יום שישי, 26 באוקטובר 2018

שלום עליכם שלי



מאת פּוּצ'וּ

לפני כעשרים וחמש שנים נסעתי לארה"ב לכנס בינלאומי של סופרי ילדים (IBBY)הייתה זו ההזדמנות להגשים את חלום נעוריי ולעלות על קברו של שלום עליכם הנערץ עלי.

את שלום עליכם גיליתי בחופש הגדול של כיתה ו'. באותו חופש הלכתי עם אמי אל בת-דודתה, דורה לבית שכטר. טובה, בתה של דורה, שהייתה לימים חובשת קרבית בחטיבת פלמ"ח-הראל, הייתה בת גילי ואני אהבתי לבוא אליה כדי לטפס ביחד על עצים. באותו זמן טובה לא הייתה בבית. חיכיתי לה שתבוא, ובינתיים, מאפס מעשה, הסתכלתי בארון הספרים של שמואל שכטר, אביה של טובה, שהיה מחלק חלב במקצועו, אך גם איש אשכולות שהרבה לקרוא ספרים. הספר ששלפתי באקראי מתוך הארון נקרא 'חיי אדם', ושם מחברו, שמאוד מצא חן בעיניי, היה 'שלום עליכם'. מיד התיישבתי לקרוא ואחרי חצי שעה, כשטובה הגיעה, כבר לא יכלו להוציא אותי לחצר. 

מה שכל כך אהבתי היה ההומור, שעד אז לא ידעתי מהו, וסגנון הכתיבה, שהיה אחר מכל מה שהכרתי קודם. אותו חופש גדול כבר לא הוקדש לים או לכדורגל, אלא לקריאת כל כתבי שלום עליכם, שכללו אז שישה או שבעה כרכים, בתרגומו של חתנו, יצחק דב ברקוביץ.

גלויה בהוצאת 'יהודיה' (רובינזון), סטניסלבוב, בערך 1910 (אוסף שבדרון; הספרייה הלאומית)

הבקיאים בכתביו של שלום עליכם יודעים שספרו האוטוביוגרפי חיי אדם – שנקרא במקור ביידיש בשם פונ'ם יריד (מן היריד) – לא הסתיים כפי שתכנן המחבר. שלום עליכם, שכבר שכב על ערש דווי בביתו בניו יורק, לא הספיק להשלימו קודם מותו בשנת 1916. ואני, הילד הקטן מתל אביב, קראתי בכאב לב את השורות המחורזות שביקש שלום עליכם בצוואתו לחקוק על מצבתו:
איש יהודי פשוט היה, 
יהודית כתב, לשמח, 
לבב המון העם ונשיו  
פה נטמן סופר מבדח. 

רק מאוחר יותר הבנתי שאת השורות הללו הוא כתב ביידיש, וחתנו ברקוביץ הוא שתרגם אותן.  


מאז חלמתי להגיע יום אחד לקבר ולראות אם השיר אכן כתוב על המצבה ואם הוא חקוק ביידיש, שפת הכתיבה והדיבור של שלום עליכם, או בעברית, כנהוג על מצבות יהודיות. 

וכשהגעתי לניו יורק ושאלתי איפה קבור שלום עליכם, אף יהודי לא ידע להגיד לי. נסעתי במיוחד לקונסוליה ושאלתי את נעם סֶמֶל, שהיה אז נספח התרבות. נעם ידע לספר לי הרבה דברים, אבל את מיקומו של הקבר הוא לא ידע. לעומת זאת ידע לכוון אותי אל יהודי אחר שבטח יידע. להפתעתי גם יהודי זה לא ידע, אבל הוא ידע לתת לי את מספר הטלפון של הסופרת בֶּל קאופמן, נכדתו של שלום עליכם (בל נפטרה בשנת 2014 והיא בת 103!; ראו עליה: 'נכדתו של שלום עליכם מספרת', בלוג עונג שבת, 23 באוקטובר 2011). 

היא אכן ידעה ואמרה לי שהוא קבור ב'הר הכרמל' שברובע קווינס. באותה הזדמנות סיפרה לי שיש בניו יורק כמה בתי קברות וכולם קרויים על שם הרים: הר נבו, הר הכרמל ועוד כמה. לפני שגמרנו את השיחה ביקשתי רשות לשאול עוד שאלה אחת שהציקה לי. מדוע ביקש שלום עליכם שיכתבו על מצבתו את השורות הללו: 
ועת העולם מילא שחוק פיו, 
צהל, מחא לו כפים, 
בכתה נפשו במסתרים – 
עד אל עליון בשמים!
– 'למה הוא בכה האיש המצחיק הזה?', שאלתי.

נדמה לי שגם היא בכתה, כי לקח זמן עד שענתה לי.

–  'מאז שבנו מיכאל נפטר, הוא כבר לא היה אותו אדם. לאן שהלך  כך אמר לי אבא  הלך אתו גם הארון של מישה'.
----

נהג המונית ידע איפה זה קווינס, אבל לא שמע על בית הקברות 'הר הכרמל'. הוא היה צריך לעשות כמה טלפונים עד שהצליח להביאני למקום. הקבר של שלום עליכם היה קרוב לשער הכניסה. ניכר ששמרו עליו והמצבה נראתה מטופחת ונקייה, כמו חדשה. כבר מרחוק הבחנתי שהשיר כתוב בשפת יידיש והתאכזבתי. מצבת האבן של אשתו הייתה צמודה לשלו ועליה כתוב שמה האמיתי אָלגאַ ראַבינאָוויץ, בעוד שלום עליכם חרוט בשמו הספרותי בלבד, מתוך הנחה שבשמיים בטח מכירים אותו בשם זה. ברגע האחרון, לפני שעזבתי, פניתי להקיף את המצבה ואז אורו עיני. על גב המצבה חרוט כל השיר בשפה העברית, בדיוק כפי שברקוביץ תרגם אותו. 

נרגעתי.

פוצ'ו ליד מצבתם של שלום עליכם ורעייתו אולגה (נהג המונית מימין)
______________________

אמר העורך: בקרוב תתפרסם כאן רשימה מפורטת פרי עטי על קורותיו של שלום עליכם באמריקה ומקומות מגוריו, על לווייתו, על צוואתו ועל גלגולי מצבתו.

21 תגובות:

  1. תודה פוצ'ו מקרב לב על רשימה פשוטה, מרגשת וחודרת ללב, התואמת להפליא את סגנונו של שלום עליכם. סגנון המערב עצב והומור דק מן הדק ובעיקר ספרים שילדים ונערים רבים לא הניחו מידם מרגע שפגשו בהם.
    רק לעדכון - "כל כתבי" כוללים חמישה עשר כרכים, המכונסים בשמונה ספרים.

    השבמחק
  2. כנראה שיש ויש. אצל אבי 15 כרכים דקים בצבע ביז . אצל חמותי - מה שירשתי - כרכים עבים אדומים. התוכן הוא השורש של תפיסתי מיניין באתי. והתרגום הישן לא נס ליחו .

    השבמחק
    תשובות
    1. אבי קנה בשנות החמישים את הכרכים האדומים והגוצים שאת מספרת עליהם ואני זוכר שהם היו עטופים בנייר צלופן מרשרש שכמובן לא החזיק מעמד הרבה זמן. כרכים אלה הם שהביאו אותי להתחיל לקרוא את כתבי שלום עליכם בגיל 10 (אני בן 71) ומאז קראתי את כל אלה שתורגמו בינתיים ע"י מספר מתרגמים, אך הניחוח של תרגומו של י.ד. ברקוביץ, שיש עליו עוררין, שמור אצלי עד היום.

      מחק
  3. לדעתי התרגום של ברקוביץ הוא הכי טוב, יופיו בהיותו מעט מליצי עם המון פתגמים וציטוטי תנ"ך ומטבעות לשון (כמו שהכלב חברבר המוכה פנה הצידה "לפשפש במעשיו", ברור שאין זה במקור ביידיש).
    ספר מנונומטלי ומרגש על חיי שלום עליכם, כולל על התהוות התרגום לעברית, חיי שלום עליכם, ערבי הקראת הספרים, הנדודים, המחלות, הבעיות הכלכליות, מות הבן, יחסי מנדלי וביאליק, האכזבה מאמריקה הבוגדנית ועוד ועוד בספרו של ברקוביץ "הראשונים כבני אדם". ספר ענק שנבלע בשקיקה.

    השבמחק
  4. גם אני מעדיפה את תרגומו של ברקוביץ על פני המאוחרים יותר. נכון, שברקוביץ הרשה לעצמו ל"עצב" לפעמים את המקור, אך בספרו הביוגרפי "הראשונים כבני אדם" [עמ' 114] הוא מספר על התרגום הראשון שהגיש לש"ע על פי בקשתו. הסופר היה מרוצה, אך הוסיף: "פסוקים מן התנ"ך, מן המדרש. צריכים אנו למצוא עוד כמה פסוקים נאים שיהיו מכוונים לעצם הנקודה. לשון הקודש – פסוקים יפים לה", ובכך כאילו נתן לו יד חופשית ל"עטר" את התרגום לעברית בפסוקים מהמקורות.

    השבמחק
  5. תמר ועמוס רודנריום שישי, 26 אוקטובר, 2018

    פוצ'ו יקירנו – תודה לך על סיפורך המלבב. תרשה לנו להציע לך שעוד בגלגול הזה תחפש, ‏ותתפנה לקרוא, עוד כרך, או שניים, מכתביו. אנחנו מרשים לעצמנו לנחש - שלא יגרע חלקך, ‏ולא תיפול שערה מראשך ארצה. ‏
    ובאשר להמיית המגיבים סביב תרגומיו של י.ד ברקוביץ': ברקוביץ' נטל לעצמו לא מעט דרגות ‏חופש כדי לתרגם לעברית את ש"ע. ש"ע נתן לו, לדבריו, את בירכתו. אבל לא נתקלנו באחד ‏ממבקריו של ברקוביץ', ששם לב לכך שהנ"ל המציא עברית מיוחדת לתרגום ש"ע מיידיש. ‏בעברית המיוחדת שהמציא הצליח לנגן בעברית את היידיש (שכידוע מתנגנת מעצמה) של ש"ע. ‏את ההישג הזה לא טעמנו, בינתיים, בתרגומיהם של כל מתחריו המלומדים, המעודכנים ‏והקפדניים.

    השבמחק
  6. שימו לב למשפט שולי בסיפור, אבל משפט חשוב. הנה:

    הסתכלתי בארון הספרים של שמואל שכטר, אביה של טובה, שהיה מחלק חלב במקצועו, אך גם איש אשכולות שהרבה לקרוא ספרים.

    המשפט הזה הוא ביטוי למהפכה תרבותית בחברה הישראלית הצעירה. אכן, גם מחלק החלב הוא אדם משכיל, ודאגו שתהיה לו דרך לרוש השכלה. חבל שהמהפכה התרבותית הזו נמחקה.

    השבמחק
    תשובות
    1. טוביה החולב במהדורה ארץ ישראלית?

      מחק
    2. אני מנחש ששמואל שכטר, אביה של טובה החובשת מהפלמ"ח, עסק בחלוקת חלב לצורכי פרנסה אך את השכלתו רכש בארץ מוצאו שממנה הגיע לישראל, אני מנחש ששפת אמו של שמואל שכטר מחלק החלב הייתה יידיש.
      אולי פוצ'ו יודע?

      מחק
    3. אני טובה (שכטר)עופר,בתו של שמואל שכטר שהיה חלבן לפרנסתו כי כשבאו ארצה בעלייה השלישית בערך 1923 מעיירה שנקראת סנייאטין בפולין,גם הוריו של פוצ'ו ועוד משפחות הגיעו לארץ מאותו מקום,היה חוסר עבודה,ואמא של פוצ'ו איידל ויסלר,הציעה לאבי להיות חלבן,אבי היה איש משכיל,ידע עברית על בוריה,וגמר חשבונאות בפולין,אח'כ בתנובה הציעו לו לעבוד בהנהלת חשבונות ,אבי היה חוזר ביום ששי הביתה ,בכיס ספריי עם עובד,היה הולך ברגללבית ברנר,או בית העם לשמוע הרצאות בימיי ששי בערב ובשבת בבוקר מלמד אותנו את השירים העבריים שלמד שם,ואת מה ששמע בהרצאה.גם לימים, התנדב להנחלת הלשון לעולים חדשים.אמי היתה ידיי זהב,בלבוסטה מופלאה,עם הפרימוס,הפתיליה,קרש הכביסה,בצנע שהיה במנדט.הוריי ז"ל, ואני הייתי ב"הגנה"בת"א,ובפלמ"ח חטיבת "הראל, ,גד' 5 ,חובשת קרבית בתש"ח,פוצ'ו היה פלמחניק ב,יפתח" ,אחריי המצור היינו מתכתבים.

      מחק
  7. על דא הכא נחנא בכינן! על שארון הספרים היהודי לצורותיו, יצירותיו, הן בהלכה והן בספרות; הן של חז"ל; והן של המשכילים נעלמו ונאלמו כמעט מהתרבות של מדינת ישראל. וכל המנסה להרים את דגלם נתקל בתגובות של הדתה-שמדתה. ראשר העולם האקדמי מספר הלומדים בתחומים הללו יורד ויורד ויורד. ללמד תנ"ך בבית הספר הס מלהזכיר, וספרות לצורתיה מי ישורנה. כמעט ונקבר ההומור היהודי האידישאי שלא לדבר על ההומור המוגרבי והעיראקי.

    השבמחק
  8. שם ספרו של י.ד. ברקוביץ "ראשונים כבני אדם" מתאר באופן סימבולי וכל כך קולע את ירידת הדורות.... כמשתקף בעצב כמעט בכל תגובה בעונ"ש, כאן ובפוסטים רבים אחרים.
    "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים..." (בבלי, מסכת שבת). שבת שלום!

    השבמחק
  9. והנה הכתובת על מצבתו של שלום עליכם במקורה היידי:
    דא ליגט א ייד א פשוטער
    געשריבען יידיש-טייטש פאר ווייבער
    און פארן פראסטער פאלק איז ער
    געווען א הומאריסט א שרייבער

    דאס גאנצע לעבן אויסגעלאכט
    געשלאגן מיט דער וועלט כפרות
    די גאנצע ועלט האט גוט געמאכט
    נאר ער אוי-ווי געווען אויף צרות

    און דוקא דעמאלט ווען דער עולם האט
    געלאכט און פלעגט זיך פריען
    האט ער געקרענקט- דאס ווייסט נאר גאט
    בסוד, אז קיינער זאל ניט זען.


    עוד לא גליתי תרגום שישווה למקור זה.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון, אבל השורה השלישית בבית הראשון אומרת „און פֿאַרן פּראָסטן פֿאָלק האָט ער“ (’האָט‘ ולא ‏’איז’) ומסתימת בנקודה, משמע : הוא כתב ביידיש בעבור הנשים ובעבור פשוטי העם. השורה הרביעית מסכמת רק: הוא היה סופר הומוריסטן. בבית האחרון, השורה השניה צריכה להיות : געלאַכט, געקלאַטשט און פֿלעגט זיך פֿרייען“, משמע: [כשהקהל] צחק, מחה כף ונהג לשמוח.

      מחק
    2. בעשרה מילונים לא מצאתי את המילה געקלאַטשט.
      רק בתרגום התנך ליידיש. בספר "מנחה חדשה. [יחזקאל כ"ה ו'] "כי כה אמר אדני אדוני יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל" והתרגום: וויל דוא אין די האנדע געקלאטשט...


      מחק
    3. קלאטשען בא מגרמנית, klatschen = למחוא כף.

      מחק
  10. חבר ניבאָרסקי,
    מודה שיש הגיון בתקונך. הנוסח שצטטתי לקוח מתוך "מנחם-מענדל", "מנורה"- פארלאג, ברלין 1948, מתוך הסדרה "די נייע יידישע ביבליאטעק"

    השבמחק
  11. בבקשה.

    נמצא כאן יהודי פשוט,
    כתב לנשות העם
    ולפשוטיו ועלוביו,
    הומור כתב רשם.

    על העולם כלו לגלג
    ולא אמר 'חבל'
    לעולם כלו הטיב,
    והוא עצמו סבל.

    וכשהעולם כלו צחק
    ולו מחא כפים,
    על סבל יסוריו ידע
    רק קל בשמי שמים.

    השבמחק
    תשובות
    1. למלי
      התרגום יפה מאוד. ואם אני מבין נכון, ה"ק" שבשורה האחרונה מחליף "א". האמנם?

      מחק
    2. אכן, כבוגרת חינוך חרדי...

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.