יום שני, 6 במרץ 2017

פרנסות של יהודים: שעטנז; מכבסת הסיקריקים; גמ"ח אופנועים

א. מין בשאינו מינו?

שַׁעַטְנֵז הוא כידוע ליודעים איסור דאורייתא. באופן כללי, אסור לערבב צמר ופשתן בבגד אחד, שכן בכך יחטא החוטא באיסור כלאיים.

כל כך נכבד הוא איסור זה, עד שיש מעבדות מיוחדות לזיהוי שעטנז והידועה שבהן נמצאת ברחוב מאה שערים 6 בירושלים (עסקנו בה מעט בפוסט 'מעבדות, לא מה שחשבתם', 11 בינואר 2016).


שעל כן מה הופתע ד"ר יוסי במברגר, כאשר שוטט בחוצות ירושלים וגילה בבנין הרפאים של 'מרכז כלל' ברחוב יפו חנות לבגדים מיד שנייה שמתהדרת בשם 'שעטנז'.

צילומים: יוסי במברגר

האם היית ממליץ לאדם הפותח מסעדה לקרוא לה 'טריפה'? – שאלני יוסי, ותהה 'אולי יש לה הסכמי עודפים עם המעבדה לבדיקת שעטנז במאה שערים'...

ב. עיר ללא אלימות?

צילום: זאב קינן

כתב לי זאב קינן:
לא רחוק מביתי בירושלים מוצב תמרור המודיע שהאזור מרושת במצלמות אבטחה במסגרת תוכנית הקרוייה 'עיר ללא אלימות'. אבל בעיר, המתהדרת בשמות רחובות לוחמניים במיוחד, כאלה שעלולים לגרום לכל ילד לרעוד על משכבו בלילות ('אנוסי משהד', 'קדושי סלוניקי', לדוגמה), אתה שואל את עצמך האם השמות הללו היו באמת נחוצים להיקבע ברחובותינו?
בתור מורה דרך, אני מתקשה תמיד לתרגם לדוברי אנגלית את שם הרחוב 'עולי הגרדום' בשכונת ארמון הנציב. וכי לא די היה בשמות הגיבורים שמסרו את נפשם, גם בלי להנציח את שמם הכולל? גם בקטמונים יש רחוב עם שם מיליטריסטי: 'קנאי הגליל'. 
שם רחוב מילא, אבל הופתעתי לגלות בו את המכבסה שמתהדרת באותו שם. מה מכבסים שם? גלימות סיקריקים? את כתמי הדם של הדוקרים והנדקרים? 
האמת היא שבעל העסק אדם נחמד מאד. לא קנאי ולא סיקריקי, כך אני מתרשם. אפשר להניח שבעלי המכבסה לא היו ערים למטען ההיסטורי של השם, ובסך הכל קראו לו בשם הכי זמין שעמד לרשותם, ולכן לפחות נעשה להם פרסומת בבלוג. 

רחוב עולי הגרדום בירושלים

אמר העורך: 

הכל נכון, אבל אין סיבה להציק דווקא לירושלים על שמות רחובותיה. היא ממש אינה יוצאת דופן בשמות רחובות 'קשים לעיכול' (והדברים נכתבים ביום שבו החליטה מועצת עיריית ג'ת להיענות לדרישת שר הפנים ולהסיר את שלט הרחוב הנושא את שמו של יאסר עראפאת). 

בראשון לציון יש את 'רחוב קידוש השם', וגם בתל אביב, העיר הפלורליסטית ושוחרת השלום, יש 'רחוב אנוסי משהד', לא הרחק מ'רחוב לוחמי הגטאות'... 

על 'רחוב עולי הגרדום' בכלל אין מה לדבר; יש כמותו בתל אביב (מצטלב עם 'רחוב הרוגי מלכות'), בנתניה (כולל 'גן עולי הגרדום'), בבאר שבע, בדימונה, בשדרות (לא הרחק מ'כיכר חללי פעולות האיבה') בראשון לציון, באשקלון, ברמת גן ועוד.

והנה המערכון החביב של החמישיה הקאמרית שנדרשו גם הם לסוגיה (תודה לגילה):


ג. גמ"ח מעורב

גמ"ח, כידוע, הוא ראשי תיבות של גמילות חסדים  מגוון סוגים של עזרה וסעד רפואי או חברתי, בדרך כלל חינם אין כסף או בעלויות מינימליות. הגמ"חים נפוצים בעיקר בחברה החרדית ומתרכזים בדרך כלל בסיוע למשפחות עניות במזון, בביגוד, בריהוט, ברפואה, אך כמובן לא רק באלה  מהשאלת שמלות כלה ועד תנורי חימום ('שטיסל'!) ומוצצים. לפעמים הגמ"חים הללו פועלים בתחומים דמיוניים, שלא לומר הזויים.

הנה למשל הגמ"ח שמפרסם את עצמו על גבי נגרר החונה בעיר מודיעין (מודיעין, לא מודיעין עילית). ככל הנראה, גם העגלה הנגררת עצמה היא חלק מהגמ"ח.

צילום: רון חרמוני-להט


21 תגובות:

  1. רק על הניקוד של המילה "הגרדום" היה צריך להעלות לגרדום את האחראי על ניקוד השלטים בעירייה...
    אבל הנה גם הכיתוב באנגלית על שלט הרחוב מוכיח את הקושי: לא תרגום, אלא תעתיק OLEY HAGARDOM.
    ועל כך שיש עוד רחובות בשם זה בערים אחרות, כבר אמרו זכרונם לברכה: "צרת רבים..."

    השבמחק
  2. עולי הגרדום? הרוגי המלכות? בנתניה היה הרבה שנים רחוב מרכזי למדי בשם "רח' קדושי ברגן בלזן", לא עליכם...

    בחולון הוא קיים עד היום.

    השבמחק
  3. יוסי במברגר6 במרץ 2017 בשעה 11:22

    ובדרום תל אביב, לא רחוק מן התחנה המרכזית, יש רחוב בשם "יוון מצולה".
    נכון, זה שם של חיבור היסטוריוגרפי חשוב, אבל תחשבו על מי שצריך למסור את כתובתו ולומר שהוא שוכן ביוון מצולה (אם כי תושבי האזור היום בהחלט יכולים להזדהות עם השם הזה).
    אינני יודע איך תרגמו את שם הרחוב בשלטים. ליתר דיוק אינני יודע אם העיריה טרחה בכלל להציב שלטים באזור הזה. מה שבטוח, לא מסתובבים שם מדריכי תיירים שמסתבכים עם שם הרחוב.

    השבמחק
  4. על רחובות עם שמות מצמררים כבר נכתבו מספר מערכונים: זכור לי אחד של דודו טופז, שמגיע לירושלים בלילה (גם "עמק רפאים" נשמע מפחיד למי שלא רגיל), ואחד מבריק של החמישייה הקאמרית:
    https://www.youtube.com/watch?v=nRTI_yI7-Oc

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה! העלית את החמישייה למעלה...

      מחק
  5. הרוג מלכות - דינו דין חי-לעולם6 במרץ 2017 בשעה 13:05

    הערה להערת העורך ולקשיי העיכול שלו:
    אכן כמה שמות רחובות בישראל הינם "קשים לעיכול". אבל הקושי אינו נובע מביקורת על כך שעולי הגרדום או קדושי השואה הונצחו במדינת ישראל אלא מן האופן הישיר והבוטה שבו מונצחים אירועים קשים או הירואים בתוך מערכת החיים היום יומית כשמו של רחוב הנישא בפי כל. הרי אין ביקורת על כך שמנציחים אותם, למשל, בטקסים מיוחדים בימי זיכרון, רק על כך שהם הפכו למטבע יום יומי. ועל כך ניתן כמובן לקיים דיון
    משום כך קשה לי מאוד לעיכול האנלוגיה שעושה העורך הבערתו עם הביקורת על קריאת של רחוב על שמו של יאסר עראפת (כן, גם לי יש קשיי עיכול). האם באמת דינם שווה? האם הביקורת על קריאת רחוב בשמו שווה לביקורת על קריאת רחוב בשמם של עולי הגרדום?
    זו דוגמה לרלטיביזם שכבר איבד מזמן את המצפן המוסרי.
    אגב, האם ידעת שיש בירושלים רחוב ע"ש שלום שוורצברד ובבאר שבע נקרא על שמו רחוב "הנוקם"? לפי ההגיון הרלטיבי הזה (וראה כמה מתגובות הקוראים לכתבה בהארץ שהבאת בקישור) נעשה פה עוול לקרבן, כאשר דווקא את הרוצח מעלים על נס כגיבור לאומי. האם זה לא קשה לעיכול?
    פרופ' אסף, אני מודע לכך שהבאתי את דבריך לקיצוניות שאיננה מצויה בהם, ומן המעט שאני מכיר אותך מן הבלוג הזה וממקומות אחרים אני יכול להבין שאינך אוחז בקיצוניות שכזו. אני גם יודע שאינך אחראי לתגובות הקוראים בעיתון הארץ ובכל זאת, בחרת להביא את הדברים כפי שהבאת ולקשר אותם לאירוע המסויים ולהביא את הקישור לכתבה שהבאת, ולי היה חשוב להצביע לאן הדברים עשויים להגיע (ובמחוזות מסויימים אכן כבר מגיעים)
    (ואגב, מגיבה בשם גילה השכילה לתאר שמות רחובות כאלה כ"שמות מצמררים". אכן, שמות כאלה מצמררים גם אותי ויש מקום לדיון אם ראוי לכנות בהם רחובות. שמו של עראפת איננו מצמרר. הוא אכן "קשה לעיכול")

    השבמחק
    תשובות
    1. לא כל כך הבנתי מה הרעש בענין יאסר ערפאת כאשר באור עקיבא יש רחוב על שמו של מאיר כהנא? אפשר לומר על יאסר ערפאת מה שרוצים אבל את מאיר כהנא הוציאו אל מחוץ לחוק ואילו יאסר ערפאת זכה בפרס נובל לשלום - אז מה יהיה? כמו כן מה עם אתר ההנצחה לברוך גולדשטיין בקרית ארבע - מדוע זה כשר? (אז נכון שכאילו הרסו חלק מאתר ההנצחה הזה אבל לא את כולו ואנשים עדיין עולים לאתר הזה כאל מקום הנצחה לגיבור ישראל). ולהבדיל אלף הבדלות מאיר הר ציון נחשב בארץ לגיבור לאומי ויש הרבה רחובות על שמו - אבל מי זוכר את פעולת התגמול הפרטית שלו אחרי רצח אחותו? פעולה שבה נטבחו כפריים חפים מפשע כנקמה ובגלל הפעולה הזאת בן גוריון זרק אותו מהצבא והעמיד אותו למשפט? (נכון שאחרי שהמשפחה העמידה לרשותו את עו"ד שמואל תמיר להגנתו נסוג בו בן גוריון ובתמורה לזה שהם ויתרו על שמואל תמיר החזירו את מאיר הר ציון לצבא)

      מחק
    2. הרוג מלכות - דינו דין חי-לעולם6 במרץ 2017 בשעה 14:34

      quod erat demonstrandum
      (או אולי: O sancta simplicitas)

      מחק
    3. ליגאל גרנות:
      1. תגובתך היא פוסט-מודרניסטית ורלטיביסטית או בעברית פשוטה - מיתממת ושקרית במהותה. הרעיון הבסיסי העומד מאחוריה הוא דלית פריטי-נתונים נכונים, הוצאתם מהקשרם הכולל ומן התמונה ההיסטורית ומהילתם מחדש, תוך מתן דגשים מעוותים והסתרת מידע רלבנטי. איך לומר, היית מקבל ציון 0 בכל קורס מבוא להיסטוריוגרפיה במערכת אקדמית מקצועית (ולא, שלמה זנד ואילן פפה אינם חלק ממערכת אקדמית מקצועית. הם תועמלנים מסלפי אמת עם תעודת פרופסור. "סלפים", תרתי משמע. וראה "פרשת טנטורה".).
      עובדתית, יאסר עראפת עמד בראש ארגון שהטיף (ומטיף גם היום) וניהל (ומנהל גם היום) מלחמת שמד נגד עם-ישראל ומדינת ישראל. זאת, בשמו של "עם" שהוא עצמו הגדיר כפיקציה שתכליתה חיסול מדינת היהודים. האם לא ברור שבמדינת היהודים אסור שייקרא רחוב על שמו. למה לא "רחוב אדולף היטלר"?

      ברוך גולדשטיין, בניגוד לעראפת, היה אדם בודד שפעל חד-פעמית בניגוד לכל חוק, תרבות או מסורת של עמו ומדינתו, וגם זאת לאחר 7 שנים של רצח יהודים ע"י תעשית המוות בהנהגת עראפת, כמנהיג "לאומי". על-אף מעשהו הנפשע, גולדשטיין הציל הרבה ילדים ערבים ממוות, כנראה יותר מכל אדם אחר בנפת חברון בימי האינתיפאדה הראשונה. את קרבנותיו בחר מבין גברים בוגרים תומכי חמאס בלבד, שחבריהם גם רצחו אותו בו במקום (למרות שלא סיכן אותם כלל לאחר שנגמרה תחמושתו. מקרה אלאור אזריה קלאסי, רק שהקרבן היה יהודי ולכן הם אפילו לא נשפטו).

      מאיר כהנא, כידוע, לא רצח ולא הטיף לרצח של אף אחד אף פעם. לא צדיק אלא גזען חשוך, אבל הקים גוף שחסך דם של הרבה יהודים בגולה - בארה"ב וצרפת לפחות.
      הוא גם נרצח ע"י מחבל ערבי, מאנשי עראפת.

      אגב, אם פרס נובל לשלום הוא קנה המידה שלך ל"כשרות פוליטית" אז אבוי לנו. כזכור, על ידיו של אובמה משוח דמם של לפחות מיליון מוסלמים קרבנות "האביב הערבי" שהוא יזם, וגם הוא קיבל אותו פרס. כנ"ל סאדאת שיזם מלחמת להשמדת ישראל ואת "שיטת הסלאמי" לחיסולה האיטי, ועוד כמה "צדיקים".

      ומה יש לך נגד מאיר הר-ציון? בן-קיבוץ אמיץ שלא רצח כפריים תמימים אלא בדואים עוינים, שנפצע בפעולות התגמול (הלא-פרטיות) והוסמך לקצונה על-ידי אותו בן-גוריון ללא קורס קצינים.

      אגב, לגבי שמואל תמיר, דוקא חבל מאד שיש רחובות על-שמו. כזכור, הוא היה מאחרוני הפשיסטים היהודים הגאים שאפילו בגין הסתיג מהם, ואבי התעמולה השקרית והשטנית נגד קסטנר, שדמו בהחלט על ידיו של תמיר דנן. גם זיכוים של חברי האצ"ל שבגדו במדינת ישראל, ערקו מצה"ל, רצחו חיילי צה"ל וניסו לבצע מהפכה צבאית נגד מדינת ישראל הדמוקרטית הצעירה ("פרשת אלטלנה", משפט "יוסקה אלטלנה") רשום כאות קלון של תמיר דנן.

      אז נכון, גולדשטיין וכהנא אינם ראויים לשום הוקרה ורחוב על-שמם כי האחד רוצח-המונים והשני מטיף גזעני, אבל עדיין פעורה תהום בינם לבין עראפת.
      * ואת מאיר הר-ציון בכלל לא היית צריך להכניס לדיון ערכי כזה. אין בסיס להשוואה בינו לבין מנוולים מסוגם של גולדשטיין וכהנא. וכמובן שלא "המשפחה" לא העמידה לרשותו את עו"ד תמיר אלא הקיבוץ בו היה חבר - עין-חרוד. אבל בורות נחשפת בפרטים הקטנים...

      מחק
  6. האם היית ממליץ לאדם הפותח מסעדה לקרוא לה 'טריפה'?

    אכן יש מסעדה בברוקלין (בוויליאמסבורג, איזור של קהילת סאטמר) שנקראת "טרייפ", שדתלשי"ם למיניהם נוהרים לשם לטעימה הראשונה..
    http://www.traifny.com/

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, עשית לי את היום!
      אמנם, בשביל לאכול נידות ולשגול טריפות אין הכרח ללכת למסעדה יהודית המתמחה בכך, אך יש בזה הומור יהודי אמריקאי.
      אם יש ביקוש יש הצע.

      מחק
  7. https://www.youtube.com/watch?v=nRTI_yI7-Oc

    מערכון מומלץ ורלוונטי

    השבמחק
  8. "ברחוב הנשמות הטהורות / שלחו שלושה למאסר / מפני שלא לקחו מוסר..."

    השבמחק
  9. כל השיר נוגע בנושא שלנו ואצטט רק את סופו (מומלץ להאזין ביוטיוב, המנגינה והביצוע מעולים) ברחוב הנשמות הטהורות
    שלחו שלשה למאסר
    מפני שלא ידעו מוסר
    ועל השלט שהוסר
    שינו את שם הרחוב הצר
    שינו לדרך כל בשר

    השבמחק
  10. ובחיפה, בשכונת הדר, יש רחוב יוסף (ע"ש טרומפלדור) ששמו הקודם והרשמי של הרחוב היה "הגידם".
    (נדמה לי שכבר היה דיון על כך).

    השבמחק
    תשובות
    1. טרומפלדור הגידם בירושלים10 במרץ 2017 בשעה 8:14

      שם הרחוב בהדר הכרמל הוא "אחוב תל חי". דדמה לי שאתה מדבר על רחוב ירושלמי שהיה נקרא "רחוב הגידם" והיום הוא נקרא "רחוב טרומפלדור"
      (ליד "מועדון מנורה ז"ל)

      מחק
  11. ע.כ., ק"ק קופנהגן10 במרץ 2017 בשעה 8:10

    על שמות ופירושים: חבורת צעירים משועממים בליל שבת מגיעה לראשל"צ ("ראשון לציון" בשבילכם). מישהו זורק את הרעיון ללכת לבילוי באיזור המיוחד של עיר זאת אבל הם מתקשים לאתר את המקום - מדוע? - הם חיפשו את... גן הבילויים

    השבמחק
  12. זו לא חכמה גדולה להתריס בעונ"ש - האינטלגנטי, המלומד, המיועד ליודעי דבר - נגד שמות רחובות מצמררים, ויש להניח שירבו תגובות ממקומות שונים. אבל יש, לצערנו, ערך נלווה בשלטים הללו. והיה כי ישאל בנך, נכדך או נינך על מה ולמה רחוב הל"ה, צ"ג בנות, המאה ואחד, ועוד ועוד, ואפילו 'מעלה הפרשים הניו זילנדים' [משהו כזה, בנס ציונה], או-אז נצלו את ההזדמנות והרביצו בהם קצת היסטוריה. שהרי בבתי הספר לא למדו עליהם, בספרי הארי פוטר אינם נמצאים, ובמרשתת יצטרכו לסבלנות רבה עד שיגיעו, אם יגיעו, אליהם. ונכון הדבר גם לרחובות בן גוריון, בן צבי, שזר, רמב"ם ורמב"ן, טשרניחובסקי [בכפר סבא צ'רניחובסקי], יוסף בן מתתיהו, השומרים והנוטרים [בעיר רחובות] ועוד הרבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. כנראה שלא מספיק מפמפמים לילדים שלנו בגנים על אנטיוכוס, המן ופרעה, נבוכדנצר וטיטוס ושאר בני עוולה, שרצו לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד. אחר כך לוקחים אותם לאושוויץ כדי להמחיש להם, אחר כך שולחים אותם לצבא כדי שיחוו את זה אישית, שיהיו כולם בריאים ושלמים.
      נו, אז שמא חלילה הם ישכחו את כל הצרות הללו, הושיבו אותם ברחובות של עולי הגרדום וקדושי וילנה, מרד גטו ורשה וקדושי דכאו - שלא ישכחו לרגע שמצבנו ההיסטורי על הפנים.
      מזל שיש קצת הארי פוטר ואינטרנט לשקוע בהם ולהשכיח מהם את הגורל האכזר של העם היהודי.

      מחק
  13. תוהה אני על השם הרע שהוציאו כאן לגמ"חים החרדיים. מה רע בגמ"ח המשאיל לך עגלה להעברת ריהוט מדירה לדירה. מי שמתמצא במחירי ההובלות ולו רק מקצה אחד של הרחוב לקצהו השני לא יכול שלא להעריך את האפשרות להשאלת עגלה נגררת להובלות.
    תפילין, מקובלנו לבדוק אחת ל-7 שנים. ומה יעשה אדם הנותן את תפיליו לבדיקה? האם לא יניח תפילין כמצוות ה'? פונה הוא לגמ"ח שגם משאיל לו תפילין לתקופת הבדיקה וכך שני הצדדים יוצאים מורווחים. האחד לא הפסיד מצווה והשני יכול לבדוק בהידור את תקינות התפילין.

    כעת עליהם לחשוב על גמ"ח חילוץ רכבים וגרירתם כחלופה ל"שגריר" ו"דרכים" שלעתים אתה חש שעליך לקבוע אצלם תור מראש לגרירת הרכב התקוע. ואינני אומר זאת בהלצה, אלא ברצינות גמורה.

    השבמחק
  14. חיים אליעזר ישר כוחך. כדאי לאחינו בני ישראל שאינם מכירים מושגים יהודיים, שיתוודעו להם."מפעלי גמ"ח" הם פניה הנאים של היהדות החרדית ,אך לאו דווקא רק הם. בעיקר בימים בו מציעים לנו כ ל דבר במחירים"זולים". דווקא פרופס. אסף מכיר את הנושא, מ"מ יישר גם כוחו שפתח עניין זה לענות בו.
    יוסי בן לביא

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.