יום שישי, 22 בדצמבר 2017

'גָּאוֹן וְנָדִיב וְאַכְזָר': מה באמת כתב ז'בוטינסקי בשיר בית"ר?

כרזת בחירות לכנסת השלישית (1955) ובה ציטוט משירו של ז'בוטינסקי 'שיר אל על'

מאת יהודה בְּלֶכֶר


א. משהו על 'שיר בית"ר' והולדתו

כתשעים שנה מלאו לתנועת בית"ר ארץ ישראל (מועד הכרזה רשמי: 24 באפריל 1927), וזו הזדמנות נאותה לשוב אל המנונה של התנועה ולדון בכמה מצפונותיו.


באביב 1932 כתב זאב ז'בוטינסקי בפריז את 'שיר בית"ר', שיהפוך בסתיו 1938 להמנון הרשמי של התנועה שבה ראה ז'בוטינסקי את מפעלו החשוב ביותר. תלי-תלים של מילים נכתבו על המילים הנשגבות שבשיר הקצר הזה, שכמה מהן הפכו להיות מטבעות לשון המוכרות לכל, גם לאלה שלא היו מאוהדיה של התנועה: 'בדם וביזע יוקם לנו גזע', 'בעוז והדר', 'למות או לכבוש את ההר', וכמובן 'שקט הוא רפש'. מילים מרטיטות ומלהיבות.

הנה ותיקי בית"ר שרים את ההמנון במלוא אונם, בערב שהוקדש לשירי המחתרות במלאת שישים שנה להקמת אצ"ל (1991). הם מצטרפים לשירתם של ה'בנימינים', חבורת זמר מבנימינה (מעוז רוויזיונסיטי מפורסם), ובקהל העומדים דום אפשר לזהות את דב שילנסקי, יעקב מרידור, יצחק שמיר ואריק שרון (שניכר בעליל כי הוא לא ממש שולט במילים).


בארכיון מכון ז'בוטינסקי שמור פתק ובו מספר ע.ז., הוא עֵרי ז'בוטינסקי, כיצד חיבר אביו את השיר:
בקפה 'אַקרוֹפּוֹל' שליד שער אוֹרליאַן בפאריז שיחקתי נרדשיר [שחמט] עם חבר. הדבר היה בערב אביב 1932. פתאום נכנס לשם אבי, הפסיק את משחקנו והודיע, שכעת אנו נכתוב שיר. המדובר – הוא אמר – על המנון בשביל בית"ר. החרוז העיקרי צריך להיות '_ר, _ר, _ר', והוא כתב על הנייר: ביתר, הדר, סקַנדַר. שאלנו, מה פירוש המלה 'סקַנדַר', והוא השיב, כי זה בא מקום 'סקנדל', ואחר כך יחליף את המלה הזאת באחרת. ואז ניגש לבית הראשון וכתב:  
בית"ר –  
מגב רקבון ועפר 
בדם וזֶ'לֶזוֹ*
יוקם לנו גזע.
אחרי זאת הודה לנו על 'עזרתנו' – והלך. 
* ברוסית: железо – ברזל.
באדיבות מכון ז'בוטינסקי

ב. גָּאוֹן או גְּאֵיוֹן?

לא נעסוק כאן בשיר עצמו, בתכניו או בדרכי התקבלותו, בשעתו ולדורות, אלא  נתמקד במילה אחת שבו: 'גָּאוֹן'. פעמיים מופיעה המילה בנוסח המושר: בבית הראשון, במשפט הידוע 'גאון ונדיב ואכזר'; ובבית השני, במשפט 'עטרת גאון ותגר'. עוד טרם הצבענו על הבעייה הדקדוקית של שימוש נכון או שגוי בשם עצם ושם תואר, עלינו לתהות כיצד כותב מוכשר כז'בוטינסקי מצא לנכון להשתמש פעמיים באותה מילה בשיר כה קצר. האם איש מילים כמותו היה מתקשה למצוא מילה מרוממת רוח אחרת ולא לשכפל את אותו 'גאון'?

ואכן מתברר כי ז'בוטינסקי כתב במקור 'גְּאֵיוֹן ונדיב ואכזר' – סדרה של שמות תואר לגזע שיוקם לנו. ה'גאון', כשם עצם, ישמור על בלעדיות בבית השני, בצירוף 'עֲטֶרֶת גָּאוֹן'.

הוכחה חד-משמעית לכך יש בכתב ידו של ז'בוטינסקי עצמו, שכתב את מילות השיר עבור איש בית"ר יוסף סְטוֹרְיֶר מבוקרשט, בעת ביקור שערך שם ז'בוטינסקי בשנת 1939.

באדיבות מכון ז'בוטינסקי

אפשר לראות בבירור שבשורה הרביעית של השיר נכתב 'גאיון', ולא 'גאון' כמקובל. אך מה פירושה של מילה זו?

על פי מילון אבן-שושן, מקורה הוא מִהמילה 'גֵּא' או 'גֵּאֶה', אבל ניתן לפרשה גם במובן של  גַּאַוְתָן, מִתְרַבְרֵב וְיָהִיר.


מעניין שבאותה העתקה שגה ז'בוטינסקי במילותיו שלו: הוא כתב בטעות 'בכתר דוד נֶעְתָּר', וצריך להיות כמובן 'נֶעֱטָר'. לרוויזיוניסטים הייתה כידוע מאז ומתמיד 'בעיה' עם האותיות ת' ו-ט' ('גזירות ת"ט'). כדי לקשור את ראשי התיבות בית"ר בשמו של יוסף טרומפלדור – דמות נערצת הן בתנועת העבודה שמשמאל, הן בקרב הרוויזיוניסטים שמימין – נאלצו אנשי בית"ר לאיית את שמו בצורה מלאכותית באות ת'  ברית יוסף תרומפלדור.

ג. ואולי בכלל 'גיאון'?

את הלחן לשיר בית"ר חיבר דב פרנקל סמוך מאוד למועד כתיבתו (על פרנקל עצמו נביא מעט דברים בהמשך). מנגינת המארש, הקליטה והפשוטה, נקלטה בארץ מיד ודיווחים בעיתונות הרוויזיוניסטית, למן ראשית 1933, מעידים על כך שההמנון הושר בהזדמנויות שונות סמוך לזמן חיבורו והלחנתו.

הנה למשל כמה דיווחים על שירת ההמנון בעיתון חזית העם:


י' גוריון, 'מפנקסי', חזית העם, 28 באפריל 1933, עמ' ג
'במשפט מפגיני הזעם הציוני', חזית העם, 26 בינואר 1934, עמ' א

חדי העין שבין הקוראים בוודאי שמו לב כי ה'גאון' אמנם איננו, אך במקומו מתנוסס לתפארה יצור לשוני חדש לגמרי: 'גיאון'. וכדי להוסיף בלבול על בלבול, אותו י' גוריון, בעל הטור 'מפנקסי', פרסם נוסח נוסף:


י' גוריון, 'מפנקסי', חזית העם, 29 בדצמבר 1933, עמ' ה

מהו 'גיאון'? ובכן, אין מילה כזו באוצר המילים העבריות. ומשום כך אין לנו אלא להניח כי חלה כאן טעות דפוס של שיכול אותיות: במקום 'גאיון' נכתב בטעות 'גיאון' (כפי שבמקום 'וביזע' נכתב 'ובזיע').

ד. עדות המלחין דב פרנקל

בשנת 1941, במלאת שנה למותו של ז'בוטינסקי, פרסם המלחין דב פרנקל את המכתב הבא: 


המשקיף, 8 באוגוסט 1941, עמ' ו

פרנקל קבל מרה על 'השיבוש המרגיז' וקבע בפסקנות כי ז'בוטינסקי כתב : 'ג א י וֹ ן' ולא 'גאון'. כתנא דמסייע הביא פרנקל את דברי פרופסור יוסף קלוזנר, שאמנם לא הכיר את המקור אך היה ער לשיבוש ולשגיאה ולכן השתמש במשפט 'גֵּאֶה ונדיב ואכזר'.


יוסף קלוזנר, 'פגישותי עם ז'בוטינסקי', המשקיף, 8 בנובמבר 1940, עמ' ג

קלוזנר גם הצליח לעקוף, בלי משים כנראה, את הבעייתיות שבמילה 'גְּאֵיוֹן' (החל מ'הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים' שבתהלים, קכג 4, וכלה במשמעויות הלא נעימות של גאוותן, רברבן או יהיר).

ה. דוד רזיאל: מופת של גאיון

עדויות נוספות לקיומו המקורי של ה'גאיון' יש בדברי פובליציסטים רוויזיוניסטים חשובים אחרים. כך למשל, במאמר שהוקדש לדוד רזיאל, במלאת שנה לנפילתו בעיראק (20 במאי 1941), כתב אייזיק רֶמְבָּה:


אייזיק רמבה, 'במחיצתו', המשקיף, 8 במאי 1942, עמ' ג

וביום הזיכרון החמישי לנפילתו של רזיאל כתב שמואל כץ, גם הוא דמות מרכזית בתנועה (ולימים גם חבר הכנסת הראשונה). במאמרו של כץ יש אפילו חידוש מעניין לפיו 'גאיון' פירושו הכרה עצמית בקץ הגולה והגלותיות.

שמואל כץ, 'השלב האחרון במלחמתו', המשקיף, 26 ביולי 1946, עמ' ה

ועוד עדות הקשורה בדוד רזיאל מאותה שנה:



ולבסוף, במאמר הספד לתנחום רבינוביץ, בית"רי שהתנדב לבריגדה ובשורותיה נפל, השתמש הכותב בשורה המקורית כפי שנכתבה בשיר ולא בשיבוש שכבר השתרש אז בבית"ר ובשלוחותיה.

י' נאמן, 'גאיון, נדיב ואכזר', המשקיף, 3 באפריל 1945, עמ' ב

באדיבות מכון ז'בוטינסקי
ו. משהו על דב פרנקל

מלחין שיר בית"ר, דב פרנקל, נולד בקובנה בשנת 1904 ועלה לארץ ישראל בשנת 1925. הוא היה מראשוני הבית"רים בארץ ומילא תפקיד חשוב בעיצוב תשתיות הארגון וההווי התנועתי. 
הוא היה עיתונאי ומשורר, וגם חיבר כמה שירי זמר בהם שיר 'שומרייה' (1935), שהתנחל גם בלבבותיהם של אנשי 'השומר הצעיר'. לשירי הזמר שלו 'שידך' פרנקל לחנים זרים, אך גם הלחין בעצמו וגם מסר להלחנה בידי אחרים. 'שיר בית"ר' הוא כנראה היחיד לו חיבר פרנקל רק את הלחן. ידידי גרשון סתו, חוקר תולדות בית"ר ותנועת ז'בוטינסקי, סיפר לי שבשנת 1932 ביקר פרנקל בפריז, פגש שם בז'בוטינסקי וקיבל ממנו את מילות השיר להלחנה. בראשית שנות החמישים הוא עיברת את שם משפחתו לרוֹנְאֵל. 

פרנקל חי בצניעות. הוא נפטר בשנת 1972 ונטמן בבית העלמין בחולון. על מצבתו לא צוין כי הוא מלחין השיר או שהיה מראשוני הבית"רים בארץ. גרשון סתו סיפר לי שבלווייתו לא הושר ההמנון שהלחין. על שמו נקרא רחוב בבאר שבע: רחוב דב רונאל.


BillionGraves

ז. מה חשב ז'בוטינסקי על השיבוש שהשתרש?

האם השלים ז'בוטינסקי עם השיבוש שנפוץ כבר בימיו? אין תעוד מפורש על כך, אך הדעת נותנת שהוא ויתר ולא נאבק. באביב 1940, כשפלשו הגרמנים לארצות השפלה בדרכם לכיבוש צרפת, נמלט ז'בוטינסקי מפריז והגיע לניו-יורק. במאי 1940, ערכו לכבודו כ-1,500 בית"רים קבלת פנים ומסדר חגיגי במלון 'קפיטול' שבו התאכסן. ז'בוטינסקי נאם בפניהם את אחד מנאומיו האחרונים, שכן הוא מת במפתיע שבועות ספורים לאחר מכן. 

כך דיווח עיתון המשקיף על הנאום:


'ז'בוטינסקי במסדר בית"ר בניו-יורק', המשקיף, 24 במאי 1940

לכאורה עולה מכאן כי ז'בוטינסקי עצמו ציטט את שירו במילה 'גאון', אך יש לזכור כי לא רק שהנאום עצמו נישא ככל הנראה באנגלית והנוסח העברי הוא של העיתונאי, אלא שגם שורה אחרת הובאה בצורה שגויה: 'יָקוּם לָנוּ גֶּזַע', במקום 'יוּקַם'

בהמשך טען ז'בוטינסקי: 'אנו רוצים ליצור מנטאליות יהודית חדשה ... גזע  פ ס י כ ו ל ו ג י חדש של יהודים, גזע שאפיו יהיה  ג א ו ן ... הגאון האציל זהו הבסיס של כל הצפוּן ברעיון בית"ר'. לאיזה גאון התכוון בדיוק? לזה השגוי מהבית הראשון או לזה בעל העטרת מן הבית השני? סתם ולא פרש.

ח. על חי"ת שחטאנו

ההתעללויות הלשוניות בשיר לא פסקו. בספטמבר 1938 נערך בוורשה הכינוס השלישי של תנועת בית"ר העולמית. בכינוס זה הוחלט רשמית על המנון בית"ר. ברישום של החלטות הכינוס, ההמנון אינו מופיע בשמו הרשמי ('שיר בית"ר'), אלא בתואר 'שירו של ראש-בית"ר' ובמילים הראשונות שלו. והנה, שומו שמים, שוב כשל הבחור הזעצער: הָרִקָּבוֹן נעלם, ובמקומו נדפס בטעות 'רַגְבוֹן'...

דין וחשבון: הכנוס העולמי השלישי לבית"ר, בוקרשט 1940, עמ' 107

חמישים שנים אחר כך פירסמה הפלמ"חניקית לשעבר נתיבה בן-יהודה את ספרה אוטוביוגרפיה בשיר וזמר (כתר, תש"ן) ובו כתבה במדור 'שירים מהמחתרות', כי בפנקס השירים שלה רשום: 'ביתר! מִדָּם ריקבון ועפר', ושם המלחין: לא ידוע (עמ' 180)...

ולסיום פרפראה: עיון בשיר בית"ר מגלה עובדה מפתיעה: כל אותיות האלף-בית העברי כלולות בו להדר ולתפארת, לבד מאחת והיא האות ח'. האם צפה ז'בוטינסקי ברוח קדשו כי יורשיו וממשיכי דרכו, אנשי תנועת החרות, יהיו אלה שיגאלו את אומללותה של האות ח' וישתמשו בה כאות שבפתק הקלפי בבחירות לכנסת ישראל?

______________________________________

יהודה בְּלֶכֶר הוא מוזיקאי בעל עניין מיוחד בזמר העברי.

23 תגובות:

  1. מאלף ביותר! תודה, יהודה.
    מעניין מתי הייתה בנימינה מעוז רוויזיוניסטי. בתוצאות הבחירות האחרונות לכנסת 38.32% מחנ"צ, 18.23% ליכוד, 15.59% יש עתיד, 9.25% מרץ... http://votes20.gov.il/cityresults?cityID=9800

    השבמחק
  2. חן הן על מאמר מלבב ומקיף שמדובב להפליא שפתי ישנים !

    השבמחק
  3. תודה ליהודה בלכר על המאמר המאלף. ישר כוח. ברצוני להוסיף שתי תוספות קטנות, האחת על שאלת ת-ט בשם בית"ר והשניה לענין ה"רפש" שנזכר בהמנון.

    בעת הכנת תחקיר על שירי בית"ר פגשתי בין השאר ביחיאל קדישאי, שהיה מזכירו האישי של בגין. (26 מאי 2005). שאלתי אותו, מדוע כתבו תרומפלדור, הוא הסביר שעל פי ז'בוטינסקי, בתעתיק מלועזית לעברית, את הצירוף TH יש לעברת לאות, ט, ואילו T לבדה יש לעברת ל- ת. מאחר ובאנגלית נכתב Trumpeldor, (וברוסית Трумпельдор), נכון יהיה לכתוב את שמו בעברית "תרומפלדור".
    מאידך, הראה לי שבהתחלה כתבו בכלל "בטר", כמו ביידיש, שלף ספר (שלבושתי לא רשמתי את שמו) והראה לי "בט"ר ברית טרומפלדור" והוסיף שגם "טורכיה" היו כותבים אז ולא "תורכיה" כמו היום, כך ששתי הדרכים נכונות ואין להלין על אינוס תעתיק השם וכתיבת תרומפלדור.

    ולענין "שקט הוא רפש". קדישאי חזר על סיפור המפגש בפריז וסיפר על מטבע לשון ברוסית שאומר ששלולית של מים מלוכלכים נראית מהצד יפה ושלווה, עד שאתה נוגע בה ומגלה שהמים מרופשים. מתחת לשקט נמצא בעצם רפש. והוסיף: "ז'בוטינסקי מקדש את הרעש, ובשבילו הרעש הוא קולות מי הנהר, המים השקטים היחידים הם של הביצה, רפש, הרפש הוא שקט, רק הביצה שקטה."

    השבמחק
  4. נכון, תשעים שנה מלאו לתנועת בית"ר ארץ ישראל (מועד הכרזה רשמי: 24 באפריל 1927) אך הבה נציין את הקמתה של התנועה בריגה במפגש לילי של כשלושה עשר אנשים, חלקם תלמידי תיכון מסיימים וחלקם מגוברים, לאחר הרצאה של ז'בוטינסקי בי"ט טבת תשפ"ד - 27 בדצמבר 193.

    ואת הספר אודות "בט"ר" בהתחלה, הוא "ספר קורות בית"ר" של חן מלך מרחביה שעליו ראוי לכתוב. http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=92706526

    השבמחק
  5. לא לעניין זה באתי, אלא לדבר על העשור. האם צויין בחודש זה עשור לקיומו של המדור שנוסד בדצמבר 2007?
    תודה לפרופ' דוד אסף, וירבו עוד עשורים רבים.

    השבמחק
  6. סיפור מאלף ומרגש
    לרב אנו ניזונים מסיפורי בכירי תנועת העבודה
    והנה כמה זוטות על בכיר בית"ר- פשוט מלבב
    דוד קאסוטו

    השבמחק
  7. לעניין "גזע שאפיו יהיה  ג א ו ן" האם יש כאן הקשר מן האנגלית, שהרי באנגלית GENIUS הוא גאון וכן אנו מדברים אודות 'הגניוס היהודי'...

    השבמחק
  8. בתשובה לעפר גביש:
    "טורכיה" אינו מוכר לי, וכנראה לא היה בשימוש מעולם. שתי צורות השם שהתחרו זו בזו היו "טורקיה" מול "תורכיה" שהתקבעה היום

    השבמחק
  9. תורכיה- טורקיה
    אשתי מעירה לי ששוב פעם לקיתי בביטחון מופרז וכתבתי דברים לא בדוקים, אז ככה:
    הכתיב "תורכיה" היה תקף עד למהפכת השפה של אתא טורק ב-1928, בהתאם לכללי התעתיק מכתב ערבי.
    לאחר המהפכה הוחלף הכתב הערבי בטורקית לכתב לטיני. לפיכך יש לכתוב "טורקיה" בהתאם לכללי התעתיק מכתב לטיני.
    אני מודה לאשתי ומבקש סליחה מהקוראים

    השבמחק
    תשובות
    1. בכדי שאשתך לא תגער בך שוב, אל תשתמש בביטוי השגוי 'שוב פעם'. 'שוב' פירושו 'עוד פעם' ואם תאמר 'שוב פעם' כאילו אמרת 'עוד פעם פעם'.

      מחק
  10. הניסיון למצוא "גרסה ראשונית מחייבת" לשיר של ז'בוטינסקי נראה לי קצת בעייתי, משום שכמו משוררים רבים, נראה שז'בוטינסקי (ומתקניו) ניסחו לשיר מספר גרסאות. ההתלבטות לגבי הנוסח אופיינית למשוררים רבים, ראו למשל את מספר הגרסאות הרב לשיר "התקווה" של נפתלי הרץ אימבר.
    לגבי המילים שהוזכרו כאן:
    - המילה גאיון היא גזירה לאחור ממילה יחידאית משובשת במקרא - גאיונים: הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים; הַבּוּז לגאיונים (לִגְאֵי יוֹנִים). אם מקבלים את צורת הקרי: גאי יונים (במשמע: המדכאים, האויבים הגאים) - המילה גאיונים היא חידוש מאוחר. בנוסף לבעייתיות בבירור הצורה המקראית של המילה, כלל לא בטוח שבמקרא המשמעות של גאיונים היא שלילית. המילה המקבילה לה בפסוק: "השאננים" (יושבים לבטח) היא מילה חיובית.
    - אחת המשמעויות של המילה גאון היא פאר, הדר, ולדעתי בהחלט יכול להיות שלזה התכוון ז'בוטינסקי. אני מצרף לדוגמה קטע עיתונות מ-1896 ובו נכתב: "והמנגן החביב, אשר עוד זה מקרוב היה הדר גאון הארץ, בן יקיר לה ושמו התנוסס לתפארת, נאלץ עתה, לרגלי השנאה לישראל, לעזוב את העיר וללכת אל כל אשר ישאהו הרוח".
    http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1896%2F10%2F15&id=Ar00300&sk=5757AE28
    - מעניין לציין שבגרסה הראשונית של השיר, ז'בוטינסקי השתמש בצירוף "דם וברזל" (ברוסית). זה צירוף חזק בהרבה מ"דם ויזע" שהתקבל לבסוף, ומקורו בנאום של ביסמארק "Blut und Eisen". עוד על הנאום: https://en.wikipedia.org/wiki/Blood_and_Iron_(speech)

    השבמחק
  11. משמעות נוספת למילה גאון היא: גאווה. לפיכך יש להבין את הפסקה כדלקמן:
    "בדם וביזע יוקם לנו גזע- גאה ונדיב ואכזר".

    השבמחק
  12. שלמה נקדימוןיום שבת, 23 דצמבר, 2017

    מרתק.

    השבמחק
  13. המנון פאשיסטי למופת, המתכתב עם שירי התעמולה הפאשיסטיים האיטלקיים מאותה עת. הקשר בין שתי התנועות - זו של מוסוליני וזו של ז'בוטינסקי, היה עמוק גם ברמה הרעיונית וגם ברמה המבצעית.
    וכמה אופייני שהמנון התנועה הפאשיסטית הארץ-ישראלית חובר בניכר, בעת שאת שממות הארץ הפריחו אנשי תנועת הפועלים, בלי לברבר כל כך הרבה על "גזע", על "נדיב ואכזר", ובלי לסרס שמות אתרים ואישים ("יודפת", מסדה", תרומפלדור).

    השבמחק
    תשובות
    1. יריב - שמך נאה לך ואתה נאה לשמךיום ראשון, 24 דצמבר, 2017

      בסדר, יצאת ידי חובת המחאה והטלת הרפש הפלורליסטי על כל מה שהוא לא אתה
      לנו יש כאן דיון חשוב יותר ומעניין יותר על היבטים שונים בהמנון בית"ר
      אפשר עכשיו להמשיך?

      מחק
    2. עם כל הכבוד למשיב לפני שנעלב על שיריב מתייחס לפאשיזם ולא לגלגולי מילות ההמנון:
      אמנם קראתי בענין את גלגולי הלשון של ההמנון, אך גם בי הוא מעורר חלחלה. בוידיאו שמוצג לעיל חסרה רק הנפת הזרוע הידועה...
      אבל ז'בוטיסקי היה נביא בחלקו... קם פה דור גאיון באמת - לפי הפירוש הנ"ל (לא גאון...) ואכזר. נדיב לא כל כך...
      ולמי אמור היה הגזע החדש הפאשיסטי הזה להיות נדיב?? לעמו הוא או לבני כיבושיו?...

      מחק
    3. כמה "אכזר" הוא הגזע שקם לנו, יכולנו כולנו לראות בימים האחרונים, בסרטונים בכיכובם של הקצינים המוכים בידי נערה ערביה חצופה (עהד תמימי) שבמקום לכבול את ידיה ולהוליכה למעצר, כפי שנהוג במדינה מתוקנת או להנחית עליה מכה אחת אפיים (כפי שנהוג במדינות המכבדות את עצמן) הם נסוגים אחור בבהלה כדי לא להסתבך עם בית המשפט הנאור שלנו. אין כל ספק הוקם לנו גזע "גאיון"

      מחק
    4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
  14. שלמה צוקר, ירושליםיום ראשון, 24 דצמבר, 2017

    הרהורים על הנוסח המקורי של ז'בוטינסקי (על פי שניים עדים, כתב-היד המחבר והמלחין), "גאיון", שהוא עוד עדות נאה לשליטתו המופלאה בעברית. אבל מסופקני אם כאשר שוררו אנשי בית"ר "גאון", כיוונו למשמעות מקבילה ל"גיאיון" או למשמעות המילה השגורה בעברית המדוברת, כמו בתואר הנלווה ל"רב", ולבסוף נקשרת באטימולוגיה מוטעית עם genius. הרי ברור שאנחנו עם של "גאונים" (מי עוד זוכר, שמקור התואר במליצה "ראש ישיבת גאון יעקב"). אכן, המילה "גאון" מתאימה יותר לריתמוס, כי ב"גאיון" יש הברה אחת יתירה. תולדות הפשיזם והטראומה שהותירו המאורעות, שהחלו שנה לאחר חיבור שיר חזון הדם, הגזע וה"ז'לזו" משווים לו צליל הצורם את האוזן.

    השבמחק
  15. נו, אז היה שווה להשקיע בשנה האחרונה בהעלאת העיתונות הרוויזיוניסטית לרשת...

    השבמחק
  16. ובהקשר הזה כדאי להזכיר את נאום ה"דם יזע ודמעות" של צ'רצ'יל שנישא במאי 1940 ממש בעת שז'בוטינסקי הגיע לארה"ב והלהיב במילים דומות את תומכיו הרבים, שקיבלו את פניו במסדר ביתרי (המתואר בפרק ז' במאמר שלפנינו).

    השבמחק
  17. תודה על המאמר.
    עז והדר איננו מטבע לשון חדש. מופיע בפיוט אשת חיל במשלי.
    הביטוי גאיונים פרשנים מספר מפרשים אותו כמו גאים, כמו מחברת הערוך לרבי שלמה חלפון, למלה גאה יש גם קונוטציות חיוביות.
    בנוגע לחי"ת, מעניין. עשוי ללא חי"ת.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.