יום שלישי, 15 במאי 2018

פינת ההלכה: גלאי חמץ, אשר יצר, גֶּזֶל שינה

א. מה דינו של משהו שלא בא לעולם?

מצד אחד, פסח כבר עבר והצורך ב'גלאי חמץ' כבר לא כל כך דוחק; מצד שני, פסח הרי יחזור גם בשנה הבאה; ומצד שלישי, מדובר בדבר שכלל לא בא לעולם, ומן הסתם יעלה חמור בסולם עוד קודם שיומצא אותו גלאי.

ד"ר ניתאי שנאן הפנה את תשומת לבי לפרסום של 'מכון המקדש' ובו סיפר צורבא דרבנן, איש ישיבת מרכז הרב ושמו משה הררי – לא סתם תלמיד חכם, אלא כזה שבן דודו הוא ראש סוכנות החלל הישראלית– על מחשבה שעלתה בו אגב לימודיו בבית המדרש: לו יצויר שהיה עומד לרשותנו גלאי חמץ חשמלי (למה לא דיגיטלי?), האם זה טוב ליהודים או רע ליהודים?

והרי אם הגלאי יגלה בעצמו את כל החמץ, 'אנשים יזלזלו במצוות בדיקת החמץ', ומה גם שתמיד קיים ועומד החשש שהמכשיר לא יזהה את החמץ בכל מקום, ואם כך מה הועילו חכמים?

בעיה הלכתית קשה! למרבית המזל, התברר שעדיין אין יֶדַע מספיק להמצאת מכשיר כזה והבעיה אינה דוחקת לפי שעה.

אבל מי יודע? אולי בעתיד ימציאו גלאים כאלה ועלינו להתכונן לכך כבר עכשיו. גדולי הדור, אגב, שאליהם פנה בעל הרעיון, חולקים זה על זה, על דבר שכזכור כלל לא בא לעולם.



ב. דברי חיזוק והתעוררות

ברכת 'אשר יצר', למי שאינו בקי, נאמרת לאחר שאדם מישראל עשה את צרכיו והתפנה מיציאותיו.

ברכת 'אשר יצר' בשירותים ציבוריים בירושלים (ויקיפדיה)

והנה לאחרונה פורסם בירושלים עיר הקודש ספר חדש, בהוצאת מכון הכתר. בלי ספק תרומה של ממש לארון הספרים היהודי ול'עגלה המלאה'.

איך הסתדרנו עד עכשיו?

על פי דף השער, הספר כולל בתוכו ליקוטים מדברי רבותינו, דברי חיזוק והתעוררות, מעשים שהיו בגדולי ישראל וסיפורי ישועות היישר מבית השימוש. ובונוס, קונטרס מיוחד, 'מבשרי אחזה', על תהליכי העיכול ונפלאות הבריאה...

בהקדמה מספר העורך (שמו לא נרשם, ואפשר להבין למה, אך ברור שהוא נמנה עם פלג 'הליטאים'), כי מטרתו היא לעורר את ציבור שומרי התורה לברך את הברכה החשובה לא כבדרך אגב, כמצוות אנשים מלומדה, אלא 'ברגש הלב, התפעלות והתלהבות'.



הנה כמה אנקדוטות מועילות על גדולי ישראל, והדברים מדברים בעד עצמם ואין כאן מה להוסיף, ודפח"ח:

עמ' קז

עמ' קח-קט

עמ' קיז

ונסיים בסגולה הנצרכת לרבים, לזכרים ולנקבות, לרכים ולקשישים. בדוק ומנוסה.

עמ' לט

תודה לז"ו

ג. גזלני שינה

ברחוב תקוע בשכונת נחלאות פונים אל העוברים ושבים שישמרו על השקט בשפה הלכתית. אולי זה מה שישכנע?

צילום: טובה הרצל


28 תגובות:

  1. תגובה על גלאי החמץ.
    מהיכרותי איתך, דוד, דרך הבלוג, ברור לי שתלמיד חכם אתה ויודע היטב את מה שאכתוב להלן. ובכל זאת, ברצוני לומר זאת.
    פלפולי הגמרא וצורת החשיבה שם, תמיד הולכת לשוליים. אם למשל מדובר על גדר גבוהה מ ד' אמות, תישאל השאלה עד ד' אמות? או ד' כולל?. והרעיון הכללי מעבר לדוגמא הספציפית, שמצבי האמצע ברורים. שחור זה שחור ולבן זה לבן. אלא הגבול הוא הבעייתי. באיזו נקודה בדיוק מסתיים הלבן ומתחיל השחור. והרי רוב חיינו אלו מצבים שאינם שחורים או לבנים מוחלטים. כך שיש חשיבות בהבנת מהות השחור ותכונותיו ומהות הלבן ותכונותיו באמצעות שאלות הנראות מפוברקות ("קלוץ קאשעס").
    כך גם השאלה המתחכמת אודות גלאי החמץ, שהושמה כאן ללעג (סמוי). הרי אין מכשיר כזה, או מי יתאמץ להמציא מכשיר כזה וכו' וכו'. אבל הנקודה החשובה שבאמצעות השאלה, ניתן לברר מה באמת חשוב במצווה. למשל, האם השורה התחתונה של העלמת החמץ? ואז מכשיר אולי עדיף. או שהחשוב זה מאמץ החיפוש וכוונת הביעור? ואז המכשיר לא מתאים.

    השבמחק
    תשובות
    1. בימים הטובים ההם ידעו לזרוק מבית המדרש שואלי קלוץ קאשעס כאלה. בבא בתרא כ"ג ע"ב.

      מחק
    2. זה תלוי במחלוקת...יש המבארים ש"זרקו" את רב ירמיה מבית המדרש, כי "היה מטריח עליהם" (רש"י), ואולם בעלי התוספות (האמיתיים...) חולקים, ורומזים לכך ששאלות מעין אלו עלולות להתפרש כהתרסה כנגד השיעורים שקבעו חכמים, שנועדו לתחם ולהגדיר במדויק,את גבולות האסור והמותר (בבא בתרא כ"ג)

      מחק
  2. חמץ אינה הגדרה פיזיקאלית או כימית.
    ואם כן, האם ידע המכשיר להבדיל בין ספק חמץ? לחזקת חמץ? לבטל בשישים לפני ובתוך החג?
    וכיצד יזהה קטניות?
    כל ההגדרות הם הלכתיות ולא עובדתיות ולכן בהחלט ראוי ללעוג לרעיון מגלה חמץ.

    יש באמתחתי רשימת מכשירים אשר יהפכו את חיי המאמין בעולם הזה לעולם שכולו טוב. כגון:
    1) "מד יראת שמים" של מכון צומת.
    2) נייר לקמוס לזיהוי "מי יהודי"
    3) אפליקציית נייד לחיזוי ביאת המשיח
    4) מכשיר "גורל" בהסכמת גדולי הפוסקים שיומר לך האם גורלך לגן עדן או לגיהינום.

    גם לשאלה האם החיפוש הוא העיקר או הביאור, ניתנה התשובה מדאורייתא "בל יראה ובל ימצא." כלומד הביאור העיקר.

    השבמחק
    תשובות
    1. נדמה לי שלמרות הכוונה הטובה מעיקרה של צמח גרין שגם שמותיו כה מיטיבים זה עם זה ריקד משהו כנגד מקושי מקלדתו וגרם ל"חלפת" - כלומר להחלפת העין של הביעור באלף של הביאור....

      מחק
  3. ליל בדיקת חמץ, אשה מתקשרת לרב:
    אשה: בעלי לא מוצא את אחד הפתיתים שהוחבאו, מה עושים?
    הרב: צריך להמשיך לחפש.

    שעתיים מאוחר יותר האשה מתקשרת שוב
    אשה: הרב, הוא חיפש וחיפש, ועדיין לא מצא, מה עושים?
    הרב: זה חמץ גמור, אין ברירה צריך להמשיך לחפש.

    שתים וחצי לפנות בוקר, האשה מתקשרת בדמעות שליש
    אשה: הרב, הוא הפך את כל הבית, לא מצא את הפתית האחרון.
    הרב: עם כל הקושי שבדבר, צריך להמשיך לחפש!
    אשה: אנחנו כולנו גמורים, ממוטטים, בטוח שאני לא יכולה לתת לו רמז???

    השבמחק
  4. מר צמח גרין,

    כמו שכתבת בסוף דבריך הביאור הוא העיקר כאילו בשגיאת כתיב (ביעור חמץ) כדי לרמוז שהלימוד ולא התשובה. הבנת המהות ולא תרגילי ומכשירי פתרון, הוא העיקר.

    השבמחק
  5. צר לי לאכזב, אבל מהיכרותי, מחבר הספר על אשר יצר - ספרדי הינו. (כנראה, נכתב הספר ב'פזילה' לציבור הליטאי.

    השבמחק
  6. גזל שינה
    לא זכיתי להבין על מה רגשתם, זהו מושג נפוץ ואיני רואה בו שום צד לביקורת ו/או לעג

    השבמחק
  7. אינני מבין את השאלה מי יצר (=חיבר) את הקונטרס? הלוא שמו מתנוסס באותיות קידוש לבנה: "אשר (יצר)".
    ועכשיו ברצינות: מאחר ובעולם התורני נהוג לקרוא למחבר על שם ספרו, ברור ומובן מדוע העלים המחבר את שמו, שכן לכבוד גדול לא יזכה אם יגידו, דרך משל: "האשר יצר אומר, שאין להרהר בדברי תורה במקומות מטונפים"... והערה אחרונה: המוח היהודי תמיד התאפיין ב"איפכא מסתברא" שלו, וביכולתו לדון בדברים תיאורטיים, שנראו בזמנם לא מציאותיים. זו גם הסיבה שיהודים עמדו תמיד בחזית החדשנות והמהפכות הגדולות. לפיכך, לא הייתי מזלזל בשום דיון תיאורטי, ומה שהיום נשמע מופרך,יתגלה מחר כבר מימוש והיתכנות.(אלא מה, ישנם סדרי עדיפויות נאותים, ולפיהם ראוי לדון תחילה בקיים ובמצוי, ורק אח"כ בספקולציות עתידניות. הרב הררי, אגב, הוא איש הלכה מובהק, שהעיר את הערותיו, לגבי גלאי החמץ, ב"שולי הגליון", כראוי לדיון שכזה)

    השבמחק
  8. יהושע רבינוביץ17 במאי 2018 בשעה 23:14

    בקשר לביעור חמץ וה'גלאי'.
    זאת שאלה תיאורטית כמובן, של "לו יצוייר"... ואין טעם לדקדוקיו של צמח גרין.

    ולתורף השאלה זו שאלה של חפצא וגברא - האם על האדם מוטל החיוב של ביעור חמץ, ולכן עליו להשתדל עליו ביותר. או שמא החיוב הוא שהבית יהיה נקי מחמץ. ויש להאריך בכ"ז ואכהמ"ל.

    אני באמת לא רואה סיבה לזלזל בשאלה הזו. שאלה מהותית שרבות מסוגיות הש"ס תלויות בה.

    השבמחק
  9. יהושע רבינוביץ17 במאי 2018 בשעה 23:35

    עוד יש להוסיף ולהתבדח על היפוך השעות בשלט ברח' תקוע...
    הסיפורים על ה"אשר יצר" מבדחים בהחלט.
    הסגולה קצת מכעיסה, וד"ל.

    השבמחק
  10. גרונם יקום פורקן18 במאי 2018 בשעה 8:36

    לכל המלגלגים על "אשר יצר", בקרו במחלקה אורולוגית או במחלקה כירורגית בחלק של מנותחי המעיים, ל"ע, והאמינו לי תקבלו מושג מוחשי וכואב לחשיבות הברכה. רק בריאות !!!

    השבמחק
  11. אני יש לי רעיון.
    בעידן הסמרטפון - בו ראיתי אנשים מתפללים וקוראים התפילה מתוך המכשיר - האם אפשר לעשות "מניין קןנפרנס" (MINYAN CONFERENCEׂ בו כל אחד יתפלל ממקומו ויהיה חבר בקבוצת ווטסאפ של חברים ויתפללו יחד בלי צורך להתכנס במקום אחד ולא יבואו לידי ביטול זמן בעבודת בעל-הבית המשלם שכרם.
    נשארה בעיית השבת או הקריאה בתורה אבל אני בטוח שגם לכך תמצא התשובה.
    חג שבועות שמח לכל הנענשים בעונ"ש

    השבמחק
  12. תמהני שאף אחד, כולל בעל העונ"ש, לא העיר על השגיאות הרבות בניקוד וכתיב-ניקוד ב'ראיות' 'אשר יצר' המוצגות כאן. יש יותר מדי, ואראה אחת צורמת ומבדחת. לפי 'חוקי' האקדמיה יש/רצוי לכתוב את המלה 'מלה' ביו"ד אבל לא כשהטקסט מנוקד, שאם לא כן אנו מקבלים שיש לומר את הברכה מילה במילה. רבש"ע!
    ועניין אחר באותו עניין. ברכת אשר יצר כוללת ביטוי נדיר מאוד בברכות: 'לפני כסא כבודך'. מי אומר שאין הומור בברכות? אמנם בספרות התורנית יש מעט מאוד התייחסות לביטוי הזה בברכה הזאת, ונראה שהטרידה גם את המתייחסים. אני ממשיך להחזיק בשלי.

    השבמחק
  13. ירחמיאל כהן18 במאי 2018 בשעה 9:16

    למקרא התגובות קל הרבה יותר להבין באיזה בוץ עמוק אנחנו תקועים כאן בארץ הזאת.

    השבמחק
  14. ברכת אשר יצר אינה דווקא על זה שאדם מתפנה בשירותים אלא תודה על הבריאות באופן כללי ועל המכונה המופלאה שנקראת גוף האדם.
    חז"ל קבעו לומר את ברכת אשר יצר אחרי שאדם מתפנה כי זו הזמנות מתאימה. תהליך פינוי הפסולת מהגוף מעורר לבדו התפעלות מהחכמה שבגוף האדם. זו פעולה שמתרחשת כמה פעמים ביום והיא הזדמנות להודות לבורא על כך.
    שימו לב למילים כי זו הן יפות. ההליכה לשירותים שהיא דבר שלא מעוניינים בו הופכת מצד שני להזדמנות לעצור רגע ולהודות על הגוף הפועל, הלא מובן מאליו והכל כל מפעים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אותה מכונה מופלאה קיימת אצל כל היונקים, כולל עכבר. והם מעיזים לא לאמר 'אשר יצר'...

      מחק
    2. הכופר המהרהר18 במאי 2018 בשעה 12:08

      מכונה מופלאה גוף האדם, אבל חומרי הגלם - על הפנים...

      מחק
  15. זכה הרב חיים נאה ונתקיים בו "שומר פתאים ה'", וזו מעלה גדולה, שהרי לא כל פתי זוכה לכך

    השבמחק
  16. קודם לגלאי החמץ נחוץ בדחיפות 'גלאי הטיפשות' - מדבקה על המצח שכאשר תאדים תשמש מופת ללא ערעור על סיכלותו של בעל המדבקה.
    אין ספק כי מכל הברכות שהעניק הקב'ה לעולם, את הטיפשות העניק ברוחב לב ללא שעור.

    עם ההוצאה לאור של התרגום החדש לספר 'שבחי הסכלות' של החכם הבקיא ארסם איש רוטרדאם צוקל-ל-לה.

    השבמחק
  17. קראו נא בקישור הבא:
    http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/prager.htm

    השבמחק
  18. הקישור מוביל למאמר הבא:
    ברכה לכל זמן / ד"ר קנט מ' פרגר
    הוא משיב לכל ההערות שנאמרו בפורום הזה.

    השבמחק
  19. השאלה לגבי גלאי החמץ היא שאלה אוטופית, והצדדים ההלכתיים מוצגים ברדידות מחרידה.

    שאלה אמתית קיימת בפיקוח של מצלמות אבטחה על כשרות, למשל: האם חלב ממחלבה שמרושתת במצלמות הוא חלב כשר, או שיש עליו חשש "חלב עכו"ם", שמא עירבו בו חלב נאקה, רחמנא ליצלן.
    שאלה נוספת, האם יחוד עם אישה במקום מצולם מותר, או שכדי שלא יהיה "איסור יחוד" יש צורך שאנשים אחרים יוכלו להיכנס למקום פיזית.
    יש בשאלות הללו דיונים ארוכים ומנומקים.

    השבמחק
  20. כמושתל כליה לאחר שנתיים וחצי של דיאליזה, ברכת "אשר יצר" הינה החשובה והמובנת מכולם. שלא תדעו.

    השבמחק
  21. בחוגי הלמדנים מסתובבת הלצה, שאם הרפואה תצליח לפתור את בעיית ההזדקנות, והמין האנושי יחיה חיי עד, הרבנות תאסור את הדבר משום "ונוהגין למות"; אז אם בדיני נפשות אנחנו מסתמכים על המנהג, מה תאמר על מנהג בדיקת החמץ, שיתבטל בגלל גלאי החמץ.

    השבמחק
  22. מצלמות אבטחה וייחוד

    הדוגמה שהביא האלמונימי, מדגימה היטב את כוונתי לעיל.

    כשהמחוקק העותומני, או האנגלי, קל וחומר התנ"כי, כתבו את ספר החוקים, לא היו קיימים בעולם מצלמות אבטחה ובודאי לא אוטומטיות עם גלאי תנועה ומכשירי הקלטת שעות על שעות של וידאו. ואיך נוכל כיום לשפוט אדם כשהטכנולוגיה כה מתקדמת על פי ספרי חוקים כה מיושנים? היש עלינו להמציא מחדש את ספרי החוקים? האם שיימינג בפייסבוק נכלל בלשון הרע? ועוד ועוד.

    לכן הדרך היחידה היא לכתוב את החוקים ואח"כ כמו שעושה הגמרא וסיפרות הראשונים והאחרונים, לברר את מהות החוק. את הדבר המהותי שבהיעדרו אין מצווה או לחילופין אין עבירה. כמו שאלתם של הפילוסופים על מהות הכיסא. מה הדבר ההכרחי שבלעדיו החפץ כבר לא יהיה כיסא (צבעו? מס' הרגלים? היעדר משענת? מסעד? וכו'). ואת הברורים הללו עושים בגמרא ובסיפרות היהודית כבר מאות שנים. מציאת המהות באמצעות שאלות קצה.

    האם תגיע הדוגית לחוף? האם תמצא תשובה? כנראה שלא. החיפוש הוא העיקר. כמו שהחיפוש אחר משמעות החיים הוא עצמו משמעות החיים.


    דוגמה מרתקת מצאתי בסיפור אמיתי שהיה. בארה"ב זוג עשיר ערירי, החליט להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית מביצית של הפונדקאית ותורם זרע. בשובם מהאם הפונדקים שהייתה במקסיקו, מטוסם של הזוג התרסק. קרוב משפחה רחוק תבע את ירושתם. ואז הגיעה האישה המקסיקנית לתבוע עבור בנה את הירושה. התלבט השופט והחליט להתייעץ ברב משום שלדבריו: אתם היהודים תמיד התעסקתם בשאלות מוזרות.

    הרב מצא בסוגיית פטר רחם (הולד הזכר הראשון שיוצא מהרחם יש לפדותו), שאלה, מה קורה במקרה בו הפרה משגרת עגל לעולם אך במקום שינחת על הארץ הוא נכנס לתוך רחם של פרה אחרת האם חייב בפידיון? או לא?.... השאלה נשמעת כה בלתי סבירה בעליל, עד כדי גיחוך. והנה השאלה חידדה את השאלה של מי הילד? של בעלת הרחם? של יוזמי רכישת הזרע והשכרת הרחם?....

    השבמחק
  23. ידידיי בעו"ש
    זרם התגובות וכמותם,בשני הנושאים הללו, הגלאי, ו'אשר יצר'מביאה אותי למסקנה מעניינת, הבעיות שעוררו נושאים אלה הן כנראה מ-'כבשונו של עולם'.לא זוכר כמות כה רבה של תגובות, לנושאים כה אזוטריים. אולי מסתתרים עומקי עומקים של עניינים ש'התלבשו' על נושאים אלו. וד"ל
    בברכה
    יוסי ב.ל.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.