יום שישי, 24 במרץ 2017

צעדיה הראשונים של זמרת הארץ: 'חושו, אחים, חושו!' (ב)

מאת אליהו הכהן

הפרק הראשון של הרשימה פורסם כאן.

בטרם נשוב לתולדות השיר 'חושו, אחים, חושו', הבה וניזכר באחד הביצועים המרשימים שלו. בערב יום העצמאות תשכ"ג, במלאת שמונים שנה לעלייה הראשונה, נערך בבנייני האומה בירושלים, בהפקת 'קול ישראל', מופע הנוסטלגיה 'אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות'. בין היתר השתתפה במופע מקהלת הילדים על שם צדיקוב ששרה מחרוזת שירי לכת ובהם, כמובן, גם 'חושו'. הנה הקלטה מאותו אירוע:



ג. הדפרון הראשון
יחיאל מיכל פינס

פינס, שבשנת 1881 ייסד את אגודת 'תחיית ישראל' יחד עם ידידו אליעזר בן-יהודה, היה לא רק איש של מעשים אלא גם של מילים. בלשן חובב היה שאהב לחדש מילים עבריות. אנו חייבים לו תודה על מילים כמו מחוג, שעון, חסכון, תרבות, עגבנייה ועוד. 

לאחר שסיים את כתיבת השיר החדש טרח פינס והדפיס את השיר בדפרון זעיר-מידות, שכותרתו הייתה 'שיר המעלות לבני ביל"ו בשובם ציונה'. הוא לא חתם בשמו – אולי מיראת החרדים הקנאים בירושלים – אלא בשם העט 'פלמוני'. הדפרון לא נרשם בשום קטלוג או ביבליוגרפיה (כגון זו של שושנה הלוי, 'ספרי ירושלים הראשונים'), והוא כמעט ונעלם מן העולם. מצאתי אותו לפני כחמישים שנה באוספי הארכיון הציוני המרכזי בירושלים, אך תמימות הייתה בי אז וצילמתי רק את עמוד השער ואת שני הבתים הראשונים. את הבתים האחרים העתקתי בכתב ידי. לימים חזרתי לארכיון וחיפשתי שוב את הדפרון – אך הוא כבר נעלם ואיננו.

למיטב ידיעתי אין עותק נוסף של הדפרון בשום ספרייה או ארכיון, ואם יש לקוראים מידע משלים כמובן שנשמח לפרסמו.

שער הדפרון שיר המעלות לבני ביל"ו בשובם ציונה, ירושלים תרמ"ג (1883)

בשם השגור לכאורה 'שיר המעלות', שאותו בחר פינס לדפרון, יש רמיזה כפולה: גם אזכור עלייתם של שבי ציון בימי עזרא ונחמיה, כנאמר בפסוק המפורסם: 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן' (תהלים, קכז 1) וגם רמז לשם האגודה 'יְסֻד הַמַּעֲלָה' (על פי עזרא, ז 9), שהקימה את ראשון לציון

שני הבתים הראשונים בהדפסה הראשונה 
פינס הדפיס את הדפרון במהדורה מצומצמת של כמה עשרות עותקים בלבד, שכנראה נועדו לחלוקה בין אנשי ביל"ו. כמוטו בפתח השיר החדש הוא בחר פסוק מספר זכריה: 'הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן נְאֻם יְהוָה' (ב 10), שהתפרש על ידי רש"י שם במילים האלה: 
'הוי הוי'  אין 'הוי' אלא לשון הכרזה והזעקת קיבוץ ... 
'ונוסו מארץ'  צאו גלויות עמי מתוך בבל ואשור.
השיר כולו נדפס על דף אחד, שנועד להיות מקופל קפלים אחדים כדי לשוות לו צורה של שירון רב-דפים. שימו נא לב, כי כותרתו המקורית של השיר הייתה 'בית יעקב לכו ונלכה', רק מאוחר יותר קיבל השיר את השם 'חושו אחים חושו', על שם שורתו הראשונה.

הטקסט המלא של ארבעה עשר בתי השיר מעולם לא הופיע מאז בשירוני הזמר העברי; לכל היותר נדפסו שבעת הבתים הראשונים. על כן הוא מובא בזה בשלמותו ובניקוד. 

בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה


הוֹי הוֹי, וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן אָמַר ה' (זכריה, ב', י')  


חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ                          לֹא לָנוּ הַמְּנוּחָה!   
נָרִימָה פְעָמֵינוּ –                             לֹא לָנוּ הַמַּרְגּוֹעַ!                             
טוּשׂוּ, אַחִים, טוּשׂוּ,                         בָּאֶרֶץ הַקְּרוּחָה
אֶל אֶרֶץ הוֹרָתֵנוּ!                             מִשִּׁלְטוֹן הָאֶזְרוֹעַ...

...חוּשׁוּ, אַחִים

רֵעַי הֵן בִּי יְהַתֵּלוּ:                          אַל נָא פְתָאִים תִּתְלוֹצָצוּ!
מַה לְּךָ אֶרֶץ מוֹרָשָׁה?                     אַל נָא בָנִים שְׁוֹכְחֵי אֵם
שָׁמָּה הֵן אִיִּים יֵילִילוּ                     פֶּן בָּכֶם, אוֹי, יִפְרֹצוּ
תּוּר לְךָ אֶרֶץ חֲדָשָׁה!                      צוֹרְרֵינוּ, צוֹרְרֵי שֵׁם...

לֹא לָנוּ הִתְעָרֵב!                           אִמִּי הִיא אַךְ בִּי מַפְצֶרֶת:
לֹא לָנוּ הִתְבּוֹלֵל                           אָנָּא בְנִי, אַל תַּשְׁלִיכֵנִי!
בֵּינוֹת זְאֵבֵי עֶרֶב                          בִּלְתְּךָ אֲנִי, הוֹי, נִשְׁאֶרֶת
תּוֹכְכֵי גּוֹי מִשְׁתּוֹלֵל.                       אֻמְלָלָה, מִי יִתְמְכֵנִי?

אַל נָא אִמִּי הַיְּקָרָה,                      אֵל אֶחָד דִּגְלֵנוּ,
אַל נָא בִּי תִּפְצֹרִי!                        בִּימִינֵנוּ תּוֹרַת חַיִּים.
אֵל יַחֲלִיצֵךְ מִכָּל צָרָה                  נָרִימָה נָא רַגְלֵינוּ –
אוֹתִי נָא אַל תַּעֲצֹרִי!                     נַעֲלֶה נָא יְרוּשָׁלַיִם.

אַךְ כַּלָּתִי לֹא בִּי גּוֹעֶרֶת,                הִנֵּה אֵלֶיךָ תּוֹאֶבֶת
בְּלִבִּי תַּזִּיל אֹמֶץ רוּחַ:                  שָׁם אֲהוּבָתְךָ הַשְּׁנִיָּה,
'שְׁכָחֵנִי, דּוֹד!', לִי אוֹמֶרֶת,             גַּם אֲנִי אוֹתָהּ אוֹהֶבֶת –
'בְּרַח לְךָ, עַד שֶׁהַיּוֹם יָפוּחַ'.           בַּת עַמִּי שָׁם הָעֲנִיָּה.

אֵלֶיהָ, לִזְרוֹעוֹתֶיהָ,                      הֵן שָׁמָּה עֵבֶר לַגַּלִּים,
מַהֲרוּ אַחִים מַהֵרוּ.                     הָעֲנוּגָה הִיא יוֹשֶׁבֶת.
מְחוּ דִּמְעָה מֵעֵינֶיהָ,                    פָּנֶיהָ, הָהּ, מַה דַּלִּים,
מִיגוֹן רוּחָהּ טַהֵרוּ!                      עֵינֶיהָ אֵשׁ צוֹרֶבֶת!

נָפְשָׁהּ אַךְ עוֹרֶגֶת,                       שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה
עֵינָה אַךְ בִּי צוֹפִיָּה.                     אֶל עִירֵנוּ הַחֲמוּדָה
הֲבָנֶיהָ הִיא נוֹהֶגֶת                      כְּעַל כַּנְפֵי יוֹנָה
שָׁמָּה שָׁמָּה, הָאֳנִיָּה?                   נַעֲלֶה הָרֵי יְהוּדָה! 


ד. בין 'חוּשׁוּ' ל'טוּשׁוּ': משהו על מילות השיר


שירו של פינס רווי ברמזים מקראיים שלא נוכל כמובן לעמוד על כולם, אך העמקה בהם עשויה לסייע להבנה טובה יותר של השיר. סימן השאלה
העבה ביותר הוצב על המילה המוזרה 'טושו' שבשורה השלישית.

כזכור, שירנו נדפס לראשונה ללא ניקוד. ההדפסה המנוקדת הראשונה ראתה אור רק בשנת תרנ"ו (1895), בשירון שירי עם ציון, שערך הביל"ויי מנשה מאירוביץ. השירון ראה אור בדפוסו הירושלמי של א"מ לונץ, ובו נוקד הפועל 'טושו' בשין ימנית. 

שירון נדיר זה התגלגל לידי באקראי לפני למעלה מחמישים שנים בדוכן של ספרים משומשים. לימים התברר לי שאני מחזיק, ככל הנראה, את העותק היחיד בעולם ששרד ממנו...


ההדפסה המנוקדת הראשונה של 'חושו, אחים, חושו!' 
(מנשה מאירוביץ, שירי עם ציון, ירושלים תרנ"ו, עמ' מה-מח; אוסף אליהו הכהן)

כשנשאלו מורים לדורותיהם מה פירוש המילה 'טוּשׁוּ', הם נהגו להשיב, ללא כל ביסוס, כי זו מילה נרדפת ל'חושו', כלומר 'מהרו'. בהרצאה בפני כנס מורים ארצי שנערך בשנות השמונים, הצבעתי לראשונה על כך שכוונתו של פינס הייתה ל'טוּשׂוּ', בשין שמאלית, כלומר: טוּסוּ. הוא התכוון להטיס עולים ארצה עוד לפני שהומצא המטוס, אולי על כנפי נשרים, וזאת בהסתמך על הפסוק התנ"כי 'כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל' (איוב, ט 26). מאז שמעתי הצעות פירוש נוספות ל'טושו', אך דומני שאף אחת מהן אינה משכנעת. השימוש ב'טושׂוׂׂ' בשירה העברית נמשך גם אצל גדולי משוררינו. כך למשל כתב ח"נ ביאליק בשירו 'זֹהַר' (1901): 'קַלּוֹתִי, זַכּוֹתִי, כְּנַף אוֹר תִּשָּׂאֵנִי, / נָטוּשָׂה, הַזַּכִּים, אֲחִיכֶם הִנֵּנִי! / לַכִּכָּר, לַכִּכָּר נָשׁוּטָה, נָפֹזָּה!'; ואילו אצל שאול טשרניחובסקי מצאנו עדות מעניינת להופעה משותפת של הצירוף 'חושו וטושו', באידיליה 'חתונתה של אֶלְקָה' (אודסה, 1920): 'הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת אַךְ הֵנָּה טָשׁוּ וְחָשּׁו מִבַּיִת אֶל בַּיִת, אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ' (התקופה, יד-טו, טבת תרפ"ב, עמ' 477). אפשר להניח שלפחות טשרניחובסקי הושפע במישרין משירו של פינס.

ועוד כדאי להעיר גם על המשך שורה זו: 'אֶל אֶרֶץ הוֹרָתֵנוּ', שהשתבשה ברבות הימים ל'אל ארץ אבותינו'. צירוף זה חדר גם לכל הביצועים המושרים (כולל זה של חבורת 'רננים' שהובא למעלה), אף שהוא זר לנוסח המקורי של השיר ולהעתקותיו בכל השירונים הראשונים. אני משער שהייתה כאן השפעה סמויה של 'לארץ אבותינו', שם ספרו של זלמן דוד לֵבוֹנְטין, ממייסדי ראשון לציון וממייסדי בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי), שראה אור לראשונה בוורשה בשנת תרמ"ה (1885) ואחר כך בעוד כמה מהדורות.

את המשפט 'לא לנו המנוחה לא לנו המרגוע', שבבית השני, שאל פינס על דרך ההיפוך מנבואת ישעיהו, שבספרו נכתב: 'אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם: זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה, וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ' (כח 12). פינס, בניגוד לנכתב בפסוק זה, סבר כמו הנביא מיכה (ב 10), שבספרו נכתב: 'קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה'. ומעניין שגם המשורר שמעון פרוג שיבץ הפניה לפסוק ממיכה במוטו לשירו הציוני 'מנגינה עברית', שנכתב ברוסית ב-1882, שנה קודם לכן.

כאן המקום להבהיר כי גם המשכו של הבית השני  'בָּאֶרֶץ הַקְּרוּחָה מִשִּׁלְטוֹן הָאֶזְרוֹעַ'  זכה לפרשנות שגויה. פינס לא התכוון לארץ ישראל השוממה מאין יושב, כי אם לרוסיה, שעם הגירת היהודים ממנה, בעקבות הפוגרומים ('שלטון האזרוע') דמתה לרעמה ששערותיה נתלשו אחת אחת והפכה לקרוחה. המילה הייחודית 'אזרוע' לקוחה מפסוק בספר ירמיהו, לב 21: 'וַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל'.

יש לזכור כי פינס כתב את השיר שנתיים בלבד לאחר ההתנקשות בחייו של הצאר אלכסנדר השני (13 במארס 1881), שבעקבותיה השתנה מצב היהודים ברוסיה באופן דרמטי לרעה והחל גל פרעות ('הסופות בנגב'). בשירו נקט פינס עמדה ברורה במחלוקת שסערה אז בקרב יהודי מזרח אירופה: ארץ ישראל או אמריקה  לאן להגר? הרוב המוחלט של כשניים וחצי מיליון יהודים שעזבו את רוסיה הגיע לארצות הברית והתיישב בה, ורק קילוח דקיק, שמנה אלפים בודדים, עלה לארץ ישראל 
בימי העלייה הראשונה והשנייה

בבית השלישי של השיר הציג פינס את שתי החלופות  'ארץ מורשה' או 'ארץ חדשה'. 'רֵעַי בי יהתלו', כתב פינס (על פי הפסוק בירמיהו, ט 4:  'וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ'), על בחירתו ב'ארץ הורתנו', אך הם 'פתאים', 'בנים שוכחי אם'. לדעתו, על הבנים שאינם מוכנים לשכוח את הוריהם הזקנים מוטלת החובה לעלות אל 'הרי יהודה', אל 'עירנו החמודה' (ירושלים), והוא חותם בצירוף 'שאו נס ציונה', שבתוך שנים מעטות יהפוך גם לשם של מושבה ושמה נס ציונה וגם לסיסמה מושרת ('שאו ציונה נס ודגל')

המושבה גדרה, 1898 (ישעיהו רפאלוביץ, מראה ארץ ישראל והמושבות, 1899)

בפרק האחרון:
ה. איך שיר נפוץ?
ו. גרסאות אודסה ולבוב
ז. משהו על יחיאל מיכל פינס

12 תגובות:

  1. תודה. שתי תוספות:

    (א) לעניין "טושו" כתבה פעם האקדמיה ללשון:
    המנון העלייה הראשונה שחיבר יחיאל מיכל פינס נפתח במילים:
    "חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ! / נָרִימָה פְּעָמֵינוּ! / טוּשוּ, אַחִים, טוּשוּ, / לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ!"
    מכיוון שהשורה השלישית אמורה להתחרז בשורה הראשונה סביר שיש לקרוא טוּשׁוּ ולא טוּשׂוּ.
    מתברר שבכמה מהדורות של התנ"ך ניקודו של הפועל יָטוּשׂ בפסוק באיוב הוא יָטוּשׁ (בשי"ן ימנית), וכנראה כך היה גם בתנ"ך שעמד לפני אליעזר בן-יהודה, שכן הוא מביא במילונו את הערך "טוּשׁ" במשמעות "טוּס".
    ובכל מקרה המשמעות היא טוּסוּ! כלומר מַהֲרוּ!

    (ב) שתי המילים המנוחה והמרגוע שבשיר הדהדו בשיר שנכתב חמישים שנה מאוחר, ובו נראה שהלהט ("לא לנו המנוחה, לא לנו המרגוע!") נרגע מעט:
    בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
    וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
    לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
    עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל...
    - שיר העמק (אלתרמן-סמבורסקי).

    השבמחק
  2. האם מישהו יודע מה מקור המלה "טיסה"? האם מהמלה טושו=טוסו, או ממקור מקראי שנעלם ממני?

    השבמחק
    תשובות
    1. במסכת חגיגה (טז, ע"א) שבתלמוד הבבלי נאמר על השדים: יש להם כנפיים כמלאכי השרת וטסין מסוף העולם עד סופו...
      ב-1928, כשעמד ביאליק בראש 'ועד הלשון העברית', הציע את המילה 'מטוס', הנשענת על הפועל המצוי גם באיוב (ט 26): כנשר יטושֹ עלי אוכל. ומכאן טיִס, טייס.
      וראו בספרי 'ציפור האדם באופקנו' יד בן-צבי, 2003, עמ' 2.

      מחק
  3. הפועל טשׂ (בש' שמאלית) מופיע פעם אחת במקרא ופירושו לעוט על טרף: כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי-אֹכֶל (איוב ט כו). בלשון חז"ל (בהשפעת הארמית) השי"ן השמאלית הפכה לסמ"ך, וגם המשמעות השתנתה קצת - למעוף של ציפור. לפני המצאת המטוס, המילה טיסה התפרשה כמעוף של ציפור.

    השבמחק
    תשובות
    1. בפיוט "אז רוב ניסים הפלאת בלילה" של ינאי ( כלול בהגדה של פסח)
      מופיע המילה טיסה
      "טִיסַת נְגִיד חֲרשֶׁת סִלִיתָ בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה"

      מחק
  4. מרתק כתמיד. מבקש מקיש ומקשה: האם אין אפשרות שהמדפיס אך הדפיס ושמא שגה בהגהת הכתיב הידני? טושו במקום עושו ? כמופיע בספר יואל ד. מתוך כוונה לעלות לירושלים (עמק יהושפט כאחרית הימים). סורי על נודניקיותי.....

    השבמחק
    תשובות
    1. תיאורטית - כל הגרסות אפשריות. גם 'עושו', גם 'מושו', וגם גרסת האקדמיה על 'טושו', שהביא רוני ה.

      מחק
    2. תודה ושבת שלום מאודסה "שלנו..."

      מחק
  5. רק היום, בעוונותי, קראתי את הרשימה הראשונה שלך, אליהו הכהן, והוספתי לקרוא בשקיקה את השנייה. בערבית אומרים תבורכנה ידיך: "סַלֶּם אִידֶיכְּ" אך למעשה יבורכו כשרונך, הידע שלך, אהבתך לזמר העברי ופירות עמלך שנים רבות! וגם לוויית החן שהיא ערך מוסף בכתיבתך. את השיר הטברייני הידוע: "אוחיל יום יום אשתאה" אני זוכרת מבית הורי ומבית הסבתא שלי בטבריה, לאה ממן, והוא נמצא בחוברת שאני שומרת שנים. שם החוברת "טבריה בראי הדורות", ליקט וחיבר מרדכי היילפרין מ.א. מורה בבית הספר התיכון בגליל, טבריה, בהוצאת עיריית טבריה, מנחם-אב תשכ"ו 1966. הניגון של השורות "אעברה נא ואראה אדמת קודש טְבַרְיָה" מתנגן באוזני... תודה על שתי הרשימות מחממות הלב החמודות שלך! ראיתי בעיני רוחי - בסדר? - את הבחורים היוצאים מביתה של משפחת בן יהודה אל רחוב יפו בליל פסח, שרים בקול רם, אולי שתו קצת יותר מארבע כוסות...

    השבמחק
  6. האם יתכן כי "בָּאֶרֶץ הַקְּרוּחָה" הכוונה לרוסיה הקרה, מלשון "קֶרַח"?

    השבמחק
  7. תודה רבה על הפרסום המרתק. בגיליון הרביעי של "עולם קטון" מופיע הבית הראשון בניקוד, בסיפור שנכתב על-ידי מנשה מאירוביץ, עורך "שירי עם ציון".

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.