יום שישי, 4 באוגוסט 2017

'רוח, רוח, רוח, רוח, בפרדס נפל תפוח': קינה על גלות ישראל?

איזה הרשקוביץ, איור למקראה 'גן גני', תל אביב: נ' טברסקי, 1947

לפעמים המציאוּת עולה על הדמיון, והסאטירה של היום היא לדאבוננו המציאות של מחר. אם הייתי מספר לכם את הסיפור ההזוי הבא, הייתם אומרים שהמצאתי אותו כדי ללגלג על חסידים. אז לא. כפי שתיווכחו, הדברים הללו נדפסו שחור על גבי לבן בספר חרדי חדש שיצא לפני כשנה. למידע המופלא שיוצג כאן הגעתי בזכות הפורום החרדי הלמדני 'אוצר החכמה', שבו הובאו הדברים בתערובת אופיינית של השתאות ולגלוג.

א. מי יעמוד בסוד קדושים?

הספר מלכות שלמה, שנדפס בשנת תשע"ו ב'מכון באר התורה', בלייקווד שבארה"ב, בעריכתו של יעקב ישראל ניסן, עניינו בתולדותיו ובמנהגיו של האדמו"ר שלמה טברסקי מהורניסטייפול (1981-1923). אדמו"ר זה, מבית שושלת טברסקי (צ'רנוביל), היה רבם של חסידיו בארצות הברית. הוא גר רוב ימיו בדנוור שבקולורדו, ולא נחשב – ימחלו לי מעריציו – לאדמו"ר מן השורה הראשונה.


וזה מה שהודפס בספר בעמוד ריז (סימן ג), שם עוסק המחבר במנהגי ליל הסדר של כבוד האדמו"ר זצ"ל, ובמיוחד במה שנהגו הוא והמסובים עמו לשיר אחרי שירת 'חד גדיא'. והנה, כטוב לבם עליהם בארבע כוסות, וכשכרסם כבר התמלאה במעדני החג, כך היו שרים:
אחר 'חד גדיא' היו שרים שירה זו: 'רוח, רוח, רוח, רוח, מן העץ נפל תפוח. הוא נפל מראש העץ, הוא נפל והתפוצץ. חבל חבל חבל, על התפוח שנפל, שנפל מראש העץ, שנפל והתפוצץ', עד כאן לשונו. והדברים עומדים ברומו של עולם על פי סוד.

ובהערה סב העיר המהדיר הנבון:
מי יעמוד בסוד קדושים? אך לפי פשוטו יש לומר דהשיר מקונן על גלות ישראל שנמשלו לתפוח, כדאיתא ב[מסכת] שבת (פח ע"א), ונפלו מאגרא רמה לבירא עמיקתא.

לשפשף את העיניים ולא להאמין!

השיר הקדוש הזה, שעומד 'ברומו של עולם', שיש בו 'סוד' והוא 'קינה על גלות ישראל', אינו אלא דקלום אינפנטילי שכל ילד בישראל, שלמד בגן ילדים עברי מאז שנות השלושים של המאה שעברה, הכיר ומכיר.

ולפלא שבנוסח האדמו"ר כתוב בסתמיות 'מן העץ נפל תפוח', בעוד שאליבא דחכמי הפילולוגיה, בנוסח המקורי כתוב 'בפרדס נפל תפוח', שבוודאי אפשר לדרוש על כך תלי תלים של הלכות (פרד"ס!!!)... אבל 'מי יעמוד בסוד קדושים', ובוודאי גם בזה יש סודות עמוקים.

ב. 'תַּפּוּחַ נָפַל': מי כתב את הדקלום הקדוש?

דברי ההבל הללו הביאו אותי לנסות ולהתחקות אחרי שורשיו של הדקלום וגלגוליו.

השיר, שכותרתו המקורית, כפי שנראה, היא 'תפוח נפל', זכה לתהילת עולם בזכות המקראה המיתולוגית גן גני, שערכו לוין קיפניס וימימה אבידר-טשרנוביץ. במקראה זו נדפס השיר למן המהדורה הראשונה והנדירה (הוצאת נ. טברסקי, תל אביב תש"ז, עמ' 67) ואילך, וכותרתו היא 'חֲבָל, חֲבָל שֶׁנָפַל!'.

גן גני, מהדורה ראשונה, תש"ז, עמ' 76

אגב, השיר 'תפוח זהב', שהודפס בראש עמוד זה, נכתב על ידי שמואל בַּס והולחן על ידי מנשה רבינא. מעניין אם גם בו יש סודות טמירים.

בדף הקרדיטים של השירים שליקטו קיפניס וטשרנוביץ הופיע תחילה המידע המוטעה הזה המייחס את מקור השיר ל'חֲבֵרֵנוּ':


מיהו 'חֲבֵרֵנוּ' זה?

במהדורות הבאות תוקן הקרדיט ונרשם שמו של המחבר האמתי, אהרן אשמן.


זהו כמובן המשורר, המחזאי והמתרגם אהרן אַשְׁמַן (1981-1896), יליד אוקראינה שעלה לארץ בשנת 1921. אשמן, לימים מממייסדי אקו"ם ומראשיה, ראה את עצמו בעיקר כמחזאי (מחזותיו הידועים, 'האדמה הזאת' – על ייסוד חדרה, ו'מיכל בת שאול' הועלו בתיאטרון 'הבימה') ומתרגם (במיוחד ליברית לאופרות).

אשמן חיבר כמה מן השירים שהפכו נכסי צאן ברזל של הזמר העברי, וכך אנו חייבים לו את 'שירת הנודד' ('הי צִיוּניוּנֵי הדרך'), 'עד אור הבוקר', 'ככה כך ולא אחרת', 'עוז ואייל', 'הביתה', וגם לא מעט שירי ילדים, ובהם 'עוגה עוגה' (שיר שנחשב 'עממי', עד שמחברו, א"א, זוהה בידי אליהו הכהן לפני כיובל שנים), או 'כד קטן' לחנוכה. אשמן גם תרגם מיידיש לעברית שירים ידועים כמו 'בין העצים הירקרקים' של ח"נ ביאליק או 'מקום מנוחתי' של מוריס רוזנפלד. אפשר להניח שאשמן עצמו לא היה מונה את הדקלום הקדוש על נפילת התפוח בראש רשימת הישגיו.


ומדוע כונה אשמן בדף הקרדיטים של גן גני בשם 'חברנו'? ובכן, אין זה 'חברנו' כי אם 'חברי'.

המקראה חֲבֵרִי: ספר לימוד הקריאה והכתיבה לשנת הלימודים הראשונה, בעריכתם של אהרן אשמן ויצחק פֶלֶר, ראתה אור לראשונה בתל אביב (הוצאת השכלה לעם) בשנת תרצ"ו (1935), עם איוריה של איזה הרשקוביץ, ושם (בעמ' 66) אכן נדפס, כנראה לראשונה, הדקלום 'תפוח נפל'.

שער 'חברי'
חברי, תל אביב תרצ"ו (1935)


יצחק פלר (1967-1889), שותפו של אשמן, היה מורה ותיק ומנהל בית הספר 'תל נורדוי' בתל אביב, שהתמחה בהוצאת מקראות לימוד וחוברות עבודה לתלמידים בחופש. המקראה חברי הייתה כנראה מוצלחת במיוחד. בשנים הבאות היא תוקנה ושופרה ויצאה במהדורות נוספות רבות (האחרונה בהן ב-1965).

ג. הלחנים של הדקלום הקדוש

לא נדע באיזה לחן שרו האדמו"ר וחסידיו באמריקה את הדקלום. מכל מקום, נותרו בידינו לפליטה כמה ניגונים של הדקלום הקדוש, אף ששמם של המלחינים אינו ידוע.

הנה הזמרת הנשכחת מרים בן-עזרא בהקלטה משנת 1958:



וכאן הקלטות של לחנים שונים, שנעשו באתר זמרשת: האחת על פי לחן גרמני עממי (שרה נאוה נחמן), והשנייה, לחן לחלק מן המילים (אורי לוי וכוכבה שחר; אמנון בקר).

מרים בן-עזרא שווה בעצמה סיפור. פרופסור אלן נדלר מסר לי מידע רב עליה. מתברר שמדובר בשם הבמה של הרבנית (!) מרים דנבורג (Denburg) ממונטריאול, שנפטרה בשנה שעברה והיא בת תשעים ושלוש.

The Canadian Jewish News
10 February 1961

ד. חיקויים והשפעות

הדקלום הפשטני של אשמן, שנפוץ בכל הגנים בישראל, זכה לחיקויים ולגרסאות שונות. הנה 'פזמון עצי ההדר' בגרסתו של נחמן רז (2015-1924), איש קיבוץ גבע ולימים חבר כנסת מטעם המערך.

רז, שבין השאר גם כתב לגבעטרון את השיר הנפוץ 'כי אבד אשר עבר', חיבר את גרסתו המבודחת בשנת 1957, לכבוד חגיגות פורים בקיבוצו:

מחברות מאיר נוי, 14, עמ' 73 (הספרייה הלאומית)

נחמן רז (אתר הכנסת)
נתן זך (ויקיפדיה)

השפעה קצת יותר מתוחכמת של הדקלום הופנמה בשירו של נתן זך, 'אני שומע משהו נופל', שנדפס לראשונה בשנת 1960 בקובץ שירים שונים וזכה לפרשנויות רבות ומעניינות:

נתן זך, שירים שונים, תל אביב תש"ך, עמ' 59

הנה כי כן, ראו כיצד התגלגל לו התפוח מראש העץ אל מקומות שאפילו יוצרו לא יכול היה לחלום עליהם.


תעלות השקייה בפרדס בראשון לציון, שנות השלושים (אוסף מטסון, ספריית הקונגרס האמריקני)

_____________________________________

תודה לציונה קיפניס ולאליהו הכהן על עזרתם.

16 תגובות:

  1. עד מאד אתמהה כיצד לא עמד המחבר הנכ' על הקשר הברור בין הדענווערער רעבע ממשפ' טברסקי, להוצאה הראשונה שבה יצא "גן גני" - הוצ' נ' טבערסקי. וכמו שאמר כבר ראב"ע: "יש לו סוד, והמשכיל ידום" (ברא' יב ו, ד"ה "והכנעני אז בארץ"). ודייקא לן דתפוחין אינם גדלים בפרדס כי אם במטע, וכל ישראל נקראו "חקל תפוחין קדישין". והמשכיל בעת ההיא ידום.

    השבמחק
  2. בנראה לכל אזור בארץ היה נוסח קצת שונה.
    באזור המרכז בו גדלתי ושרתי בילדותי - פתח תקווה וסביבותיה נהגנו לשיר-
    "רוח, רוח, רוח, רוח / בפרדס נפל תפוח / הוא נפל מראש העץ /נפל והתפוצץ./
    הוי חבל,חבל, חבל /על תפוח שנפל / שנפל מראש העץ /נפל והתפוצץ." מבחינה מוזיקלית - זה נכון יותר ולא צריך להיעזר בשיטת "צימרמן" כדי לדחוס מלים ללחן הילדים הגרמני הזה.
    אבל כל אחד - וזכרונותיו.
    מוטקה


    השבמחק
  3. קוריוז: אני מזהה את כתב-ידי לגבי השיר של נחמן רז "פזמון עצי ההדר". לאחר פגישה שלי עם רז בקיבוצו גבע בתאריך 13.8.1991, שבמסגרתה הוביל אותי לארכיון ושבו ישבתי והעתקתי שירים למנגינות רוסיות, שלחתי את השיר, כמו גם שירים אחרים שהועתקו באותה ההזדמנות, אל מאיר נוי. מן הסתם, אם אני מנסה לשחזר את המצב, ככל הנראה נחמן רז טען שמנגינת השיר רוסית....

    השבמחק
  4. אין לי ידע להוסיף ולחדש, רק רציתי להגיד כמה נהניתי מהתחקיר ועכשיו כשאדקלם לנכדי את השיר ביום חורפי סוער, אחשוב גם על הסודות הגנוזים בו! ת ו ד ה !

    השבמחק
  5. א"ר חמא ברבי חנינא מ"ד (שיר השירים ב, ג) כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע

    השבמחק
  6. ואחרי כל הנפלאות הללו אתה עוד מעז לפעור פיך ולומר שבוצינא קדישא זה איננו אדמו"ר מהשורה הראשונה
    ייסכר פי דוברי שקר

    השבמחק
    תשובות
    1. למה נקרא שמו מאיר? שהאיר עיני חכמים בהלכה.

      מחק
  7. צריך לציין שהכוונה בשיר היא לא לתפוח עץ אלא דווקא לתפוז, או "תפוח זהב" בשמו המקורי. זה ברור מן ההקשר וגם ממילות השיר (*פרדס*, *התפוצץ*). מי שקורא את השיר ואינו מכיר את הצירוף "תפוח זהב", עלול לדמיין את הפרי הלא נכון.

    השבמחק
  8. זֹאת תַּגְלִית הִכְּתָה בְּהֶלֶם
    אֱפִיקוֹרוּס, רֹאשׁ שֶל צֶלֶם,
    בְּעוֹלַם קְלִפּוֹת נֶאֱחָז,
    טָח עֵינוֹ מֵרְאוֹת הָרָז,
    מִבִּין אֵלֶּה הַדְּרוּשִׁים,
    כִּי שָׁתָה יֵין עֲנוּ"שׁים.
    עַל כֵּן לֹא הִשְׂכִּיל לִדְרֹש
    נֻסַּח אַדְמוֹ"ר הַקָּדוֹשׁ:
    רוּחַ, רוּחַ, רוּחַ, רוּחַ,
    מֵעֵץ-חַיִּים נָפַל תַּפּוּחַ,
    וְנִשְבַר וְגַם נִבְקַע
    וּבְעֹמֶק הַקְּלִפּוֹת נִשְׁקָע.
    גַּם יְמִימָה וְלֶוִין
    הֵן נִבְּאוּ לְלֹא הָבִין,
    כִּי זֶרַע קֹדֶש מַצַּבְתָם
    אַךְ קְלִפּה שִׁירָם נֶאֱטָם.

    השבמחק
  9. כנראה שאותו האדמו"ר כיוון לדבריו של הרב קוק זצ"ל : "הישן יתחדש - והישן יתקדש"

    השבמחק
  10. כתבה מעולה ומלאת הומור. תודה!

    השבמחק
  11. הרבנים למשפחת טברסקי בארה"ב היו פתוחים לעולם הרחב ובעלי השכלה אקדמית. מן הסתם מקור השיר היה ידוע, והמדרשים עליו הם ברוח עונ"ש, מה שגם מתאים לשיר שהושר אחרי חד-גדיא.

    השבמחק
  12. השיר כנראה מוכר וידוע בחברה החרדית.
    בילדותי השתתפתי בבמחנה קיץ חרדי. וערב אחד כינסו את כולנו וביצעו את השיר במבטאים שונים (ליטאי, גור, סאטמר ועוד ועוד). מבטאים של מרוקאים, גרוזינים ופרסים נעדרו ממחנה קודש זה.

    השבמחק
  13. סיפור אכן משעשע.
    אך יש לציין כי בקהילות יהודיות בפולניה, היה מקובל לשיר אחר 'חד גדיא',
    זמר בסגנון דומה כשבמקום ה'גדי' מככב ה'תפוח' [שסירב ליפול]
    לשיר זה ישנן כמה נוסחאות, אך המוטיב נשמר בכולן.
    בכלל, אצל משפחות רבות היה הזמר חד גדיא מהווה 'מרענן' קליל אחר כובד הראש
    של ההגדה. [כמדומני שהרב חיד"א [חיים יוסף דוד אזולאי] עמד על כך בספר תשובותיו
    "חיים שאל"]
    ומ"מ בהחלט ייתכן שאחר שהותרה רצועת הרצינות, נתווספו עוד קטעים קלילים ומשעשעים,
    ובהחלט מסתבר ששהזמר 'רוח רוח רוח' הושר ע"י הרבי כהמשך לזמר על התפוח שסירב ליפול.
    מצ"ב קישור ל'זמרשת' שבו מופיע השיר בעברית עפ"י תרגומו של ש. בן ציון,
    ו2 נוסחאות באידיש.

    http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=4548

    השבמחק
  14. מה שכתוב בספר מלאכות שלמה, זה פשוט ביקורת על החד גדיא, שאין לפיוט זה שום משמעות, ולכן מתאים לשיר אחריו גם את רוח רוח... המדובר בסוג של הומור.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.