יום רביעי, 23 במאי 2018

על קצה הלשון: שיני חכמה, בינה ודעת


'וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה' (ישעיהו, יא 2)

חשבתם פעם למה בעצם קוראים לשן הטוחנת השלישית (והאחרונה בסדר הבקיעה בפה) בשם 'שן בינה' (ובאנגלית Wisdom tooth)?

ההסבר המקובל לשם העממי הוא, ששיניים אלה צומחות אצל רוב בני האדם בגילאים 25-17, גיל שבו יש ציפיות (אולי מוגזמות) שבני אדם כבר ירכשו מעט שכל.

מוויקיפדיה האנגלית למדתי שכבר אריסטו קרא לשיניים האלה בשם זה. אך מה באשר לשם העברי? קצת מוזר שקראו להן דווקא 'בינה' ולא 'חכמה'. במקורותינו המילה 'בינה' מתייחסת לגיל ארבעים: 'בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה' (משנה אבות, פרק ה, כא).

ניסיתי לבדוק מי אחראי לשם העברי וממתי התחילו להשתמש בו. אין ספק שהשם הוא מוקדם, בימינו הרי היו קוראים לשן זו לא 'שן בִּינָה' אלא 'שן חֲכָמָה' (Smart tooth)...

אז מי המציא את שיני הבינה?

פניתי כרגיל לפרופסור חיים כהן מאוניברסיטת תל אביב, היועץ הלשוני של הבלוג, והוא דלה עבורי את המידע ממאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית:
בדיקה במאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מראה שהצירוף 'שיני בינה' מופיע לראשונה בחיבור תולדות הטבע של שלום יעקב אברמוביץ (המוכר בשם העט מנדלי מוכר ספרים). חיבור זה, שנדפס בלייפציג בשנת תרכ"ב (1862), הוא אנציקלופדיה זואולוגית בשלושה כרכים שתרגם אברמוביץ מן האנציקלופדיה הגרמנית  Gemeinnützige Naturgeschichte של הרלד אוטמר לנץ (Harald Othmar Lenz), ובהמשך העמידו כחיבור עצמאי כמעט לחלוטין. בספרו חידש אברמוביץ מילים רבות והעמיד את המסד למינוח הזואולוגי בעברית החדשה.  


בתארו את מבנה השיניים בפי האדם כתב על שיני הבינה כך: 
...וכמו [בערך] בשנת העשרים, ולפעמים גם מאחרי כן, תצמחנה המלתעות החמשיות או האחרונות, הנקראות שִֹׁנֵּי-הַבִּינָה (ווייזהייטסצאֶהנע) ואז מספרן [של כלל השיניים] שלשים ושתים.   
תולדות הטבע, א, עמ' 7
ש"י אברמוביץ – ממציא שיני הבינה

הצירוף 'שִֹׁנֵּי הַבִּינָה' הוא אפוא תרגום מילולי של המונח הגרמני 
Weisheitszähne, ובו ניתרגמה המילה Weisheit במילה העברית 'בינה'.  
מובן שאת המילה הגרמנית הזאת אפשר לתרגם גם במילים עבריות אחרות, כגון חכמה, דעת ועוד. ואכן, בחיבור האנציקלופדי ראשית למודים, מאת המשכיל הברלינאי ברוך לינדא (1849-1759), תורגמה מילה זו ל'שִׁנֵּי הדעת'. ספר זה ראה אור בברלין בשנת תקמ"ט (1788), כשבעים שנה לפני חיבורו של אברמוביץ: 'והנה יצמחו עוד ארבעה שִׁנֵי מלתעות לארבע קצות הלחיים, אשר יקראו שִׁנֵי הדעת' (עמ' קו).

ראשית לימודים, 1788, עמ' קו

ובכן, יש לנו 'בינה' ו'דעת', ומה עם 'חכמה', כדי שנוכל להשלים למניין חב"ד?
במִלוֹן אנגלי-עברי, שבעריכת יהודה אבן-שמואל (קופמן), שיצא לאור לראשונה בתל-אביב בשנת תרפ"ט (1929; ובהדפסות רבות בשנים שלאחר מכן), הצירוף wisdom tooth נתרגם 'שֵׁן הַחָכְמָה', ואף בתוספת הערה מבארת: 'שם המוני [עממי] לטוחנת השלישית'.

מִלון אנגלי-עברי בעריכת יהודה אבן-שמואל (קופמן), דביר, תשי"ט, עמ' 739

מבין שלוש האפשרויות של 'שיני חב"ד', נתקבע בעברית החדשה המונח 'שן בינה' (כך! בלי ה' הידיעה), שיצא, כאמור, מתחת ידיו של אברמוביץ-מנדלי. וכך, 'שן בינה' הוא אף המונח התקני שקבעה האקדמיה ללשון העברית במילון למונחי רפואת שיניים שיצא לאור לפני כחצי יובל, והוא זמין כאן.
ולסיום, במרפאת השיניים הירושלמית הזו, שברחוב יפו, הפכו את היוצרות – הבינה היא לא של השן אלא של הרופא...

צילום: טובה הרצל

10 תגובות:

  1. אבישי ליוביץ'יום רביעי, 23 מאי, 2018

    הרופא, בלשן ופרדסן ד"ר אהרון מאיר מזי"א , המציא מונחים רבים בתחום הרפואי.

    זכור לי במיוחד "לשכון" עבור cell מן המלה "לשכה" (בטרם נקבע המונח הקצרצר "תא").

    (ומה בדבר שני הַשְכֵּל, לרצות את המחזיקים בנוסח אשכנז?)

    השבמחק
  2. ואני פעם שמעתי מערבי שקוראים לזה שן בינה כי היא בבינה (בפינה)

    השבמחק
    תשובות
    1. הלעג אינו ראוי.

      מחק
    2. פחות ממנו ראוי לעבור על מאמר חז"ל "אין משיבין על הליצנות"

      מחק
    3. אין מאמר חז"ל כזה, אבל יש דומה לו "אין משיבין על דברי אגדה".

      מחק
  3. מצאתי ראיתי כתוב בספרי קבלה וחסידות כי "השיניים הן ל"ב נתיבות חכמה" (ע"ח (שער העיבורים) שכ"ח, פ"ה. מבוא שערים ש"ה, ח"ב פ"ו. פע"ח (שער העמידה) ש"ט, פ"א).
    אל נא תחשדוני בעיון בספרים מאגיים ככתבי האר"י, רק שמתוך עיון וחקר הגעתי ללמוד מעט חסידות חב"ד, ומקורות הנ"ל משם הם.

    השבמחק
    תשובות
    1. http://hebrew.learnoutlive.com/meaning-elohim-name/

      מחק
  4. אז הנה לכם סיפור אמיתי על שיניים: אחת מרופאות השיניים הדגולות של בית הספר לרפואה בהדסה
    (אחוות אלפא אומגה) יצאה לשנת שבתון ליוהנסבורג. שם כתבה מחקר השוואתי בין שיני ילדים לשיני שימפנזים. כשחזרה ארצה הביאה בצידנית דוגמאות משיני השימפנזים כמו גם לסתות וכדומה. כאמור הם היו בצידנית חתומה מלאה בקרח יבש כפי שדורש החוק. כשהגיעה לנתב"ג עברה במכס באזור הירוק ואחד המוכסים חשד בה ובצידניתה. ודרש לדעת מה בתוכה. היא השיבה שיני קופים. חשדו גבר והורה לה לפתוח. היא הזהירה אותו שפתיחה תגרום לריח חריף שיתפשט במקום. הוא המשיך לעמוד על שלו ואף קרא לממונים עליו שהגיעו במהירות. היא פתחה ושלושת המוכסים כמעט והתעלפו מהריח העז שהתפשט במקום וגרם לנוסעים רבים למהר ולצאת החוצה...

    השבמחק
  5. מה יש לומר - זייער ויכטיג... ובעברות צחה: Too much information

    השבמחק
  6. אולי נבחר דווקא השם בינה בשל קרבתו למלה ניב, אף הוא משמות השיניים אם כי בהיפוך אותיות ובקצה השני של המנשך.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.