יום שני, 4 בפברואר 2019

בורא מיני מזונות: עבודה זרה, בצל, אורז, פיתה, חומוס ופלאפל

א. אוכל של עובדים זרים

שפתם של מהגרי העבודה ופליטי המלחמה החיים בקרבנו (ומכונים 'עובדים זרים') ודרכי הפנמתה של העברית בקרבם היא בלי ספק נושא הראוי למחקר סוציו-לינגוויסטי. אלון גלעדי, שעבר ברחוב נוה שאנן בתל אביב, מרכז מגורים ופעילות ידוע של עובדים כאלה, צילם כמה משלטי הפרסומת של דוכני האוכל האפריקני והאסיאתי שפזורים שם.

מה ההבדל בין סלט פיש (Salat Fish) לסלט דג (Salat Dag)? והאם שמעתם על מנה המכונה עוף אורז (Orez Chicken)? והעיקר, הוא ה-Paget Shinitsel, שאינו אלא הבאגט שלנו ובתוכו השניצל האהוב.



צילומים: אלון גלעדי

ב. מבצע שלא נגמר

בצל יבש ומובחר במחירי מבצע שלא התחיל אף פעם ולא ייגמר לעולם.

מה הפלא שקואופ-שופ פשטו את הרגל...

צילום: מנחם רוזנברג

ג. אורז הודי

אורז בסמטי (כלומר, אורז מבושם) אפשר לגדל במקומות רבים בעולם, אבל 'אורז בסמטי הודי' אפשר, לדעתי, לגדל רק בהודו.

במחשבה שנייה, אם תרנגול הודו – שמקורו בכלל במקסיקו ובאנגלית הוא נקרא turkey (טורקי) – גדל בכל העולם, למה לא אורז הודי שמקורו 'אינו בהכרח מהודו'?

צילום: בני עורי

ד. מארז לחוּת

יש פיתות יבשות ויש כנראה פיתות לחות.

אבל במקרה זה מדובר בפיתות תימניות מהסוג המכונה לחוּח.

צילום: מנחם רוזנברג

ה. ליד החומוס כולם שווים

אם יש פיתות, זה הזמן להביא לשולחן גם חומוס ופלאפל.

בשדרות ח"ן בהרצליה מתנהל בשופי 'חומוס אסף'. לצערי אין לי שום קשר משפחתי או עסקי עם החומוסייה הזאת, אבל אהבתי את החינוך לדמוקרטיה ולשוויון שמגולם בסיסמה.

צילום: אבישי ליוביץ'

ו. הנהלת פלאפל הכפר

בכפר הערבי ג'סר א-זרקא מנהל אברהים מכירת פלאפל (Flafel). פְלָאפֶל ולא פָלָאפֶל (Falafel), כפי שאנו רגילים לומר. מי צודק?

צילום: צבי פיש

10 תגובות:

  1. בעינין המבצעים: יום אסל יום בסל.

    השבמחק
    תשובות
    1. זו הזדמנות טובה להאיר ולהנהיר ביטוי נהדר בעברית המצוי באחד מפיוטיו של ריה"ל, הלוא הוא רבי יהודה הלוי: "פעם בעמק עכוֹר ופעם בפתח תקוה". המכתם הזה הוא על פי הושע ב, יז:"ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה".

      מחק
  2. מקור המילה פלאפל הוא בערבית מצרית מדוברת. בערבית ספרותית המילה נכתבת: فَلَافِل ונהגית: falāfil (התנועה השניה ארוכה), אבל במדוברת אין הקפדה על העיצורים המדויקים, ויכול להיות שבעל הדוכן הוגה את זה כפי שנכתב.

    השבמחק
  3. בעינין הלחוח: הבחור הזעצער חשב שהפיתה התימנית הזו היא סלוף, ולכן המילה הסלפה לו.
    (-:

    השבמחק
  4. כמה מילים על הפלאפל:
    כמעט ואין מדינה במזרח התיכון בה אין את המאכל הזה.
    שלא כבמדינות הסובבות אותנו, רק בישראל ניתן למצוא פלאפל בפיתה או ב"אש תנור" ולכן בעולם מייחסים את המאכל הזה לישראל.
    במקורו הוא עשוי מפול מצרי ומקורו לפי מספר גרסאות אצל הקופטים במצרים בתקופה של טרום האיסלם שם. זאת מסיבות הקשורות באיסורים דתיים שונים שהקופטים קיבלו עליהם וביניהם איסור אכילת בשר במועדים.
    בחלק מהמדינות ובמיוחד במצרים הוא קרוי "טעמייה".
    בוריה התפתחה השיטה לעשות את הפלאפל מגרגרי חמצה, מושרים במים, שנטחנו , להם הוסיפו תבלינים (כמון כוסברה, שום וכוסברה יחד עם טחינה גולמית. )
    ליד הפאלפל מגישים במצרים פול מבושל ואילו בשאר מדינות האגן חומוס מבושל וסלט חומוס עם סלט טחינה.

    השבמחק
  5. לעניין האורז הבסמטי ההודי שאינו כזה: ומה עם האורז הפרסי השכיח במרכולינו? האם ראה פעם את איראן מקרוב?

    השבמחק
  6. לעניין תרנגול הודו שהוזכר כנספח לאורז הבסמטי ההודי, מעניין שבערבית (ספרותית, לפחות) הוא נקרא "רומי", כלומר ביזאנטי/ יווני!

    השבמחק
  7. תרנגול הודו - וביידיש הינדיק - על שם מוצאו מ"הודו המערבית"

    כפי שכונתה אמריקה .

    השבמחק
  8. וואי וואי אין Caze off בכל העולם!!!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.