינו איך בדיוק הוגים ילדי הרחוב, מחלקי הדואר ושליחי הפיצה את השם הבלתי מנוקד של הרחוב הזה ('פינת רחוב הסלקציה?', 28 במרץ 2016).

לפני – בלי ניקוד (צילום: מאיר בולקה)

אורי יעקובוביץ' החדרתי העביר את הנושא לעירייתו, שמצדה הגיבה במהירות והחליפה את השלטים הקודמים בשלטים מנוקדים (ועל השיבוש בלועזית נמחל לה). דיווחתי על זה בשעתו ('ביקור חוזר ברחוב האָקָצְיָה', 6 ביולי 2016).

אחרי... (צילום: אורי יעקובוביץ')

ולסיום, ד"ר אבישי טייכר הפנה את תשומת לבנו ('אצ"ל או לח"י?', 6 ביוני 2016) לפאדיחה קטנה בשלט הזיכרון שקבעה עיריית תל אביב על קיר בית דפוס ששימש בשעתו את מחתרת אצ"ל. אבוי, במקום סמל אצ"ל הוטבע על השלט סמל לח"י...


פרופ' זהר שביט ידעה למצוא את הכתובת הנכונה בעירייה והשלט תוקן, כמתבקש (דיווחתי על כך בפוסט 'עונ"ש בשירות הקהילה: תוקן סמל האצ"ל' 25 ביולי 2016).

השלט המתוקן

אז גם אתם, איש איש במקומו. אם קראתם כאן על שילוט מגוחך או משובש, אל תסתפקו בצקצוקי לשון  – פנו למי שצריך ונסו לשנות.

יומולדת שמח!

22 תגובות:

  1. ברכות. שנמשיך להנות לקראת שבת!

    השבמחק
  2. עונ"ש של ממש!! ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, מתנה נאה ממתינה לנו במייל כל יום שישי (קצרי הרוח, בטח גולשים מיוזמתם לאתר במהלך השבוע להקדים את המועד אבל אז טעמה של השבת נעדר מהפוסטים). בלי נדר אשלח גם צ'ק, וזאת למרות הדילוג המזעזע על וואלאזין בסקירה שלכם על הסיור בבילורוס. אם נגנוב מר' נתן מנעמירוב ביטוי נאמר שלוואלאזין לא טסים במטוס אלא הולכים ברגל. הרבה נשים של חברת נחת ובריאות.

      מחק
    2. שאול - משפחת בר-אילן לא תקופח... בקרוב יתפרסם פוסט מיוחד על רחוב הנצי"ב.

      מחק
  3. אני תמיד מופתע שלמגיבים יש קשר ישיר עם נושאי הכתבה: או שהם נכדים של, או שהיו שם או שלמדו אצל, או ששרתו עם וכו'. כזו קרבה יכולה להיווצר אם המגיבים עצמם יוזמים את הכתבות או אם התפוצה היא רחבה מאד, או שילוב של השניים. אפשר פתרון?

    השבמחק
    תשובות
    1. הלוואי שהייתי יוזם....לו הייתי יוזם לא הייתי צריך לבכות מרה מדי שבוע על ההדרה של וואלאזין. בלי כוונה מן הסתם, ועדיין

      מחק
  4. עלי כהן, שגרירות עונ"ש בקופנהגןיום שישי, 17 פברואר, 2017

    לדוד אסף ולבלוג ה"עונ"ש" שלו- מזל טוב ביום ההולדת הששי (עד מאה ועשרים ועד בכלל!!) - הבלוג האהוב שלך הפך מזה שנים - קצל פחות מ-6 - לחלק מסדר יומי הקבוע בימי ששי, יום ההופעה שלו. אני שמח לקרוא ולהחכים מהיידע הרב המושקע ולעיתים גם להגיב, עד שדוד החליט להעניק לי את התואר "שגריר עונש בקופנהגן". מסתבר שאת ה"עונ"ש" קוראים גם חברים אחרים במועדון הישראלי שלנו ולא אחת מקבלים את פני חברי המועדון בתואר, הידוע רק לקוראים הנאמנים של ה"עונ"ש". משעשע אותי להמליץ על בלוג הנושא שם שבא מזוית דתית ומישהו שאיננו מכיר את מהות הבלוג מעווה פניו מסיבות, שהיידע רחוק מהן.דוד - תמשיך בעונ"ש המופלא שלך. לא ידעתי על פטירתו של יעקב גרוס- מאחר ואני אוהב נוסטאלגיה מן הסוג שיעקב גרוס העניק לנו בשפע אני עצוב ושולח תנחומים למשפחת גרוס.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה עלי. אתה השגריר עם הוותק הכי ארוך - לא הגיע הזמן לשוב הבייתה?

      מחק
    2. אם אשוב (כהצעתך) תישללנה ממני הזכויות של דיפלומט, אז נשאיר זאת כפי שזה היה ב-6 השנים הראשונות של הבלוג.

      מחק
    3. אם כך אסתפק בבקשת מקלט מדיני בדנמרק, כשהשעה תצטרך לכך...

      מחק
  5. תודה על הבלוג המעניין ששמו - לא כפי שהוא. זה לא עונ"ש אלא הנאה גדולה לקרוא, ואני מודה- לא פעם ואפילו יותר - אני לומד , מכיר ומרחיב ונזקק לעתים לנבור כדי להשלים מידע או נתונים ולעתים הוא משמש אותי כמעין "אינציקלופדיה" זוטא - בעיקר בתחומי הזמר העברי וסיפוריו וגם האחרים.
    מאחל ומייחל לעוד הרבה שנים כאלה ולהמשך ההתמדה והשקידה ומברך ושולח לך, דוד ,תודה גדולה , בריאות ואנרגיות להמשך. מוטקה שלף

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מוטקה. בקרוב אחשוף כאן את 'פרצופך האמיתי', כשאביא קטע מ'שרתי לך ארצי', מלפני ארבעים שנה... ועד אז, ממתינים לדיסק חדש של חבורת שהם!

      מחק
  6. תודה לדוד על הבלוג המאלף והמשעשע. אכן עונ"ש אמיתי. יישר כוחך ששיברת...

    השבמחק
  7. יומולדת 6 שמח לעונ"ש :) לעתים מענין מאד מחכים, משעשע ונוגע, לעתים פחות - אך בכל מקרה - גם אני שמחה לראותו כל שישי. וכשזמני לא בידי - שומרת להמשך השבוע...
    תודה!!

    השבמחק
  8. בגיל שש מתחיל הילד ללכת לבית הספר, עונ'ש מחכים ומהנה אותנו כבר מרגע לידתו. דוד, תודה. שיהיה לך כח לעוד שנים רבות וטובות של כתיבה.

    השבמחק
  9. דוד יקירי,
    הולך ומתגלה סוד רעננותך ותמימותך האינסופית - אלה אסופי העונ"ש שמלאו להם שש, אשר אתה ממשיך לטפח. יהי רצון שככל שתתמיד להקיף עצמך בחרולים עוקצניים אלה, גילם ההולך ועולה של עונ"שיך לא יכביד את ידך. גם כשהם יגיעו לגילים המסוכנים של טיפש-עשרה יהיה לך הכוח והתבונה לנהל אותם בחן ואורך רוח לחופה וקידושין ומעשים טובים. כן יהי רצון!

    השבמחק
  10. לי ולך בצהרי שבת אגוזים ותפוח...יום שישי, 17 פברואר, 2017

    גם אני לא תמיד רק זועף אלא גם מברך
    ברכות ליום ההולדת (גם האישי וגם העונשי)
    ותודה על התמהיל המוצלח של זוטות , דברי הבאי ואקדמיה (וכמובן גם התחביר של המשפט הזה מוצלח, כל אחד יקרא בו מהרהורי ליבו).

    השבמחק
  11. יום הולדת שמח. אני קורא את הבלוג שלך מספר חודשים ונהנה מאד. חלק מהם משמשים לי השראה כמורה דרך. ישר כוח. דורון קולינר

    השבמחק
  12. יום הולדת שמח לך ולעונש"ך ממני ומכל אלו שכמותי נאלצים להסתתר תחת שמות עט וקוד. הבלוג שלך בשביל הוא משב מרענן של ידע ותרבות - בשיממון החרדי שלא ממש מסוגל להכיל דברים שכאלו

    השבמחק
  13. מזל טוב, עד 120.
    איך מחשבים את הפוסטים הפופולריים מהשנה האחרונה? הרי פוסט שפורסם לפני שבוע עדיין לא צבר מספיק ותק בשביל להיות פופולארי. זה מתוקנן איכשהו?
    מזכיר את הבדיחה מדרויאנוב על ההוא שהתלונן שכל החזנים הדגולים הולכים ומתים, ובין התינוקות הנולדים אין ולו חזן דגול אחד. בקצב הזה תוך 40 שנה לא יישארו חזנים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.